שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

[ברוך הוא]

וק-ה חביבי ב'מזרח טיש', כשהמילה 'יא' בכלל לא מכוונת לקב"ה...

זה שיבוש שלכם הכוונה בפיוט הוא כן להקב"ה (רק שאצל הספרדים נהוג לשיר פיוט עם שם ה')

 

[צ ב י]

אינו דומה השומע מפי השליח לשומע מפי המלך (רש"י שמות יט, ט)
אינו דומה השומע מפי השליח לשמוע מפי המלך (זמר ידוע)

 

[ברוך הוא]

מזכיר את אלו שאומרים:
התודה וקל נזיר...

מסופר על עם הארץ שאמר "התודה וקל נזיר" וכולם בבית הכנסת צחקו והיה שם עוד עם הארץ שגם צחק, שאלו אותו "למה אתה צוחק"?, אז הוא הסביר "העם הארץ הזה לא יודע שבתפילה כן אומרים את השמות".

 

[STBW]

שיבוש משמעות
איך שרים ברגש ובערגה את השיר
"הנה ימים באים נאום ה' אלוקים והשלכתי רעב בארץ
לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' "

כשהפסוק מדבר על נבואה שתיפסק הנבואה
ושרים זאת בערגה בטוחים שהכוונה שיהיה רצון לשמוע את דבר ה'

ואם לא ציטטתי נכון את הפסוק - זה כי זה בע"פ

 

[מטודלה]

"ואני לא נקראתי לבוא אל המלך.... טאטע דו ווייסט אין הארצן טופן...."
ממש צרם לי, בתוך לבו (כביכול) הוא יודע....

 

[ברוך הוא]

שיבוש משמעות
איך שרים ברגש ובערגה את השיר
"הנה ימים באים נאום ה' אלוקים והשלכתי רעב בארץ
לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' "

כשהפסוק מדבר על נבואה שתיפסק הנבואה
ושרים זאת בערגה בטוחים שהכוונה שיהיה רצון לשמוע את דבר ה'

ואם לא ציטטתי נכון את הפסוק - זה כי זה בע"פ

זה נכון, מקורו בגמרא שבת קלח:

 

[נודד]

כשאנשים מדברים על הקינה האחרונה של תשעה באב (מתי הגעתם ל'לקלי ציון'? וכדו') הם אומרים 'קלי' ציון ועריה בשביל לא לומר שם השם.. שלמעשה זה אלי מלשון קינה אֱלִי – יללי, שאי קינה, בכי. הביטוי לקוח מיואל (א, ח) ושם אומר רש"י - אליא מתרגמינן קינה.
טעות של אנשים לא של השיר
עי' כאן

לא נתקלתי מימיי בשיבוש שכזה.
אווילות מוחלטת.

 

[מרובע]

לא הבנתי מה רצית לומר בהקשר לשיר הזה?
כלב קיבל את חברון כי רוח אחרת היתה עימו, זה לא הפשט בתורה?
הוא לא ציטט את הפסוק כלל, כך שאין שיבוש בפסוק

צא לסקר על השיר הזה האם אנשים חושבים שזה פסוק או לא.
אם לא תהיה מופתע, אז אני אהיה מופתע.

 

[המחבר]

יש זמר ששר את המשפט הבא: אִלְמָלֵי לֹא זָכוּ יִשְׂרָאֵל אֶלָּא לְהַקְבִּיל פְּנֵי אֲבִיהֶם שֶׁבַּשָׁמַיִם פַּעַם אַחַת בַּחֹדֶשׁ.
והמילה דַּיָם איננה מוזכרת בו אפילו לא פעם אחת, מה שמוציא מתוכן את כל שאר המשפט.

 

[מצפה ופועל לישועה]

לא עברתי על כל הפורום אבל כמה הערות רלות על דברים שראיתי:
א. יש לפעמים אשר פסוק במשמעותו המקורית היא שלילית אבל לפעמים דרשוהו ושאלוהו למשמעות חיובית (לדוג' 'אני ה' לא שניתי ואתם בנ"י לא כליתם" - ראה רש"י עה"פ אך שם כמדומני כבבר בחז"ל ישנה משמעות חיובית (אני כותב בע"פ ויתכן שאיני מדייק) וראה גם אוה"ת לצ"צ איכה שם ומאמר ד"ה איכה תשל"א לרבי מליובאוויטש שם מפרש את פסוקי איכה למעלה וא"כ כ"ש לנדו"ד)). לא מופרך שיש מי שמביא גם את הפסוק 'הנה ימים באים' גם במשמעות חיובית (ויתכן שגם לא סותרת - מצד אחד, אין מי שיענה לשואלים דבר ה', ומצד שני ואולי דווקא מגלל זה - צימאון אדיר לדבר ה' ע"ד תורת הבעש"ט 'כן בקודש חזיתך' - הלוואי בקודש חזיתיך, היינו שהלוואי שבמן הבית הי' לנשמה את אותו צימאון אדיר לאלוקות (ראה כתר-שם-טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סס"ד. וש"נ))).
לאחר כותבי זאת עשיתי חיפוש קצר וראיתי שהמלבי"ם מפרש את הפסוק במשמעות חיובית, ומפרש את הפסוק על ימי בית שני שאז שלא כמו בגלות לא יהי' רעב ללחם גשמי ורק לרוחני. אך צ"ע אם זוהי הדימיון שניצת במחשבת העורגים אל השיר.
(רבים המפרשים זאת על ימי בית שני אך לרוב מתמקדים בחיסרון - אין נבואה, ולכן רבים כותבים: בית שני והגלות הנוכחית (ראה רד"ק ועוד)).
ב. בחב"ד נהוג לומר (ולכתוב) אלוקים אחרים, אחד הטעמים לזה הוא כי אחד הפירושים לזה (תניא פכ"ד כמדומני) שהינם דבר 'אחר' מה' אלוקינו.
ג. בנוגע ל'ונשגב' ו'ויוותר' - לא יודע מי מחבר השיר אבל אם זה איזה אברהם פריד או אפי' מרדכי בן דוד יתכן שזה בנוי גל על בסיס שיחה של הרבי מליובאוויטש (קיימת גם בתרגום ללה"ק) שמבאר באריכות את הקשר הפנימי בין שני הפסוקים ע"פ דחז"ל שהובאה לעיל.

 

[מרובע]

שיבוש משמעות
איך שרים ברגש ובערגה את השיר
"הנה ימים באים נאום ה' אלוקים והשלכתי רעב בארץ
לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' "

כשהפסוק מדבר על נבואה שתיפסק הנבואה
ושרים זאת בערגה בטוחים שהכוונה שיהיה רצון לשמוע את דבר ה'

ואם לא ציטטתי נכון את הפסוק - זה כי זה בע"פ

זה כן נבואה גם לטובה, ראה לדוגמא:
שו"ת מנחת יצחק חלק ד הקדמה
והנה נודעים דברי הש"ס (שבת דקל"ח ע"ב), ת"ר כשנכנסו רבותינו לכרם ביבנה, אמרו עתידה תורה שתשתכחה מישראל, שנאמר (עמוס ח'), הנה ימים באים נאם ד"א, והשלחתי רעב בארץ, לא רעב ללחם ולא צמא למים, כי אם לשמוע את דברי ד', וכתיב, ונעו מים עד ים, ומצפון ועד מזרח, ישוטטו לבקש את דבר ד' ולא ימצאו וכו' עיין שם, - ובהרי"ף שעל העין יעקב שם, העיר, דתרי קראי למה לי, - והנראה בזה, דבאמת בקרא הא', יש הבטחה גדולה לטובה, אשר נתקיים כעת בעזה"י שהרבה בנים ובנות, אף ממשפחות הרחוקים מתורה ומצות, נוססה בהם רוח קדושה, ורעבים וצמאים לשמוע דבר ד', אך דא עקא, הנבואה הכי לא טובה, הנאמר בקרא השני הנזכר, שנתקיים גם כן בעוה"ר, שבהרבה קהלות, לא נמצא מורה הוראה מובהק, להורות להם את הדרך אשר ילכו בה, ודין גרמא, מה שהתורה ירדה כל כך פלאים,

 

[מרובע]

בפסוק: ויהודה לעולם תשב וירושלים לדור ודור
וניקתי דמם לא נקתי וה' שוכן בציון.

בשיר הפכו את הסדר.
וגם הפיסוק "וניקיתי דמם, לא ניקיתי" לא נכון.
הפיסוק הנכון: "וניקיתי, דמם לא ניקיתי".

 

[חגי פאהן]

אם כבר דברת על "צמאה" יש שם עוד שיבוש (בשיר צמאה לך נפשי בעיקר) ששרים "צָמָא" שמשמעותו "רָעָב צָמָא" במקום "צָמְאָה" שמשמעותו "אני צמא".

איך אפשר לשים לב לטעות כזו?

מסופר על עם הארץ שאמר "התודה וקל נזיר" וכולם בבית הכנסת צחקו והיה שם עוד עם הארץ שגם צחק, שאלו אותו "למה אתה צוחק"?, אז הוא הסביר "העם הארץ הזה לא יודע שבתפילה כן אומרים את השמות".

ויש מקומות שהתלמידי חכמים לא מכירים את המשנה הזו...

 

[מרובע]

יהי רצון מלפניך שתשרה שכינה במעשה ידיכם

מה הפשט? ממי הוא מבקש את זה?

 

[מרובע]

אם כבר מדברים על רגש שלא קשור בכלל למילים,
לא הבנתי איך רוקדים בשמחה עצומה "בבקשה קח את שלי" בשעה שלאף אחד אין דמעה לתרום.

וכן לא הבנתי מה כל כך משמח במילים "מה שהיה הוא שיהיה ומה שנעשה הוא שיעשה ואין כל חדש תחת השמש."

נניח ששואלים מישהו: מה נשמע מה חדש? הוא מתחיל להתלהב ולרקוד בשמחה "אין שום חדש"...



אני מתאר לעצמי שיבואו תשובות והסברים מפולפלים.
ההסבר שלי הוא שהרבה אנשים שרים ורוקדים בלי שום קשר למילים, המילים משמשים רק כמו כינור ונבל לרקוד בהם.

 

[ההדר שבהדר]

יהי רצון מלפניך שתשרה שכינה במעשה ידיכם

מה הפשט? ממי הוא מבקש את זה?

המקור הוא במדרש שמשה ברך אחרי שהוקם המשכן, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם.
כנראה כוונתך לתוספת המילה מלפניך...

 

[מרובע]

מיכאל שטרייכר - כיצד מרקדין

מילים:
כיצד מרקדין לפני החתן כיצד מרקדין לפני הכלה
חתן נאה ויאה כלה נאה וחסודה.

כל הטקסט האדום לכאורה המצאה של הזמר או המלחין.
(ואגב הנה הטקסט המלא מהגמ' בכתובות:
תלמוד בבלי - כתובות טז-יז
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה)

אחר כך מצאתי שגם דדי גראוכר לקח את חתן נאה (לא יודע מי העתיק ממי, או ששניהם ממקור שאני לא יודע).
באלבום בטחו בה' יש לו גם שיר כיצד מרקדין.
אחר כך מצאתי למשל בספר הזה שמסביר מדוע לא שרים על החתן "נאה וחסוד".

 

[מרובע]

המקור הוא במדרש שמשה ברך אחרי שהוקם המשכן, יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם.
כנראה כוונתך לתוספת המילה מלפניך...

בדיוק:
יהי רצון מלפניך - הוא מדבר לה'.
שתשרה שכינה במעשה ידיכם - במעשה ידיו של ה'?
או מלפניך וידיהם.
או מלפני ה' וידיכם.

 

[במבונה]

אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם אדם בלי תורה
כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג כדג בלי מים

הוי דן דן דן דן את כל האדם דן דן דן דן דן דן דן דן..............

 

[מרובע]

הטיה מלשון יחיד לרבים יש הרבה בסליחות ובתחנון הארוך.
וגם קצת בתפילות. כמו למשל "רפאנו ה' ונרפא הושיענו ונוושעה כי תהלתנו אתה" זה פסוק בירמיהו שכתוב בלשון יחיד כולו. (בסוף הפטרת בחקותי).
איך נזכרתי בזה? בגלל שיר של פרחי מיאמי: "שמעו דבר ה' מלכי יהודה וכל יהודה וכל יושבי ירושלים הבאים בשערים האלו, כה אמר ה' השמרו בנפשותיכם ואל תשאו משא ובאתם בשערי ירושלים (או משהו כזה)
וההמשך "רפאנו ה' ונרפא וכו'" הכל בלשון רבים. רציתי לכעוס עליהם, אבל נזכרתי שאנשי כנסת הגדולה כבר הקדימום. אז אין עליהם טענה.