הרבה גדולי פייטנים חרזו כךבלת"ק
אם יש משהו שמעצבן אותי זה השיר ישי ריבו, גם כי אלך:
"גם כי אלך בגיא צלמות לבדי לא אירע רע לא אפחד כי אתה עמדי."
רבש"ע, אמנם זה עוזר לך לחרוז, אבל השיבוש הזה מוציא אותי מדעתי!
(לא ידעתי אם לעשות "גם כי..." או בלי...)
כתוב במוג לבב ובמגינה...במוג לבב ובמנגינה...(ל' יגון ואנחה או מנגינה??)
אגבכתוב במוג לבב ובמגינה...
כי הגאולה העתידה הושוותה בכמה ענינים לגאולתנו הראשונה, יציאת מצרים.אחרי החיבור של שלושת הפסוקים הנ"ל שמדברים ביציאת מצרים הוא מוסיף שהמשיח כבר מגיע.
נכתב ע"י המכללה האקדמית - הרצוג:שילוב זה של הפסוקים מתאר את תהליך ישועת ישראל לא כבריחה אלא כיציאה בראש מורם, ומתוך בטחון בה' המלווה אותם ומושיע אותם.
לא.הוא נהיה חולה בשבת או משהו?
תלמיד חכם בבחינת שבת.
ממש לאמָחֹה אֶמְחֶה ולא מחה תמחה
זה נראה לי בגלל הסגנון המוזיקלי ולא בגלל המילים, מי מסתכל היום על מילים, הם משמשים כקרדום לשיר בו.לא יודע למה זה הרגיש לי שמישהו שם חשב שזה מילים מומצאות ולא ידע שאלו פסוקי קודש מקוהלת, ולא מתאים לשיר אותם במחרוזת שירי חול.
בדקתי בכמה סידורים שונים, ויש פסיק אחרי במדבר הר, ו"ברוש" כתוב ב-ו' ולא בא' [בראש]אלוקים תן במדבר הר/ הדס שיטה בראש תדהר'.
אני ממש לא מסכים.זה נראה לי בגלל הסגנון המוזיקלי
השיר הספיציפי של כל הנחלים הולכים לים, גם הסגנון וגם המילים דומים לישראלי יותר מלשירים חסידיים אחרים.אני ממש לא מסכים.
הסגנון של קמפה רחוק עד מאד מהסגנון של כל שאר השירים שהזכרתי, ואכמ"ל.
יש לו הסבר על החיבור שנראה לי כתוב איפשהו שכמו שהנחלים הולכים בסוף לים כך בסוף כל מעשה האדם ישמעו כשיגיע למעלהכל הנחלים הולכים לים (נ"ל אל הים, לא כן?) ואז הוא קופץ ל"סוף דבר הכל נשמע
זה ברמ"א תר"צ יז'ממש לא
הנה הציטוט
שלחן ערוך - אורח חיים (מ)
עוֹד כָּתְבוּ שֶׁנָּהֲגוּ הַתִּינוֹקוֹת לָצוּר צוּרַת הָמָן עַל עֵצִים וַאֲבָנִים, אוֹ לִכְתֹּב שֵׁם הָמָן עֲלֵיהֶן, וּלְהַכּוֹתָן זֶה עַל זֶה כְּדֵי שֶׁיִּמָּחֶה שְׁמוֹ עַל דֶּרֶךְ: מָחֹה תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק (דְּבָרִים כה, יט)
? מה פירוש?1. מגן
יש להדגיש כך:"מחה תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח"
מורכב מ-2 פסוקים:
- כִּֽי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָֽיִם (שמות יז יד)
- תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם לֹא תִּשְׁכָּֽח (דברים כה יט)
? מה פירוש?
פרש"י עה"פ איכה ג, סה: מְגִנַּת־לֵ֔ב. שבר לב, כמה דאת אמר "אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל"; "אֲשֶׁר־מִגֵּ֥ן צָרֶ֖יךָ בְּיָדֶ֑ךָ". דבר אחר: "מְגִנַּת־לֵ֔ב" - אוטם הלב, צרה ואנחה אשר היא כמגן כנגד לבם. והמפרשו בלשון תוגה ויגון טועה, שאין נו"ן נופלת בו, שהנו"ן ביגון אינה שורש - אלא כגון נו"ן של המון, מגזרת "הָמ֣וּ ג֭וֹיִם", וכגון נו"ן של קלון, מגזרת 'נקלה', וכנו"ן של צָיון, מגזרת 'צי'', וכן נו"ן של שברון, מגזרת 'שבר' (וכגון נו"ן של שממון, שגעון - נ"ל שצ"ל. וק"ל).
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
26.11
כ"ה חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
27.11
כ"ו חשוון
נפתחה ההרשמה!
קורס צילום חוץ, אירועים וסטודיו - עם בינה מלאכותית!
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכו
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו: