שיתוף | סיפור לחנוכה

ש. צ. וינמן · 19/12/17

נכתב ע"י פנס בערפל:
יפהפה. צובט. מרגש.
מיוחד מיוחד.

אישית לא מובן לי למה לקרוא על שם האח הלא מוכר נעים יותר מלקרוא על שם הסבא ז"ל שגם אותו לא הכרתם.
הכתיבה יפה, ושואבת פנימה את הקורא, שרק רצה להציץ מלמעלה ולעבור הלאה.

בהחלט יתכן.
הלא מוכר הוא לפעמים משהו נקי. בלי שקי זיכרונות ואמוציות.
הישן יכול לשאת על שמו כל כך הרבה מעשיות ודעות שגם מקלחת של דור לא תטהר אותו.

סופי12 · 19/12/17

מקסים במיוחד!

כמו שאמרו מעלי, כדי שלא לפגוע בזרימה, נראה לי כדאי לבחור בשם יותר קונבנציונלי ואהוב.
השם יוחנן מותיר את הקושיה אם את השם הזה היא כן אהבה.
אם רוצים להישאר באזור חנוכה אפשר יונתן.

פרוגיוזרית · 19/12/17

אני מרגישה שהפואנטה התפספסה לי לגמרי.
הנושא פה הוא בכלל לא השם.
השם מייצג.
השם הישן ייצג את העבר, עם הסבתא וההערות וההיסטוריה.
השם השני הוא חדש, נקי, אף אחד לא הכריח, הציעו יפה ולא לחצו.

ולצורך הענין השם השני יכול להיות גם מתושלח.

מרשמלו · 19/12/17

נכתב ע"י פרוגיוזרית:
השם השני הוא חדש, נקי, אף אחד לא הכריח, הציעו יפה ולא לחצו.

השם השני עבר מלב אל לב...

הגיג · 19/12/17

אם היא התחברה לשם, מה החכמה.
גם לדעתי הנקודה היא הנקיות, הנוגע ללב, ההפתעה.
אתאכזב נורא לגלות ש"פתאום אהבתי כל כך את סבתא רייצ'ל" זה כי היא העניקה לה את האפשרות לקרוא בשם אהוב, ולא כי היא הפעימה אותי בהתנהגות היפה שלה...

ש. צ. וינמן · 19/12/17

נכתב ע"י פרוגיוזרית:
אני מרגישה שהפואנטה התפספסה לי לגמרי.
הנושא פה הוא בכלל לא השם.
השם מייצג.
השם הישן ייצג את העבר, עם הסבתא וההערות וההיסטוריה.
השם השני הוא חדש, נקי, אף אחד לא הכריח, הציעו יפה ולא לחצו.

ולצורך הענין השם השני יכול להיות גם מתושלח.

זה מה שאני הבנתי. ראי לעיל תגובתי.
כי לא השם הוא הקובע
אלא מאיפה הוא נובע
ובעיקר במה הוא נוגע

סופי12 · 19/12/17

אפשר להוסיף משפט שמחדד את הכוונות הנסתרות.
לא כל יולדת הייתה מסכימה לקרוא מתושלח אפילו אם הוא עדות למעשה אצילי.
הרבה גם לא היו מסכימים לקרוא על שם מישהו שלא יודעים מה טיבו, לכן חשבתי שאם השם נורא יפה אז זה מפצה על חוסר ההכרות בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.

פרוגיוזרית · 19/12/17

נכתב ע"י סופי12:
אפשר להוסיף משפט שמחדד את הכוונות הנסתרות.
לא כל יולדת הייתה מסכימה לקרוא מתושלח אפילו אם הוא עדות למעשה אצילי.
הרבה גם לא היו מסכימים לקרוא על שם מישהו שלא יודעים מה טיבו, לכן חשבתי שאם השם נורא יפה אז זה מפצה על חוסר ההכרות בבחינת זה נהנה וזה לא חסר.

נראה לי שסתם שם מאד יפה, זה הפי אנד מעושה.

לגבי להוסיף משפט - ייתכן. כנראה נזהרתי מדי לא להאכיל בכפית.

אין אפשרות עריכה, אבל מה שעולה לי בראש זה להוסיף את הפסקה הזו לפני הפסקה הסופית:

"יוחנן נפטר," היא אמרה. "לפני חודש."
היא לא הוסיפה כלום. היא גם לא היתה צריכה.

"יוחנן?" שאל בעלי בערב, בזמן שסופסוף נפגשנו בשקט לכוס קפה, "את אוהבת את השם הזה?"
"לא יודעת," הודיתי, "אבל גם לא כל כך משנה לי."
הוא הביט בי בפליאה, ורק בקושי נמנע מלהזכיר את מה שהיה בימים הקודמים. הזהירו אותו שיולדת זה דבר נפיץ.
"לא רציתי שיכריחו אותי," היה חשוב לי שהוא יבין, "וגם לא רציתי לקרוא בשם רק כי ככה קראו לבעלה של סבתא שלי וזה ישמח אותה. זה הרגיש לי שזה בכלל בשבילה ולא בשבילו. יוחנן זה רק בשבילו, לה לא יוצא מזה כלום"
הוא חייך.
"לא אמרו לך שהשם הראשון הוא של האישה? שיהיה יוחנן."

"ויקרא שמו בישראל יוחנן בן אהרן, ואומר לך בדמייך חיי, בדמייך חיי, יוחנן בן אהרן, זה הקטן גדול יהיה..."
הגנבתי מבט לסבתא רייצ'ל, ובעיניה נצצו דמעות.
פתאום אהבתי אותה כל כך.

Ushaya · 19/12/17

נכתב ע"י פרוגיוזרית:
נראה לי שסתם שם מאד יפה, זה הפי אנד מעושה.

לגבי להוסיף משפט - ייתכן. כנראה נזהרתי מדי לא להאכיל בכפית.

אין אפשרות עריכה, אבל מה שעולה לי בראש זה להוסיף את הפסקה הזו לפני הפסקה הסופית:

"יוחנן נפטר," היא אמרה. "לפני חודש."
היא לא הוסיפה כלום. היא גם לא היתה צריכה.

"יוחנן?" שאל בעלי בערב, בזמן שסופסוף נפגשנו בשקט לכוס קפה, "את אוהבת את השם הזה?"
"לא יודעת," הודיתי, "אבל גם לא כל כך משנה לי."
הוא הביט בי בפליאה, ורק בקושי נמנע מלהזכיר את מה שהיה בימים הקודמים. הזהירו אותו שיולדת זה דבר נפיץ.
"לא רציתי שיכריחו אותי," היה חשוב לי שהוא יבין, "וגם לא רציתי לקרוא בשם רק כי ככה קראו לבעלה של סבתא שלי וזה ישמח אותה. זה הרגיש לי שזה בכלל בשבילה ולא בשבילו. יוחנן זה רק בשבילו, לה לא יוצא מזה כלום"
הוא חייך.
"לא אמרו לך שהשם הראשון הוא של האישה? שיהיה יוחנן."

"ויקרא שמו בישראל יוחנן בן אהרן, ואומר לך בדמייך חיי, בדמייך חיי, יוחנן בן אהרן, זה הקטן גדול יהיה..."
הגנבתי מבט לסבתא רייצ'ל, ובעיניה נצצו דמעות.
פתאום אהבתי אותה כל כך.

ע-כ-ש-יו את יכולה לשלוח אותו למערכת של 'לבית' או 'הבית שלנו', המסר שלו מחודד, שפיץ.
קודם הוא יכל לעבור טוב במשפחה. אולי אפילו היו אוהבים אותו שם יותר, כשהוא משאיר לך מקום להתלבט מה בדיוק היה העניין שיוחנן עקף את מתתיהו.

סופי12 · 19/12/17

הייתי מסתפקת רק במשפט הראשון בתוספת המילה 'כעת':
"יוחנן?" שאל בעלי בערב, בזמן שסופסוף נפגשנו בשקט לכוס קפה, "את אוהבת את השם הזה?"
"לא יודעת," הודיתי, "אבל כעת גם לא כל כך משנה לי."
-----------------------
לגבי האכלה בכפית - זה אכן עניין של סגנון.
כשאני קוראת כתב חידה אני אוהבת לנסות לפתור לבד, עם כמה שפחות רמזים.
אבל כשאני קוראת סיפור קצר וחביב, אני לא אוהבת להישאר בצריך עיון, זה מסרבל לטעמי את הקריאה.

Ushaya · 19/12/17

נכתב ע"י סופי12:
הייתי מסתפקת רק במשפט הראשון בתוספת המילה 'כעת':
"יוחנן?" שאל בעלי בערב, בזמן שסופסוף נפגשנו בשקט לכוס קפה, "את אוהבת את השם הזה?"
"לא יודעת," הודיתי, "אבל כעת גם לא כל כך משנה לי."
-----------------------
לגבי האכלה בכפית - זה אכן עניין של סגנון.
כשאני קוראת כתב חידה אני אוהבת לנסות לפתור לבד, עם כמה שפחות רמזים.
אבל כשאני קוראת סיפור קצר וחביב, אני לא אוהבת להישאר בצריך עיון, זה מסרבל לטעמי את הקריאה.

גם אני מצטרפת בזאת.
זו תוספת שמבהירה את העניינים, אבל לא יותר מדי.
וסופי, יש שמאכילים בכפית, ואז טעים לך לקרוא, ויש סיפורים שמכריחים אותך לסיים את כל מה שנשאר בסיר, גם אם זה כבר החלק השרוף.

עדיאל · 20/12/17

אני חושב שההסבר הזה נותן טעם לפגם, הטור היה מושלם בלי זה.
כולם הבינו את הפואנטה המדהימה, שכשזה נוגע ללב, התוצאה לא כל כך משנה.
גם מה שהיה נראה אתמול הרה-אסון, כמו שם לא אהוב כל כך, מתפוגג לעומת רגש-לב ממיס.

ולהיפך, צריך להשאיר מקום לתהות, למה יוחנן עדי על מתתיהו, ואז שכל אחד יענה לעצמו את התשובה.
אני חושב שהתוספת מיותרת לחלוטין.