הגה"ק מהר"ם שפירא זצ"ל
על המילים והלחן (המקורי, לאחרונה הופיעו לחנים נוספים)
מתוך המכלול
מקור השיר
מקור המילים אינו ידוע בבירור. למרות שהמילים הם בסגנון ארמית זוהרית, מה שנותן מקום לטעות ולחשוב שמקור השיר הוא ב
ספר הזוהר, השיר לא נמצא בספר הזוהר או בספרות קבלית אחרת קדומה. אך נוסח דומה מופיע בספר הזוהר
[1]: "קודשא בריך הוא כניש לפמליא דיליה, ואמר חמו בני רחימי, דאינון דחיקין בגלותא, ושבקין צערא דלהון ותבעין לי על מטרוניתא".
אברהם וואלט (נולד במינסק, תרל"ב) מצטט שיר דומה ששרו בילדותו בשעת ההקפות
[2]:
בשעה שישראל שמחים בשמחת התורהקודשא בריך הוא אומר לפמליא של מעלה שלו:חזו בני חביבי, חזו בני חביבישהם משתכחים בצרותא דלהוןועוסקים ועוסקים בשמחה דלי.
על שיר זה הוא כותב (ביידיש): מהיכן נלקחו מילים מדהימות אלו - לא ידוע לי. חיפשתי וחקרתי ולא מצאתי. שמעתי את הזמר עוד במינסק, עיר מולדתי, ועוד בגם ב"בלומקעס קלויז", קלויז ישן שעברו עמוס בזכרונות של
השאגת אריה ואחיינו ר' רפאל כהן, שמעתי שיר זה עוד ממתי שזוכר אני את עצמי, כשששרים אותו בחיות והתלהבות".
על
הגאון מווילנה מעידים ששר שיר זה ב
שמחת בית השואבה בסגנון מעט שונה,
ר' אברהם בן הגר"א מעיד בספרו "באר אברהם" (וילנא תרמ"ז) שנוסח הגאון היה "ראו בנים חביבים שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקין בדידי, מיד מתמלא רחמין על ישראל" ובספר
מעשה רב מובא נוסח אחר (מעשה רב השלם עמ' רפ"ג): "אשריכם ישראל כשאתם עוסקין בשמחת בית השואבה כונס הקב"ה לכל פמליא דיליה ואומר ראו בנים החביבין שיש לי דשבקין צערא דידהו ועסקי בדידי".
בכמה קהילות אשכנזיות ובפרט קהילות בני הישיבות נוהגים לזמר שיר זה ב
שמחת תורה וב
שבועות משום שהיא עוסקת בעניין שמחת התורה.
הלחן המפורסם על המילים
[3], מיוחס לרבי
מאיר שפירא מ
לובלין, אשר חיברו לרגל סיום הש"ס של מחזור
הדף היומי הראשון בליל
ט"ו בשבט ה'תרצ"א שנערך בהיכל
ישיבת חכמי לובלין[4]. ויש המיחסים אותו להרב ר'
ברוך בער מ
קאמעניץ.
לחן נוסף שזכה לפופולריות בציבור החרדי חובר על ידי
משולם גרינברג והופק בביצועו של
בני פרידמן[5].
--------------------------------------------------------------
שים לב
הלחן המפורסם מיוחס למהר"מ שפירא מלובלין
המילים הרבה יותר ישנים
ישנם ציטוטים עם מילים דומות מאד
מתקופת הגאון מווילנא ועוד מתקופת שלפניו
ובכל המקומות שמצוטט אין לזה מקור אלא עדויות. שמעתי...