שיתוף - יומן שלושים יום

כתב ומכתב

משתמש מקצוען
על הפרק הנוכחי התקשיתי להנפיק "אהבתי".

אילו הייתי יכול, הייתי מנפיק לייק אוטומטי לכל פרק בסדרה.
הגדרות של "טיפש" ו"רע" מתאימות לעידן הסופרים שניסו לחנך ב"מה צריך לעשות" ו"מי צודק". היום יש ז'אנר ספרותי אחד שולט: הזדהות רגשית.
 

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
יש לי הרגשה שמישהו יתאפס שם, אולי על סף בית הדין.
ששש... לא לגלות. תנו ליהנות מהמתח.

מי שלא נהנה - שלא יקרא! (לא מבין את הביקורת - פשוט מרתק!!)
 

בן מיכאל

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה תורנית
יום 27.

כל הערב ישבתי בסלון ולמדתי. זאת הייתה תחושה מטהרת. בדרך כלל אני אוהב ללמוד בבית הכנסת, כדי לזכות בהערכת הנוכחים. לפעמים גם מתמזל מזלי לפגוש שם באיזה למדן שאני יכול לשטוח בפניו את שאלותיי ולהרשים אותו בחריפותי. אבל מדי פעם, אחרי שהקטנים נרדמים והבאלעבוסטע סיימה לסדר את הבית, אני נהנה להתכנס אל עצמי וללמוד בבית השקט. כאן אני חופשי ללמוד כרצוני. אני מסביר לעצמי כל מילה, מנתח את הדברים בקול רם, מטיח האשמות ברש"י, כועס על הרשב"א, ומחמיא לעצמי בקול כשאני קולט משהו שאחרים לא קלטו אותו.

היא במטבח ומדברת בטלפון בקולי קולות. תקופה אחרי החתונה הערתי לה על כך שהיא משוחחת בקול כשאני לומד. היא ממש נפגעה. היא לא חשבה בכלל שזה מפריע לי וגם לא הבינה למה זה כל כך מרגיז אותי. בסדר, מהיום היא תדבר בשקט, מה הבעיה, למה לא אמרתי עד היום. ההצטדקות שלה הרגיזה אותי עוד יותר. חפרתי בתוכי להבין מה כל כך מפריע לי, והבנתי היטב.

הרעש שהיא מקימה לא כל כך מפריע לי ללמוד, אבל הורגת אותי המחשבה שהיא לא באמת מחוברת ולא באמת מבינה את המשמעות של לימוד תורה. היא גדלה כמובן בבית של תורה, אבל זה לא באמת מבפנוכו. מי שצמח בבית שכל כולו לימוד תורה, רוכש אינסטינקט טבעי שמציב את לימוד התורה במרכז המרכזי, ובאופן אוטומטי מנמיך ומעלים ומגמד ומלחשש את כל הדברים האחרים. זה או שֶׁקוֹל לימודו של הבעל ממלא את חלל הבית או שקול שיחות הטלפון שלה ממלא אותו. אין גם וגם בעת ובעונה אחת. משהו כאן מגמד משהו אחר, ואם היא לא מבינה את זה אין לי שום דרך להסביר לה את זה.

מי שלא ראה את פניה הגאות של אימא שלי בחצות הלילה מול דלת הסלון הסגורה – כנראה לא יבין לעולם מהו בית של תורה. מה שהכי מחלחל אותי זו העובדה שגם ילדיי לא יזכו לבית כזה. אם אימא שלהם לא באמת באמת מתבטלת מול לימוד תורה, איך היא תספיג ותנחיל את זה בילדיה?! לא נעים לי לחשוב עליה ככה, היא גם לא אשמה, אבל היא למעשה מנתקת את החוליה מהשרשרת המפוארת. גם אם אתאמץ ואעשה הכל מבחינתי, עדיין אין לי את היכולת לעצב את חינוך ילדיי בתבנית שאני חושב אותה כאידיאלית, וזה נורא נורא מרגיז אותי. זה כמעט מרוקן את המשמעות מהנישואין שלי.

אני תוהה אם אני הוא זה שכתב את השורות האחרונות. מאז שעסקתי במחשבות האלו, כבר זרמו כל כך הרבה מים עכורים, ואין מים עכורים אלא מים עכורים. בית של תורה, אֵיפֹה.

כשסיימתי ללמוד, היא לא הייתה בבית. לא יודע לאן היא הלכה, גם לא כל כך מעניין אותי. שיהיה לילה טוב. מחר אנחנו הולכים לְדַבֵּר.
מחכה בקוצר רוח למחר!
 

עמליה 098

משתמש מקצוען
מי שלא ראה את פניה הגאות של אימא שלי בחצות הלילה מול דלת הסלון הסגורה – כנראה לא יבין לעולם מהו בית של תורה. מה שהכי מחלחל אותי זו העובדה שגם ילדיי לא יזכו לבית כזה. אם אימא שלהם לא באמת באמת מתבטלת מול לימוד תורה, איך היא תספיג ותנחיל את זה בילדיה?! לא נעים לי לחשוב עליה ככה, היא גם לא אשמה, אבל היא למעשה מנתקת את החוליה מהשרשרת המפוארת. גם אם אתאמץ ואעשה הכל מבחינתי, עדיין אין לי את היכולת לעצב את חינוך ילדיי בתבנית שאני חושב אותה כאידיאלית, וזה נורא נורא מרגיז אותי. זה כמעט מרוקן את המשמעות מהנישואין שלי.

נראה שהחלטתם לא לדלג על אף סטריאוטיפ - - -
הכתיבה משובבת והירידה לניואנסים הופכת הכל למדויק עד דמעות.

זה הרי ברור שילדים צדיקים זה בזכות החוליה והשרשרת והצמיד מבית אבא התלמידחוכעם- ואלו שהם רק לאנגערצדיקים זה בגלל שהאמא לא קידשה מספיק את תורת בעלה שליט"א או לחילופין לא התפללה מספיק ...

טוב לפחות שהוא מרגיש שוהא זקוק לטיהור ומתענג על ההרגשה ה"מטהרת"...
 

קדיתא

משתמש פעיל
יום 26.

תוך כדי שדיברנו, הוא הופיע במטבח. סהרורי, עיניים מצומצמות, וכולו רטוב. מחציו ולמטה - סחוט עד לשד. שוב הרטיב. לא ידעתי להחליט אם הוא יותר עייף או יותר מבואס. הוא עמד בפתח המטבח ושתק. קוּרי השינה הטובלים בריח החומצי, לא מנעו ממנו את ההבנה שמתרחש כאן משהו חריג. כבר הרבה זמן שלא ראה את הוריו יושבים זה לצד זה בתנוחת שיחה.

היא התרגזה עליו: "אין לי כוח, פשוט אין לי כוח, אתה בן שמונה, מתי תפסיק להרטיב?". הוא רעד מקור והשמיע איזו נהמה. היא הכניסה אותו לחדר האמבטיה, הורתה לו להתפשט, זירזה אותו בגערות קִצרות רוח, ואני התמלאתי רחמים. ידעתי שאין מים חמים וידעתי מה עומד לקרות. זו לא הפעם הראשונה שהיא רוחצת אותו באמצע הלילה במים קרים. הוא צורח ומיילל, והיא מטיחה בו: 'אין מה לעשות, זה מה שקורה כשאתה מרטיב'. היא מתעקשת שזו הדרך היחידה לגרום לו להפסיק להרטיב.

כשהוא יוצא מהאמבטיה הוא נראה כל כך מובס. בזמן שאני מסיים להחליף לו את המצעים הוא עומד בפינת החדר, משקשק מקור ונועץ מבט ארוך בכרית. אם גם היא נרטבה, הוא יסיים את הלילה בלי כרית.

נמאס לי להתווכח איתה על זה, וזה גם לא הזמן המתאים, אבל הסיטואציה הזו חיזקה אותי והוסיפה לי ביטחון לצורך המשך השיחה. נכון שגם אני עשיתי דברים איומים, נכון שאני שופך את המים עם התינוק, אבל גם את מלאה בהתנהגויות עקשניות ובחוסר נכונות לקבל ביקורת.

היא שוב צוחקת עליי: "בא נשמע מה אתה מציע לעשות".

- אני מציע שאם המים לא מספיק חמים תתני לו לנגב את עצמו במגבונים ושלא יתרחץ.

- איכס. ממש לא. איכס.

- הנה, את רואה?! מה שלא מוצא חן בעינייך הוא 'ממש לא'. אין מקום לוויכוח, וזהו. אני בטיפשותי מעמיד את הדעות שלי בביקורת שוב ושוב, מתחבט בעצמי אם אני צודק, לא אומר שום דבר בנחרצות, וזה המחיר שאני משלם. כעת את מבינה?!

- בדרך שלך, הוא לעולם לא יפסיק להרטיב. אתה תמיד תהיה נחמד כלפיו ותרחם עליו, והוא ירגיש טוב עם ההרטבות האלו. אם היית עקבי בזה - מילא, אבל גם אתה בהרבה לילות יוצא מהכלים כשאתה מגלה שהוא הרטיב, ושנייה לאחר מכן אתה מתהפך ומרעיף עליו אהבה. אתה רק מבלבל אותו. זה מה שאני אומרת כל הזמן: אין לך חוט שדרה, אין לך יציבות.

שתקתי.
אני גל ים. עמוס בביטחון, מתקרב בעוצמה לטרוף את היבשה, ואז נסוג אחור חסר אונים ורפה כוח, לא נושא את עצמו.

- את צודקת. אני אולי לא יעניק לילדים שלי יציבות, אבל אני ארעיף עליהם הרבה חום והרבה אהבה. ותסלחי לי, אבל אצלך הם לא ממש מקבלים את זה.

- כן, בטח, עד שפעם אחת לא תשלוט בעצמך ושוב תפליק להם בלי פרופורציות. שנייה אחרי זה תתחרט ותנסה לפייס אותם, אבל זה לא ייתן להם כלום. לא חום ולא אהבה. הם רואים בך סמרטוט. סמרטוט שפורצת ממנו לבה והוא שב להיות סמרטוט.

- סמרטוט שפורצת ממנו לבה? מי נתן לך את הדימוי האידיוטי הזה? בטח עוד יועצת מדופלמת שמחזיקה בארסנל דימויים שחוק ומשומש.

- טוב, תכלס, מה אתה רוצה?

- תקשיבי, אנחנו לא הולכים להיפרד. זה סתם דיבורים.

- אתה יודע שכל מי שסיפרתי לו על האלימות שלך, אמר לי שאני חייבת להתגרש.

- למי סיפרת?

- זה לא משנה.

- אוקיי. וגם את חושבת ככה?

עכשיו היא שתקה. ופיהקה.

ואני נרדמתי על הספה.
 
נערך לאחרונה ב:

יענקי R

ספר יהלום - עימוד נוצץ ברמה אחרת
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
פרסום וקופי
עימוד ספרים
צילום מקצועי
עריכה תורנית
עריכה והפקת סרטים
אוי ויי...
מריח "חומציות"...
 

אשר שרבר

משתמש סופר מקצוען
נהדר.
אני גל ים. עמוס בביטחון, מתקרב בעוצמה לטרוף את היבשה, ואז נסוג אחור חסר אונים ורפה כוח, לא נושא את עצמו.
וואו, משפט!!
- סמרטוט שפורצת ממנו לבה? מי נתן לך את הדימוי האידיוטי הזה?
על זה אמר המשורר: תהיה גבר, תהיה סמרטוט?
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

בן מיכאל

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה תורנית
@קדיתא ו@נתן גלנט עוד לא החלטתי מי מכם הצליח להציג את הבעל באור שלילי יותר, מה דעתכם לעשות סקר?....
 

עמליה 098

משתמש מקצוען
חשבתי על הרעיון מאז הפרק הראשון בסדרה (המדהימה!!!).
קדיתא נתן לי את הסכמתו-ואני מודה לו על כך מאוד.
למען הנוחות פתחתי אשכול חדש מקביל, שם תוכלו לקרוא על הצד 'שלה' בסיפור, תרתי משמע...

https://www.prog.co.il/threads/שיתוף-מעיק-יומן-שלושים-הימים-של-העזר-כנגדו.347076/

לאן נעלם "הצד שלה"?!?!
הספקתי לקרוא רק פרק אחד-- והיה מעולה!
חבל :(

אמנם מחשבה פמיניסטית היתה לי- שאולי לפחות את אחד הצדדים תכתוב אשה- אבל תכלס' זה לא יכול היה להיות כתוב טוב יותר.

עצם הרעיון של כתיבה דו"צ על תהליך- הוא רעיון מעולה

ע"ע "כל יום יותר קרובים" דר ארווין יאלום


ונוסיף על כך את כתיבתו המשובחת והנוגעת של פנס שהסיר את ערפילו- אז בכלל.

חבל. חבל.
 
נערך לאחרונה ב:

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
לאן נעלם "הצד שלה"?!?!
הספקתי לקרוא רק פרק אחד-- והיה מעולה!
חבל :(

אמנם מחשבה פמיניסטית היתה לי- שאולי לפחות את אחד הצדדים תכתוב אשה- אבל תכלס' זה לא יכול היה להיות כתוב טוב יותר.

עצם הרעיון של כתיבה דו"צ על תהליך- הוא רעיון מעולה

ע"ע "כל יום יותר קרובים" דר ארווין יאלום


ונוסיף על כך את כתיבתו המשובחת והנוגעת של פנס שהסיר את ערפילו- אז בכלל.

חבל. חבל.
ציפיתי שאישה תכתוב את הצד שלה.
נו, אף אחת לא העיזה, ומישהו היה צריך לעזור.

הורדתי את היומן, עקב תחושה אישית שלי שהוא מעיק מידי לפרסום בפורום..
 

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
חבל, אבל אולי אחרי ש@קדיתא יסיים תעלה בכמה שלבים את כל הצד שלה.
לעת עתה הדמות הראשית שם לא סגורה על עצמה בכלל, כך שאין טעם.
כאשר קדיתא (איפה הוא?) יעלה עוד 5-10 פרקים, בס"ד אתחיל לכתוב שנית את היומן, בתקווה שניק נשי כלשהו יקדימני ויכתוב יומן נגדי.
 

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכג

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים:
נקרא  8  פעמים

אתגר AI

רישום קווי - חורף • אתגר 22

לוח מודעות

למעלה