הנושאים החמים
הנושאים החמים
שם הספר: שם כשר
מחבר: אריה שטארק
שנת הוצאה: 2019
ז'אנר: מותחן
היקף: 315 עמ'
על מדף המותחנים החרדי נדירים הספרים המכונים 'ספרי טיסה'. ספרים קצרים וקלילים יחסית, כאלו שניתן לגמוע בקריאה אחת מקצה לקצה בלי לעבור מסע מטלטל של להחזיק ראש בין עשרות דמויות מארבע זירות בשלוש תקופות...
אחד מספרי הטיסה הללו הוא הספר 'שם כשר'.
הספר הוא מותחן, יש שיאמרו מותחן זול. זירה אחת עיקרית, ועוד זירה משנית. כתוב בקלילות ובחן, שזור בהומור קל ועתיר בפיתולי עלילה ותפניות חדות עד לסוף המפתיע יחסית.
ביחס לספר ביכורים, הוא ספר מעולה. נועז, אמיץ, וכתוב לא רע בכלל.
אמנם סגנון הכתיבה וסגנון העלילה מזכיר באופן חשוד את סגנונו של נחמן גרשונוביץ. ואם אכן לא מדובר בסופר ששאב השראה טוטלית מגרשונוביץ אלא בשם עט - ובכן, ביחס לגרשונוביץ הוא מאכזב.
הספר מתאר מסע של משגיח כשרות אמריקאי בשם בן-ציון שוורץ לאי נידח ומסתורי. התרבות על האי הינה לא מערבית בעליל.
על האי הוא נחשף לאינטריגות וסכסוכים נושנים בין הפלגים השונים המרכיבים את אוכלוסיית האי. הוא נקלע לתסבוכת כאשר כל אחד מהפלגים חושד בו שהוא נאמן לאחרים, והוא מוטל בסכנת חיים כמעט בכל פרק מחדש. הדמויות מסתוריות ורבות פנים. אי אפשר לדעת על מי לסמוך, מי חבר ומי אויב.
טכני:
הכריכה נחמדה פלוס. העימוד מדי מרווח לטעמי. אני מניח שזה נועד להקל על הקוראים ולא חלילה להרוויח עוד עמודים...
מה טוב:
הספר מותח. נקודה. קשה להניח אותו מהיד.
הספר קצבי. זז כל הזמן קדימה. אין רגע דל.
הספר אקזוטי. הוא מתאר תרבויות רחוקות ועולמות תוכן נדירים בספרות החרדית הקלאסית.
הספר משעשע. יש בו לא מעט דיאלוגים שנונים ותובנות מפתיעות בסגנון אינדיאני...
מה פחות טוב:
קודם כל שדרת העלילה. רמת המתח גבוהה, אבל די סטטית. בכל פרק מחדש הגיבור נקלע לסכנת חיים וניצל באמצעות 'דאוס אקס מכינה' כזו או אחרת.
שנית, הספר חסר כל מסר. ולא, לדחוף תיאורים על איך הגיבור קורא תהילים או מתפלל מעריב ברגש כאשר הוא נקלע לצרה, זה לא מסר.
שלישית, התהליך של הדמות שטחי עד בלתי קיים. לא שהייתי מצפה ממותחן טיסות לאיזה תהליך נפשי עמוק ואמין סטייל ליבי קליין. אבל עדיין, האיש נשאר אותו איש חוץ מאיזה תובנה כללית שהוא מגיע אליה לקראת הסוף באופן די מגושם.
ודבר אחרון, למרות שהספר תפור מאד טוב, נשארות לא מעט קצוות פרומים. רמזים שאין להם פיתרון, אזכורים חסרי משמעות, אקדחים מהמערכה הראשונה שלא יורים במערכה השלישית. וחבל, כי אם עוד טיפה עבודת עריכה הוא היה יכול הרבה יותר מהודק.
שורה תחתונה:
לא הספר שיחלק את החיים שלכם ללפני ואחרי, אבל בהחלט ספר טוב ומומלץ לטיסה או לליל שבת ארוך...
מחבר: אריה שטארק
שנת הוצאה: 2019
ז'אנר: מותחן
היקף: 315 עמ'
על מדף המותחנים החרדי נדירים הספרים המכונים 'ספרי טיסה'. ספרים קצרים וקלילים יחסית, כאלו שניתן לגמוע בקריאה אחת מקצה לקצה בלי לעבור מסע מטלטל של להחזיק ראש בין עשרות דמויות מארבע זירות בשלוש תקופות...
אחד מספרי הטיסה הללו הוא הספר 'שם כשר'.
הספר הוא מותחן, יש שיאמרו מותחן זול. זירה אחת עיקרית, ועוד זירה משנית. כתוב בקלילות ובחן, שזור בהומור קל ועתיר בפיתולי עלילה ותפניות חדות עד לסוף המפתיע יחסית.
ביחס לספר ביכורים, הוא ספר מעולה. נועז, אמיץ, וכתוב לא רע בכלל.
אמנם סגנון הכתיבה וסגנון העלילה מזכיר באופן חשוד את סגנונו של נחמן גרשונוביץ. ואם אכן לא מדובר בסופר ששאב השראה טוטלית מגרשונוביץ אלא בשם עט - ובכן, ביחס לגרשונוביץ הוא מאכזב.
הספר מתאר מסע של משגיח כשרות אמריקאי בשם בן-ציון שוורץ לאי נידח ומסתורי. התרבות על האי הינה לא מערבית בעליל.
על האי הוא נחשף לאינטריגות וסכסוכים נושנים בין הפלגים השונים המרכיבים את אוכלוסיית האי. הוא נקלע לתסבוכת כאשר כל אחד מהפלגים חושד בו שהוא נאמן לאחרים, והוא מוטל בסכנת חיים כמעט בכל פרק מחדש. הדמויות מסתוריות ורבות פנים. אי אפשר לדעת על מי לסמוך, מי חבר ומי אויב.
טכני:
הכריכה נחמדה פלוס. העימוד מדי מרווח לטעמי. אני מניח שזה נועד להקל על הקוראים ולא חלילה להרוויח עוד עמודים...
מה טוב:
הספר מותח. נקודה. קשה להניח אותו מהיד.
הספר קצבי. זז כל הזמן קדימה. אין רגע דל.
הספר אקזוטי. הוא מתאר תרבויות רחוקות ועולמות תוכן נדירים בספרות החרדית הקלאסית.
הספר משעשע. יש בו לא מעט דיאלוגים שנונים ותובנות מפתיעות בסגנון אינדיאני...
מה פחות טוב:
קודם כל שדרת העלילה. רמת המתח גבוהה, אבל די סטטית. בכל פרק מחדש הגיבור נקלע לסכנת חיים וניצל באמצעות 'דאוס אקס מכינה' כזו או אחרת.
שנית, הספר חסר כל מסר. ולא, לדחוף תיאורים על איך הגיבור קורא תהילים או מתפלל מעריב ברגש כאשר הוא נקלע לצרה, זה לא מסר.
שלישית, התהליך של הדמות שטחי עד בלתי קיים. לא שהייתי מצפה ממותחן טיסות לאיזה תהליך נפשי עמוק ואמין סטייל ליבי קליין. אבל עדיין, האיש נשאר אותו איש חוץ מאיזה תובנה כללית שהוא מגיע אליה לקראת הסוף באופן די מגושם.
ודבר אחרון, למרות שהספר תפור מאד טוב, נשארות לא מעט קצוות פרומים. רמזים שאין להם פיתרון, אזכורים חסרי משמעות, אקדחים מהמערכה הראשונה שלא יורים במערכה השלישית. וחבל, כי אם עוד טיפה עבודת עריכה הוא היה יכול הרבה יותר מהודק.
שורה תחתונה:
לא הספר שיחלק את החיים שלכם ללפני ואחרי, אבל בהחלט ספר טוב ומומלץ לטיסה או לליל שבת ארוך...
נערך לאחרונה ב:
