שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
למי שתהה מה הקשר בין אשריכם ת"ח שד"ת חביבין עליכם, לבין הפסוק "מה אהבתי תורתך"
הנה הציטוט מגמ' מנחות יח.
זלגו עיניו דמעות של רבי אלעזר בן שמוע אמר אשריכם תלמידי חכמים שדברי תורה חביבין עליכם ביותר קרא עליו המקרא הזה (תהלים קיט, צז) מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי וגו
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
יעקב שווקי:
לך עמי בא בחדריך וסגור דלתך בעדך חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעיהו כו)
קרבתי צדקתי לא תרחק ותשועתי לא תאחר (שם מו)
לך עמי בא בחדריך עד יעבור זעם (שם כו)

השורה האחרונה בוודאי עיוות.
החיבור בין שני הפסוקים האם שלו או מאיזה מדרש?
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
דדא ביה:
המקור:
תלמוד בבלי - נדרים מא
במערבא אמרי
דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

העיבוד:
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני זה מאמר שנאמר במערבא
דדא ביה כולא ביה ודלא דא ביה מה ביה זה מאמר שנאמר במערבא.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
דדא ביה:
המקור:
תלמוד בבלי - נדרים מא
במערבא אמרי
דדא ביה כולא ביה דלא דא ביה מה ביה
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני

העיבוד:
דא קני מה חסר דא לא קני מה קני זה מאמר שנאמר במערבא
דדא ביה כולא ביה ודלא דא ביה מה ביה זה מאמר שנאמר במערבא.
אבל אין פה שינוי משמעות, ואני חושב שמחפשים פה שיבושי משמעות.
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
מצוה רביעית - מיכאל שטרייכר

המקור: מצוה רביעית – שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה. והוא אומרו להם: "והורשתם את הארץ וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה",

העיבוד: מצוה רביעית נצטווינו לרשת הארץ ולא נעזבנה ביד זולתנו מן האומות.
כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה.
אנחנו לא נוותר וכו'...
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
כי לכלב - אברהם פריד

המקור:

במדבר
וְעַבְדִּי כָלֵב עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי וַהֲבִיאֹתִיו אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר בָּא שָׁמָּה וְזַרְעוֹ יוֹרִשֶׁנָּה:

העיבוד:

כי לכלב
,נתתי את חברון
כי רוח אחרת
,כי רוח אחרת
היתה עמו
 

AtArA R

תוכן. אש.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
מה בדיוק המטרה בנושא???????
אם הבנתי נכון- לעורר את המודעות לשיבושים שהשתרשו ונכנסו אלינו לשפה, לאינטלגנציה היהודית/תורנית או חמור מכך- לתפילה, בעקבות שיבושים משירים.
אבל מצטרפת לתמיהה- מה העניין לנבור ולחפש בכוח שגיאות או צירופים שאין בהם שום בעיה ונזק???
 

עמליה 098

משתמש מקצוען
אל הנער הזה התפללתי- של רכניץ
מתחיל במילים מספר שמואל
אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעימו.
עד כאן הכל טוב.
והמילים בהמשך "אני אהימה (האמא? ההימה ..?)..אתכם לעולמי עד"
לא מצאתי להם שום מקור
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
מיכאל שטרייכר - כיצד מרקדין

מילים:
כיצד מרקדין לפני החתן כיצד מרקדין לפני הכלה
חתן נאה ויאה כלה נאה וחסודה.

כל הטקסט האדום לכאורה המצאה של הזמר או המלחין.
(ואגב הנה הטקסט המלא מהגמ' בכתובות:
תלמוד בבלי - כתובות טז-יז
תנו רבנן כיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה)
 

אלעזר 1

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai
אל הנער הזה התפללתי- של רכניץ
מתחיל במילים מספר שמואל
אל הנער הזה התפללתי ויתן ה' לי את שאלתי אשר שאלתי מעימו.
עד כאן הכל טוב.
והמילים בהמשך "אני אהימה (האמא? ההימה ..?)..אתכם לעולמי עד"
לא מצאתי להם שום מקור
 

מרובע

משתמש מקצוען
עריכה תורנית
D I G I T A L
אם הבנתי נכון- לעורר את המודעות לשיבושים שהשתרשו ונכנסו אלינו לשפה, לאינטלגנציה היהודית/תורנית או חמור מכך- לתפילה, בעקבות שיבושים משירים.
אבל מצטרפת לתמיהה- מה העניין לנבור ולחפש בכוח שגיאות או צירופים שאין בהם שום בעיה ונזק???
מי קובע מתי יש נזק?
התורה חייבת להימסר בדיוק ואסור להכניס שגיאות מכוונות בתוך התורה.

ציטוט מהגמ'
תלמוד בבלי - בבא בתרא כא

כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום​
כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב {דברים כה-יט} תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א''ל אנא זכר אקריון

אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א''ל דכתיב {ירמיה מח-י} ארור עושה מלאכת ה' רמיה א''ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א''ל כתיב {ירמיה מח-י} וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה

ואמר רבא מקרי ינוקא שתלא טבחא ואומנא וסופר מתא כולן כמותרין ועומדין נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר מותרה ועומד הוא
כשהגיע לפני דוד אמר לו מדוע עשית כן? ענה לו: כמו שכתוב "תמחה את זכר עמלק" (ולא נקבה), אמר לו: והרי אנו קוראים זכר (בצירי), ענה לו: אותי לימדו זכר (בקמץ),

הלך שאל את רבו: "איך לימדת אותו לקרוא?" אמר לו "זכר" (בקמץ), הרים חרב להרגו, אמר לו: למה? אמר לו כיון שכתוב ארור עושה מלאכת ה' רמיה. אמר לו: עזוב את אותו האיש (הכוונה לעצמו) שישאר עם הארור (ואל תהרגני), אמר לו: כתוב גם כן "וארור מונע חרבו מדם". יש אומרים שהרגו ויש אומרים שלא הרגו.
ואמר רבא: מלמד תנוקות, שותל, טבח, מקיז, וסופר העיר כולם נחשבים מותרים ועומדים (אם שיבשו) הכלל הוא: כל הפסד שאינו חוזר נחשב מותרה ועומד מתחילתו.
 

עמליה 098

משתמש מקצוען
ואמשוך להתפלל עדי עד אני האמא- זה לא פסוק בשמואל....
מאיפה המילים האלו??
 

הלו קיטי קטן

משתמש פעיל
מה מסוכן בזה??

קודם כל, זה לא עיוות. זה שימוש בפסוק מהמקורות ושתילה שלו בשיר בצורה של ארמז.
ודבר שני- אין לנו שום אפשרות להפוך דברים עצובים לדברים שמחים!! את המציאות עצמה רק הקב"ה יכול לשנות.
מה שבידינו לשנות זו ההסתכלות, ואותה אנו אכן משתדלים לשנות ע"י ראיה חיובית ואמונה כמובן.
אבל הוא לא דיבר על ההסתכלות אלא על המציאות- בדיוק כמו השיבוץ שבחר לשים.
לזכך את החול לרכך בי הכל--כמדומני שבן אדם יכול לרכך בעצמו כל מיני דברים קשים שעוברים עליו. ואם לא אז אחזור בי מדברי.
 

אלעזר 1

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
עיצוב פונטים
מוזיקה ונגינה
UX UI
D I G I T A L
יוצרי ai

תותח על חלל

משתמש רשום
מי קובע מתי יש נזק?
התורה חייבת להימסר בדיוק ואסור להכניס שגיאות מכוונות בתוך התורה.

ציטוט מהגמ'
תלמוד בבלי - בבא בתרא כא

כי ששת חדשים ישב שם יואב וכל ישראל עד הכרית כל זכר באדום​
כי אתא לקמיה דדוד אמר ליה מאי טעמא עבדת הכי אמר ליה דכתיב {דברים כה-יט} תמחה את זכר עמלק אמר ליה והא אנן זכר קרינן א''ל אנא זכר אקריון

אזל שייליה לרביה אמר ליה היאך אקריתן אמר ליה זכר שקל ספסירא למיקטליה אמר ליה אמאי א''ל דכתיב {ירמיה מח-י} ארור עושה מלאכת ה' רמיה א''ל שבקיה לההוא גברא דליקום בארור א''ל כתיב {ירמיה מח-י} וארור מונע חרבו מדם איכא דאמרי קטליה ואיכא דאמרי לא קטליה

ואמר רבא מקרי ינוקא שתלא טבחא ואומנא וסופר מתא כולן כמותרין ועומדין נינהו כללא דמילתא כל פסידא דלא הדר מותרה ועומד הוא
כשהגיע לפני דוד אמר לו מדוע עשית כן? ענה לו: כמו שכתוב "תמחה את זכר עמלק" (ולא נקבה), אמר לו: והרי אנו קוראים זכר (בצירי), ענה לו: אותי לימדו זכר (בקמץ),

הלך שאל את רבו: "איך לימדת אותו לקרוא?" אמר לו "זכר" (בקמץ), הרים חרב להרגו, אמר לו: למה? אמר לו כיון שכתוב ארור עושה מלאכת ה' רמיה. אמר לו: עזוב את אותו האיש (הכוונה לעצמו) שישאר עם הארור (ואל תהרגני), אמר לו: כתוב גם כן "וארור מונע חרבו מדם". יש אומרים שהרגו ויש אומרים שלא הרגו.
ואמר רבא: מלמד תנוקות, שותל, טבח, מקיז, וסופר העיר כולם נחשבים מותרים ועומדים (אם שיבשו) הכלל הוא: כל הפסד שאינו חוזר נחשב מותרה ועומד מתחילתו.
שירים באים לומר להביע רעיון במקרה הטוב, לא ללמד תורה . הגזמת!!!
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  54  פעמים

אתגר AI

תרפיה בבעלי חיים • אתגר 143

לוח מודעות

למעלה