שיר שלושים ואחת

[אריה גלבר]

וְזֶה כְּבָר הַחֹרֶף הַשְּׁלוֹשִׁים בְּחַיַּי
וְזֶה נַחְלִיאֵלִי אַחֵר בְּכָל שָׁנָה
לֹא נִתֵּר לֹא קָפַץ וְאוּלַי
כְּבָר יָדַע שֶׁדָּבָר לֹא הִשְׁתַּנָּה
אוֹתָם עֵצִים מַשִּׁילִים עֲלֵיהֶם
גֶּשֶׁם מְמַלֵּא אֶת הָאָפִיק
זֶה הַחֹרֶף הַמִּילְיוֹן שֶׁלָּהֶם
אַף פַּעַם לֹא חָשְׁבוּ לְהַפְסִיק
אֵיךְ יֵשׁ לַטֶּבַע
חֵשֶׁק לְקֶבַע
וַאֲנִי כְּבָר נִסִּיתִי
שְׁלוֹשִׁים אֶפְשָׁרוּיוֹת
אֵיךְ אֲקַבֵּל טַעַם
לְנַסּוֹת רַק עוֹד פַּעַם
לְהִתְחַדֵּשׁ לְבַקֵּשׁ
אֶת הַשְּׁלוֹשִׁים וְאַחַת

 

[משולש ברמודה]

כתיבה יפיפייה.

אֵיךְ יֵשׁ לַטֶּבַע
חֵשֶׁק לְקֶבַע
וַאֲנִי כְּבָר נִסִּיתִי
שְׁלוֹשִׁים אֶפְשָׁרוּיוֹת

אהבתי במיוחד.

 

[.חיה פ]

שיר קליל וכיפי, אהבתי שלא כתוב במילים מליציות וגבוהות, ואת הרעיון (אה כן, וגם השם שלו חמוד ויותר)