אם גם אני לא הייתי רואה בעיני. לא הייתי מאמינה.
זו"ץ חביב + תינוק עלו לאוטובוס מירושלים לבני ברק. תא המטען היה כמעט ריק, לא היה זה ביום שישי או במוצ"ש, סתם יום רגיל. אך מכיוון שחסו על עגלת היויו החדשה החליטו להעלותה לאוטובוס ולהניחה במעבר הרחב שבאוטובוס קלאס של אגד.
חוץ מהרעיון שנאלצתי אני לדלג באלגנטיות מעבר ליויו ה'זערורית' ולבחור לי מקום ישיבה, היה הרבה מקומות פנויים בסוף האוטובוס.
תחנה הבאה עלו אנשים רבים לאוטובוס. וגם יהודי מבוגר ששב כנראה מחתונת נכדו.
רצה לעבור במעבר, אך האבא של היויו אמר בקול, חבל. "אין מקומות ישיבה, האוטובוס מפוצץ..."
ולא העלה על קצה דעתו להזיז (לא, לא את עצמו) את היויו.
חבל לקטרג על עמ"י בימי הספירה. ותמיד יש חובה לדון לכף זכות!!
אבל,
אולי בתור ראקציה לסיפורים שלא יאומנו שאכן קרו, נהייה אנחנו טובים יותר
הסוף טוב.
אל תדאגו, מישהו דאג להרים את היויו לאוויר ולאפשר לצעירים לעבור לסוף האוטובוס ולכבד את המבוגר במקום ראוי.