דרוש מידע שניה לפני האור / בעיית המדידה - למתקשים

[nevertheless]

ידוע לי שהכל בנוי מאטומים. איפה נכנסים הקוונטים לתמונה?
מי הם בכלל?

בעבר המדענים חשבו שאטומים הם החלקים הכי קטנים ביקום, וכשמפרקים אטום יתרחש פיצוץ, ולכן קוראים לפצצה אטומית כך.
בפועל, במהלך השנים, התגלו דרכים לפירוק
שמעת על פרוטון וניוטרון?
מינוס ופלוס שמסתובבים סביב גרעין האטום ולפי הכמויות יודעים האטום הוא מימן/פחמן וכו'.
מה שהתגלה, כי הפרוטונים והניוטרונים מורכבים מחלקיקים קטנים.
וכאן נכנסת תאוריית הקוונטים לתמונה

איך זה בדיוק משפיע עליהם?
וכשלא מתבוננים בהם, איך את יודעת שהם התנהגו בצורה שונה?

כי הם יוצרים תוצר שונה. ולוקח להם זמן שונה לנוע מאשר כשמתבוננים בהם.

ואיך זה מתקבל בעולם המדע?
הם פשוט משלימים עם זה שאין להם הסבר ?

המדענים עסוקים בשקדנות למצוא את ההסבר.
אל תשכחי שלפני כן למדע לא היה הסבר לאורכי הימים בסיבוב כדו"א מול השמש כי חשבו שהסיבוב עגול ולא אליפטי, עד שמצאו את הפתרון.
ויש להם עוד אלפי דברים לא מובנים, כך שהם רגילים לחיות שנים ארוכות בלי הסברים

בנוסף, עולם המדע, הוא לא עולם הכפירה. כדאי למחוק את המשוואה הזו מחיינו.
רבים הם המדענים המאמינים, ללא קשר ללאום שלהם.
ומרבית התאוריות שלהם, נושקות אחד לאחד עם הידע השאוב מהמקורות.

 

[nevertheless]

את עוסקת בתחום?

משאירה משהו לפנסיה....

 

[קופי 100]

אז בניגוד אליך, יש אנשים שקוראים זאת בשקיקה.
תופתע לשמוע.

הנה אני מופתע.
אגב, זה לא שהתוכן הזה לא מרתק אותי. תמיד כיף להחכים ולהעשיר את הידע ולשם כך יש טורים שמספקים את סקרנותם הבריאה של הקוראים.
ואגב ב', רותי קפלר (המכונה @Ruty Kepler ) אלופה בלפשט דברים מורכבים בתחומים מגוונים ובהחלט הייתי שמח לקרוא אותה בכתבות וטורי תוכן.
מה שאני לא סובל זה שדוחפים את החלקיקים הללו לתוך סיפור. תן לקרוא בכיף ובזרימה ואל תנסה ללמד אותי תוך כדי.
כאמור, טעם אישי שלי.

 

[nevertheless]

מה שאני לא סובל זה שדוחפים את החלקיקים הללו לתוך סיפור. תן לקרוא בכיף ובזרימה ואל תנסה ללמד אותי תוך כדי.
כאמור, טעם אישי שלי.

מסכימה עם זה לגמרי.
אוהבת ספרים המעשירים בידע, אבל לקרוא על תופעות טבע/מתמטיקה/למידה ועוד. אקרא כמאמר.
לא כרבע מסיפור שבועי

 

[xyzw]

מה שאני לא סובל זה שדוחפים את החלקיקים הללו לתוך סיפור. תן לקרוא בכיף ובזרימה ואל תנסה ללמד אותי תוך כדי.

גם אני ככה.
קוראת ברפרוף עד כדי דילוג.

 

[חנה תהילה]

מה שאני לא סובל זה שדוחפים את החלקיקים הללו לתוך סיפור. תן לקרוא בכיף ובזרימה ואל תנסה ללמד אותי תוך כדי.
כאמור, טעם אישי שלי.

קראתם את הסיפור?
זה לא נדחף בכלל אלא משתלב בטבעיות.
(יש שמעדיפים הפוך, ככה הם לא היו מתעניינים בנושא,
ולא היו קוראים עליו ולו מאמר אחד, בסיפור זה מחליק להם...)

 

[פררו רושה]

בעבר המדענים חשבו שאטומים הם החלקים הכי קטנים ביקום, וכשמפרקים אטום יתרחש פיצוץ, ולכן קוראים לפצצה אטומית כך.
בפועל, במהלך השנים, התגלו דרכים לפירוק
שמעת על פרוטון וניוטרון?
מינוס ופלוס שמסתובבים סביב גרעין האטום ולפי הכמויות יודעים האטום הוא מימן/פחמן וכו'.
מה שהתגלה, כי הפרוטונים והניוטרונים מורכבים מחלקיקים קטנים.
וכאן נכנסת תאוריית הקוונטים לתמונה

אז בעצם הנוטרונים, אלקטרונים ופרוטונים מורכבים מקוונטים?

כי הם יוצרים תוצר שונה. ולוקח להם זמן שונה לנוע מאשר כשמתבוננים בהם.

רק על סמך הזמן מבינים שההתנהגות שונה?
מדהים!

בנוסף, עולם המדע, הוא לא עולם הכפירה. כדאי למחוק את המשוואה הזו מחיינו.
רבים הם המדענים המאמינים, ללא קשר ללאום שלהם.
ומרבית התאוריות שלהם, נושקות אחד לאחד עם הידע השאוב מהמקורות.

מעולם לא חשבתי

תודה!

 

[xyzw]

מצ"ב קישור לסרטון - מטעם מכון וייצמן, תרגום ע"י צוות אתר דוידסון אונליין.

העברת קבצים

 

[פררו רושה]

הנה אני מופתע.
אגב, זה לא שהתוכן הזה לא מרתק אותי. תמיד כיף להחכים ולהעשיר את הידע ולשם כך יש טורים שמספקים את סקרנותם הבריאה של הקוראים.
ואגב ב', רותי קפלר (המכונה @Ruty Kepler ) אלופה בלפשט דברים מורכבים בתחומים מגוונים ובהחלט הייתי שמח לקרוא אותה בכתבות וטורי תוכן.
מה שאני לא סובל זה שדוחפים את החלקיקים הללו לתוך סיפור. תן לקרוא בכיף ובזרימה ואל תנסה ללמד אותי תוך כדי.
כאמור, טעם אישי שלי.

מסכימה עם זה לגמרי.
אוהבת ספרים המעשירים בידע, אבל לקרוא על תופעות טבע/מתמטיקה/למידה ועוד. אקרא כמאמר.
לא כרבע מסיפור שבועי

גם אני ככה.
קוראת ברפרוף עד כדי דילוג.

דווקא בגלל כל הידע הזה, אני קוראת את הסיפור הזה ראשון.
זה הכי כיף,
כי זה גם זמן של הנאה, וגם העשרה.
הרבה יותר נחמד לקרוא את זה כסיפור מאשר כחומר יבש באתר של האוניברסיטה

 

[חד משמעית]

דווקא בגלל כל הידע הזה, אני קוראת את הסיפור הזה ראשון.
זה הכי כיף,
כי זה גם זמן של הנאה, וגם העשרה.
הרבה יותר נחמד לקרוא את זה כסיפור מאשר כחומר יבש באתר של האוניברסיטה

מה שאומר שאם באוניברסיטה ישלבו קטעי סיפור של רותי קפלר - כולם 'ישקקו את החומר בבליעה'

 

[גלבוע]

מה שאומר שאם באוניברסיטה ישלבו קטעי סיפור של רותי קפלר - כולם 'ישקקו את החומר בבליעה'

זה בערך מה שעושים היום בפודקאסטים - משלבים את הידע בתוך סיפורת או תוכן מעניין אחר.

 

[nevertheless]

אז בעצם הנוטרונים, אלקטרונים ופרוטונים מורכבים מקוונטים?

קוואנטים זה שם של מספר סוגי חלקיקים.
ספציפית, ניוטרון ופרוטון מורכבים מקווארקים למעלה וקווארקים למטה, שהם קוואנטים....

רק על סמך הזמן מבינים שההתנהגות שונה?

לא יודעת, מאמינה שיש עוד דרכים, רק אני לא מעודכנת בהכל....

 

[xyzw]

דווקא בגלל כל הידע הזה, אני קוראת את הסיפור הזה ראשון.
זה הכי כיף,
כי זה גם זמן של הנאה, וגם העשרה.
הרבה יותר נחמד לקרוא את זה כסיפור מאשר כחומר יבש באתר של האוניברסיטה

ההבדל בינינו הוא תחומי העניין, כנראה.
מכיוון שהנושאים האלו לא מעניינים אותי מי יודע מה (אני מכנה את כולם בשם הכולל "חורים שחורים", תרתי משמע),
אז גם בסיפורת זה לא גורם לי הנאה מרובה.

 

[emma]

אולי אני המוזרה פה אבל אני דווקא אהבתי את השילוב של הקטע הזה בסיפור... זה מעניין ....

 

[Ruty Kepler]

בעבר המדענים חשבו שאטומים הם החלקים הכי קטנים ביקום, וכשמפרקים אטום יתרחש פיצוץ, ולכן קוראים לפצצה אטומית כך.
בפועל, במהלך השנים, התגלו דרכים לפירוק

פצצה אטומית היא באמת ביקוע של אטומים. כשמעמיסים עוד ועוד ניטרונים על אטום כבד (כמו אורניום), הוא מתבקע בסופו של דבר, הופך לשניים או שלושה אטומים אחרים.

השניים או השלושה האחרים האלה, שוקלים ביחד פחות ממה ששקל האטום המקורי.
מה שאומר שחלקיק קטן של חומר, נאבד בתהליך הזה.
למעשה, החומר החסר לא נעלם. הוא רק הפך לאנרגיה, לפי המשוואה של e=mc2.
האנרגיה שנוצרת היא ענקית, יחסית למשקל הזעיר של החומר שנעלם, כי הצד הימני במשוואה מכפיל את המסה (m) במהירות האור (c) בחזקת שניים, שזה מספר עצום.

 

[Ruty Kepler]

ועוד משהו, שאלה אלייך, רותי -
מאיפה הרעיון ההזוי והמדהים לסיפור הזה?
את ידעת את כל החומר הזה לפני, או שלמדת אותו לכבוד הסיפור?
את בעצם בנית לעצמך סכמה שמכילה עבור כל פרק וההתרחשות שלו, איזה קטע מדעי רלוונטי?
עוד לפני כתיבת הסיפור?

תודה על האשכול ועל האזכור!

הפיזיקה היא הסיפור בעצמו.
העובדה שרוח וחומר הם שני צדדים של אותה משוואה, שתי התגלויות של אותו דבר, של אותו כוח עליון. שכל העולם הוא אלוקות אחת וכוח יסוד אחד. ויש מי שיגלה אותו בתורה ויש מי שיגלה אותו בעבודת 'מבקר' בעיתון ויש גם מי שבלימודי חול, כל אחד לפי מקומו ויכולותיו.


את רוב החומר ידעתי לפני, חלקו רק בראשי פרקים.

ולא הכל מוכן מראש לכל פרק. יש מתווה כללי, ורשימת יסודות/תופעות/חוקים, ובכל פעם נבחר זה שהכי מתאים לסיטואציה.

 

[Ruty Kepler]

הדואליות אפשרות לתגובות שונות למקרים שונים

עוד דיוק - דואליות היא שניוּת. כפילות. למשל - כשמשהו מתנהג גם כגל, בעל רצף ישיר, וגם כאוסף של חלקיקים.

לאור יש תכונות של גל (הוכחה - כשמעבירים אותו בשני סדקים, הוא יוצר דוגמת התאבכות על הקיר שמאחורה, כמו גלים)
ותכונות של חלקיק (הוכח בניסויים אחרים).

המסקנה היא שקיימת דואליות. האור הוא גם גל רציף, וגם מורכב מחלקיקים נפרדים, בעת ובעונה אחת.
לפעמים הוא מגלה את התכונות האלו, ולפעמים את התכונות האלו.

 

[Ruty Kepler]

תנסי ללמוד משהו שאין לך בו שום מושג וידע דרך ויקי
לעולם לא תגמרי עם זה,
חוץ ממליון כרטיסיות פתוחות, לא יצא לך משם דבר

אה,
ותמיד איכשהו את תמצאי את עצמך שוב בערך הראשון

ספציפית, הערך של 'ניסוי שני הסדקים' בויקיפדיה ובמכלול, באמת גרוע ומעורבב. אי אפשר להבין ממנו שום דבר.

 

[java]

רקורסיה אינסופית

כפילות

 

[פררו רושה]

כפילות

רקורסיה ללא תנאי עצירה