שיבושים שנכנסו לציבור מטעויות של זמרים

[ברוך הוא]

בנוסח אדה"ז הצ' צרוי'.

אחר העיון ראיתי שלמעשה מבחינה דקדוקית אפשר לומר גם קצר בצירי, אלא שכיום הוא יותר משמש למשקל פיוטי

 

[ברוך הוא]

שהוא ברובו מבוסס על כתר ארם צובה שנחשב לתנ"ך הכי מדויק בעולם.

הוא התנ"ך השלם הכי עתיק (בלי לחשב את מגילות ים המלח שאינם בר סמכא), אבל לא בהכרח הכי מדויק בפרט שאצל רוב קהילות ישראל אין פוסקים כמותו [אלא כהרמ"ה] עכ"פ ב7 שינויים בתורה.

 

[ץ]

מימיי לא שמעתי ששרים כך, מקסימום הופכים את ה - א בבראנו לשותקת(ניסיתי לזמזם בראש את השיבוש הנטען, וזה ממש לא משתלב בקצב המנגינה)

בעצמי שמעתי זמר ששר שֶׁבָּ רָ אנוּ בהכנסת ס"ת, לא יאומן אבל אנשים רוקדים עם ס"ת שיר שמשתמע ממנו כפירה ח"ו, ואין איש שם על לב, לאחר תקופה פגשתי את הזמר והערתי לו ע"כ, הוא ענה לי שבהכנסת ס"ת נוסף ניגשו אליו כמה אנשים להעיר לו ע"כ. אני מדבר על הלחן המפורסם "וחיי עולם וחיי עולם, וחיי עולם וחיי עולם, וחיי עולם נטע בתוכנו, נטע בתוכנו, בָּרוּךְ הוּא אֱלקֵינוּ...

 

[אוהבת גרפיקה]

יש טעות מאד נפוצה שצריך לשים אליה לב, במנגינה הקלאסית של מה אשיב, בהלל מחליפים בין המלעיל והמלרע במילים: " כִּֽי-אֲנִ֪י עַ֫בְדֶּ֥ךָ אֲֽנִי-עַ֭בְדְּךָ בֶּן-אֲמָתֶ֑ךָ "

 

[סערצע]

גם ב'מזמור לדוד' (נהוג בד"כ לשוררו בסעודה שלישית): שִׁבְטְךָ֥ וּ֝מִשְׁעַנְתֶּ֗ךָ הֵ֣מָּה יְנַֽחֲמֻֽנִי.

 

[מוטי A]

שיבוש משמעות
איך שרים ברגש ובערגה את השיר
"הנה ימים באים נאום ה' אלוקים והשלכתי רעב בארץ
לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי ה' "

כשהפסוק מדבר על נבואה שתיפסק הנבואה
ושרים זאת בערגה בטוחים שהכוונה שיהיה רצון לשמוע את דבר ה'

ואם לא ציטטתי נכון את הפסוק - זה כי זה בע"פ

באותו ענין, יש זמר שמתחיל את השיר מהמילים "לא רעב ללחם" וכו'.
פשוט מגוחך.

 

[גידל]

יש שיר ביידיש המבוסס על פסוק מפר' השבוע : (דברים כט, כח) ועל פסוק מאיכה (איכה ג, לח):
הנסתרות לה’ אלקינו
והנגלות לנו ולבנינו עד עולם
לעשות את כל דברי התורה הזאת

מיר גלייבן אז ס’איז אלעס חסדים
ווייל מאתו לא תצא הרעות
אבער מיר טוען צו דעם נישט טויגן
מיר ווילן זעהן מיט די אייגענע אויגן
דיינע חסדים וואס זענען אזוי גרויס
מיר בעטן אבינו מלכינו בטל מעלינו
כל גזירות קשות ורעות

תרגום:
אנו מאמינים שהכל חסדים,
כי מאתו לא תצא הרעות,
אבל למעשה איננו בדרגה הזאת,
אנו רוצים לראות בעיניים שלנו,
את חסדיך שהם כ"כ גדולים,
אנו מבקשים אבינו מלכינו בטל מעלינו
כל גזירות קשות ורעות

הראנו ה’ חסדך וישעך תתן לנו
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך

הזמר הבין את הפסוק כך: ש"הנסתרות לה’ אלקינו" הכוונה לדרכי ה' הנסתרות שאיננו מבינים את הטוב המונח בהם, ו"והנגלות לנו ולבנינו" הכוונה לחסדים מגולים,
הוא החטיא את המטרה! תוכן הפסוק הוא שלילי ולא ראוי בכלל לחבר ע"ז שיר! והוא מדבר על מי שעובר עבירות בסתר-הקב"ה יפרע ממנו והעבירת הנעשות בגלוי- לנו ולבנינו (בית דין) מוטל להענישו ולבערו מקרבנו
רש"י
הנסתרות לה' אלהינו. ואם תאמרו מה בידינו לעשות אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר פן יש בכם איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא והלא אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענשו את הרבים (סנהדרין מג).
בספר מאור החיים (דרשות ה'אור החיים' שרשמן מפיו תלמידו ר' משה פראנקו) עמ' יד
פירוש על פסוק הַ נִּ סְ תָּ רֹת לַ יְיָ וכו', אמר החכם מורי ורבי חיים בן עטר
ז"ל ראיתי בבית הכנסת כשאומרים זה הפסוק אומרים אותו בגערה ובקול
רינה, אבל אמרתי בליבי אם כולם יודעים סוד הפסוק הזה לא היו אומרים
אותו כ"כ ברינה מפני כמה דברים , האחד מפני שפשטו הוא וכו' אבל
בעבירות שעושה אדם בפרהסיא אנו ערבים ולא די אלא אף בנינו וכו'.

מאתו לא תצא הרעות והטובות

יש רעיון המובא בשם ספרי החקירה הקדמונים, להוציא מדעת הפילוסופים, שטענו שאי אפשר שהפעולות הרעות והפעולות הטובות יצאו מאותו מקור, ועל כן טענו שישנם שתי רשויות, עפ"ל. התשובה לכך היא, שאכן מפי עליון לא תצא הרעות, והפועל משתנה לפי המקבלים. וראיה לכך מאור השמש, שהוא אור אחד פשוט, ופועל פעולות הפוכות...

www.prog.co.il

 

[גידל]

שמענו כבר על שירים שתוכנן הם התאוננות, למשל השיר עסן עסט זיך אבל שיר זה מקורו קדום וגם אם אנחנו לא מבינים לשמחה מה זו (כתיב: זֹּ֥ה) עושה (קהלת ב ב)בוודאי יש בזה פשט שזהו ניגון חסידי שאמור לעורר את הנשמה ולגרום לאדם לערוך חשבון נפש, לצערינו כיום חלק מהזמרים הם עמרצים גמורים ויש טעויות ושיבושים למכביר,

 

[אם לא תשאל איך תדע]

יש שיר ביידיש המבוסס על פסוק מפר' השבוע : (דברים כט, כח) ועל פסוק מאיכה (איכה ג, לח):
הנסתרות לה’ אלקינו
והנגלות לנו ולבנינו עד עולם
לעשות את כל דברי התורה הזאת

מיר גלייבן אז ס’איז אלעס חסדים
ווייל מאתו לא תצא הרעות
אבער מיר טוען צו דעם נישט טויגן
מיר ווילן זעהן מיט די אייגענע אויגן
דיינע חסדים וואס זענען אזוי גרויס
מיר בעטן אבינו מלכינו בטל מעלינו
כל גזירות קשות ורעות

תרגום:
אנו מאמינים שהכל חסדים,
כי מאתו לא תצא הרעות,
אבל למעשה איננו בדרגה הזאת,
אנו רוצים לראות בעיניים שלנו,
את חסדיך שהם כ"כ גדולים,
אנו מבקשים אבינו מלכינו בטל מעלינו
כל גזירות קשות ורעות

הראנו ה’ חסדך וישעך תתן לנו
קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך

הזמר הבין את הפסוק כך: ש"הנסתרות לה’ אלקינו" הכוונה לדרכי ה' הנסתרות שאיננו מבינים את הטוב המונח בהם, ו"והנגלות לנו ולבנינו" הכוונה לחסדים מגולים,
הוא החטיא את המטרה! תוכן הפסוק הוא שלילי ולא ראוי בכלל לחבר ע"ז שיר! והוא מדבר על מי שעובר עבירות בסתר-הקב"ה יפרע ממנו והעבירת הנעשות בגלוי- לנו ולבנינו (בית דין) מוטל להענישו ולבערו מקרבנו
רש"י
הנסתרות לה' אלהינו. ואם תאמרו מה בידינו לעשות אתה מעניש את הרבים על הרהורי היחיד שנאמר פן יש בכם איש וגו' ואח"כ וראו את מכות הארץ ההיא והלא אין אדם יודע מטמונותיו של חבירו אין אני מעניש אתכם על הנסתרות שהן לה' אלהינו והוא יפרע מאותו יחיד אבל הנגלות לנו ולבנינו לבער הרע מקרבנו ואם לא נעשה דין בהם יענשו את הרבים (סנהדרין מג).
בספר מאור החיים (דרשות ה'אור החיים' שרשמן מפיו תלמידו ר' משה פראנקו) עמ' יד
פירוש על פסוק הַ נִּ סְ תָּ רֹת לַ יְיָ וכו', אמר החכם מורי ורבי חיים בן עטר
ז"ל ראיתי בבית הכנסת כשאומרים זה הפסוק אומרים אותו בגערה ובקול
רינה, אבל אמרתי בליבי אם כולם יודעים סוד הפסוק הזה לא היו אומרים
אותו כ"כ ברינה מפני כמה דברים , האחד מפני שפשטו הוא וכו' אבל
בעבירות שעושה אדם בפרהסיא אנו ערבים ולא די אלא אף בנינו וכו'.

מאתו לא תצא הרעות והטובות

יש רעיון המובא בשם ספרי החקירה הקדמונים, להוציא מדעת הפילוסופים, שטענו שאי אפשר שהפעולות הרעות והפעולות הטובות יצאו מאותו מקור, ועל כן טענו שישנם שתי רשויות, עפ"ל. התשובה לכך היא, שאכן מפי עליון לא תצא הרעות, והפועל משתנה לפי המקבלים. וראיה לכך מאור השמש, שהוא אור אחד פשוט, ופועל פעולות הפוכות...

www.prog.co.il

טעות קטנה
הזמר הבין את הפסוק כך
זה ווארט חסידי שראיתי פעם אני לא זוכר בשם מי
אשתדל לחפש את המקור של הווארט

 

[א-ירושלמית]

כבר זמן מה מקננת בתוכי תחושה לא נוחה בנוגע לאשכול הזה, ואני חוששת שהוא עלול לעורר קטרוגים מיותרים.

יש אנשים שמתעוררים מפסוקים מסויימים ומנציחים את החויה שלהם במילים ובשירה. יש אנשים שמכירים פירושים מסויימים, שלפעמים לא עולים בקנה אחד עם הפשט הפשוט אלא נמצאים בתחום הדרש והרמז. את פסוקי התוכחה היו הרבה מגדולי ישראל מפרשים באופן שישתמע מהם ברכות, ולא ח"ו ההפך.
אם היינו מקבלים את השירים בכובד ראש ולא רצים מיד למחוזות הזלזול, זה היה בסדר. אבל האשכול הזה סטה לכיוון של הקטנה, זלזול ו'תפיסה בסיבוב'. אני חושבת שהכיוון הזה מוצה לחלוטין.

מנהלים, אשמח שתבדקו את הנושא.

 

[miri r]

כבר זמן מה מקננת בתוכי תחושה לא נוחה בנוגע לאשכול הזה, ואני חוששת שהוא עלול לעורר קטרוגים מיותרים.

יש אנשים שמתעוררים מפסוקים מסויימים ומנציחים את החויה שלהם במילים ובשירה. יש אנשים שמכירים פירושים מסויימים, שלפעמים לא עולים בקנה אחד עם הפשט הפשוט אלא נמצאים בתחום הדרש והרמז. את פסוקי התוכחה היו הרבה מגדולי ישראל מפרשים באופן שישתמע מהם ברכות, ולא ח"ו ההפך.
אם היינו מקבלים את השירים בכובד ראש ולא רצים מיד למחוזות הזלזול, זה היה בסדר. אבל האשכול הזה סטה לכיוון של הקטנה, זלזול ו'תפיסה בסיבוב'. אני חושבת שהכיוון הזה מוצה לחלוטין.

מנהלים, אשמח שתבדקו את הנושא.

מתחברת מאוד למה שכתבת
ובאופן כללי ממליצה לאנשים ביקורתיים מאוד כמוני לנסות בפרט בימים אלו ללכת לקיצון השני...

 

[גויבה]

כבר זמן מה מקננת בתוכי תחושה לא נוחה בנוגע לאשכול הזה, ואני חוששת שהוא עלול לעורר קטרוגים מיותרים.

יש אנשים שמתעוררים מפסוקים מסויימים ומנציחים את החויה שלהם במילים ובשירה. יש אנשים שמכירים פירושים מסויימים, שלפעמים לא עולים בקנה אחד עם הפשט הפשוט אלא נמצאים בתחום הדרש והרמז. את פסוקי התוכחה היו הרבה מגדולי ישראל מפרשים באופן שישתמע מהם ברכות, ולא ח"ו ההפך.
אם היינו מקבלים את השירים בכובד ראש ולא רצים מיד למחוזות הזלזול, זה היה בסדר. אבל האשכול הזה סטה לכיוון של הקטנה, זלזול ו'תפיסה בסיבוב'. אני חושבת שהכיוון הזה מוצה לחלוטין.

מנהלים, אשמח שתבדקו את הנושא.

כל מילה...
רשמת בדיוק את מה שהרגשתי!

 

[מרובע]

אני לא מצליח להבין את הביקורת על האשכול.
אולי ראיתם פה ושם תגובות שבאמת מגיע להם "נו באמת"
אבל מצד שני יש בו גם הרבה דברים נכונים שחשוב שהציבור ידעו.

 

[זזזז]

אבל מצד שני יש בו גם הרבה דברים נכונים שחשוב שהציבור ידעו.

מעטים האנשים שישנו ויגידו איך שצריך
לא יודעת עד כמה באמת זה עוזר וחשוב שהציבור ידע

 

[שושן חוחים]

השיר הולך כך:
שוב ושוב אתה סולח, רק אליך עוד בורח.

ממך אליך אברח

 

[חתחתול]

''רבש''ע אני יודע שביהמ''ק השלישי אינו בנוי מאבנים ובנוי מדמעות''...(אינני יודע מי המלחין)
שמעתי ששאלו פעם את ר' חיים קנייבסקי שליט''א באיזה מקום כתוב המימרא הנ''ל
ואמר ''שזה לא כתוב בשום מקום בתורה!!!''...
ומי מדבר על הרבה זמרים דתיים וחרדים וגם חסידיים שלוקחים פסוקים ומימרות ומפרשים אותם כרצונם ואיך שנראה להם...ומוספים מפה ומגרעים משם...ועושים מטפל עיקר ומון העיקר טפל..

גם השיר כל זמן שאני רואה חתן וכלה וכו' לע"ע לא נמצא מקורו

 

[א-ירושלמית]

מעטים האנשים שישנו ויגידו איך שצריך
לא יודעת עד כמה באמת זה עוזר וחשוב שהציבור ידע

אני לא מצליח להבין את הביקורת על האשכול.
אולי ראיתם פה ושם תגובות שבאמת מגיע להם "נו באמת"
אבל מצד שני יש בו גם הרבה דברים נכונים שחשוב שהציבור ידעו.

יש שירים שמבוססים על רעיונות בעל פה, יש שירים שגם אם לא נמצא להם מקור נפוץ - יש להם מקור מעניין ופחות שגרתי. אני חושבת שכדאי להפסיק לתפוס כל מיני זמרים בפינות למרות שזה כיף ומפתה וחויה שאין כדוגמתה. וגם אם יש הרבה זמרים עמי ארצות (כמו שאי מי כתב מעלי) - יש גם לא מעט שהם תלמידי חכמים ממש ויודעי ספר. אל תשמיצו, את תדברו לשון הרע מיותרת בפרהסיה.

 

[MR Designs]

''רבש''ע אני יודע שביהמ''ק השלישי אינו בנוי מאבנים ובנוי מדמעות''...(אינני יודע מי המלחין)
שמעתי ששאלו פעם את ר' חיים קנייבסקי שליט''א באיזה מקום כתוב המימרא הנ''ל
ואמר ''שזה לא כתוב בשום מקום בתורה!!!''...

מי אמר שצריך לשיר דווקא שיר עם מילים מהמקורות?

ומי מדבר על הרבה זמרים דתיים וחרדים וגם חסידיים שלוקחים פסוקים ומימרות ומפרשים אותם כרצונם ואיך שנראה להם...ומוספים מפה ומגרעים משם...ועושים מטפל עיקר ומון העיקר טפל..

מה עם שיבוצים תנכיים? חייבים לקחת את הפסוק ולדייק מילה במילה ובסדר הנכון?
(כמובן שכל שיר לגופו ושלא יאבדו את ההקשר...)

 

[מ. ק.]

אוף.
הגזמתם!!!
היו כמה דיוקים נכונים,
אבל בגדול אתם עושים פיל מזבוב.
שירים שאף אחד לא חשב שכך המקור בתנך.
שירים שמביעים דרש כלשהו וניתחו פה לנתחים שזה לא זה לפי הפשט...
שירים עם מילים של זמרים שהתאימו פס' לתחושה שלהם, וזה לא בא לדרוש את הפס' אלא לומר שתחושתי הייתה כפי המתוארת בפס'.
ועוד..

 

[א היימיש'ע יונגרמ'ן]

מי אמר שצריך לשיר דווקא שיר עם מילים מהמקורות?

ומי אמר שיש בעיה להמציא שביהמ''ק בנוי מדמעות...
מחר זמר אחר ימציא שביהמ''ק מיהלומים...או מפנינים