עזרה שאלה, עונש בישיבה קטנה. האם הייתם מעבירים ישיבה?

[אנוכי]

לדעתי מן הראוי לדבר עם המשגיח, להסביר לו שכהורים אתם מבינים שהוא חצה קו אדום בהתיחסות ובכבוד לאיש צוות, ושאתם חושבים שאולי כדאי להמיר את העונש בהשעיה מהישיבה עד שייטיב דרכיו במקום לתת לו עונש מבזה שיגרום דוקא ליצר נקמנות,
וכאן תפקידכם כהורים להסביר לילד עד כמה המעשה גרוע, וכמה הוא לא .קביל, ולא מוליך אותו למקום של כניעה, גבולות וקבלת סמכות. דבר לא יוביל אותו כמובן לישיבה גדולה טובה, ולא לבנית אישיות מקבלת.

 

[כוכב עולה]

הרב בתגובה אמר בצחוק הווו ויפתח

(מי שמכיר את שפתם של בחורי הישיבות, בינם לבין עצמם ובינם לבין חברי הצוות, פחות נבהל משפה חברית הכוללת "עקיצות". דבר הקיים בישיבות הטובות ביותר, אצל אנשי צוות חשובים ותלמידים מעולים.
כאן זה נגרר למקום שונה שטעון ברור מעמיק)

אם זה בצחוק זה מוכיח את הדו שיח החברי
והבעיה הוא הבחור שענה ולא המשגיח שהעניש

 

[כספומילי]

מה אני הקטנה אגיד? שאפילו בנים אין לי?
אבל מקריאה של מה שכתבת קצת מציק לי, שנראה שמה שמפריע לך זה "השם שלו" בישיבה, והמעמד, החברים, המה יגידו והאיך זה יראה, נראה שזה תופס אצלך הרבה מקום, וזה בסדר גמור עד שזה משתלט לגמרי על כל המרחב של החינוך ומה שה' התכוון כשהוא נתן לנו לגדל את הפקדונות שלו.
צאי רגע מהלופ הזה של הטוב שם טוב
הבחור שלך גר אצלך בבית, יום אחד הוא גם יתחתן בעזרת ה'
את רוצה לחנך אותו? להכין אותו לחיים של הכנעה לגדוילים? של התחשבות? של מה עיקר ומה טפל? לחינוך אמיתי באמת, כדי שידע איך לחנך את הילדים שלו, איך להתנהג לאשתו? לחמיו, אליכם כהורים?
ומהנקודה החינוכית הזאת, שם תתלבטי מה יהיה עבורו טוב, האם העונש משפיל מידי וישאיר לו צלקת? האם להעביר אותו ישיבה בסוף שנה וא"כ לעוד ישיבה חדשה, לא ישפיע עליו בצורה בעייתית יותר? עליו על נשמתו וחינוכו
כשתתמקדי בזה, יהיה קל יותר לראות את התמונה השלימה ולקבל החלטות שגם אם המחיר שלהם כבד, הרווח לטווח הרחוק והמשמעותי הוא זה שייתן לכם את הכוחות.
בהצלחה רבה!!

 

[ש. צ. וינמן]

אם זה בצחוק זה מוכיח את הדו שיח החברי
והבעיה הוא הבחור שענה ולא המשגיח שהעניש

ציינתי שחסרה האמירה הראשונה של הבחור.

נכון. הבחור ענה לתגובה שנקרא אתון. (אל תוכח לץ פן ישנאך. אם מחנך "שובר את הכללים" איך יבקש מהתלמיד "לשמור על הכללים"??)

ואיך אמר הרב שטיינמן, אין ילדים חצופים. יש מחנכים שלא דיברו אליהם כראוי, הם פוגעים בילדים שמחזירים באותה מטבע ומכאן הכל מתגלגל הלאה.

שוב, לא מצדיקה מילה אחת או תנועה של חוצפה.

 

[קרעפט]

אם הוא בחור הומוריסטי וזורם אז גם את העונש הוא יקח בקלילות ואולי הוא יעשה מזה מטעמים
כדאי לבקש להפחית כמה ימים מהעונש, לענ''ד לעשות עסק מכל העניין גם אם זה נכון זה לא עוזר לפיתוח היכולת שלו להתמודד עם מצבים מורכבים בחיים, ואדרבא כדאי לראות בזה הזדמנות שהוא יבין בדרך הקשה אמנם שיש משמעות ומשקל לכל מילה שמוציאים מפה.
בסה''כ התגלגל מצב שהוא מקבל עונש קצת חריג עדיף לעזור לו להתמודד עם הקושי של העונש מאשר לנסות לבטל/לעבור ישיבה.
בכל אופן הרבה נחת שתהיה לכם ממנו

 

[תהילתך]

כילד שהיה קצת חצוף, אני יכול לומר שאחרי שקבלתי עונש הולם, יכוחתי לקבל ולהבין את זה.

חוץ מפעם אחת שהרב'ה שלח אותי לכיתה אחרת להעתיק 2 פרקים בפרקי אבות, אחרי 2 שיעורים שחזרתי עם העונש, הוא אפילו לא רצה לקחת את זה ממני.

25 שנה אחרי אני זוכר את ההשפלה!

אין לי פוסט טראומה, אבל זה עדיין מעצבן אותי!!!!!

מלמדים,
רבנים,
להעניש, כן.
להשפיל, לא.

 

[תהילתך]

אגב, לעבור ישיבה זה צעד קיצוני.
אסור ללמד את הילדים שלנו שאם קשה אז עוזבים.
זה פוגש אותנו בישיבה גדולה, בכולל, בעבודה ובחיי הנישואין.
כשקשה מתמודדים, לא בורחים.

 

[קרעפט]

מעבר לעניין החינוכי
מה אתם חושבים שהמלמד או הר''מ צריך להיות כהלל הזקן?
אין לו רגשות???
ומה עם תחושת ההשפלה בפני 30 נערים ופער הגילאים הוא לפחות 20 שנה?? היא לא קיימת???
רק ‏הילד קיים ושהמלמד יבליג ויבליג...
למה אנחנו דורשים מהם להיות על אנושיים??
הם בני אדם בדיוק כמו כל אחד אחר ומותר להם לדרוש את כבודם.

 

[תן חיוך!]

לפעמים המשגיח נותן עונש חמור כדי להעיר את ההורים, לא את הבחור...

 

[מהודר!]

אגב, לעבור ישיבה זה צעד קיצוני.
אסור ללמד את הילדים שלנו שאם קשה אז עוזבים.
זה פוגש אותנו בישיבה גדולה, בכולל, בעבודה ובחיי הנישואין.
כשקשה מתמודדים, לא בורחים.

בס"ד
לי עשו את זה לפני הרבה שנים בחיידר ואני לא אשכח את זה, שהורידו אותי כתה ושם הרבה נתן לי מכות הגונות...
אבל, כהורים אנחנו לא יכולים לקחת מהלדים את ההתמודדות בחיים, עושה רושם שהשאלה נשאלה מהגנת יתר על הילד, ונראה שגם להורים יש קושי לעמוד מולו.
לכן חושבני שכאן המקום לתת לילד את האחריות להתמודד עם מה שהוא עשה!!!
במקביל, הכרחי ליצור קשר עוד היום עם המשגיח הפגוע ולעודד אותו על הגבולות שהוא שם לילד, אח"כ לסכם איתו על עונש אחר, ואז להודיע לבחור שאחרי מאמצים מרובים המרנו את העונש לכך וכך... ושאין ברירה חייבים ללמוד מטעויות!!!!!!!!!!!!!!!!!

נ.ב. בשיחה עם המשגיח ניתן לקבל יותר פרטים, תמיד טוב לשמוע 2 צדדים - וד"ל

בהצלחה

 

[קרעפט]

אולי לפתוח אשכול עם פירוט טראומות מהמלמדים

 

[i am]

אולי לפתוח אשכול על טראומות מהמלמדים

היה פעם...

 

[יוסף שחק]

עונש משפיל מאד שההשפעה שלו יכולה להרוס את הילד מבפנים לכל החיים,
זה נראה עונש קליל, אבל כאן הערה של בחור מוועד א', שם צחקוקים מבחורים מוועד ב'
והבחור הופך לשבר כלי.
האיש הזה, הוא לא איש חינוך נקודה.
סה"כ מצא משרה טובה עם כסף וכבוד.

 

[progitm]

זה נשמע נטו השפלה ולא חינוך,
הבחורצ'יק צריך חינוך, אבל מעשה של חינוך לא של השפלה, ויש הבדל גדול למרות שזה נראה דק.
תשאלו יועץ חינוכי תחפשו משהו שישביע את רצון הרב להעניש אבל ישמור על כבוד הילד .

 

[יוסף שחק]

מעבר לעניין החינוכי
מה אתם חושבים שהמלמד או הר''מ צריך להיות כהלל הזקן?
אין לו רגשות???
ומה עם תחושת ההשפלה בפני 30 נערים ופער הגילאים הוא לפחות 20 שנה?? היא לא קיימת???
רק ‏הילד קיים ושהמלמד יבליג ויבליג...
למה אנחנו דורשים מהם להיות על אנושיים??
הם בני אדם בדיוק כמו כל אחד אחר ומותר להם לדרוש את כבודם.

נכון מאד, הגיוני.
גם רופא שמתעצבן באמצע ניתוח יכול לכרות רגל. מה, לא קשה לו?
וגם נהג אוטובוס יכול כאן ושם לעשות תאונה אם עצבנו אותו, מה אסור לו להתעצבן?

 

[ה. בקר]

לא קראתי את כל התגובות

אני רואה כאן ילד [כן, בחור בישיבה קטנה, גם בשיעור ג' הוא עדיין ילד] שמרבה להעיר הערות עקוצניות. סוג של דפוס שחוזר על עצמו.
העיר הערה עוקצנית באמצע השיעור. מה היתה ההערה, כנראה יש בושה בכתיבתה שאילו לא כך, מן הסתם היינו שומעים מה אמר.
כשהילד העיר את ההערה הוא בעצם עשה 2 דברים:
פגע במגיד השיעור
הפריע למהלך התקין של השיעור. כששיעור נקטע על ידי הערה שלא מן השיעור, השיעור מתחיל לקרטע. קשה לחזור לענין מהר.

אם זה היה משהו חד פעמי, הייתי אומרת שיש לבדוק את הר"מ.
אבל היות וזה דפוס שחוזר על עצמו, כפי שמעידה האם, אז יש כאן בחור שמתנהג בצורה בלתי הולמת. הערה עוקצנית, גם אם היא באה לכאורה בהומור, היא עוקצת ויהי מה. פעם ושוב ושוב זה מחלחל ופוגע.
אז אולי עד עכשיו ויתרו לו, אבל מגיע הרגע שגב הגמל נשבר.
וכן, מגיע לילד עונש. בהחלט.

האם העונש הולם?
קשה לומר כי אנחנו לא יודעים מה היתה האמירה של הילד שגררה את אמירת הר"מ. ובכלל אני חושבת שראוי היה שאחרי שהר"מ הגיב לו ויפתח וכו' כתגובה להערה החצופה שלו, שהילד ישתוק. כי מה שהוא עשה זה להוסיף חטא על פשע.


לעבור ישיבה זה לדעתי לא פתרון, זה לטאטא מתחת השטיח את הלכלוך עד שיתפרץ בישיבה החדשה. כל עוד הילד לא יפסיק מאמרותיו, הבעיה בעינה עומדת.

 

[113570]

כאבא לבחורים בישיבה לנו היו גם כל מיני מקרים של משפטים והשפלות מצד צוות מהישיבה (מתי אתה לוקח את הריטלין וכד') מצד אחד התנהלו מול הצוות והראנו רצינות, והילדים שלנו הם לא הפקר. ומצד שני אם ראינו שהילד עשה משהו לא בסדר העברנו על זה שיחה לעומק .... אבל קיבל גב מלא נגד ההשפלות..

במאמר המוסגר
מקצת העבר שלנו ראינו שיש גם אנשי צוות מומחים ושכליים שיודעים איך להתנהג בצאן קדשים.

 

[MACHAK]

ברפרוף על הודעות קודמות גם לי נראה שהשאלה היא לא העונש ולא המשגיח אלא הילד עצמו והשאלה לא התמקדה בו. העונש ניתן על מעשה שעשה או משהו שאמר. המקום כאן הוא לדבר עם המשגיח ולברר את מצב הילד האם זו תגובה על חוצפות חריגות או רבות מידי, האם ההתנהגות שלו מזלזלת, ולראות איתו יחד איך ניתן להביא את הילד להתנהג כראוי ללא עונשים משפילים כמו שהוא נתן.
כדאי להוציא מהענין הזה את הצד החינוכי והמקדם. איכשהוא הרעיון לעבור ישיבה לא נראה מוביל את הבחור למקום טוב יותר. (ושוב לא בטוח שבו הבעיה זה צריך ברור עם המשגיח.)

במחשבה נוספת מה שכתבת פה הוא פרומיל מתמונה שלימה שאין לנו דרך לראות אלו רעיונות בעלמא. מה שבטוח הוא שרק טובת הילד וחינוכו צריכים להוביל אתכם ושום מחשבה על הסביבה ומה היא חושבת.

 

[מהודר!]

זה נשמע נטו השפלה ולא חינוך,
הבחורצ'יק צריך חינוך, אבל מעשה של חינוך לא של השפלה, ויש הבדל גדול למרות שזה נראה דק.
תשאלו יועץ חינוכי תחפשו משהו שישביע את רצון הרב להעניש אבל ישמור על כבוד הילד .

אין איזה רב גדול שקשור לישיבה?

 

[חושב מחדש]

החזרתם אותי בבת אחת אחורה עשרות שנים -
כילד בחיידר, וכבחור בישיבה קטנה ומעט גם בגדולה, הייתי הילד הנענש המתמיד,
פה גדול - מרץ של סוס מהיר - ראש קרימינלי - ולא אמשיך לפרט... הייתי מועד לכל נושא ותחום.

ולא נשכח שזה לפני עשרות שנים, כאשר כל רבה היה יכול להרביץ כאוות נפשו ואין פוצה ומצפצף.

לכל מקרה חוצפה יש שני צדדים, לכל עונש יש שני צדדים.
מניסיון - לעבור מוסד [חיידר ישיבה או כל משהו אחר] כרגיל זה לא פתרון, לפעמים במקרים קיצוניים זה עובד.
עונשים - אני חושב שמותר לתת, צריך לתת, וזה מחנך [היום אני הכי מחונך שיש אודות ל....]
השפלות - לא!!!
מה אני הייתי עושה במקומכם?
דבר ראשון נוסע לישיבה, לא מדבר בטלפון, לא מנהל שיחות קטועות ולא ברורות, אלא מגיע לישיבה, לוקח את הבן שלי לסיבוב, מדבר איתו, שומע ממנו את כל הפרטים, ואחרי זה יושב איתו לארוחת צהרים על הא ודה....
ואז - נכנס לצוות הישיבה - מסביר שאני בצד שלהם, אני רוצה בחינוך של הילד שלי, רוצה בטובת הילד שלי, בדיוק כמו שהם רוצים!!! [גם אם זה לא ממש נכון]
ועכשיו - העונש לדעתי משפיל, ואני ישמח שיתנו לו עונש, כי חוצפה זה מעשה חמור עד למאד, ההיררכיה בין תלמיד לרב חייבת להיות ברורה עד לקצה...
וביחד איתם בונה עונש אנושי, בונה גם תהליך עתידי..

ובכל מקרה - המון דמעות בתפילה - המון ... הם אלה שמביאים את התוצאה הרצויה.

בהצלחה.