אבל אין פה שינוי משמעות, ואני חושב שמחפשים פה שיבושי משמעות.דדא ביה:
המקור:
תלמוד בבלי - נדרים מא
במערבא אמרי
דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני
העיבוד:
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני זה מאמר שנאמר במערבא
דדא ביה כולא ביה ודלא דא ביה מה ביה זה מאמר שנאמר במערבא.
אם הבנתי נכון- לעורר את המודעות לשיבושים שהשתרשו ונכנסו אלינו לשפה, לאינטלגנציה היהודית/תורנית או חמור מכך- לתפילה, בעקבות שיבושים משירים.מה בדיוק המטרה בנושא???????
אל הנער הזה התפללתי- של רכניץ
מתחיל במילים מספר שמואל
אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעימו.
עד כאן הכל טוב.
והמילים בהמשך "אני אהימה (האמא? ההימה ..?)..אתכם לעולמי עד"
לא מצאתי להם שום מקור
מי קובע מתי יש נזק?אם הבנתי נכון- לעורר את המודעות לשיבושים שהשתרשו ונכנסו אלינו לשפה, לאינטלגנציה היהודית/תורנית או חמור מכך- לתפילה, בעקבות שיבושים משירים.
אבל מצטרפת לתמיהה- מה העניין לנבור ולחפש בכוח שגיאות או צירופים שאין בהם שום בעיה ונזק???
כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב {דברים כה-יט} תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א''ל אנא זכר אקריון אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א''ל דכתיב {ירמיה מח-י} ארור עושה מלאכת ה' רמיה א''ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א''ל כתיב {ירמיה מח-י} וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה ואמר רבא מקרי ינוקא שתלא טבחא ואומנא וסופר מתא כולן כמותרין ועומדין נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר מותרה ועומד הוא | כשהגיע לפני דוד אמר לו מדוע עשית כן? ענה לו: כמו שכתוב "תמחה את זכר עמלק" (ולא נקבה), אמר לו: והרי אנו קוראים זכר (בצירי), ענה לו: אותי לימדו זכר (בקמץ), הלך שאל את רבו: "איך לימדת אותו לקרוא?" אמר לו "זכר" (בקמץ), הרים חרב להרגו, אמר לו: למה? אמר לו כיון שכתוב ארור עושה מלאכת ה' רמיה. אמר לו: עזוב את אותו האיש (הכוונה לעצמו) שישאר עם הארור (ואל תהרגני), אמר לו: כתוב גם כן "וארור מונע חרבו מדם". יש אומרים שהרגו ויש אומרים שלא הרגו. ואמר רבא: מלמד תנוקות, שותל, טבח, מקיז, וסופר העיר כולם נחשבים מותרים ועומדים (אם שיבשו) הכלל הוא: כל הפסד שאינו חוזר נחשב מותרה ועומד מתחילתו. |
הפסוק מדבר על מצב שהיה ולא על עתיד.
אם כן תאמר בדיוק את אותו הדבר על הפסוק עצמו!
ואמשוך להתפלל עדי עד אני האמא- זה לא פסוק בשמואל....מוטי שטיינמץ אל הנער הזה התפללתי מקהלת שירה - אתר מסורת
מוטי שטיינמץ אל הנער הזה התפללתי מקהלת שירה אֶל הַנַעַר הַזֶה הִתְפַּלָלְתִּי וַיִתֵּן הַשֵׁם לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמוֹ. (שמואל א א׳ כ״ז) וְאֶמְשׁוֹךְ לְהִתְפַּלֵל לְעוֹלְמֵי עַד אֲנִי האמַא אִתְּכֶם לְעוֹלְמֵי עַד.www.masoret.co
לזכך את החול לרכך בי הכל--כמדומני שבן אדם יכול לרכך בעצמו כל מיני דברים קשים שעוברים עליו. ואם לא אז אחזור בי מדברי.מה מסוכן בזה??
קודם כל, זה לא עיוות. זה שימוש בפסוק מהמקורות ושתילה שלו בשיר בצורה של ארמז.
ודבר שני- אין לנו שום אפשרות להפוך דברים עצובים לדברים שמחים!! את המציאות עצמה רק הקב"ה יכול לשנות.
מה שבידינו לשנות זו ההסתכלות, ואותה אנו אכן משתדלים לשנות ע"י ראיה חיובית ואמונה כמובן.
אבל הוא לא דיבר על ההסתכלות אלא על המציאות- בדיוק כמו השיבוץ שבחר לשים.
עיינו בתגובות בקישור המצורף שציטטתם...ואמשוך להתפלל עדי עד אני האמא- זה לא פסוק בשמואל....
מאיפה המילים האלו??
טרם צורף....עיינו בתגובות בקישור המצורף...
שירים באים לומר להביע רעיון במקרה הטוב, לא ללמד תורה . הגזמת!!!מי קובע מתי יש נזק?
התורה חייבת להימסר בדיוק ואסור להכניס שגיאות מכוונות בתוך התורה.
ציטוט מהגמ'
תלמוד בבלי - בבא בתרא כא
כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום
כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב {דברים כה-יט} תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א''ל אנא זכר אקריון
אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א''ל דכתיב {ירמיה מח-י} ארור עושה מלאכת ה' רמיה א''ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א''ל כתיב {ירמיה מח-י} וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה
ואמר רבא מקרי ינוקא שתלא טבחא ואומנא וסופר מתא כולן כמותרין ועומדין נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר מותרה ועומד הואכשהגיע לפני דוד אמר לו מדוע עשית כן? ענה לו: כמו שכתוב "תמחה את זכר עמלק" (ולא נקבה), אמר לו: והרי אנו קוראים זכר (בצירי), ענה לו: אותי לימדו זכר (בקמץ),
הלך שאל את רבו: "איך לימדת אותו לקרוא?" אמר לו "זכר" (בקמץ), הרים חרב להרגו, אמר לו: למה? אמר לו כיון שכתוב ארור עושה מלאכת ה' רמיה. אמר לו: עזוב את אותו האיש (הכוונה לעצמו) שישאר עם הארור (ואל תהרגני), אמר לו: כתוב גם כן "וארור מונע חרבו מדם". יש אומרים שהרגו ויש אומרים שלא הרגו.
ואמר רבא: מלמד תנוקות, שותל, טבח, מקיז, וסופר העיר כולם נחשבים מותרים ועומדים (אם שיבשו) הכלל הוא: כל הפסד שאינו חוזר נחשב מותרה ועומד מתחילתו.
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: