2 טורים שפורסמו בחדש בית שמש אחרי הבחירות תחת שם העט מרדכי שיינר:
חסיד וליטאי, ספרדי וצ'אלמער, מזרחיס'ט וחילוני נפגשו בתחנת הרכבת...
האמת?... נשמע כמו תחילתה של בדיחה לא מוצלחת. מה לעשות, זו מציאות חיי היום יום בבית שמש, כאשר מכורח מציאות זו לכל תושב קלאסי בבית שמש ישנו אתגר אותו לא ימצא לרוב תושב בעיר ישראלית אחרת ואם אשתמש בהגדרה מקצינה מתוך הלקסיקון הרי כל תושב 'בית שֶמשי' מן המנין הוא 'תושב – מסבירן'.
כשאתה מתהלך בבית שמש אתה בין רגע הופך להיות למסביר בכל מהלכיך, ולא ממש משנה איפה זה תופס אותך, אם זה כשאתה עוצר מונית, ולנהג יש שאלות מנחל שורק עד אמריקה, או סתם כך כשאתה קופץ לקנות בחנות בעיר הוותיקה ואז 'אשריך שנתפסת עם כובע שחור לראשך' אתה הופך באבחת מחשבה של ההלך לפניך, לפְּנֵי היהדות החרדית כולה, אתה תתקל בשאלות כמו "למה אתם יורקים על ילדים חמודים שלא חטאו" בדגש מודגש על ה'אתם' וכמובן ההלך לא יפסח על שאלת השאלות "למה אתם זורקים אבנים בשבת"... רבונו של עולם אני חושב לעצמי לפעמים, מאיפה הם הביאו את הבדיחה העלובה הזאת? עזבו את זה... גם אם אנחנו אנשים רעים מאוד, ואנחנו רוצים להתעלל באנשים שנוסעים בשבת, חסרות דרכים פחות פרימיטיביות מלזרוק אבנים? גז מדמיע בתוך עיני עובר אורח נשמע הרבה יותר פיקנטי...
אבל העומד מולך כלל לא מתענין בהבנות או אי הבנות, הוא יודע שאתה\אתם\השחורים... 'זורקים אבנים' בשבת, והוא דורש במפגיע הסבר.
מה שמעניין שבכל השאלות האלו אתה נתפס כ'כלל', ולא, זה ממש לא משנה מהם ניואנסי קהילתך, אם גרביך תחובות במכנסיך, או שמא מכנסיך תחובות בגרביך, אם אתה לובש כובע עגול או אם אתה מתהלך בלי כובע בכלל.
אם אתה לבוש שחורים ומתעטף שחורים, אתה הופך למייצג כלל ישראל וזהו... עכשיו לך תסביר למה מטורף אחד עשה את מה שהוא עשה, לך תסביר לו ש'מה לעשות והמטורף הוא 'מטורף מטעם עצמו' ואין שום ארגון שיהין ליטול על עצמו אחריות על המעשה', הוא לא מבין והוא לא יבין...
הטעות של הרבה אנשים (ואני ביניהם) היא שמאותו רגע שמישהו שאל אותך שאלה, אתה בטוח שהוא דורש 'ממך' תשובה, ואם הוא דורש 'ממך' אתה אמור לספק לו תשובה, אבל זו טעות פטאלית, אנשים צריכים להבין שכמו שלא חותמים ערבות לאדם כשמידת ישרותו לא ברורה לך, כך לא עונים תשובה אם אתה לא בטוח במאת האחוזים בידיעותיך.
אם אתה לא בטוח שהתשובה תספק במאה אחוזים או שאינך 'מסבירן מקצועי', אל תטפל בשאלה, כי טיפול בשאלה באופן לא מקצועי הוא כטיפול בכוויה כשהדבר היחיד שאתה יודע זה לתת אקמול.
בית שמש בשלל מערכותיה קיבלה ביטוי שקרי פחות או יותר בעיתונות הכללית, אבל המהרסים האמיתיים היו 'המסבירים מטעם עצמם' או יותר נכון 'המטורפים מטעם עצמם' שראו לעצמם זכות להראות את בורותם לעיני קהל ועדה.
אז מה לעשות? פשוט מאוד! לתת לו מספר טלפון של מסבירן מוסמך, או רב מוסמך, שיכול לתת מענה טוב וכנה, אם השואל באמת ירצה לדעת, הוא כבר יפנה אליו !
כלפי מה הדברים אמורים, לאחרונה נפגשתי בבית שמש עם יהודי תוהה וטועה, הלה נפנה אלי עם שאלות מאתגרות שעל רובם לא היו לי תשובות מן המוכן, הפניתי אותו במהרה למסבירן ידוע, והשואל, כנראה רציני, התקשר אליו בנוכחותי כשהוא זורק את השאלה "איפה היה האלוקים בשואה", המסבירן דנן נענה ואמר לו אספר לך סיפור קצרצר ותבין איפה האלוקים היה בשואה:
"לפני שנים רבות היה היו אב ובנו אשר התגוררו על שפת היער, היער מטבעו שורץ חיות רעות ולסטים היה, כמובן שהילדון לא העיז להציץ אפילו הצצה חטופה ליער המסוכן.
האיום, ובשמו המקורי "היער". היה שגור על לשון האב כל זמן ועידן כאשר הבן היה מתחצף או עושה מעשה קונדס קטנטן, או אז היה האב אומר לבנו בקול רווי כעס: "אם אתה תמשיך להתחצף יבוא הזאב מהיער האיום ויכה בך"... וירא הילד כי עד כדי כך הם פני הדברים ויחזור בו וישוב לדרכו הטובה, ויעברו חודשים מספר ושוב יעשה הילד מעשה רע, וירא אביו כי רבה רעתו ואיום היער סר ממנו, כי ראה כי רעות רבות עשה וזאב לא בא, ויפנה אביו אל היער, ויצוד זאב בצידו, וילבש את עור הזאב ויפנה ויבוא אל ביתו, ויתנפל על בנו, ויכה בו בלא רחמים, ויזעק הנער צעקה גדולה ומרה ויקרא אל אביו ואביו אינו עונהו...
וישוב הזאב\האב אל היער, ויפשוט עורו מעליו, ויפנה ויחזור אל ביתו, ובנו בוכה ומיילל, וזועק אבי "הזאב בא ויכה בי, ואתה היכן היית"...
זו דוגמתי לתשובה קולעת, וכאשר שמעתי את התשובה, עמדתי נפעם, היו לי תשובות רבות, אבל כזאת לא שמעתי.
בית שמש מסבירה פנים
חסיד וליטאי, ספרדי וצ'אלמער, מזרחיס'ט וחילוני נפגשו בתחנת הרכבת...
האמת?... נשמע כמו תחילתה של בדיחה לא מוצלחת. מה לעשות, זו מציאות חיי היום יום בבית שמש, כאשר מכורח מציאות זו לכל תושב קלאסי בבית שמש ישנו אתגר אותו לא ימצא לרוב תושב בעיר ישראלית אחרת ואם אשתמש בהגדרה מקצינה מתוך הלקסיקון הרי כל תושב 'בית שֶמשי' מן המנין הוא 'תושב – מסבירן'.
כשאתה מתהלך בבית שמש אתה בין רגע הופך להיות למסביר בכל מהלכיך, ולא ממש משנה איפה זה תופס אותך, אם זה כשאתה עוצר מונית, ולנהג יש שאלות מנחל שורק עד אמריקה, או סתם כך כשאתה קופץ לקנות בחנות בעיר הוותיקה ואז 'אשריך שנתפסת עם כובע שחור לראשך' אתה הופך באבחת מחשבה של ההלך לפניך, לפְּנֵי היהדות החרדית כולה, אתה תתקל בשאלות כמו "למה אתם יורקים על ילדים חמודים שלא חטאו" בדגש מודגש על ה'אתם' וכמובן ההלך לא יפסח על שאלת השאלות "למה אתם זורקים אבנים בשבת"... רבונו של עולם אני חושב לעצמי לפעמים, מאיפה הם הביאו את הבדיחה העלובה הזאת? עזבו את זה... גם אם אנחנו אנשים רעים מאוד, ואנחנו רוצים להתעלל באנשים שנוסעים בשבת, חסרות דרכים פחות פרימיטיביות מלזרוק אבנים? גז מדמיע בתוך עיני עובר אורח נשמע הרבה יותר פיקנטי...
אבל העומד מולך כלל לא מתענין בהבנות או אי הבנות, הוא יודע שאתה\אתם\השחורים... 'זורקים אבנים' בשבת, והוא דורש במפגיע הסבר.
מה שמעניין שבכל השאלות האלו אתה נתפס כ'כלל', ולא, זה ממש לא משנה מהם ניואנסי קהילתך, אם גרביך תחובות במכנסיך, או שמא מכנסיך תחובות בגרביך, אם אתה לובש כובע עגול או אם אתה מתהלך בלי כובע בכלל.
אם אתה לבוש שחורים ומתעטף שחורים, אתה הופך למייצג כלל ישראל וזהו... עכשיו לך תסביר למה מטורף אחד עשה את מה שהוא עשה, לך תסביר לו ש'מה לעשות והמטורף הוא 'מטורף מטעם עצמו' ואין שום ארגון שיהין ליטול על עצמו אחריות על המעשה', הוא לא מבין והוא לא יבין...
הטעות של הרבה אנשים (ואני ביניהם) היא שמאותו רגע שמישהו שאל אותך שאלה, אתה בטוח שהוא דורש 'ממך' תשובה, ואם הוא דורש 'ממך' אתה אמור לספק לו תשובה, אבל זו טעות פטאלית, אנשים צריכים להבין שכמו שלא חותמים ערבות לאדם כשמידת ישרותו לא ברורה לך, כך לא עונים תשובה אם אתה לא בטוח במאת האחוזים בידיעותיך.
אם אתה לא בטוח שהתשובה תספק במאה אחוזים או שאינך 'מסבירן מקצועי', אל תטפל בשאלה, כי טיפול בשאלה באופן לא מקצועי הוא כטיפול בכוויה כשהדבר היחיד שאתה יודע זה לתת אקמול.
בית שמש בשלל מערכותיה קיבלה ביטוי שקרי פחות או יותר בעיתונות הכללית, אבל המהרסים האמיתיים היו 'המסבירים מטעם עצמם' או יותר נכון 'המטורפים מטעם עצמם' שראו לעצמם זכות להראות את בורותם לעיני קהל ועדה.
אז מה לעשות? פשוט מאוד! לתת לו מספר טלפון של מסבירן מוסמך, או רב מוסמך, שיכול לתת מענה טוב וכנה, אם השואל באמת ירצה לדעת, הוא כבר יפנה אליו !
כלפי מה הדברים אמורים, לאחרונה נפגשתי בבית שמש עם יהודי תוהה וטועה, הלה נפנה אלי עם שאלות מאתגרות שעל רובם לא היו לי תשובות מן המוכן, הפניתי אותו במהרה למסבירן ידוע, והשואל, כנראה רציני, התקשר אליו בנוכחותי כשהוא זורק את השאלה "איפה היה האלוקים בשואה", המסבירן דנן נענה ואמר לו אספר לך סיפור קצרצר ותבין איפה האלוקים היה בשואה:
"לפני שנים רבות היה היו אב ובנו אשר התגוררו על שפת היער, היער מטבעו שורץ חיות רעות ולסטים היה, כמובן שהילדון לא העיז להציץ אפילו הצצה חטופה ליער המסוכן.
האיום, ובשמו המקורי "היער". היה שגור על לשון האב כל זמן ועידן כאשר הבן היה מתחצף או עושה מעשה קונדס קטנטן, או אז היה האב אומר לבנו בקול רווי כעס: "אם אתה תמשיך להתחצף יבוא הזאב מהיער האיום ויכה בך"... וירא הילד כי עד כדי כך הם פני הדברים ויחזור בו וישוב לדרכו הטובה, ויעברו חודשים מספר ושוב יעשה הילד מעשה רע, וירא אביו כי רבה רעתו ואיום היער סר ממנו, כי ראה כי רעות רבות עשה וזאב לא בא, ויפנה אביו אל היער, ויצוד זאב בצידו, וילבש את עור הזאב ויפנה ויבוא אל ביתו, ויתנפל על בנו, ויכה בו בלא רחמים, ויזעק הנער צעקה גדולה ומרה ויקרא אל אביו ואביו אינו עונהו...
וישוב הזאב\האב אל היער, ויפשוט עורו מעליו, ויפנה ויחזור אל ביתו, ובנו בוכה ומיילל, וזועק אבי "הזאב בא ויכה בי, ואתה היכן היית"...
זו דוגמתי לתשובה קולעת, וכאשר שמעתי את התשובה, עמדתי נפעם, היו לי תשובות רבות, אבל כזאת לא שמעתי.