נראה לי שסתם שם מאד יפה, זה הפי אנד מעושה.
לגבי להוסיף משפט - ייתכן. כנראה נזהרתי מדי לא להאכיל בכפית.
אין אפשרות עריכה, אבל מה שעולה לי בראש זה להוסיף את הפסקה הזו לפני הפסקה הסופית:
"יוחנן נפטר," היא אמרה. "לפני חודש."
היא לא הוסיפה כלום. היא גם לא היתה צריכה.
"יוחנן?" שאל בעלי בערב, בזמן שסופסוף נפגשנו בשקט לכוס קפה, "את אוהבת את השם הזה?"
"לא יודעת," הודיתי, "אבל גם לא כל כך משנה לי."
הוא הביט בי בפליאה, ורק בקושי נמנע מלהזכיר את מה שהיה בימים הקודמים. הזהירו אותו שיולדת זה דבר נפיץ.
"לא רציתי שיכריחו אותי," היה חשוב לי שהוא יבין, "וגם לא רציתי לקרוא בשם רק כי ככה קראו לבעלה של סבתא שלי וזה ישמח אותה. זה הרגיש לי שזה בכלל בשבילה ולא בשבילו. יוחנן זה רק בשבילו, לה לא יוצא מזה כלום"
הוא חייך.
"לא אמרו לך שהשם הראשון הוא של האישה? שיהיה יוחנן."
"ויקרא שמו בישראל יוחנן בן אהרן, ואומר לך בדמייך חיי, בדמייך חיי, יוחנן בן אהרן, זה הקטן גדול יהיה..."
הגנבתי מבט לסבתא רייצ'ל, ובעיניה נצצו דמעות.
פתאום אהבתי אותה כל כך.