סיפור בהמשכים שיתוף ראשון - סיפור בהמשכים

[סיפור8]

בס"ד

את כותבת ממש יפה! מאד ברור וזורם. הפיסוק שלך מצוין (וזה לא מובן מאליו...) ובכלל הבניה של הכתיבה שלך טובה.
וזה-

אני מציצה על אהרון בגניבה. הוא עומד שליו לידי, נשען על מעקה הגג וצופה איתי אל המרחב הפתוח ואני מרגישה שאני רוצה. רוצה לקשור את חיי בחייו ולצעוד מעתה, ביחד, על מסלול חיים משותף.

אולי הוא גם מרגיש משהו דומה כי לפתע מסב אהרון את פניו ומביט לעברי. מבטנו נפגש, אני משפילה את ראשי וחיוך משותף מאיר בו זמנית את פני שנינו.

אין מילים!! איך הצלחת לעשות את זה כל כך יפה?!

ובנוגע להערות-
מסכימה מאד עם @צבעי פסטל :) .
הייתי מוסיפה שאנחנו רוצים קצת מתח. כלומר, לא היה פרק ששאלתי את עצמי האם זה ייגמר אחרת מהמובן מאליו (האם השידוך אכן ייסגר, למשל).
ובתור קוראים של סיפור- אומנם מעניין לדעת איך דברים יתרחשו, אבל יותר מעניין לדעת האם הם אכן יתרחשו. תני לנו קצת ספיקות, סימני שאלה, קונפליקטים כמעט בלתי פתירים.
והכי טוב- את כל הנ"ל שימי בסוף הפרק. אם סיפור רגיל אמור להיבנות מהתחלה, שיא וסוף כמו בדיאגרמה של הר, אז נראה לי שסיפור בהמשכים צריך להיבנות מהתחלה ושיא- ובפרק הבא יש את ההתרה (שיא ההר- בסוף הפרק).

עוד נקודה- אני חושבת שלפני כמה זמן את שאלת האם צריך 'דם' בסיפור. אז אולי ההגדרה היא שלא צריך דם, אבל צריך שינוי. הדמויות צריכות לעבור משהו. ההגדרה של דמות עומק היא לא רק דמות מרכזית- אלא היא דמות שעברה שינוי, שאנחנו עברנו איתה שינוי. מקמצן הפך לנדיב, ממופנם הפך לבעל ביטחון (או שינויים עדינים יותר...). וזה קשור לעניין של הקונפליקטים והבעיות- כי האמת היא שהקב"ה ברא את עולמנו ככה שהאתגרים והקונפליקטים מוציאים מאיתנו כוחות חזקים ומובילים אותנו לשינוי.

בכל מקרה, יש לך את זה ממש. בהצלחה ותמשיכי!!

 

[ה. רז]

אם את מעוניינת את יכולה לפתוח קבוצת מייל סגורה עם כ15 סופרים שיבקרו לך כל פרק בפרטי ולא ע"פ הפרום הציבורי.
אם את מעונינת אני יכולה להיות לך לעזר :)

תודה על התגובה שלך.
אשמח אם תוכלי לשלוח לי הודעה בפרטי ונבדוק את האפשרות לקבוצת מייל.

 

[ה. רז]

ובתור קוראים של סיפור- אומנם מעניין לדעת איך דברים יתרחשו, אבל יותר מעניין לדעת האם הם אכן יתרחשו. תני לנו קצת ספיקות, סימני שאלה, קונפליקטים כמעט בלתי פתירים.

שומעת. האם לדעתך עלי לשנות אחורה או מעכשיו והלאה?

ובקשר לדמויות, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת בלי להפוך את הספר לספר פסיכולוגי או נשי מידי. אני לא רוצה לתאר בלי סוף מחשבות והתחבטויות פנימיות, זה משייך את הספר לסגנון מאוד מסוים שלא אליו התכוונתי.
אשמח להצעות בנושא.
ותודה על התגובה היפה.

 

[סיפור8]

בס"ד

האם לדעתך עלי לשנות אחורה או מעכשיו והלאה?

עבורנו- מעכשיו והלאה. אם תוציאי כספר- לשנות אחורה.

ובקשר לדמויות, צריך לחשוב כיצד לעשות זאת בלי להפוך את הספר לספר פסיכולוגי או נשי מידי. אני לא רוצה לתאר בלי סוף מחשבות והתחבטויות פנימיות, זה משייך את הספר לסגנון מאוד מסוים שלא אליו התכוונתי.

הביטוי של שינוי הוא לא במחשבות והתחבטויות פנימיות של הדמויות. הוא קודם כל מתחיל בך, הכותבת... את יוצרת את השינוי.
תבדקי איפה הדמויות נמצאות. מה החסרונות שלהן? מה הרצונות שלהן? מה חוסם אותן מלהגשים את הרצונות שלהן?
דמות שאין לה רצון מסויים, וששום דבר לא חוסם אותה מלהגשים את הרצון שלה- אין צורך לכתוב עליה. שתמשיך לחיות בנחת...
חוץ מהרצון החיצוני של הדמות (למשל, לסגור שידוך), נסי לברר מהו הדחף הפנימי של הדמות, מה הנקודה שהיא צריכה להגשים גם בתוכה (שיכול להיות שהיא מודעת אליה ויכול להיות שלא, אבל את הכותבת מודעת אליה. סתם דוגמא- לדעת לקבל ממישהו אחר). התהליך של הסיפור מוביל אותה לשם.
ככה בסופו של דבר אנחנו הקוראים לא סתם עוברים את הקריאה של הספר. כי כשהיינו עם הדמויות גם אנחנו עברנו בזעיר אנפין תהליך של שינוי.

 

[ה. רז]

ככה בסופו של דבר אנחנו הקוראים לא סתם עוברים את הקריאה של הספר. כי כשהיינו עם הדמויות גם אנחנו עברנו בזעיר אנפין תהליך של שינוי.

תכווני אותי יותר: איך זה מתבטא בסיפור? בין השורות?
את יכולה לתת לי דוגמא?

 

[סיפור8]

בס"ד

נסי למצוא את זה בספר שאת אוהבת:
1. מה הרצון של הדמות הראשית?
2. מה חוסם אותה?
3. מהו תהליך השינוי שהיא עוברת, תוך כדי התגברות על החסם? (או במילים אחרות, מה היה החוסר שלה בתחילת הסיפור, שבא לתיקונו בסוף?)

בכל ספר יש את שלושת המרכיבים האלו. לא רק בספרים שיש בהם המון מחשבות פנימיות והתחבטויות או דיאלוגים ומערכות יחסים מסועפות, אלא פשוט בכל ספר. כל ספר מביא את זה בסגנון שלו.

 

[ה. רז]

ניקית בשם @רחל גוטמן שלחה לי בהודעה פרטית (אני מעלה באישורה - היא לא יכולה לכתוב בפורום ):

"...קראתי גם את התגובות.. ו-אין לי אומנם הרשאה להגיב בפורום ואני בכלל לא עוסקת בתחום הספרות.
אבל בתור קוראת נלהבת של הסיפור, אני חושבת שזו היחודיות שלו, והזרימה. דווקא שאין בו דראמות והרבה ממנו צפוי. זה מאוד מעניין לדעת איך הכל התרחש. זה להינות מהכתיבה ומההפתעות הקטנות ולא לתת למתח לגנוב את ההצגה.
לקרוא את את החיים ממבט של אנשים טובים שרואים את העולם רגוע... ולרצות להיות כמותם, ללמוד מהם.

אחד הסיפורים הטובים שקראתי
תודה!!!
מחכה להמשך בכליון עיניים" - עד כאן ציטוט שלה.

אז :

בעיקרון, זה מה שתכננתי מלכתחילה: רציתי לכתוב סיפור שבו כל האנשים טובים. סיפור מתוך החיים עצמם שיהיה בו ערך מוסף של תיעוד הקורונה בזמן אמת, כמה שיותר מדויק.
בלי דרמות לא מציאותיות.
אבל, אני מתלבטת, כי אכן נדיר, אם בכלל, למצוא ספר כזה בשוק. האם זה ילך? אני לא יודעת...
האם גם בשלב זה שכבר נסגר השידוך, עדיין יש חשק להמשיך לקרוא בנשימה אחת או שקוראים רק "כדי לסיים את הספר"..?

 

[אפרת תהל]

האמת גם אני נהנית מהסיפור שלך.
הוא מביא מספר זירות ומתאר את הקונפליקטים שנוצרים בעקבות משבר הקורונה.
את מכסה את רב השטחים שכבשה הקורונה: פגישות, שמחות, לידה, פטירה של אב, ילדים בבית, המחסור בביצים וכן הלאה, לעניות דעתי הכתיבה היפה והזורמת שלך מחליקה את הקורא לתוך הסיפור ללא צורך בדרמות נוספות.

האם גם בשלב זה שכבר נסגר השידוך, עדיין יש חשק להמשיך לקרוא בנשימה אחת או שקוראים רק "כדי לסיים את הספר"..?

אני באופן אישי שמחה בכל פעם לראות שיש תגובה חדשה, ובכלל לא קוראה כדי לסיים את הספר.

לקרוא את את החיים ממבט של אנשים טובים שרואים את העולם רגוע... ולרצות להיות כמותם, ללמוד מהם.

קחי לדוגמה את הסיפור "חומות של נייר" מאת מיה קינן.
אין שם יותר מידי דרמות (לעומת שאר ספריה) אך עדיין אחרי שמסיימים לקרוא אותו יש רצון לעשות טוב,
למה? כי האנשים שם טובים, ותיאור חייהם של האנשים הטובים משפיע על הקוראים ( ואוהבים לקרוא זאת רק בתנאי שהכתיבה טובה באמת, כמו שלך).

חוצמזה, אני אשמח אם תמשיכי את הסיפור כאן על דפי הפורום.
גם אם לא, כדאי שתעשי איתו משהו, כי הבסיס שלו ממש מצוין.