שאלה | אופן ציון פרקים-פסוקים

[אברהם]

עוד מקור:
הגהות מיימוניות (על רמב"ם הלכות יסודי התורה פרק ו הלכה א) כתב בשם הרא"מ: אם כתב אותיות של שם ולא נתכוין לקדש בכתיבתן, אין בהן קדושה,

 

[אברהם]

והנה דברי התשב"ץ (ח”א סי' קעז)
וכל שכן שמות בני אדם כגון צורי שדי ועמנו אל ואליה וכיוצא בהם, שאע"פ שהם נקראים בשם הב"ה, שמות בני אדם הם ולא נתקדשו. והכי מוכח בפרק ערבי פסחים (קיז, א) דתניא התם, ידידיה נחלק לשנים, לפיכך ידיד הוא חול ויה קדש, ומשמע מהכא דאם אינו נחלק לשני' הוי כלו חול, דליכא למימר דהוי כלו קדש, לפי שכל המחובר לשם וקודם לו אינו קדש, לפי שלא קדשו השם, כדאיתא בפ' שבועות העדות (שם) וכן עמיאל עמישדי צוריאל צורישדי גמליאל בן פדהצור פדהאל אמרו בירושלמי (מגילה שם) שאינן נחלקין, וכל שכן אהיה אשר בפסוק כי אהיה עמך שאפי’ בהשאלה אינו שם בשמות בני אדם, ולשון הויה הוא ולא נתקדש כלל:

 

[עיגול רבוע]

מכל מקום, בכגון כל אלו שהציג @אברהם, מצינו גדולי ישראל שהחמירו. אבל בשני יו"דין לא מצאנו לעת עתה.

 

[תמר21]

תודה על המקורות!
כל עוד לא הגעתי לדעה מגובשת בנושא, מעדיפה להמשיך לחקור.

 

[מרחבית]

לדעת האבני נזר גם קו מפריד שבא ממש בין האותיות הוא אינו מועיל, מפני שמובן שהקו מחבר בין האותיות וסוף סוף הכוונה היא למילה אחת

היו שנזהרו לעשות קו בין א' ל ל' במילה קל.

 

[מרחבית]

רציתי לבוא לידי פשרה - לא לכתוב 2 י' אלא אחת. כג' - שמים, עינים וכו'

לפי הכללים של כתב בלי ניקוד - יש צורך בשני י' בהרבה מקומות.

 

[תמר21]

היו שנזהרו לעשות קו בין א' ל ל' במילה קל.

תודה שהעלית את הנושא!
עוד משהו בנושא הזה (הפעם הכינותי מראש...)
כאן אפשר לראות את ההבדל בין האשכנזים לספרדים:
האשכנזים נזהרים שלא לכתוב א-ל, אלא "קל" וכד', ובבחינה הזו נזהרים ממש שלא תופיע המילה א-ל כלל, כי מדובר בשם ה' לדעת הדעה הזו.
ואילו לדעת הספרדים (כך שמעתי את הרב מוצפי אומר במפורש), אין לשנות את המילה א-ל למילה "קל", משום ח"ו כינוי שם אחר לקב"ה. כלומר - אין להוסיף שם אחר למילים המכנות את ה', אלא במילים שקיצורי'הן מקובלים - כג' אלוקים, ה' וכן הלאה. ואת המילה א-ל יש להשאיר ככתבה וכלשונה.
רק להבין כמה אלו הררים התלוי'ים בשערה, וכל אחד ימשיך כמנהגו.

 

[אברהם]

היו שנזהרו לעשות קו בין א' ל ל' במילה קל.

יש פוסקים (תימנים וספרדים) שכתבו שזה זילות כלפי שמיא להשתמש במילה קל במקום א-ל
בכל אופן גם אצל האשכנזים המילה הזו במקור הייתה רק בכתב שלא יגיע לידי ביזיון ובמהלך השנים זה גם נכנס לדיבור

וגם לגבי המקף בין האותיות א-ל, ההחמרה לכתוב אותו היא רק כשהתכוון לכתוב שם שמים שטעון גניזה אך אם התכוון לכתוב מילה אחרת כמו אלא, אלמנה וכו' אף אחד לא חש לזה לכתוב מקף בין האותיות
(ומכאן ק"ו לאותיות יי במילה חיים וכו' שכאמור הן בפני עצמן בכלל לא שם, לעומת האותיות אל)

 

[מרחבית]

היו שנזהרו לעשות קו בין א' ל ל' במילה קל.

מוסיפה: וזאת כיוון שמדובר בשם השם - והיו שאמרו שזה מועיל שלא יהיה שם השם, ולא יצטרכו לגנוז. אמנם כפי שכתב @עיגול רבוע, היו שסברו שזה לא עוזר. כי זה נקרא מילה אחת על אף הקו.

אמנם לגבי שני י' העניין שונה, כי שני י' - אינן שם השם.
למרות זאת הביא ב'גנזי הקודש', שאין למחקן אלא לצורך גדול. ואף שאינם טעונים גניזה, לא להשליכן בביזיון.
זה אמור, כמובן על שני י' שנכתבים במקום שם השם. ולא על מילים שיש בתוכן שני י'.

 

[צדיק סופית]

רציתי לבוא לידי פשרה - לא לכתוב 2 י' אלא אחת. כג' - שמים, עינים וכו'

לפי הכללים של כתב בלי ניקוד - יש צורך בשני י' בהרבה מקומות.

והמילה 'שמים' אינה ביניהם.
ורבים נכשלים בזה...
ובעניין שתי היו"דין, אחזור ואצדד בדעת המשמיטין הגרש,
כשם שלא נוסיף גרש במילה 'השם':
"מה נשמע?"
"ברוך ה'ש'ם".

 

[מרחבית]

יש פוסקים (תימנים וספרדים) שכתבו שזה זילות כלפי שמיא להשתמש במילה קל במקום א-ל

אז מה כן לומר, לדעתם? הלא זה שם השם, אז איך נשתמש בו כשזה לא לצורך תפילה או לימוד?

 

[עיגול רבוע]

כשם שלא נוסיף גרש במילה 'השם':
"מה נשמע?"
"ברוך ה'ש'ם".

דווקא מילה זאת נכתבה במפורש בתורה כמכוונת לקב"ה "ליראה את השם הנכבד והנורא".

 

[צדיק סופית]

דווקא מילה זאת נכתבה במפורש בתורה כמכוונת לקב"ה "ליראה את השם הנכבד והנורא".

השמטת את ההמשך: "ליראה את השם הנכבד והנורא הזה" - ומהו? - "את ה' אלוקיך".
נ.ב. ושמישהו ישנה כבר את ה'ש'ם של האשכול למשהו מתאים יותר...

 

[עיגול רבוע]

כתבתי על פי הזכרון.
אבל לענ"ד זה משפט תמורה.
טרם עיינתי במפרשים.

 

[יענקי R]

אז אנא היאזרו בסבלנות, אי"ה - אולי זה עוד יגיע יום אחד...

בינתיים אנו 'שומרים עיני'י'ם'...

ו לרמב"ם, שלדעת הרב קטן, מכריח שימוש בר"ת - רמב"ם חמץ ומצה פ"ג ה"ג, גם לא מחוייב המציאות בציבור שלנו, וניתן גם להסתפק ב: רמב"ם חמץ ומצה ג, ג.

בעולם הישיבות נהוג לציין מקורות ברמב"ם באופן ובסדר הזה: פ"א מהלכות מאכלות אסורות הלכה א' (לדוגמה).
תמיד הפריע לי מי קבע את הסדר הזה...

דווקא מילה זאת נכתבה במפורש בתורה כמכוונת לקב"ה "ליראה את השם הנכבד והנורא".

גם אם כן, זו לא סיבה להוסיף גרש!

 

[תמר21]

אז מה כן לומר, לדעתם? הלא זה שם השם, אז איך נשתמש בו כשזה לא לצורך תפילה או לימוד?

סליחה מרחבית, הפני'ה בצורה הזו צורמת לי מאד!
אם תוכלי לשנות זאת לפני'ה יותר מכובדת - אם ככה, אז איך צריך לומר לפי הדעה הזו?
או איך שתבחרי, רק שלא ישמע ח"ו כאילו הדעה הזו נבחרה, ה"י, 'כלאחר יד'.
נכון, זה שם ה'. אבל לדעת הרבנים הגאונים הנזכרים למעלה - השמות שמותרים בקיצור הם רק ה' ואלוקים בלבד.
באלה - לא משתמשים סתם...
ושוב - אשכנזים לא פוסקים כך (למיטב ידיעתי) וממילא התמונה כולה משתנה.

 

[למען דעת]

בעולם הישיבות נהוג לציין מקורות ברמב"ם באופן ובסדר הזה: פ"א מהלכות מאכלות אסורות הלכה א' (לדוגמה).
תמיד הפריע לי מי קבע את הסדר הזה...

כנראה בעל ה'עין משפט'

 

[אברהם]

אז מה כן לומר, לדעתם? הלא זה שם השם, אז איך נשתמש בו כשזה לא לצורך תפילה או לימוד?

קצת ארוך אבל יסודי
http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=317&ArticleID=917

 

[מרחבית]

סליחה מרחבית, הפני'ה בצורה הזו צורמת לי מאד!
אם תוכלי לשנות זאת לפני'ה יותר מכובדת - אם ככה, אז איך צריך לומר לפי הדעה הזו?
או איך שתבחרי, רק שלא ישמע ח"ו כאילו הדעה הזו נבחרה, ה"י, 'כלאחר יד'.
נכון, זה שם ה'. אבל לדעת הרבנים הגאונים הנזכרים למעלה - השמות שמותרים בקיצור הם רק ה' ואלוקים בלבד.
באלה - לא משתמשים סתם...
ושוב - אשכנזים לא פוסקים כך (למיטב ידיעתי) וממילא התמונה כולה משתנה.

רק עכשיו ראיתי את הערתך, ואין לי כבר אפשרות לערוך.
מצטערת מאוד מאוד אם שאלתי הובנה חלילה כחוסר כבוד.
שאלתי לגמרי מתוך רצון לדעת ולהבין, בלי שמץ של התנגדות או זלזול חלילה בדבריהם.
שאלה רצינית - כדי לקבל תשובה.
מצטערת שזה ככה הובן.

 

[מרחבית]

קצת ארוך אבל יסודי
http://www.maharitz.co.il/?CategoryID=317&ArticleID=917

תודה רבה!