דרוש מידע רטלין, קונצרטה ועוד מהמשפחה הזו. מה אפשר בלי מרשם?

[אהרן שטיימן]

שום דבר לא כתוב לכסות תביעה אפשרית. תופעות הלוואי שמצוינות בעלון לצרכן הם רשימה של התופעות שנצפו בפועל במשתמשי התרופה. (בחלק מהעלונים יש גם פירוט של השכיחות המדוייקת במשתמשי התרופה)

למה לא לצטט כמה שורות לפני... - הועתק מהעלון לצרכן...

4 .תופעות לוואי דווח לרופא בהקדם האפשרי אם אינך מרגיש טוב בזמן הטיפול בריטלין LA. כמו בכל תרופה, השימוש בריטלין LA עלול לגרום לתופעות לוואי בחלק מהמשתמשים. אל תבהל למקרא רשימת תופעות הלוואי, יתכן שלא תסבול מאף אחת מהן.

 

[אהרן שטיימן]

אל תקחו תרופות שאתם לא מוכרחים לקחת.

אפשר ישר לומר לא לקחת שום תרופה, רק כל מיני טיפות וצמחים או אומגות 3 ו6 ו18...
אני לא חושב שיש מי שממליץ לקחת תרופות ללא צורך,
כל התרופות הקונבנציוניליות עשויות מחומרים כימיים, וודאי לא מיטיבות עם הגוף,
אלא מה, לפעמים יש צורך לקחת כי זה פחות גרוע מאשר לא לקחת,
גם לגבי אקמול וכו', ברור שעדיף ללכת לישון או לנוח מאשר לקחת כדור, אבל לפעמים אין ברירה, ואני לא מכיר רופא שאומר שזה בריא, מקסימום אומרים שזה לא כזה מזיק כשלוקחים במינונים לא גבוהים מאד ולא לאורך ימים ושנים....

 

[מרכז קשר]

אני יודעת שיש כאלו שיתנגדו נחרצות למה שאני עושה
אבל אם יש כאלו שלא מתנגדים, אשמח לקבל את דעתם.
במוסד הלימודי ביקשו רטלין על בעיות התנהגות קשות.
היה לי בבית ונתתי לילד בלי אבחון רפואי.
זה לא עזר
א. או שזה לא הפתרון
ב. אולי זה לא המינון.

אני לא נגד רופאי אבל אין לי זמן לחכות בתור
הילד והסביבה סובלים.
מחכה בתור לנוירולוג.
קונצרטה זה לפי משקל או בשביל טווח שעות רחב יותר?
אם מישהו יכול להחכים אותי אפילו בפרטי זה יעזור לי מאד.

דוקא בגלל שכתבת שיש 'בעיות התנהגות קשות' ניתן להבין את הדחיפות שלך לנסות ולהשיג תרופה ולהתחיל טיפול אבל זה עדיין לא הופך את הרעיון ליעיל.
כמה דברים שכדאי לדעת:
א. קונצרטה זה ריטלין.
ב.מוסד לימודי לא ראוי שיבקש תרופה, ראוי שידרוש אבחון.
ג. בעיות התנהגות שמקורן רגשי או כעין זה ולא נוירולוגי, נטילת ריטלין עלולה להחמיר את התופעות!
ד. ילד שסובל כפי שכתבת, וזו בהחלט אמירה משמעותית מאמא, יכול מהר מאד לפתח התנגדות לריטלין גם אם הוא אכן צריך אותו, שזה אומר שנדרשת מקצועיות גבוהה מהגורם הרפואי להיות זמין ועם מענה מיידי לכל התפתחות ותופעת לוואי, לפני שהילד מתייאש מכל הענין.
בהצלחה

 

[אהרן שטיימן]

מרבית הרופאים, וודאי לא המומחים (שהם מרבית הרופאים)
נותנים את המרשם לריטלין על סמך דיווח של ההורים/בית הספר
מבלי לבדוק לעומק לא את הגדרת הבעיה (האם זו באמת הפרעת קשב או משהו אחר)
ולא את המצב הבריאותי של הילד

מסכים כמעט עם כל מה שאמרת, אבל ספציפית פה לדעתי זו הכללה גורפת מידי,
עפ"י הידוע לי, מאד מקפידים על איבחון הבעיה,,
זה נכון שלא תמיד יודעים מה השורש מה התוצאה, האם השורש הוא הפרעת קשב וריכוז נוירולוגית ויש גם השלכה רגשית או להיפך, שהשורש הוא רגשי וההשלכה היא - הפרעת קשב וריכוז, והיטיםול בכך הוא שונה לגמרי, ולפעמים כשהשורש הוא רגשי אז ריטלין יכול לעשות יותר גרוע,
ולזה צריך כבר איבחונים יותר מעמיקים כדוגמת איבחון פסיכו-דידקטי... ורופאים יותר מומחים,
אבל בגדול, יש איבחונים מסודרים שחלקם אכן זה שאלונים שעל הצוות החינוכי וההורים למלא,
מכיון שאבחנת קשב וריכוז והטיפול בה תלויה הרבה בסימפטומים ובמה שקורה עם המטופל.

 

[AtaraM]

אני רוצה לשאול מכיוון שאני חויתי את זה עם הילד שלי: מי אמר לכם שהבעיות שלו הן על רקע הפרעת קשב וריכוז? אולי הן על רקע רגשי ואז הריטלין או הקונצרטה בכלל לא יעזרו וסתם נתת לילד שלך חומר כימי שבכלל לא בטוח שהוא צריך אותו?
לי יש ילד שיש לו בעיות התנהגות קשות ושללנו הפרעת קשב וריכוז, עברנו אבחון אצל פסיכיאטר והוא מטופל לגמרי בצורה אחרת וב"ה המצב הולך ומשתפר.
אני לא חושבת שהפתרון לכל בעיית התנהגות הוא ריטלין, צריך לבדוק ממה זה נובע ולטפל בהתאם.
ושהצוות החינוכי יחכה בסבלנות.
גם אנחנו כבר קבלנו איומים שמעיפים אותו מהתלמוד תורה אבל אחרי שהסברנו שזה בטיפול וזה תהליך וזה לא קורה ביום אחד, יש יותר הבנה וסבלנות מצידם לנסות לראות האם הטיפול הנוכחי יעזור.

אין לך מושג כמה את צודקת
פשוט שמחתי לקרוא את התגובה שלך!

 

[סבתא של נעה]

מסכים כמעט עם כל מה שאמרת, אבל ספציפית פה לדעתי זו הכללה גורפת מידי,
עפ"י הידוע לי, מאד מקפידים על איבחון הבעיה,,
זה נכון שלא תמיד יודעים מה השורש מה התוצאה, האם השורש הוא הפרעת קשב וריכוז נוירולוגית ויש גם השלכה רגשית או להיפך, שהשורש הוא רגשי וההשלכה היא - הפרעת קשב וריכוז, והיטיםול בכך הוא שונה לגמרי, ולפעמים כשהשורש הוא רגשי אז ריטלין יכול לעשות יותר גרוע,
ולזה צריך כבר איבחונים יותר מעמיקים כדוגמת איבחון פסיכו-דידקטי... ורופאים יותר מומחים,
אבל בגדול, יש איבחונים מסודרים שחלקם אכן זה שאלונים שעל הצוות החינוכי וההורים למלא,
מכיון שאבחנת קשב וריכוז והטיפול בה תלויה הרבה בסימפטומים ובמה שקורה עם המטופל.

זו ההיכרות שלי עם המערכת הרפואית
בוודאי זו שנתקלים בה אלו שפונים דרך הצינורות המקובלים
דהיינו- מתקשרים לקופת חולים ומזמינים תור לנוירולוג הזמין ביותר
ויש באמתחתי (לצערי הגדול) סיפורים על רופאים שקיבלו דוח מפורט מבית הספר
ובהערכה שכתבו לילד על פיה ניתנה ההמלצה לריטלין
נכתב מילה במילה
מה שהיה כתוב בדוח בית הספר

אבחונים פסיכודידקטיים לא יכולים להצביע באופן מובהק על סיבת הפרעת הקשב
צריך מאבחנים מאד מאד מיומנים
שוב לצערי, מכירה מעטים בלבד שהם כאלו ולא טכנוקרטים שיודעים לסכם נתונים (במחילה גדולה מכבוד המאבחנים/ות)
וגם רופאים, במקרים רבים מציעים את הריטלין כסוג של אינדיקציה למהות ההפרעה
דהיינו- אם מגיב טוב- מדובר בהפרעה נוירולוגית
אם לא- צריך לבדוק מצב רגשי
לסיכום, בנושא הזה לפחות
מבחן התוצאה הוא המבחן העיקרי
מעטים הרופאים שהם אנשי בשורה
מדגישה שוב- צריך להיעזר בהם ולהיות במעקב
אך לא לסמוך רק על האבחנות שלהם

 

[חנילוש]

אם היית רואה איך מוכרים את הריטלין ושאר מרעין בישין (אטנט, ריספרידל, ריספונד..) בבית מרקחת, היית נשמרת מזה מאוד,
סופרים לך כל כדור לתוך היד..
זה נמצא בתוך כספת ואת צריכה להראות תעודת זהות וכו,..
מה שכן יש סיכוי מאוד מאוד טוב שגם רופא נוירולוג או פסיכיאטר לא ייתן לך את מה שאת צריכה..
כל רופא פשוט מנסה ומה שעובד עובד ואם לא עובד מחליפים..
אני יכולה להגיד לך בוודאות שריטלין זה לא הוקוס פוקוס ולפעמים עוד יותר מסובך להתמודד עם התוצאות שלו..(חרדות, התקפי זעם דכאונות וכו'..)

 

[ראש לשועלים]

א. את העלון לצרכן למיטב זכרוני לא הדפיסו סיינטולוגים ארורים.
ב. תעשיית התרופות והרפואה הקונבנציונלית ללא ספק מושחתת מיסודה מסיבות ברורות. לעומת זאת הרפואה האלטרנטיבית (בהנחה שיש בכלל דבר כזה, אני מפקפק), מושחתת שבעתיים.
ג.אם הרופא לא דואג לילד המקסים שלך ורושם לו תרופות לחינם, אין זה אומר שאתה צריך לנהוג כמוהו.
לגופו של עניין: צריך להבין דבר בתהליך שעוברת תרופה כדי לעבור אישור וכניסה למעגל הרצפטים של רופא המשפחה שלכם: התרופות נבקות כל העת במקביל בשני מישורים 1. יעילות 2. בטיחות. כלומר הניסויים והמחקרים לא בודקים בפשטנות האם התרופה עוזרת או לא. ברור לגמרי שחומרים פעילים בתרופות משפיעים על מערכות הגוף, לטוב ולמוטב. בניסוי בוחנים את היחס שבין הנזק לתועלת ולפי זה מאשרים את התרופה. לדוגמא, תרופה למחלה הידועה שתקח 10 חולים שאמורים בדרך הטבע למות מהמחלה ה"י, ותרפא 8 מהם תאושר למרות שהיא תהרוג 3 מתוכם משבץ מוחי.
אותה תרופה בדיוק לעולם לא תצא לשוק להתווית שיכוך כאבים. כנ"ל ריטלין, בדקו ומצאו (נכון יותר החליטו) שהתועלת בישוב ילד שסובל מADHD על מכונו והכנסתו לחיים סדירים גדולה מהנזקים שהיא עלולה לחולל.
ילד שלא סובל מADHD יסבול מהנזקים בלי להנות מהתועלת. זכותכם לחשוב שאתם מעוניינים בזה, אבל אתם חייבים להיות מודעים לנקודה הזו.

 

[dini pitrkowski]

אין לך מושג כמה את צודקת
פשוט שמחתי לקרוא את התגובה שלך!

זה כל כך נכון.
יש לי שכנה נשואה כבר שנים, שהייתה כשלון חרוץ בבית הספר ובסמינר מכל בחינה - משמעת לימודים ציונים חברה... במהלך הסמינר היא תפסה את עצמה וקבלה מקום טוב בחברה ואצל המורות אבל במשך שנים היא סחבה על הגב שבטוח יש לה הפרעות קשב וריכוז שלא אובחנו ולא טופלו ואם רק הייתה מקבלת ריטלין הכל היה טוב.
כשנפגשנו היא בקשה ממני לבדוק אם יש לה בעיה בקש"ר כי גם היום היא מתקשה בארגון הבית, ותארו לכם שלא מצאתי אצלה שמץ לבעיות בריכוז. היא לא האמינה לי מרוב שזה היה נטוע אצלה. עברנו על כתב, אבחוני ציורים ומה לא. פשוט כלום.
מה כן מצאנו? השפעות רגשיות שחוותה ביומיום שלה מילדות והיא מוצפת בהן ופשוט מסיחות אותה.
למעשה היא פנתה לטיפול רגשי, בשלב מסוים היא שתפה אותי בכך וכן בעובדה שהבית שלה מאורגן פלאים והיא מרגישה בן אדם חדש, ולא מריטלין...

 

[נס שאני כאן]

אם היית רואה איך מוכרים את הריטלין ושאר מרעין בישין (אטנט, ריספרידל, ריספונד..) בבית מרקחת, היית נשמרת מזה מאוד,
סופרים לך כל כדור לתוך היד..

את ממש לא מתמצאת, נכון שהכל מרעין בישין, אבל הקשר בין רטלין לבין שאר מה שמנית קלוש ממש!
רק רטלין על צורותיו מצריך הזדהות.
משום מה רטלין נקרא סם. ולכן הוא ניתן במשורה ושמור בכספת.
אבל המרשמים ניתנים לכל דורש ובלי קשר בין הצורך האמיתי לדרישה.
הגעתי בעבר לנוירולוג וביקשתי איבחון.
הוא איבחן שהילד ללא בעיות קשב וריכוז ואין צורך ברטלין.
כמעט התחלתי לבכות. הבטחתי במוסד הלימודי שתחילת שנה יהיה רטלין.
הנוירולוג אמר, אין בעיה. רוצה מרשם? קחי. אבל תדעי שאין בו צורך.
מאז יש לי מרשמים חודשיים ללא שימוש.
הרופא יודע שאני לא משתמשת בזה ועדין רושם לי כל חודש כי אני מעבירה לילדים שצריכים ואין להם מרשם.
אני יודעת שזה אסור חוקית אבל הם מגזימים שם במשרד הבריאות.
כמעט כל ילד שני צורך רטלין ועדין שומרים עליו בכספת כאילו זה מטבעות ביזנטיות....
ובקשר להוראות ותופעות לוואי, כמו שכתבו למעלה, על רוב התרופות יש אז הרות חמורות ותופעות לוואי שכמעט ולא קיימות וזה רק כדי לבטח את חברת התרופות מפני תביעה.

 

[אהרן שטיימן]

אבחונים פסיכודידקטיים לא יכולים להצביע באופן מובהק על סיבת הפרעת הקשב
צריך מאבחנים מאד מאד מיומנים

נכון, אבל יכולים לתת כיוון...

לסיכום, בנושא הזה לפחות
מבחן התוצאה הוא המבחן העיקרי

נכון ובגלל זה הכל הוא ניסוי ותעייה,
גם בזה אין למדע תשובות מדויקות... וזה מה יש,
האלטרנטיבה - לא לטפל, או לטפל עם טיפות ושיקויים - היא ודאי יותר גרועה.

אך לא לסמוך רק על האבחנות שלהם

אז מה כן???

אם היית רואה איך מוכרים את הריטלין ושאר מרעין בישין (אטנט, ריספרידל, ריספונד..) בבית מרקחת, היית נשמרת מזה מאוד,
סופרים לך כל כדור לתוך היד..
זה נמצא בתוך כספת ואת צריכה להראות תעודת זהות וכו,..

לא כזה מבהיל, בס"ה מכיון שזה תרופות שפועלות על מערכת העצבים, לא נותנים את זה סתם כך, והם מנהלים רישום מדויק יותר בשתי ספרים (גם ידני) ומסנכרנים מידע בין כל הבתי מרקחת כדי שלא יקרה מצב של תגובות וריאקציות עם תרופות אחרות, או שיקנו תרופות מקבילות...
לקנאביס רפואי זה נראה קצת יותר מסובך... לא להיסחף...

ריספרידל, ריספונד

וואו, איזו היסחפות, מה הקשר בין תרופות נוירולוגיות הקשורות למערכת העצבים, ולתרופות פסיכוטיות (או יותר נכון - אנטי פסיכוטיות)...

מה שכן יש סיכוי מאוד מאוד טוב שגם רופא נוירולוג או פסיכיאטר לא ייתן לך את מה שאת צריכה..
כל רופא פשוט מנסה ומה שעובד עובד ואם לא עובד מחליפים..

לזה קוראים ניסוי ותעייה,
למה להשתמש בטרמינולוגיה עוינת???

אני יכולה להגיד לך בוודאות שריטלין זה לא הוקוס פוקוס ולפעמים עוד יותר מסובך להתמודד עם התוצאות שלו..(חרדות, התקפי זעם דכאונות וכו'..)

נכון, כשיש בעיות רגשיות צריך בדר"כ לטפל בהן, לפעמים גם לפני הריטלין, בעיקר בקטע של חרדות מכיון שריטלין מגביר חרדות (למי שכבר יש) ולכן צרכים קודם להיכנס לאיזון בנושא החרדות ואח"כ להיכנס לטיפול בנושא ה"קצב וריקוד"...

 

[ראש לשועלים]

אפשר ישר לומר לא לקחת שום תרופה, רק כל מיני טיפות וצמחים או אומגות 3 ו6 ו18...
אני לא חושב שיש מי שממליץ לקחת תרופות ללא צורך,
כל התרופות הקונבנציוניליות עשויות מחומרים כימיים, וודאי לא מיטיבות עם הגוף,
אלא מה, לפעמים יש צורך לקחת כי זה פחות גרוע מאשר לא לקחת,
גם לגבי אקמול וכו', ברור שעדיף ללכת לישון או לנוח מאשר לקחת כדור, אבל לפעמים אין ברירה, ואני לא מכיר רופא שאומר שזה בריא, מקסימום אומרים שזה לא כזה מזיק כשלוקחים במינונים לא גבוהים מאד ולא לאורך ימים ושנים....

החשיבה הזו מזכירה לי קצת את התזה השמאלנית בנוגע לסכסוך היהודי ערבי בארץ. מוסכם על כולם שיש בעיה, והשמאל טוען ששלום הוא הפתרון, הראיה? שהמצב הנוכחי הוא בלתי אפשרי.
מה לא נכון בזה?
שלא לכל בעיה חייב להיות פתרון. אנשים נתפסים לפעמים בילדותיות שמאמינה שבצד כל מכה - תרופה. ולא היא. מלחמה היא אופציה גרועה ושלום אופציה גרועה עוד יותר. אז מה הפתרון? אין (עד ביאת גואל צדק). כמה שמעציב לשמוע את זה.
כך לעניין הרפואה. הרפואה הקונבנציונלית בעייתית כרימון. והעובדה שאומגה 3 וטיפות הומאופטיות למיניהם בעייתיים עוד יותר, לא עושה את הרפואה הקונבנציונלית לטובה, אלא רק מחדד לנו שאין לנו על מי להישען אלא על אבינו שבשמים.
האמינו לי, מעולם לא קראתי מאמר שמתנגד לתעשיית התרופות, למרות שידוע לי שיש רבים כאלו. ולו בגלל שהם כולם תוצר של תעשיית הרפואה האלטרנטיבית הידועה לשימצה. אבל ברור לי שלהאמין ברפואה הקונבנציונלית (לא בתועלת העצומה שהיא הביאה ומביאה ללא ספק לאנושות, אלא אמונה תמימה ושלימה) מאמינים שני סוגי אנשים, 1. אנשים בריאים. 2. אנשים שחייבים את הרוגע שהאמונה הזו נוסכת בהם ולא יכולים בלעדיו. לאלו כמו אלו אני מציע כנ"ל.

 

[GRN]

לא אדם אחד מת בגלל ששתה חלב.
לא אדם אחד מת בגלל שאכל בוטנים.
לא אדם אחד מת בגלל שחצה את הכביש.
לא אדם אחד מת בגלל שהיתה דליפת גז בביתו.

תמשיכי לבד.

אם יש אנשים שאלרגיים לאקמול (ויש. אני מכירה אישית אחד שבפעם הבאה שיקבל אקמול הוא בסכנת חיים מידית) זה לא הופך את התרופה לבלתי בטוחה לשימוש.
כנ"ל בכל תרופה אחרת.

מליוני אנשים וילדים מקבלים ריטלין יום יום משך שנים רבות, ולא קורה להם שום דבר.

ואין בדברי שום המלצה לקחת ריטלין ללא ליווי של רופא מוסמך.

ספציפית הוא צודק שאופטלגין זאת תרופה שעלולה לגרום למוות משימוש חד פעמי, וא"א לצפות את זה.

 

[ראש לשועלים]

וזה רק כדי לבטח את חברת התרופות מפני תביעה.

וזאת למודעי, את העלון לצרכן קובע משרד הבריאות ולא חברת התרופות

 

[ה. בקר]

אני אישית- מהגמ"ח בישיבה של אחי...

מזועזעת.

 

[חני גרינשטיין]

בלי להיכנס להתפלספות, והאשכול די גולש לזה גם כך, אף אחד לא מת כי הוא שתה חלב או בוטנים, אלו שמתו מתו כי היתה להם אלרגיה. וזה שחצה את הכביש מת כי פגעה בו מכונית ולא משום שהוא חצה את הכביש. (דליפת גז היא אכן דבר מסוכן מאד, אינני מבין את ההקשר). כלומר נטילת ריטלין ונורופן דומים לפגיעת המכונית שלפעמים הורגת ולפעמים לא, וכן לאלרגי שאוכל בוטנים שלפעמים ניזוק. וד"ל ואין כאן מקום להרחיב בפילוסופיה (אולי יפתחו פורום פילוסופיה...)

גם זה שמת מהאופטלגין לא מת בגלל שלקח אופטלגין, אלא בגלל שהו אלרגי לאופטלגין.
ויש באוכלוסיה הרבה יותר אלרגיים לאקמול מאשר לאופטלגין. ובשביל האלרגיים הללו נטילת אקמול היא סכנת חיים ממש. (לא לחינם אסור למורים לתת אקמול (ושום תרופה) בשום אופן)

(ומה שרציתי לומר בדוגמא של הגז, זה שגם שימוש בגז כלול להיות מסוכן מאד ובכל זאת המון העם משתמשים בגז בישול.)

 

[ה. בקר]

את ממש לא מתמצאת, נכון שהכל מרעין בישין, אבל הקשר בין רטלין לבין שאר מה שמנית קלוש ממש!
רק רטלין על צורותיו מצריך הזדהות.
משום מה רטלין נקרא סם. ולכן הוא ניתן במשורה ושמור בכספת.
אבל המרשמים ניתנים לכל דורש ובלי קשר בין הצורך האמיתי לדרישה.
הגעתי בעבר לנוירולוג וביקשתי איבחון.
הוא איבחן שהילד ללא בעיות קשב וריכוז ואין צורך ברטלין.
כמעט התחלתי לבכות. הבטחתי במוסד הלימודי שתחילת שנה יהיה רטלין.
הנוירולוג אמר, אין בעיה. רוצה מרשם? קחי. אבל תדעי שאין בו צורך.
מאז יש לי מרשמים חודשיים ללא שימוש.
הרופא יודע שאני לא משתמשת בזה ועדין רושם לי כל חודש כי אני מעבירה לילדים שצריכים ואין להם מרשם.
אני יודעת שזה אסור חוקית אבל הם מגזימים שם במשרד הבריאות.
כמעט כל ילד שני צורך רטלין ועדין שומרים עליו בכספת כאילו זה מטבעות ביזנטיות....
ובקשר להוראות ותופעות לוואי, כמו שכתבו למעלה, על רוב התרופות יש אז הרות חמורות ותופעות לוואי שכמעט ולא קיימות וזה רק כדי לבטח את חברת התרופות מפני תביעה.

נסחפת.
כנראה הנהר שוצף.

 

[Ruty Kepler]

לגבי נטילה חד פעמית של ריטלין לפני מבחנים: כדאי לחשוב על זה שוב.

המורה שלימדה אותי חשבונאות פיננסית, כעסה נורא כשאחת התלמידות הגיעה פעם לשיעור אחרי לקיחת ריטלין 'בשביל לראות מה קורה ואם זה עוזר'. היא הזהירה אותה חזור והזהר, לא להעיז לקחת לפני המבחן.
מנסיון שלה, והיא מורה ותיקה ומנוסה גם באקדמיה, הריטלין עלול לפגוע ביצירתיות וביכולת החשיבה של הנבחן. התועלת האפשרית של חיזוק הריכוז - לא שווה את הנזק של פגיעה בחשיבה.

מדובר כמובן על מי שלא מאובחן ולא קיבל מרשם, אלא סתם כך לוקח 'כי שמע שזה עוזר'.

 

[ראש לשועלים]

גם זה שמת מהאופטלגין לא מת בגלל שלקח אופטלגין, אלא בגלל שהו אלרגי לאופטלגין.

לא נכון. הם מתו או בגלל פגיעה בכבד, שזה בדרך כלל רק בנטילה קבועה, או בגלל ירידה חדה במספר הלויקוציטים בדם. שניהם לא תופעות אלרגיות. כמובן שאופטלגין יכול גם לגרום לאלרגיה אבל בזה הצדק איתך שאלרגיה יכולה להיגרם גם מבוטנים.

(ומה שרציתי לומר בדוגמא של הגז, זה שגם שימוש בגז כלול להיות מסוכן מאד ובכל זאת המון העם משתמשים בגז בישול.)

יפה. ואותו המון עם קונה כיריים עם תקן, סוגר את הברז של הגז ומקבל פעם ב.. ביקור של טכנאי שבודק אם יש דליפות. וזה מה שביקשנו בסך הכל, ללכת לרופא, שיעשה בדיקות דם, יבדוק את הרקע הרפואי ויאשר את התרופה.
על פי הנחיות חדשות בישראל אין צורך בהתוויה ברורה כדי לתת ריטלין. זכותו של אדם לבקש מהרופא מרשם לריטלין בלי שום סיבה מוצדקת ולשלם עליו מחיר מלא. הרופא במקרה כזה בוחן רק את ההיבטים הבטיחותיים של הריטלין, אולי האופציה הזו מתאימה לפותחת האשכול?

 

[GRN]

גם זה שמת מהאופטלגין לא מת בגלל שלקח אופטלגין, אלא בגלל שהו אלרגי לאופטלגין.
ויש באוכלוסיה הרבה יותר אלרגיים לאקמול מאשר לאופטלגין. ובשביל האלרגיים הללו נטילת אקמול היא סכנת חיים ממש. (לא לחינם אסור למורים לתת אקמול (ושום תרופה) בשום אופן)

(ומה שרציתי לומר בדוגמא של הגז, זה שגם שימוש בגז כלול להיות מסוכן מאד ובכל זאת המון העם משתמשים בגז בישול.)

זה לא אלרגיה לאופטלגין. החומר הפעיל, דיפירון, עלול לגרום לאגרנולוציטוזיס דרך פגיעה במח העצם (האתר שבו מיוצרות כדוריות דם) כבר לאחר שעה מנטילת התרופה לראשונה, גם אם נלקחה בעבר ללא בעיות.

לא אמרתי לא לקחת אופטלגין ולא הבעתי דעה בנוגע לנושא האשכול (פשוט לא קראתי אותו מספיק), אבל לגבי אופטלגין א"א להשוות אותו לדברים שהשווית אותו - כי הוא קובע ברכה לעצמו.