שיתוף - יומן שלושים יום

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים

מרשמלו

מנהלת איש את רעהו מנהלת פורום נשים
מנהל
מנוי פרימיום
לדעתי כדאי להכניס לפה גם את הפרק הראשון.
 

אפשוטער איד

משתמש מקצוען
אם אעיר את הילדים ואקח פיקוד על פרויקט ההשכמה, זה ייראה בעיניה כאילו אני מנסה לשקם את הזוגיות.
אני עושה את זה כי אני רוצה לקבוע בשטח עובדות שמשדרות 'עסקים כרגיל'.
אז אני מבטיח לעצמי שזו הפעם האחרונה שאני נוהג ככה כלפיה, ומנסה לתת לה את התחושה שיש לנו בית נורמלי, שיש בו עזרה הדדית - פעם אני קם עם הילדים ופעם היא קמה, מתוך תקווה שגם הפעם זה יחליק איכשהו.
האמת, זה לא סוף העולם. תמיד לאחר מעשה אני לא מבין ממה חרדתי כל כך.

וואו... וואו... כמה תובנות בקטע אחד. אדיר!
 

אסטרונאוטית

משתמש פעיל
נו??????
אני במתח

אני אוהבת מאוד את העובדה שאת/אתה מביא את אחד הצדדים לעומק, (וכמובן הקוראים מזדהים איתו), אבל בכל אופן מודה בזה שהוא לא בוודאות טלית שכולה תכלת...
מה שנכון ואמיתי
 

קדיתא

משתמש פעיל
יום 28.

היום נסענו לבני ברק לחתונה של בת דודה שלה. אני שונא אירועים כאלו. זאת יציאה של ממש מאזור הנוחות. אתה מכריח את עצמך לפגוש אנשים שאין לך כל חשק לפגוש בהם וכופה את עצמך להחליף אתם משפטים חלולים, והכל סתם בשביל איזה פרוטוקול שאף אחד לא יודע ולא מבין מה הצורך בו ומה משמעותו.

מעניין, הנפשות הקרובות היחידות שיש לי בתוך המשפחה, ושאני שמח לפגוש בהם, מתגוררות דווקא בחו"ל. אשתי טוענת שאם היו גרים בארץ, גם אותם הייתי שונא. זה לא נכון.

הפעם נוספה לכל זה גם תחושה מוזרה של פרידה ממשפחה. אני לא יודע אם אשתתף בחתונה הבאה של מישהו מהמשפחה הזו. אולי באותו זמן כבר נהיה פרודים, אולי אפילו גרושים, אולי יתפתח מאבק איתנים על הדירה, אולי ירוצו שמועות על הכדורים הפסיכיאטריים שהוא לוקח ועל התכנים המתועבים שהוא צפה בהם באישון ליל עד שאשתו תפסה אותו. נשמות טובות יאמרו שמזמן כבר רואים שמשהו לא תקין אצלו, אחרים יגידו שזו חכמה גדולה להגיד את זה לאחר מעשה, וכולם כאחד יפטירו ויאמרו: 'מה שקורה היום, זה לא יאומן'. ייאמן, טמבלים. יו"ד צרויה, אל"ף קמוצה.

בפינת הרחובות רבי עקיבא-חזון איש עמדו אנשים והמתינו בקוצר רוח לאור הירוק שברמזור. אברך אחד התחיל לחצות את הצומת שניות ספורות לפני שהרמזור התחלף. שמעתי את המחשבות שלו עד לצד השני של הצומת: 'אני פשוט גר כאן, אני עובר כאן שש פעמים ביום, אז אני יודע מה הסדר של הרמזורים ומתי אפשר כבר להתחיל לעבור. אני לא כמוכם שבאים לכאן לקניות מכל הארץ ולא מכירים את העיר. שימו לב, אני מקומי, אני בדרך לכולל ערב. אם יש לכם שאלות נוספות, אולי איפה איצקוביץ' או איפה פוניבז', אתם מוזמנים לפנות אליי, אני אענה בשמחה. אל תטעו בי, אני לא באמת ממהר'.

דקה אחרי שחצינו את הכביש התברר שטעינו. לא היינו צריכים לחצות אותו, ועכשיו צריך לשוב על עקבותינו. חזרנו למעבר החצייה והוא שוב היה מלא באנשים. אמרתי לה: "תחשבי על זה, זה פשוט מפעים, עברנו כאן לפני דקה ועמדו פה לפחות מאה איש משני צדי הכביש, והנה עכשיו עברה דקה ועומדים כאן שוב מאה איש, אחרים לחלוטין, אין להם שום קשר עם אלו שעמדו כאן לפניהם, הם ממהרים למקומות אחרים בתכלית". ידעתי שהיא לא מקשיבה אבל המשכתי ללהג את מחשבותיי: "זה כאילו מתחלף פה יקום פעם בדקה. תחשבי שפעם בדקה חוצה כאן את הכביש כל הקהילה החרדית בירוחם. זה לא מדהים? מה בעצם מחבר כאן בין כולם? איך הצליח היצור הזה שנקרא אדם למצוא את המכנה המשותף בין כל הפריטים שלו ולהתחבר לקבוצות של אלפים ורבבות? מהו הדבק הזה?". הופ, היא חצתה את הכביש ולא שמתי לב. לא נורא, אני אחצה אותו עם המאה הבאים בתור.

החתונה הייתה משעממת כרגיל. המוזיקה הייתה מחרישת אוזניים והבחורים שעישנו בחוץ הרגישו חשובים מאוד. הם כאלו מסכנים. נראה לי שהמשפחה שלה כבר מרחרחת את הפירוד, למרות שהיא הבטיחה שלא דיברה על כך עם אף אדם. כשהושטתי את ידי ללחוץ את ידו של אחיה, ראיתי על פניו מבט מנוכר. אם רק הייתי פותח את הפה ומספר לכל המשפחה מה הוא באמת הגיס הזה.

אבא שלה חייך אליי את החיוך הרגיל שלו והמלצר הגיש רבע עוף ענקי. אם זה כרע התרנגולת שעליו עומדים הנישואין שלנו – הם לא יתפרקו לעולם.

אני קצת מקצר היום, כי היתה איזו התפתחות שטורדת את שלוותי ומפריעה לי להתרכז בכתיבה. ביי בינתיים.
 
נערך לאחרונה ב:

Natan Galant

כתיבה שדגה לך לקוחות, ובכמויות!
מנוי פרימיום
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
מוזיקה ונגינה
עריכה תורנית
עיצוב ואדריכלות פנים
@קדיתא
אתה ענק, כריש, לוויתן.
מדהים.
עלה והצלח.
תן בראש.
מחכה בקוצר רוח להמשך.

פנס.
ציטטות אהובות במיוחד...
אשתי טוענת שאם היו גרים בארץ, גם אותם הייתי שונא. זה לא נכון.

אחרים יגידו שזו חכמה גדולה להגיד את זה לאחר מעשה, וכולם כאחד יפטירו ויאמרו: 'מה שקורה היום, זה לא יאומן'. ייאמן, טמבלים. יו"ד צרויה, אל"ף קמוצה.

שמעתי את המחשבות שלו עד לצד השני של הצומת:
הטור מדמם, ומצחיק וגם עצוב.
אומנות!

זה המשפט, בעיניי:
הופ, היא חצתה את הכביש ולא שמתי לב. לא נורא, אני אחצה אותו עם המאה הבאים בתור.
 

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
וואו, וואו, וואו.
@קדיתא, היכן אצרת את כל זה עד היום, אה?

רק האומץ ועוז הרוח לכתוב כזה טור, שווים הררים רמים של לייקים נערמים.

ואיזו כתיבה משובחת, איזו העברת תחושות מדויקת, נוגעת ללב, פוצעת.

והמשפט הזה, סלח לי @פנס בערפל. אמנם ציטטת, אך לא נתת מספיק משקל, לא הדגשת את העוצמה שבמשפט, את העולם המלא שצפון בו:

ייאמן, טמבלים. יו"ד צרויה, אל"ף קמוצה.

ערכתי, אפושטער יוד גם זיהה, זה עתה שמתי לב...
 
נערך לאחרונה ב:

עדיאל

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
אז כל אלו שפנו אלי בבהילות לשאול למה התלהבתי מהמשפט הזה.
לא יודע אם לזה @קדיתא התכוון, אבל יש בזה עומק:
המשפט הוא בעל דו משמעות לדעתי.

1: בעברית תקנית כותבים ייאמן ולא יאומן.
2: המשפט הזה 'מה שקורה היום זה לא יאומן' הוא משפט דלוח, נבוב, מעצבן, מתסכל. הכל ייאמן, זהו, תסתכלו למציאות בעיניים, תראו ותאמינו לזה.
 

בא יבוא

משתמש מקצוען
היה שווה לחכות...
מצפים להמשך בכליון עיניים...
וואו, וואו, וואו.
@קדיתא, היכן אצרת את כל זה עד היום, אה?

רק האומץ ועוז הרוח לכתוב כזה טור, שווים הררים רמים של לייקים נערמים.

ואיזו כתיבה משובחת, איזו העברת תחושות מדויקת, נוגעת ללב, פוצעת.
זה התחיל מצויין, המשיך נהדר וכעת זה מעולה. הולך ומשתבח!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קיט ב'

ט בַּמֶּה יְזַכֶּה נַּעַר אֶת אָרְחוֹ לִשְׁמֹר כִּדְבָרֶךָ:י בְּכָל לִבִּי דְרַשְׁתִּיךָ אַל תַּשְׁגֵּנִי מִמִּצְוֹתֶיךָ:יא בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ:יב בָּרוּךְ אַתָּה יְהוָה לַמְּדֵנִי חֻקֶּיךָ:יג בִּשְׂפָתַי סִפַּרְתִּי כֹּל מִשְׁפְּטֵי פִיךָ:יד בְּדֶרֶךְ עֵדְוֹתֶיךָ שַׂשְׂתִּי כְּעַל כָּל הוֹן:טו בְּפִקֻּדֶיךָ אָשִׂיחָה וְאַבִּיטָה אֹרְחֹתֶיךָ:טז בְּחֻקֹּתֶיךָ אֶשְׁתַּעֲשָׁע לֹא אֶשְׁכַּח דְּבָרֶךָ:
נקרא  9  פעמים

לוח מודעות

למעלה