רעיונות להקלה ביום יום של אישה עמוסה

hillel · 27/5/15

קיפול כביסה

את הבגדים של הקטנים, ואת המגבות, אני לא מקפלת אלא מניחה בסלים שבתוך הארון. לא קונה להם בגדים שצריך לגהץ... 0כמעט)

שוצי · 27/5/15

אפשר להקפיא:
כל סוגי הבשרים (עוף אפוי/מבושל/חזה/פרגית/בשר/הודו וכו)
תפוחי אדמה - פחות מומלץ, קוגל אפשר.
ירקות מאודים (כרוב מאודה אפשר גם)
דגים - פחות מומלץ. אבל אפשרי - מושט/ טונה (סלומון לא)
קציצות מכל הסוגים והמינים (גם של דגים)
מאפים.

עוד טיפ:
להכין במגש במקפיא מראש חזות עוף/ פרגיות חתוכים ומוכנים לאפיה
להכין עיסה של קציצות ולהקפיא

שירי כהן · 27/5/15

יש סנדוויצ'ים שמכילים את כל אבות המזון, סנדוויץ' זה לא בהכרח לחם עם שוקולד...
הילדים שלי אמנם ממש לא בענין, ואני גם בעד ארוחה חמה (אוכל חם יותר משביע! הידעתם?..),
אני חושבת שזה מחמם גם את הבטן וגם את הלב... ויש את הירקות המבושלים שלא באים עם סנדוויץ' בדרך כלל.
רק לאלו שחושבים שזו הזנחה תזונתית - לאו דווקא.
לא מומלץ בתור בסיס קבוע, אבל לא כזה פחד פחדים כמו שעשו כאן.

ע.מ. · 27/5/15

אם בתחום הבישול עסקינן, אז אני טוחנת בבת אחת כמות גדולה של בשר(אדום+חזה+קורקבנים-מוזיל משמעותית ומעשיר בטעם), מתבלת קומפלט, מחלקת לשקיות ומשטיחה
לגודל הקופ' ואז זה משמש ל:
קציצות
קלופס
כמילוי בבצק עלים
כמילוי בחצילים-מוסקה
ככופתאות ברסק עגבניות
בתוספת מעט אורז ככופתאות קיפודיות ברסק עגבניות
ועוד כיד הדמיון הטוב בס''ד

אסתיג · 27/5/15

מי שאין לו זמן, מנצל את הזמן

להלן צרור עצות לניצול מירבי של הזמן ביעילות
נכתב כתגובה לבקשה באשכול אחר ומתאים בהחלט גם לכאן
צפה בקובץ המצורף 239633

שוצי · 27/5/15

נכתב ע"י OR_Design;1632976:
לא קשור לאשכול אבל במקרה קראתי שכתבת שסלומון אי אפשר להקפיא???? למה?
הכנתי לחג כשהיו אורחים ונשאר המוווווון פעם ראשונה שאני מקפיאה אוכל!!
(מבושל עם רוטב אדום) מה לעשות אז עם מה שהקפאתי? לזרוק??

חלילה
זה פשוט פחות טעים לאחר הפשרה

אבל עדיין אכיל לגמרי
ואם הרוטב עשיר זה יעלה על זה

יונה יונה · 27/5/15

אין שום בעיה להקפיא סלומון (לאחר אפיה, אחרי בישול לא ניסיתי)
יוצא אותו דבר בדיוק-ולא מאבד שום דבר מהמרקם/טעם.

פעמונים1 · 27/5/15

אני עושה פעם בחודש יום בישול (והקפאה) אני קונה 2 ק"ג עוף טחון ו2 ק"ג הודו טחון ומכינה עיסה גדולה לקציצות.
אני מניחה על הכיריים כמה סירים ומחבת וממלאה את הכל...
במחבת אני מטגנת קציצות. תוך כדי לסיר אני מכניסה קציצות ברסק עגבניות. בסיר השני אני עושה מרק ירקות עם קציצות ולתנור אני מכניסה בצק עלים במילוי עוף טחון - כל הנ"ל נכנס לפריזר מחולק לקופסות - כל קופסא מכילה ארוחה אחת.
בנוסף לזה (ביום נפרד) אני מבשלת כמה סוגי תוספות פשוטות
אורז, פתיתים, פסטה ומקפיאה באותה צורה.
כל בוקר אני שולפת החוצה קופסה עם מנות עיקריות וקופסה של תוספת בצהריים בעלי מחמם לילדים והנה ארוחת צהריים חמה ומזינה ברגע

שוצי · 27/5/15

נכתב ע"י יונה יונה;1633068:
אין שום בעיה להקפיא סלומון (לאחר אפיה, אחרי בישול לא ניסיתי)
יוצא אותו דבר בדיוק-ולא מאבד שום דבר מהמרקם/טעם.

עניין של טעם,
לדעתי העסיסיות נעלמת ממש (הקפאה לאחר אפייה)

חנה4 · 27/5/15

נכתב ע"י פעמונים1;1633076:
אורז, פתיתים, פסטה ומקפיאה באותה צורה.

איזה טעם יש לזה מהקפאה?

album · 27/5/15

בקשר לארוחות וכו'
עוד מתקופת ילדותי, יש לי טראומה לראות ילדים חוזרים הביתה ומחכים לאח/ות בקור/בחום.
או לחילופין היו נכנסים לבית הורי עד שהאם/אח/ות חוזים מהלימודים.
הייתי נוראא עצובה בשבילם.
אנו היינו נכנסים לבית מדיף ריחות של אוכל חם וטרי וקבלת פנים חמה ושמחה. ומשפט שגור על פינו:"אמא, מה הכנת היום???" [ואנחנו בתגובה: "אוףףף, אני לא אוהבת אפונה"... איזה נוסטלגיה...]

אני משתדלת לבשל, לא ארוחות גורמה כל יום אבל אוכל טעים שאוהבים.
אני מבשלת לשבת כמות גדולה ומנות מגוונות נוספות (אני גם ככה במטבח) אלו עוזרים לי במשך השבוע. כולל סלטים חיים בכמות גדולה יותר (קולרבי, גזר, כרוב מלפפונים) נשמר לעוד 2-3 ימים
אין מה לעשות, גם למדתי להקפיא....

וזהו, אני חושבת שהאוכל והשמחה שהאם מכניסה (בכל מצב, גם כשמגיעה מותשת ב-5)
אלו דברים ממש ממש חשובים.

בקשר לזמן אולי זה יעזור כאן-המאמר מדבר בעיקר על אנשי עסקים, אך יש כמה דברים שניתן לאמץ, לדעתי.
מקור: גיקטיים

להספיק יותר בפחות: 11 דברים שאנשים פרודוקטיביים עושים אחרת
תתפלאו, אבל יש אנשים שמסוגלים לבצע במהלך היום את כל המשימות שלהם בבית ובעבודה ואפילו ליהנות מזמן פנוי. רוצים להצליח גם?

נכתב ע"י טראוויס בראדברי
בכל הנוגע ליעילות במהלך ימי העבודה, כולנו נתקלים באותה בעיה קשה, מוכרת ומתסכלת: בכל יום יש 24 שעות בלבד, בהן צריך להספיק לבצע שורה ארוכה של מטלות בבית ובמשרד, לישון, ואם אפשר – גם ליהנות מקצת זמן פנוי. אבל כל אלו פשוט לא נכנסים ל-24 השעות המוקצבות לנו מדי יום, או כמו שאמר הממציא האמריקאי תומאס אדיסון, "זמן הוא המשאב היחיד שלכל בני האדם יש במידה שווה – והיחיד שאף אחד לא יכול להרשות לעצמו לאבד או לבזבז".אך האמת הכואבת הזו נכונה, כנראה, ל-99% מהאוכלוסייה בלבד. עבור ה-1% הנותר, נדמה כי מסגרת הזמן היומית מספיקה להם בהחלט, ולא מכיוון שהם מבצעים פחות משימות מאיתנו. מדובר, פשוט מאוד, באנשים סופר-פרודוקטיביים אשר מצליחים למלא שורה ארוכה של משימות ומטלות, לא דוחים טיפול בשום דבר, ועוד מספיקים להגיע הביתה בשעה סבירה.
אז מה מבדיל את אותם אנשים סופר-פרודוקטיביים מאיתנו, יתר הבריות? בסך הכל אפשר להצביע על 11 גורמים מבדילים שאותם אנשים עושים אחרת מהיתר – ואשר הופכים אותם ליעילים כל כך, לעובדים מועילים יותר, וכנראה שגם מסייע להם להנות מיותר זמן פנוי. אמנם אין כל ערובה לכך שאם תשנו את דרככם בהתאם לסעיפים אלו תהפכו גם אתם ל"סופר-פרודוקטיביים" בין רגע, אך אין ספק כי מדובר יהיה בהתחלה טובה – ויעילה במיוחד.
1. הם לא "נוגעים" במשימה פעמיים.
אחד הגורמים העיקריים לחוסר פרודוקטיביות הוא עיסוק מתמשך במשימה מבלי לסיים את הטיפול בה. אמנם המחשבה "אני אסיים את זה כבר מחר" נוחה מאוד באותו הרגע, אבל פרק הזמן שייקח לך כדי לחזור לנקודה בה הפסקת יהיה ארוך משמעותית מהזמן שהיה נדרש פשוט להשלים את המשימה באותו הרגע. אנשים פרודוקטיביים "נוגעים" בכל משימה פעם אחת – ופעם אחת בלבד.
2. הם מתכוננים ליום המחרת לפני שהם יוצאים מהמשרד.
בכל אוסף עצות להגברת היעילות סביר להניח כי תמצאו את העצה "להקדיש 10 דקות בבוקר לתכנון היום שלכם". זו אכן עצה מועילה, אך ישנה עצה מועילה אפילו יותר: את אותן 10 דקות לתכנון היום תקדימו עוד יותר, ובצעו אותן יום קודם לכן בטרם תצאו מהמשרד. מהלך כזה יעזור לכם להבין את כמות המשימות שביצעתם היום (ומחקרים רבים מראים כי הבנה כזו מסייעת להגברת היעילות גם ביום הבא), וכן תסייע לכם להיות מאורגנים בהרבה כבר מהרגע הראשון של יום העבודה הבא.
3. הם בולעים צפרדעים.
"לבלוע צפרדע" הוא המינוח הקרוב ביותר לרבות מהמשימות שמוצאות את דרכן לתחתית רשימת המטלות שלנו: אלו מטלות לא מהנות, חסרות סיפוק, שאף אחד לא רוצה לבצע. רובנו מעדיפים באופן טבעי לדחות אותן ככל הניתן, ובכך אנחנו מעמיסים על הרשימה שלנו ועל תחושת ההישג שלנו. אנשים פרודוקטיביים, מנגד, אוכלים את אותן הצפרדעים לארוחת בוקר: המשימות המתסכלות האלו הן הדבר הראשון בו הם מטפלים עם הגיעם למשרד. שורה של מחקרים כבר הוכיחה כי סיום הטיפול באותן "צפרדעים" בטרם תיגשו למטלות אחרות יגביר משמעותית את הסיכוי שאכן תטפלו גם ביתר המטלות בצורה יעילה ומהירה.
4. הם לא נכנעים ל"עריצות הדחיפות".
"עריצות הדחיפות" מתארת, באופן ציורי משהו, את שלטונן של המטלות הדחופות בחיינו: כשאותן מטלות מונחתות עלינו (וזה קורא כל העת) רובנו פשוט מקבלים עלינו את עריצותה של הדחיפות – ועוזבים כל מטלה אחרת כדי לטפל במטלה החדשה וה"דחופה" שזה עתה הגיעה. אנשי יעילים מצליחים להבחין מתי מדובר במטלה דחופה באמת – ומתי "עריצות הדחיפות" מנצלת את מעמדה כדי לנצל אותנו עוד יותר. במקום להוריד את הראש ולהיכנע לה, אנשים יעילים יותר נאבקים באותה עריצות כשהם מזהים מטלה שאינה דחופה באמת – ומקפידים לשבץ אתה ברשימת המטלות שלהם לאחר שיסיימו את הטיפול במטלות אשר היו שם לפניה.
5. הם נצמדים ללו"ז. – לא משנה מה
בתנאי מעבדה, כנראה שכולנו היינו יכולים להשתייך לאותו 1% קטן של אנשים יעילים כל כך. הרי רבים מאיתנו מתכננים את היום שלהם באופן מוקפד, ומקפידים להקדיש את פרק הזמן הדרוש להשלמת המשימות השונות. אך האויב הגדול ביותר של לוח הזמנים המוקפד שלנו – הן הישיבות. ישיבות, באופן טבעי, נוטות שלא להסתיים במועד המקורי אשר נקבע להן. אחוז גדול מהפגישות נדחה בפרק זמן מסוים, ורבים מאיתנו נותנים לכך יד שכן פגישות נתפסות על ידנו כ"עבודה" לכל דבר ועניין. ובכן, אמנם אותן פגישות הן אכן "עבודה", אך הן לא משימה יעילה מעל לפרק זמן מסוים. אנשים פרודוקטיביים יודעים לחתוך בבשר החי ולסיים פגישה במועד אשר נקבע לה – גם אם נותרו דברים על סדר היום. כמובן שאם אתם עובדים זוטרים ניהול הישיבות והפגישות אינו תלוי בכם, אך ככל שהדבר מתאפשר – הקפידו לסיים פגישה בדיוק בשעה שנקבעה.
6. הם אומרים לא.
תשובה שלילית לבקשה לבצע מטלה נוספת היא אחד הכוחות החשובים ביותר של אותם אנשים יעילים. והכוונה היא ל"לא" מוחלט – הם אינם מסתפקים באמרות מפוזרות כמו "יהיה לי עמוס" או "אני חושש שלא אספיק". אם אתם חוששים מהתגובות במשרד, זיכרו כי לעולם עדיף משימה אחת שבוצעה כהלכה – על פני 2 או 3 משימות שבוצעו באופן חלקי בלבד.
7. הם בודקים את הדוא"ל שלהם בזמנים קבועים בלבד.
שורה ארוכה של מחקרים הצליחה לבודד אויב אחד אשר פוגע ללא הרף בפרודוקטיביות של העובד המודרני: הדוא"ל. כן, דווקא הכלי האלקטרוני אשר הפך לאחד מכלי העבודה החשובים ביותר כיום, הוא האחראי על לא מעט עיכובים במהלך ימי העבודה שלכם במשרד. כשאתם זמינים בדוא"ל כל העת ובוחנים כל הודעה שנכנסת בזמן אמת אתם פוגעים פגיעה קשה ברצף העבודה שלכם: החוקרים טוענים כי גם אם רק תציצו בהודעה (מבלי אפילו להשיב לה), מידת המעורבות שלכם בביצוע המטלה צונחת פלאים. כל ניסיון להשיב אותה לרמה גבוהה יהיה קשה, מתסכל – וארוך. אנשים פרודוקטיביים בודקים גם הם את הדוא"ל שלהם – אך עושים זאת בחלונות זמנים מוגדרים וברורים, אשר נכתבו בלו"ז מבעוד מועד. כך הם נמנעים מלפגוע ברצף העבודה שלהם במהלך היום, וגם מבטיחים שהתייחסותם למכתבים שקיבלו תהיה עניינית ואיכותית יותר.
8. הם לא מבצעים כמה משימות במקביל.
נכון, רבים מהמדריכים ליעילות רבה יותר טוענים כי בעידן המודרני והאלקטרוני, כולנו חייבים לדעת כיצד לנהל כמה משימות בכל רגע נתון. זהו אכן כישרון אשר ניתן לבודדים, אשר מסוגלים לעשות כל העת כמה משימות במקביל – ולבצע אותן היטב. אך כאמור, זהו כישרון אשר ניתן לבודדים בלבד. אך גם אם לא התברכתם באותו כישרון, אין זה אומר שלא תוכלו להיות חלק מאותם אנשים "סופר פרודוקטיביים". אך לנסות ולבצע מספר משימות במקביל לא תהיה הדרך לכך: מחקרים מראים כי רובנו פשוט פוגעים ברמת היעילות שלנו כשאנו מנסים לבצע שתי מטלות באותו הזמן. חלקו את רשימת המטלות שלכם על פי סדר הדחיפות שלהן – והשלימו את הטיפול בהן אחת אחרי השנייה. אל תשאירו מטלה פתוחה אם לא סיימתם לטפל בה (זכרו את סעיף מספר 1), ועל תעבדו, גם לא "רק לרגע", על המטלה הבאה בתור.
9. הם "נעלמים מהרדאר".
בעידן בו אנו חיים, כולנו זמינים כל העת: במכשיר הסלולארי, בדוא"ל, ברשתות החברתיות וכו'. כפי שתיארנו בסעיף 7, הזמינות הזו פוגעת פגיעה קשה ברמת היעילות של כל אחד ואחת מאיתנו. אחת הדרכים להתמודד עם כך היא פשוט מאוד "להיעלם": תנו לקולגה את המכשיר הנייד שלכם, ובקשו ממנו להיות "שומר הסף" למשך מספר שעות. למעט מקרי חירום בלבד (עליהם הוא יחליט בעצמו), שום דבר לא יטריד אתכם.
10. הם משתפים פעולה.
אנשים יעילים במיוחד מבינים דבר מאוד חשוב: הם לא האדם החכם ביותר, היצירתי ביותר והמוכשר ביותר במשרד (וגם אם כן, הם לא היחידי). לכן הם לא חוששים להתייעץ, לבקש עזרה או להטיל משימות על עובדים נוספים בדרגתם או זוטרים להם. במקום "ללכת עם הראש בקיר" ולעשות כל דבר בכוחות עצמם – הם מבינים כי סיוע של חבריהם למשרד יוכל לשפר משמעותית את היעילות שלהם, וגם לשפר את תדמיתם.
11. הם נותנים לטכנולוגיה לעבוד עבורם.
אותם אנשים סופר יעילים לא מסתפקים בהאצלת הסמכויות לעובדים אחרים – הם נותנים גם לטכנולוגיה לעבוד עבורם. בעידן הטכנולוגי של היום שורה ארוכה של אפליקציות, תוכנות ושאר פיתוחים נועדו כדי לסייע לכם להיות יעילים יותר. חלקם ניתנים בחינם, חלקם דורשים תשלום פעוט. גם אם אינכם אנשים טכנולוגיים, הקדישו מספר ימים כדי ללמוד את אותם הכלים אשר זמינים בשוק, גלו מי מהם מתאים לצרכיכם – ולמדו איך לעבוד איתו. אתם תתפלאו כמה עבודה יכולה אפליקציה בודדת להוריד מעל כתפיכם.

-----
אני כבר אימצתי לי כמה דברים. על כן אני מזדרזת לנעול את פרוג...
[עד הפעם הבאה

]

בהצלחה לכולנו עם התפקיד "עיקרו של בית".

פעמונים1 · 27/5/15

במידה ומקפיאים את זה מייד אחרי הבישול בקופסא סגורה יש לזה טעם מעולה!

אות ומופת · 27/5/15

נכתב ע"י GRN;1632689:
נכון.
כי הודעות כאלו לא באמת יכולות להועיל לנשים שרוצות לקדם את תחזוק הבית שלהן. אלא רק לייאש. וחבל.

מיליון צלצולים!!!!

אני מזדהה מאוד עם אסתר בכך שאני מרגישה את הכעס בתוכי למקרא הודעותיה (אני כותבת בלשון נסתר כי לדבריה היא פרשה מהאשכול).

"סליחה!!!
אני רוצה לשמוע שם של גדול בישראל שמתיר לאמא לעבוד מחוץ לבית מצאת החמה עד צאת הנשמה, ושהילד/הבעל יבשל לעצמו או יאכל סנדביצים בוקר צהרים וערב."
איזה משפט --------------------- [צונזר] !!!
כל כך מתנשא לחשוב שעומס על האישה מגיע מכך שהיא עובדת מחוץ לבית, ושאם היא עושה כך אז זה מבחירתה החופשית. פשוט משפט הזוי, וגם שגוי, כיוון שכפי שכבר טענתי כאן קודם, נשות קריירה ברובן נהנות מבית מבריק באדיבותה של העוזרת.
ממש מכעיס ומרתיח אותי הזלזול בנשים שעובדות מצאת החמה עד צאת הנשמה בתוך הבית במסירות נפש למען הילדים, ועוד צריכות לסבול ייסורי מצפון על כך שהבית שלהן נראה "מוזנח" ושהן אינן מספיקות לבשל.

האם זה לכתחילה? אף אחד לא אמר כך. אבל כן, יש תקופות עמוסות מאד מאד, ולפעמים הן נמשכות חודשים ואף שנים. במקרה הטוב זה רק מסיבות טובות, אבל יש גם מקרים גרועים יותר. מה, לכולן יש בעל שיכול לעזור, כפי שהציעו כאן? לכולן יש ילדים בריאים?

poto12 · 27/5/15

דסי? איך נועלים את פרוג?

אות ומופת · 27/5/15

נכתב ע"י חדוי כנרת;1632971:
אם בתחום הבישול עסקינן, אז אני טוחנת בבת אחת כמות גדולה של בשר(אדום+חזה+קורקבנים-מוזיל משמעותית ומעשיר בטעם), מתבלת קומפלט, מחלקת לשקיות ומשטיחה
לגודל הקופ' ואז זה משמש ל:
קציצות
קלופס
כמילוי בבצק עלים
כמילוי בחצילים-מוסקה
ככופתאות ברסק עגבניות
בתוספת מעט אורז ככופתאות קיפודיות ברסק עגבניות
ועוד כיד הדמיון הטוב בס''ד

איך? את קונה בשר טרי?

אות ומופת · 27/5/15

נכתב ע"י OR_Design;1632700:
מילא שהבית יהיה עם סלסלאות (גם זה לא יקרה אצלי..) אבל אוכל?

מסכימה עם מי שאמרה שזה הזנחה.

איך את יודעת שזה לא יקרה אצלך?...
אני לא מכירה את המצב המשפחתי הנוכחי שלך. אבל מתקבלת תמונה כללית כלשהי. ואני רוצה להגיד לך: never say never.

ע.מ. · 27/5/15

נכתב ע"י אות ומופת;1633227:
איך? את קונה בשר טרי?

באושר עד יש טרי ואפילו ראיתי שטוחנים במקום ללא תשלום נוסף(אני אישית אוהבת לטחון בבית)
ויש בכל מיני מקומות.
ושנים רבות קניתי קפוא טחנתי כשהוא חצי מופשר,ואז הכנתי כפי שכתבתי והקפאתי חזרה!
כן, אני יודעת שיקפצו עלי שאסור להפשיר ולהקפיא חזרה!
אבל מנסיון של שנים, אם עובדים מתוכנן בעז''ה, בזריזות כמו שהסברתי לעיל לא קורה כלום ב''ה!

mig · 27/5/15

יש כאן הרבה עצות פרקטיות שכל אחת יכולה לקחת מהן את מה שמתאים לה ולביתה,
אין אפשרות לקביעת מסמרות, כל בית והנורמה שלו וזה בהחלט מתחלף/משתנה עם השנים.

ולפעמים האמא יוצאת לעבוד בשביל בגד ללבוש ולחם לאכול, כדי שיהיה ממה להכין ארוחה ושיהיה מה לכבס, אין מי שיעשה את זה במקומה, זה לא התפקיד כאן לא לשפוט אותה, לא לחנך אותה מהי אמונה, ולא להטיף לה מה הנורמה שצריכה להיות, אלא פשוט לתת לה טיפים ורעיונות שיכולים להקל עליה.

בענין הסנדוויצים, האחריות של ההורים זה לספק את כל אבות המזון איך זה יוגש לילדים זה סיפור אחר לגמרי - אולי בסנדוויצים אולי מבושל, את הנורמה כל בית יקבע לפי מה שמתאים לו באותו הזמן

וסתם אנקדוטה בענין ארוחה חמה,
החבריה שלי בצהרונים ומאד השתדלתי כשהם חוזרים מוקדם ביום שאין צהרון שתהיה ארוחה חמה כמנהג וכמסורת וכדברי הסבתות החכמות, אבל מה לעשות שהילדים שלי נהנו מאד מהריח, ואחרי ששמעו מה הכנתי נתנו לי הרגשה כאילו הגשתי להם אבנים עם רוטב חול...

"אוף, למה את לא מכינה לנו סתם חביתת עין??"

(אגב בערב כשהגשתי את האוכל אך ורק, אבל אך ורק לאבא ואמא.... כולם ירדו מהמיטות לנשנש לנו מהצלחות...הסברתי להם שזה בדיוק מה שהגשתי להם בצהריים אך זה לא עזר לי

)

שוצי · 27/5/15

נכתב ע"י mig;1633253:
יש כאן הרבה עצות פרקטיות שכל אחת יכולה לקחת מהן את מה שמתאים לה ולביתה,
אין אפשרות לקביעת מסמרות, כל בית והנורמה שלו וזה בהחלט מתחלף/משתנה עם השנים.

ולפעמים האמא יוצאת לעבוד בשביל בגד ללבוש ולחם לאכול, כדי שיהיה ממה להכין ארוחה ושיהיה מה לכבס, אין מי שיעשה את זה במקומה, זה לא התפקיד כאן לא לשפוט אותה, לא לחנך אותה מהי אמונה, ולא להטיף לה מה הנורמה שצריכה להיות, אלא פשוט לתת לה טיפים ורעיונות שיכולים להקל עליה.

בענין הסנדוויצים, האחריות של ההורים זה לספק את כל אבות המזון איך זה יוגש לילדים זה סיפור אחר לגמרי - אולי בסנדוויצים אולי מבושל, את הנורמה כל בית יקבע לפי מה שמתאים לו באותו הזמן

וסתם אנקדוטה בענין ארוחה חמה,
החבריה שלי בצהרונים ומאד השתדלתי כשהם חוזרים מוקדם ביום שאין צהרון שתהיה ארוחה חמה כמנהג וכמסורת וכדברי הסבתות החכמות, אבל מה לעשות שהילדים שלי נהנו מאד מהריח, ואחרי ששמעו מה הכנתי נתנו לי הרגשה כאילו הגשתי להם אבנים עם רוטב חול...
"אוף, למה את לא מכינה לנו סתם חביתת עין??"

(אגב בערב כשהגשתי את האוכל אך ורק, אבל אך ורק לאבא ואמא.... כולם ירדו מהמיטות לנשנש לנו מהצלחות...הסברתי להם שזה בדיוק מה שהגשתי להם בצהריים אך זה לא עזר לי)

אהבתי כל מילה....
מזכירה לי את החופשת לידה שלי,
כמה טרחתי סביב ארוחות גורמה והם טרחו לומר לי "העוף ותפוחי אדמה אצל סבתא זה יותר טעים" (סבתא = הצהרון שלי)

פוינט ק גת · 27/5/15

נכתב ע"י OR_Design;1632976:
לא קשור לאשכול אבל במקרה קראתי שכתבת שסלומון אי אפשר להקפיא???? למה?
הכנתי לחג כשהיו אורחים ונשאר המוווווון פעם ראשונה שאני מקפיאה אוכל!!
(מבושל עם רוטב אדום) מה לעשות אז עם מה שהקפאתי? לזרוק??

תניחי קפוא על הפלטה לכמה שעות, בלי להפשיר קודם. זה יצא עסיסי ומצוין.