דרוש מידע רגע לפני רישום: בבקשה מידע על תחום הטיפול הרגשי

[yitzhak123]

ברור שהעזרה שלו עכשיו צריכה להתבצע ע"י מישהו שמעבר למקצועיות, יש לו מעבר לסתם מושגים ביהדות.

למה ברור?

 

[זושא כץ]

הערה קטנה:
1. האם יש כאן בתוך אלפי הניקים של פרוג מישהו שעבר ריאיון אצל קויתי וסורב כי אין לו נפש מטפל?
2. כל נושא ההחתמות לפני ואחרי לא רלוונטי, המודעות האנונימיות בעלוני הפרסום + ההשקעה של 20000 ש"ח בלימוד הקורס, מובילים את האנשים קדימה. גם אם חתמו למישהו על משהו...

2 הארות:
1. ההגדרה שמנסה צישינסקי לתת כאן היא רק יועץ רגשי ולא מטפל רגשי היא מעין תמרור אזהרה! על כל הויכוח שהתחיל כאן באשכול. מי לומד בקורס הזה אינו מטפל רגשי !!!
2.צישינסקי מבהיר כאן ברורות:
CBT היא טכניקה טיפולית מכובדת ומוכחת, ויש בה הרבה יותר עומק מאשר מעניקים לה המתנגדים, אך עדיין זו 'טכניקה' בלבד, ולהכיר טכניקה טיפולית זה לא להיות מטפל.
3. אין כל ערך לתעודה של קויתי, הלקוחות מגיעים מפה לאוזן..


בקיצור, כל הכבוד לקויתי, על היושרה לענות כאן על כל השאלות.
התגובה המכובדת הכניסה את הקורס היוקרתי הזה לפורפרציה הראויה לו.
"יעוץ רגשי" ולא טיפול רגשי... ועצות אפשר לקחת גם מהסבתא...

 

[במבונה]

למה ברור?

בדוגמא שהובאה. צריך שתהיה הבנה על קצה המזלג: [לא בחלק הטיפולי.]
1. מה זה ערבות בין יהודים.
מה נדרש באותה ערבות. [ואם ח"ו יקרה לשני משהו האם יש אשמה לאותו אדם.]
והאם הקב"ה רוצה את הערבות במקרה הזה. [תוכיחו שלא, מהכתובים. ולא מסברא.]

2. מה הכח של תפילה.
למה היא נדרשת.
האם הקב"ה חפץ בה במקרה הנ"ל.

3. האם מחשבה רעה יכולה לגרום נזק לשני.
וכנ"ל את יחס הקב"ה.

וע"ז לבנות בסיס טיפולי.
ואם העובדות בראש של המטפל שגויות. והמטופל יודע יותר מהמטפל על כל הנ"ל, יהיה לו מאד קשה להתרפאות על ידו.

 

[חיוך]

בדוגמא שהובאה. צריך שתהיה הבנה על קצה המזלג: [לא בחלק הטיפולי.]
1. מה זה ערבות בין יהודים.
מה נדרש באותה ערבות. [ואם ח"ו יקרה לשני משהו האם יש אשמה לאותו אדם.]
והאם הקב"ה רוצה את הערבות במקרה הזה. [תוכיחו שלא, מהכתובים. ולא מסברא.]

2. מה הכח של תפילה.
למה היא נדרשת.
האם הקב"ה חפץ בה במקרה הנ"ל.

3. האם מחשבה רעה יכולה לגרום נזק לשני.
וכנ"ל את יחס הקב"ה.

וע"ז לבנות בסיס טיפולי.
ואם העובדות בראש של המטפל שגויות. והמטופל יודע יותר מהמטפל על כל הנ"ל, יהיה לו מאד קשה להתרפאות על ידו.

סוגיות תורניות יהודיות תמיד יכולות לעלות,
מטפל שיש לו ספק יכול לחקור ולבדוק ולהעמיק בנקודות ספציפיות.
אבל המטפל לא אמור לענות תשובות השקפתיות,
הוא יכול לעודד את המטופל לחפש אותן.

אולי זה ההבדל בין ייעוץ לטיפול.

 

[korot]

בכל מה שקשור לבעיות שקשורות לנושאים רוחניים
יש מקום (לפחות בשלב מסוים) ללקיחת האחריות על ה'עבירה' כביכול של ה'מטפל',
וזה רלוונטי רק כאשר המטופל מכיר בו כסמכות לכך.

 

[במבונה]

סוגיות תורניות יהודיות תמיד יכולות לעלות,
מטפל שיש לו ספק יכול לחקור ולבדוק ולהעמיק בנקודות ספציפיות.
אבל המטפל לא אמור לענות תשובות השקפתיות,
הוא יכול לעודד את המטופל לחפש אותן.

אולי זה ההבדל בין ייעוץ לטיפול.

כל הבעיה מתחילה ונגמרת בתחום התורני.
ברור שבמקרה הנ"ל צריך הבנה עמוקה בנפש היהודית.
מטפל במקרה הזה צריך השקפה מבוססת ועמוקה עם ערכי היהדות. גם בשביל לדעת על מה יושב כל דבר.
[ולא מספיק שיעור פרשת השבוע מהמורה בסמינר לפני 15 שנים.]

וממש ממש לא מספיק לברר נקודה ספציפית.
ואיך תנסה לעודד את המטופל לחפש דבר שהוא מרגיש שיודע יותר ממך?
הוא ל"צ לחפש הוא כבר יודע מה לעשות. וזה הבעיה שלו.

 

[korot]

הערה קטנה:
1. האם יש כאן בתוך אלפי הניקים של פרוג מישהו שעבר ריאיון אצל קויתי וסורב כי אין לו נפש מטפל?
2. כל נושא ההחתמות לפני ואחרי לא רלוונטי, המודעות האנונימיות בעלוני הפרסום + ההשקעה של 20000 ש"ח בלימוד הקורס, מובילים את האנשים קדימה. גם אם חתמו למישהו על משהו...

במה שונה האקדמיה בנקודות אלו?

"יעוץ רגשי" ולא טיפול רגשי... ועצות אפשר לקחת גם מהסבתא...

באמת?
זה מה שיצא לך אחרי הכל, ש'קיויתי' זה עצות סבתא?
הוא מעמיד טיעונים לא מבוטלים ע"כ שההכשרה שם לא פחות מבאקדמיה,
הוא מביא טיעונים כבדי משקל על יתרון (אולי) מכריע של שיטת הבחירה ע"פ האקדמיה,
ולמרות כן הוא מסויג וזהיר (ככה"נ גם מאילוצים חוקיים)
אז לזה התגובה שעצות אפשר לקבל מסבתא?

לא מכבד.

 

[תמר ה.]

לאקדמיה מסורבים רבים. מהכרות לא מועטה.
לאקדמיה גם שומרי סף מסננים, החל מסטטיסטיקה וכלה באנגלית.
קיוויתי סיפר שאין לו יכולות כלכליות כמו לאקדמיה, קצת מתמיה למי שמלמד דרך הקלטות.

 

[כתר מלוכה]

ועצות אפשר לקחת גם מהסבתא...

התגובה היתה מעניינת, כמו שאתה יודע לכתוב.
עד... המילים האלו.
הלכת רחוק מדי!

 

[כתר מלוכה]

לאקדמיה גם שומרי סף מסננים, החל מסטטיסטיקה וכלה באנגלית.

סינונים שקשורים לנפש מטפל?

 

[במבונה]

קיוויתי סיפר שאין לו יכולות כלכליות כמו לאקדמיה, קצת מתמיה למי שמלמד דרך הקלטות.

פתחתם משרד חקירות?
תגובה שלא מכבדת את הכותב.
[עד עכשיו היה נסיון להראות כאילו יש ביקורת עניינית ומקצועית.]

 

[אמא ועוד..]

לא בטוחה שזה מדוייק.
האקדמיה היא כן משהו מסוכן. סוחף. מלא פרי ומלא קליפה, משהו שעלול לבלבל מאד,
לא הייתי ממהרת להסיק שנופלים להיות חילונים, כן שעשויה להיות התקררות ובילבול רוחני.
וכן. חושבת שזו אמת. האקדמיה מסוכנת ושוב ושוב אלו שהלכו לאקדמיה ציינו זאת

אין לי מושג, כי טרם סיימתי...
מה שאני כן יכולה לומר בינתיים,
שבהחלט צריך להגיע ללימודים הללו "בנויים" נפשית ורוחנית. בנות צעירות שמתחילות את מסלול החיכוך הזה מגיעות לנושאים שלענ"ד לא תואמי גיל.
לא רק בגלל הלימודים עצמם, אלא גם ההכשרה המעשית מפגישה עם המון חלקים בנפש ונושאים שצריך לגשת אליהם עם בשלות ונסיון חיים מסוים.

 

[תמר ה.]

פתחתם משרד חקירות?

לא. רק ציטטתי את ההסבר שלו למה הוא לא מסנן.

 

[אסתר יעקובזון]

סינונים שקשורים לנפש מטפל?

ברור
90% נופלים על זה...

 

[א.ר.ז.]

ההגדרה שמנסה צישינסקי לתת כאן היא רק יועץ רגשי ולא מטפל רגשי היא מעין תמרור אזהרה! על כל הויכוח שהתחיל כאן באשכול. מי לומד בקורס הזה אינו מטפל רגשי !!!

קחו בחשבון כי ההדגשה הזו חייבת להיות, ככל הידוע לי, מצד החוק.

 

[בנימיני]

1. היכן למד? מהי רמת ההכשרה שעבר? האם סיים תואר קליני כלשהו בהצלחה ובצורה מסודרת?
ייעוץ חינוכי תואר שני. לימודי תעודה ב'מגיד', לימודי המשך של האונ' העברית, פסיכותרפיה אינטגרטיבית עם התמחות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

בנוסף, כתב וערך את המהדורה העברית של רב המכר 'בוחרים להרגיש טוב' (Feeling Good) מאת ד"ר דייויד ברנס, על הגישה הקוגניטיבית.

לצערנו האקדמיה טרם הכירה בלימודי ייעוץ חינוכי כתואר קליני
שאר הקורסים אולי מאד איכותיים אבל לא עונים לשאלה

הנה ציטוט מהאתר של אוניברסיטת בר אילן על תואר שני בייעוץ חינוכי

לימודי תואר שני בייעוץ חינוכי

תכנית הלימודים לתואר שני במגמה לייעוץ חינוכי מתמקדת בשלושה תחומים עיקריים:

1. הרחבת הידע התיאורטי והיישומי בתחומי ידע מרכזיים של מקצוע הייעוץ ובכללם עקרונות הייעוץ החינוכי, מיומנויות ייעוציות, התפתחות הילד והמתבגר, סוגיות רב תרבותיות בייעוץ, אוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים, ייעוץ מערכתי, התייעצות עם מורים והורים ופיתוח אקלים מיטבי.

2. פיתוח המיומנויות לביצוע מחקרים בתחום הייעוץ, תוך קריאה ביקורתית של מחקרים ופיתוח חשיבה ביקורתית לקידום תהליכי הערכה ומחקר של עבודת היועצים.

3. פיתוח מיומנויות ייעוציות לקידום התערבויות פרטניות, קבוצתיות ומערכתיות

 

[חדששש]

כאחת שלמדה את מקצוע הטיפולי באקדמיה ולומדת עכשיו כלי טיפולי באחת הסימנרים "החרדים"
יש לי הרבה מה להוסיף על מה שקורה במקומות לימוד "שלנו"
אבל מה שמטריד אותי בלימודים של הרב צישינסקי
איך אפשר ללמוד מקצוע טיפולי דרך הרצאות מוקלטות???
איך אפשר ללמוד מקצוע טיפולי ללא סדנאות תרגולים ודיונים???????
(במיוחד בCBT שחלק משמעותי מהלמידה היא תירגולים)
אני לא חושבת שאי מישהו היה מוכן ללכת לעשות טיפול רפואי אצל רופא שלמד את המקצוע דרך שיחות מוקלטות

 

[yonatanr]

קודם כל שאפו ל @קיויתי על האומץ לבוא ולענות בפתיחות ובכנות על השאלות הכי מרגיזות וקנטרניות.
כמו כן תודה לפרוג על ההזמנה של הרב צישינסקי להשיב על השאלות והתהיות שעולות מהציבור, בלי לנעול את האשכול, כנהוג.
ניכר ששמו של האתר הולך לפניו, ואנשים נבונים מבינים שיותר חכם לבוא ולענות על השאלות, גם אם התשובות לא ימצאו חן בעיני כולם, ולא לתבוע בבית דין התנצלות, שהכל מבינים מה עומד מאחוריה...

כמה נקודות שטעונות בירור:
א. @קיויתי טוען שהוא זיקק מכל שיטות הטיפול את ה'חומר הפעיל' שבהן, ואת זה הוא מלמד.
עם כל הכבוד למטפל המוסמך שמאחוריו עשרות שנות טיפול, עדיין מדובר בהסתמכות על אדם אחד, שטוען שהבין בדיוק מה מועיל בכל שיטה. כעורך תורני, אני יודע לא להסתמך על שום 'מלקט' שמביא דברי ספר מסוים, גם אם יהיה הכי תלמיד חכם ומוסמך, בלי 'לפתוח את הספר' בפנים. ופעמים רבות מאד נמצאות הפתעות...
ב. בנספח 4 הובאו הדרישות מעובד סוציאלי בארה"ב, שנוסחו על פי 'ראיון עם שני עו"סים מארה"ב'. אני לא הייתי סומך על ראיון כזה, בלתי אובייקטיבי בעליל. מי יודע באיזו מכללה קהילתית הם למדו, ומי יודע איך מתייחסים בכלל לתואר מכזו מכללה. בארה"ב גם מרשים לכל אחד להחזיק בביתו ארסנל נשק שלא מבייש מיליציה שלמה. האם היינו רוצים את זה גם אצלנו?
ג. לענ"ד אין לאדם חרדי שום 'מבנה נפש' שונה. לאדם חרדי יש את אותן רצונות, תשוקות, ומאוויים בסיסיים. גם אם היינו רוצים לשכנע את עצמנו שהם לא קיימים אצלנו, האמת באה פעמים רבות וטופחת על פנינו. יכול להיות שאנחנו מחונכים לרצות דברים אחרים, אבל בסופו של דבר התהליך שממנו זה נובע אצלנו במוח, לא שונה מהתהליך אצל החילוניים. בחור אצלנו רוצה להיות ראש ישיבה, מאותם מניעים שבחור חילוני ירצה להיות פרופסור באוניברסיטה.
ד. אין צורך בידע תורני בשביל לטפל בחרדיים. כשם שרופא שעבר הכשרה ברפואה מקבל הסמכה לטפל גם בחרדי, ובמקרה שיש אצל החרדי התנגשות ערכים בין הרפואה לתורה, הוא ילך לשאול את רבו מה לעשות, כך אצל המטפל. ספרות השו"ת מלאה וגדושה במכתבים שרופאים יר"ש שלחו לגדולי ישראל בשאלה כיצד לנהוג במקרים אלו ואחרים, וניתן לציין במיוחד את הפרופסור הרב אברהם שטיינברג בעל ה'אנציקלופדיה רפואית הלכתית'.

 

[שירבירשירי]

אבל זה מה שמשתמע.

למען הדיוק-
לא משתמע אלא כך אוזניך שמעו.
אני שמעתי דברים אחרים
שאלו את צישינסקי ע"מ שיענה על צישינסקי ולא על רבינסקי, לישינסקי, דובינסקי.
כל השיח פה היה על 'קויתי-קויתי-קויתי' על מה צפית שיענה?

לאקדמיה מסורבים רבים. מהכרות לא מועטה.

לא כ"כ ברור לי על איזה סינון את מדברת,
היום כמעט כל חרדי שיש לו מינימום שכל בקדקודו והוא נראה תקין במבט ראשון, משתחל ללימודי אקדמיה ו-לתחום הטיפולי בקלות רבה!

לאקדמיה גם שומרי סף מסננים, החל מסטטיסטיקה וכלה באנגלית.

על נושאים אלו מסתמא התכוון קיויתי שאפשר לדלג.
(ובצדק, מטפל לא חייב לדעת סטטיסטיקה ברמה של 5 יח"ד כדי להיות מטפל טוב וגם לא אנגלית ברמה של ניתוח טקסטים)

 

[במבונה]

ג. לענ"ד אין לאדם חרדי שום 'מבנה נפש' שונה. לאדם חרדי יש את אותן רצונות, תשוקות, ומאוויים בסיסיים. גם אם היינו רוצים לשכנע את עצמנו שהם לא קיימים אצלנו, האמת באה פעמים רבות וטופחת על פנינו. יכול להיות שאנחנו מחונכים לרצות דברים אחרים, אבל בסופו של דבר התהליך שממנו זה נובע אצלנו במוח, לא שונה מהתהליך אצל החילוניים. בחור אצלנו רוצה להיות ראש ישיבה, מאותם מניעים שבחור חילוני ירצה להיות פרופסור באוניברסיטה.

מומלץ לקרוא את הקונטרס באמצע האשכול "פסיכיאטריה ודת" זה ישנה לך הרבה מושגים.