דרוש מידע קשב וריכוז במבוגרים- כל מה שחשוב לדעת ...

[echadmishishim]

עצה - מה עושים בטיסה שצריך לשבת שעות ברצף (במיוחד שיש מקום ליד החלון) ואנשים שיושבים ליד משתגעים מההיפרקטיביות שלי...

כדור שינה

 

[נעמי 16]

לכל הפותחים את האשכול הזה ולכל מי שכותב
אני חייבת תודה גדולה
אני כבר תקופה
עוברת על האשכול וקוראת וקוראת
מתחילה להבין חלקיקי התמודדות,
מתחילה לנסות להבין...
אני אחות לשורה של אחים היפראקטיביים
תמיד היה לי כל כך קשה להבין אותם
למה הכל מפוזר- ולמה הוא לא שומע שמדברים איתו-למה אי אפשר לשתוק כמה דקות ולמה הוא שוכח בכל מקום חפץ אחר-ולמה דקה אחרי הגיהוץ החולצה כבר ממורטת.
האשכול הזה פתח לי חלון להתמודדות
קצת להבין-לדעת שאני לא מבינה
קצת לשתוק
וגם להעריך
וביום כיפור אח שלי הגיבור והמתוק בן ה-15בא אלי נבוך כולו בערב החג לבקש סליחה
לראשונה יכולתי להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו 'אני מעריכה אותך-אתה גיבור'
הוא היה המום וחייך במבוכה
אבל לי היה דמעות
תודה לכם על זה

 

[י ס]

עוד 2 נקודות לבירור מאת המומחים פה
1) האם יש לקש"ר צורך בגירויים יותר מרגיל (חדשות, בילוי עם חברים, נהיגה במהירות גבוהה, תחלופה של מזון ועוד)?
2) מה עושה אדם שפיתח הפרעת חרדה בבחרות כתוצאה מ ? (כמס' המומחים מס' הסיבות)
איזה תרופה הוא יכול לקחת??

1. בדרך כלל קש"ר'ס מנסים את הקווים המון, תוצאה של אימפולסיביות לדעתי.
עוד סיבה לדבר הזה, שבדרך כלל בעלי קש"ר מגוונים הרבה יותר מאדם רגיל. מה שמוביל הרבה פעמים לבדיקת גבולות חדשים.
וזו הסיבה לדעתי לזה שהרבה מתוכנו מעשנים (@הקטן שבאריות, ד"ל).
2. בעניין השאלה שלך, אם תפרט יותר נוכל לדעת יותר.
חרדות וקש"ר לא חייבים להשתייך, אגב.

 

[הקטן שבאריות]

וזו הסיבה לדעתי לזה שהרבה מתוכנו מעשנים (@הקטן שבאריות, ד"ל).

גילוי נאות אני מעשן עוד מימים שאפי' אסחייק עוד לא התחיל להוציא את החוברות שלו על בריאות (פשוט הרב שך עדיין היה איתנו). וזה ממש לא היה לנסות את הקווים. (אני עוד זוכר שנשים היו צועקות על מי שהיה מעשן באוטובוס...).
חבילת סיגריות עלתה אז 7 ש"ח...
נכון שלא כולם עישנו אבל זה ממש לא היה לחצות קוים.
אמממה שבאמת שרוב החברה נפלו שדודים אל מול התעמולה שלך ושל אחרים. ורק הקשר'ניקים (אהבתי את הכינוי) הצליחו להתמיד במשימה ומעשנים עד היום.
האמת שבעקבות ההתכתשות שלנו באשכול ההוא אני קצת מתפלא איך בארזים נפלה שלהבת? לא ציפיתי לשמוע ממך דברים נחרצים כ"כ בלי הבנה שייתכן שהעומד מולך רואה וחווה את הדברים שונה ממך???
ודרך אגב אני עומד מאחורי הטענה שלי שם שהסלידה המעושה מעישון נובעת גם מקנאה מסויימת במעשנים ואולי גם הרגשת איום כזו. (אי אפשר להכחיש את המוחש שמעשנים הם גורם שמלכד ומושך אליו אנשים רבים. יותר מאחרים..)
[
אני לא חושב שאנחנו בהכרח מנסים את הקוים, יותר נראה לי שאנחנו פשוט בלי רצון וכונה פשוט נתקעים בהם פעם אחר פעם עד שלבסוף נוצרות פרצות ואז רואים שאולי זה לא כ"כ נורא....
נ.ב. ניקוטין (כך שמעתי ממומחה גדול) הוא בהחלט דומה לפעולה של תרופות הקשב והחיסרון שלו בשבילנו שכיוון שהוא עובד במקביל גם יכול להגביר מתח ומלבד זאת ההשפעה שלו כתרופה היא לכמה דקות בלבד.

 

[הקטן שבאריות]

2) מה עושה אדם שפיתח הפרעת חרדה בבחרות כתוצאה מ ? (כמס' המומחים מס' הסיבות)
איזה תרופה הוא יכול לקחת??

מומחים על אמת? (הסמכה אקדמית מ ל א ה ? או מומחים בוגרי מכון כל שהוא וכדו'???).
מנוסח השאלה "הפרעת חרדה כתוצאה מ" נראה שטיפול קוגנטיבי התנהגותי (CBT) מקצועי עדיין לא ניסית.
ממליץ לבדוק (אבל שוב רק מומחה אמיתי... ברמת הסמכה כזו שאם הוא היה קרדילוג או נוירולוג היית עושה אצלנו ניתוח. כי הרי זה בדיוק מה שאתה מחפש טיפול בלב ובמוח....)

 

[מורה מקדם חשיבה]

עוד 2 נקודות לבירור מאת המומחים פה
1) האם יש לקש"ר צורך בגירויים יותר מרגיל (חדשות, בילוי עם חברים, נהיגה במהירות גבוהה, תחלופה של מזון ועוד)?

מה שאני רואה על עצמי, הצורך בגירויים, לא קשור ל"הפרעות קשב" אלא ל"היפראקטיביות".
"היפראקטיביות" בעברית פירושו "פעילותיות יתר" שזה בעצם קשור לצורך בגירויים.
להיפראקטיביים יש משהו מובנה בתוך האופי\מבנה המוחי שמחפש כל הזמן משהו שמעורר, זה גם נקרא "התמכרות לאדרנלין".
קח לדוגמא את התפלות בימים נוראים: בזמן שרוב אנשים מסביבי יכולים לשבת שעות ולהגיד את כל הפיוטים, והם חווים חוויה של רוגע, אני שיש לי דחף לאדרנלין, חווה את זה כחוויה של שיעמום, ובופן פיזי ממש אני מרגיש קוצים בשרירים, וחייב לקום כל כמה דקות.

 

[י ס]

ודרך אגב אני עומד מאחורי הטענה שלי שם שהסלידה המעושה מעישון נובעת גם מקנאה מסויימת במעשנים ואולי גם הרגשת איום כזו. (אי אפשר להכחיש את המוחש שמעשנים הם גורם שמלכד ומושך אליו אנשים רבים. יותר מאחרים..)

אני קצת מתפלא איך בארזים נפלה שלהבת? לא ציפיתי לשמוע ממך דברים נחרצים כ"כ בלי הבנה שייתכן שהעומד מולך רואה וחווה את הדברים שונה ממך???

אגב בלי להיכנס לפרטים אני מוכרח לציין שהדבר היחיד שאני (בדגש) סולד ממנו זה הריח שנדבק אלי.
כל השאר זה עניין שלך, אבל אם אפשר לעזור למה לא...

 

[רצוא ושוב]

במסיבה בכיתה א' הרב'ה חילק סוכריות (מזרה לקישוט עוגות).
אני הילד שהלך לסובב את הקופסא כדי לבדוק "אם זה בהכשר שלנו".
כמובן שהוצאתי (ואו שרוקה) החוצה בלי אומר ודברים (למעט: עם הפנים לקיר!).
אמנם הייתי מצייר אז מחוץ לקווים, פשוטו כמשמעו):
אבל הבדיקה זה: "אני לא מכיר את זה + לא אוכל כל דבר" היה ברור לי שזה מעשה טוב וברור שהמלמד מרשה.
בקשר רופף; בארבעים השנים האחרונות, עישון הוא נחלתם של שיסרים, צ'יקאבערים,קליברים ואלו שהיו רוצים להיות כאלו.
לי אין הסבר למה התחלתי לעשן, לבד מהרצון להידמות לאחי הגדול ולחברים הקולים והמקובלים.
הן אמת ששיעור מופרעי הקשב בקרב המכורים גבוה משיעורם הידוע באוכלוסיה.
הטענה שניקוטין הוא טיפול עצמי נשמעת, אבל למה אני לקחתי את הסיגריה הראשונה למרות שהיה עלי להתחבא, לשקר, לאכול מסטיק וכו'
ואילו נערים אחרים בשיעור שלי ועוד כמה מיליארדי בני אנוש מעולם לא גילו ענין בסיגריות?
גילוי נאות:
עישנתי מגיל 14 ועד לפני 5 שנים.
לפני כמה חודשים המליץ לי רופא להפסיק ליטול ויואנס- -
אחרי עשרה ימים של קהות חושים לקחתי סיגריה...
היום אני שוב נקי, עם ויואנס.
כרגיל, לא קוהרנטי ולא במקרה. סליחה.

 

[הקטן שבאריות]

קשר רופף; בארבעים השנים האחרונות, עישון הוא נחלתם של שיסרים, צ'יקאבערים,קליברים ואלו שהיו רוצים להיות כאלו.
לי אין הסבר למה התחלתי לעשן, לבד מהרצון להידמות לאחי הגדול ולחברים הקולים והמקובלים.

הן אמת ששיעור מופרעי הקשב בקרב המכורים גבוה משיעורם הידוע באוכלוסיה.

אתה מציב את זה כשתי נתונים שונים.
וכאן אני שואל שאלה שמנקרת בי מזמן.
האם זה לא עניין אחד. כלומר שיסרים ציקאבר'ס וקליברים. (או בביטוי המעשי של זה ת"תניקים מארגני ההסעות לחתונות או מקומות לימים נוראים או לחילופין מרכז הנייעס האזורי בישיבה המנותקת).
הם לא בעצם שם נרדף להפרעת קש"ר???. ואולי זו עוד אחת מההוכחות למעלות שיש לנו על ה"נורמלים".

 

[ממקק]

הפרעת החרדה קיימת- זוהי המציאות ואפילו יותר.
השאלה מהיכן היא נובעת זה התעלומה
לגבי מטפלים - כאמור לעיל אני אנקלופדיה מהלכת של כאלו
החל משנת תשנ"ז
מכל הסוגים כולל שלשת המימדים וארבעת הערפדים.............................................

 

[ממקק]

דווקא לגבי הפיוטים אני יותר מרוכז
כי זה משהו חדש ולא רגיל - לא הסטנדרט
אני אוהב לשבת ולומר אותם עם פירוש

 

[הקטן שבאריות]

הפרעת החרדה קיימת- זוהי המציאות ואפילו יותר.
השאלה מהיכן היא נובעת זה התעלומה
לגבי מטפלים - כאמור לעיל אני אנקלופדיה מהלכת של כאלו
החל משנת תשנ"ז
מכל הסוגים כולל שלשת המימדים וארבעת הערפדים.............................................

אני רק מנסה להבין (ובאמת הבנתי בתחום לא נרחבת).
מדוע צריך לדעת ממה היא נובעת? האם כשמישהו נדבק בשפעת נשקיע שנים לברר איפה וממי הוא נדבק?
לזה כיוונתי בשאלתי על הCBT כי שם לענ"ד פשוט ממנסי לטפל ישירות בבעיה בלי ללוש במקורות.

 

[ממקק]

האמת היא שגלשנו
אם תרצה הרחבה צור קשר בפרטי

השאלה הבסיסית היא
אדם שיש לו הפערת חרדה/פאניקה/נפש רגישה ושאר ירקות -במקביל לקש"ר-
איזה תרופות ממריצות אפשר לתת לו

אמנם - יהיו שישאלו מה גורם למה- הקש"ר שלא טופל והביא לדיכוי הנפש שגרם לתופעות הנ"ל
או תופעות כאלו שהביאו לחוסר ריכוז וסיפטומים של קש"ר

אצלי תופעות הקש"ר היו החל מהילדות המוקדמת ולכן קיבלתי מהפורום פה הבזק של הבנה
שהתופעות נגרמו מהקש"ר או ביחד

תודה רבה

 

[ממקק]

איפה הבחורציק?
יושן?

 

[בחורציק עם ADHD]

1) האם יש לקש"ר צורך בגירויים יותר מרגיל

ברור!!! ואני לא מבין מה בכלל הציבור פה דן. חבר'ה, זה מוכח מדעית.

"...
בניגוד למה שרבים חושבים, לאנשים עם הפרעת קשב אין עודף אדרנלין בדם - אלא להיפך. כדי להיות ממוקדים יותר, צעירים הסובלים מהפרעת קשב המלווה בהיפראקטיביות מנסים להעלות את רמת האדרנלין בדם - ומכאן, מאפיין בולט של הפרעת קשב הוא נטייה להסתכן והצורך בריגוש שיוצר את הסכנה. זו הסיבה שצעירים אלו מועדים יותר לביצוע מעשים על גבול הפלילי, לנטילת סמים וכאמור לתאונות דרכים.

צעירים עם הפרעת קשב גם נוטים יותר להרגלי נהיגה המושכים את תשומת הלב של רשויות אכיפת החוק (למשל נהיגה מעל המהירות המותרת): הם נוטים יותר לקבל דו"חות תנועה, לעבור הליכים משפטיים ולאבד את רישיון הנהיגה שלהם - כל זאת בסבירות הגדולה פי שניים עד ארבעה לעומת המתבגרים שאינם סובלים מהפרעת קשב.
..."

בקיצור, לכאלו עם ADHD יש צורך מוגבר בריגושים וגירויים. אחת ההגדרות הטובות שראיתי על זה, זה - "אלרגיים לשיעמום".

ספוילר

ואגב, חשוב לשים לב לזה. כי יש דברים שפעם חשבתי שהם 'יצר הרע' [והמבין יבין] עד שהבנתי שסרטון של מרדף משטרתי [ה' ירחם. כאלו שטויות מעניינות אותך?!] - יכול להוות תחליף מצויין. כי זה דחף פיזי נטו של ריגושים וגירויים וכנ"ל. ואכמ"ל.

מה עושה אדם שפיתח הפרעת חרדה בבחרות כתוצאה מ ? (כמס' המומחים מס' הסיבות)
איזה תרופה הוא יכול לקחת??

למה תרופה? היית אצל פסיכולוג טוב, מקצועי, אמין, ואפ"ה נשארת עם זה / עם אי ידיעה ממה זה?
כי דברים כאלו הרבה פעמים נפטרים בטיפול פסיכולוגי טוב.

@בחורציק עם ADHD אתה נראה מומחה גאון אפשר לשאול בפרטי? אין לי אפשרות- יש'ך מייל?

הגדרה קצת מרחיקת לכת... תכל'ס, בטח יש לי מייל. יש לי המווון כתובות מייל... שלח ל-
ruby @ sh-sh.xyz [בלי הרווחים כמובן] אבל אני לא יושב על זה הרבה אז יכול לקחת קצת זמן עד שאגיב

וזו הסיבה לדעתי לזה שהרבה מתוכנו מעשנים (@הקטן שבאריות, ד"ל).

זה לא קשור לגבולות, נו.

"...
במחקר אשר נערך בשנת 2003 בקרב ילדים בגילאי 13-18 אשר אובחנו כלוקים ב-ADHD נמצא כי:
- ילדים אשר אובחנו בילדותם כסובלים מהפרעת ADHD הם בעלי סיכון גבוה יותר לצרוך בעתיד כמויות גבוהות יותר של אלכוהול, טבק וסמים לא-חוקיים לעומת בני גילם שאינם סובלים מההפרעה.
- ילדים אשר אובחנו כסובלים מ-ADHD החלו לצרוך סיגריות וסמים לא-חוקיים (לא כולל מריחואנה) בגילאים מוקדמים יותר מבני גילם שאינם סובלים מההפרעה.
- ילדים בעלי הפרעות קשב והיפראקטיביות חמורות הינם בעלי הסיכון הגבוה ביותר לצרוך סמים בעתיד. צעירים אלו הינם בסיכון פי 5 גבוה יותר לצרוך בעתיד סמים בלי חוקיים, מלבד אלכוהול ומריחואנה, מאחרים.
- ילדים בעלי הפרעת ADHD המטופלים בתרופות הינם בעלי סיכון נמוך יותר להתמכר לסמים בעתיד מאשר ילדים בעלי ADHD שאינם מטופלים בתרופות.
..."

מה שאני רואה על עצמי, הצורך בגירויים, לא קשור ל"הפרעות קשב" אלא ל"היפראקטיביות".
"היפראקטיביות" בעברית פירושו "פעילותיות יתר" שזה בעצם קשור לצורך בגירויים.
להיפראקטיביים יש משהו מובנה בתוך האופי\מבנה המוחי שמחפש כל הזמן משהו שמעורר, זה גם נקרא "התמכרות לאדרנלין".
קח לדוגמא את התפלות בימים נוראים: בזמן שרוב אנשים מסביבי יכולים לשבת שעות ולהגיד את כל הפיוטים, והם חווים חוויה של רוגע, אני שיש לי דחף לאדרנלין, חווה את זה כחוויה של שיעמום, ובופן פיזי ממש אני מרגיש קוצים בשרירים, וחייב לקום כל כמה דקות.

היפר-אקטיביות זה לאו דווקא צורך בגירויים. פעילות-יתר כשמה כן היא: פעילות, יתר. זה מתבטא גם בתנועתיות מרובה, בלי קשר ל'פעולה' מסויימת.
צורך בגירויים מצד החסר באדרנלין [עוד לא התמכרות. לא כל כך מהר... סה"כ לנסות להגיע לרמה תקינה של אדרנלין כמו כולם] - קיים אצל כל מי שחסר לו. לאו דווקא למי שיש היפראקטיביות.

אתה מציב את זה כשתי נתונים שונים.
וכאן אני שואל שאלה שמנקרת בי מזמן.
האם זה לא עניין אחד. כלומר שיסרים ציקאבר'ס וקליברים. (או בביטוי המעשי של זה ת"תניקים מארגני ההסעות לחתונות או מקומות לימים נוראים או לחילופין מרכז הנייעס האזורי בישיבה המנותקת).
הם לא בעצם שם נרדף להפרעת קש"ר???. ואולי זו עוד אחת מההוכחות למעלות שיש לנו על ה"נורמלים".

שאלה שהתשובה שלה מנקרת בי מזמן. במבט שלי, כשסוף סוף אחזתי את זה, רוב מוחלט של השמות ה'חרדיים' הרווחים - דוגמת 'בטלֶן', 'פרוסטער', 'נייסן', ועוד כהנה וכהנה רבות - הם תסמינים מובהקים של הפרעת קש"ר.
ובישיבה אצלי התחלתי להסתכל במבט שונה על כל מיני כאלו שהיו מוכרים אצלי בכל מיני תגיות כנ"ל - והתוצאה מזעזעת. הם אחד-אחד עם המאפיינים המובהקים והברורים של הפרעת קשב וריכוז, שזה פשוט זועק לעין לולי שהתרגלנו להגדיר בכל מיני שמות כאלו של 'אין לו טעם בלימוד' - 'אין לו טעם בתפילה'.
והצעתי לכמה מהם לנסות לקחת אטנט [בסוף אני אימפולסיבי וכו'. בקיצור, ADHD...], וכמה כבר אובחנו בגללי / בזכותי. [האלו שהסכימו לנסות / ללכת לאיבחון. מבחינת הזיהוי שלי - לא קרה שטעיתי. אדרבה קרה שעליתי על אחד שהיה בהלם מוחלט וסיפר לי שהוא מאובחן כבר מלפני כמה שנים ולוקח תרופות אבל אף אחד לא יודע את זה... ואגב, באמת לא רואים עליו.]
זה נושא מחריד, ואני באמצע לחשוב איך אני הופך את עולם התורה / עולם הישיבות עם זה.
ומתנצל על ההתפרצות, אבל תבינו שאם יש בערך 5-10 % 'בטלנים' בשיעור, ויש בסטטיסטיקה בערך 5-10 % הפרעת קש"ר, אז מישהו פה צריך לעשות בדק בית ולבדוק את הכל שוב בשמות מקצועיים.
ולמה זה כל כך כואב לי, כי הבחורים האלו מתרגלים להכיר את עצמם גם כן בשמות ותוויות 'בינוניות' [ואז גם הם 'צריכים' להצדיק את המשבצת הזו], והם מקבלים על עצמם תפיסה שגויה ומעוותת שעלולה ללוות אותם לאורך החיים, רח"ל.
אני בוחן את המבט והתפיסה שלי על עצמי לפני שאובחנתי, והנ"ל אחרי שאובחנתי וחקרתי קצת את הנושא והבנתי איפה נמצאת 'נקודת הבחירה' האישית שלי, ואני מזדעזע. יכולתי לצאת 'בינוני' בקלות ממש - רק כי לא ידעתי מה בא ממה. [ואני מדבר בלי קשר ולפני כל טיפול שהוא. עצם ההבנה שזה שאני מסתובב מאחורה / בחוץ במעריב לא אומר ש'אין לי טעם בתפילה', וזה שאני מוצא את עצמי שותה פחית בחוץ באמצע הסדר לא נובעת מ'בטלנות', המבט שלי על עצמי לא 'מתקטן'!]
ואז אני לוקח את הרגשות הנ"ל, ומסתכל על כל ה'בטלנים' וכו' וכו' שבשיעור שלי / בישיבה, וכואב לי הלב. מאד.
האמת היא שבתכנון שלי לבין הזמנים יש לפתוח כאן נושא איך אפשר לעורר את המודעות הציבורית על זה. האוסף של המאפיינים שהבאתי לעיל באחד הפוסטים - היה תחילתו של התהליך.

 

[ממקק]

1) לאור כשרון הכתיבה במיוחד שלך הייתי מציע לך ללכת על כתיבת ספרים/עלונים/ חוברות או שאתה כבר שם.....
2) כתובת המייל קלאסית לגאון שכמותך - לא סטנדרט גימייל וכו'

לגבי הנקודה שהזכרת - אני מנסה להגדיר את הפוינט בצורה הברורה ביותר
מכיון שבכל זאת יש לנו כיהודים דרישה להתנהגות טובה - מידות מתוקנות- ושמירה על ערכים וקיום מצוות
בא ניצור סקאלה, אוקיי, יש סקאלת ההתנהגות שהיא מאחת עד עשר

במקרה של חוסר ענין בלימוד - אחד זה אפס ענין - עשר זה התמדה מלאה

הרגילים נמצאים במצב של 7-8 ועליהם לעבוד ע"מ להגיע ל9- 10 ויש להם את הכלים
הקש"ר נמצאים החל מ5 ומטה ואין להם את הכלים להגיע ל9-10
ואז מה? התורה לא נכתבה בשבילם?

או שתאמר מכיון שיש פתרון עליך לקחת את התרופה וזה חובתך?

כאילו איפה מתחלפת הקידומת מתביעה על האדם לעבוד את ה'
למקום שבו אני אונס?

(ובהמשך לספוילר שלך - מה יש קש"ר שלא מצליח לעצור בעצמו בגירויים בעייתים ? ואכמה"ל)


זה נקודת הנקודות

 

[ממקק]

לא יפה למה אקססו לי את התגובה עד שעבדתי עליה

מישהו יכול לעזור

אם סורי

 

[רצוא ושוב]

למקום שבו אני אונס

למה אקססו לי את התגובה עד שעבדתי עליה

 

[הקטן שבאריות]

ברור!!! ואני לא מבין מה בכלל הציבור פה דן. חבר'ה, זה מוכח מדעית.

בקיצור, לכאלו עם ADHD יש צורך מוגבר בריגושים וגירויים. אחת ההגדרות הטובות שראיתי על זה, זה - "אלרגיים לשיעמום".

ספוילר

ואגב, חשוב לשים לב לזה. כי יש דברים שפעם חשבתי שהם 'יצר הרע' [והמבין יבין] עד שהבנתי שסרטון של מרדף משטרתי [ה' ירחם. כאלו שטויות מעניינות אותך?!] - יכול להוות תחליף מצויין. כי זה דחף פיזי נטו של ריגושים וגירויים וכנ"ל. ואכמ"ל.

למה תרופה? היית אצל פסיכולוג טוב, מקצועי, אמין, ואפ"ה נשארת עם זה / עם אי ידיעה ממה זה?
כי דברים כאלו הרבה פעמים נפטרים בטיפול פסיכולוגי טוב.

הגדרה קצת מרחיקת לכת... תכל'ס, בטח יש לי מייל. יש לי המווון כתובות מייל... שלח ל-
ruby @ sh-sh.xyz [בלי הרווחים כמובן] אבל אני לא יושב על זה הרבה אז יכול לקחת קצת זמן עד שאגיב

זה לא קשור לגבולות, נו.


היפר-אקטיביות זה לאו דווקא צורך בגירויים. פעילות-יתר כשמה כן היא: פעילות, יתר. זה מתבטא גם בתנועתיות מרובה, בלי קשר ל'פעולה' מסויימת.
צורך בגירויים מצד החסר באדרנלין [עוד לא התמכרות. לא כל כך מהר... סה"כ לנסות להגיע לרמה תקינה של אדרנלין כמו כולם] - קיים אצל כל מי שחסר לו. לאו דווקא למי שיש היפראקטיביות.

שאלה שהתשובה שלה מנקרת בי מזמן. במבט שלי, כשסוף סוף אחזתי את זה, רוב מוחלט של השמות ה'חרדיים' הרווחים - דוגמת 'בטלֶן', 'פרוסטער', 'נייסן', ועוד כהנה וכהנה רבות - הם תסמינים מובהקים של הפרעת קש"ר.
ובישיבה אצלי התחלתי להסתכל במבט שונה על כל מיני כאלו שהיו מוכרים אצלי בכל מיני תגיות כנ"ל - והתוצאה מזעזעת. הם אחד-אחד עם המאפיינים המובהקים והברורים של הפרעת קשב וריכוז, שזה פשוט זועק לעין לולי שהתרגלנו להגדיר בכל מיני שמות כאלו של 'אין לו טעם בלימוד' - 'אין לו טעם בתפילה'.
והצעתי לכמה מהם לנסות לקחת אטנט [בסוף אני אימפולסיבי וכו'. בקיצור, ADHD...], וכמה כבר אובחנו בגללי / בזכותי. [האלו שהסכימו לנסות / ללכת לאיבחון. מבחינת הזיהוי שלי - לא קרה שטעיתי. אדרבה קרה שעליתי על אחד שהיה בהלם מוחלט וסיפר לי שהוא מאובחן כבר מלפני כמה שנים ולוקח תרופות אבל אף אחד לא יודע את זה... ואגב, באמת לא רואים עליו.]
זה נושא מחריד, ואני באמצע לחשוב איך אני הופך את עולם התורה / עולם הישיבות עם זה.
ומתנצל על ההתפרצות, אבל תבינו שאם יש בערך 5-10 % 'בטלנים' בשיעור, ויש בסטטיסטיקה בערך 5-10 % הפרעת קש"ר, אז מישהו פה צריך לעשות בדק בית ולבדוק את הכל שוב בשמות מקצועיים.
ולמה זה כל כך כואב לי, כי הבחורים האלו מתרגלים להכיר את עצמם גם כן בשמות ותוויות 'בינוניות' [ואז גם הם 'צריכים' להצדיק את המשבצת הזו], והם מקבלים על עצמם תפיסה שגויה ומעוותת שעלולה ללוות אותם לאורך החיים, רח"ל.
אני בוחן את המבט והתפיסה שלי על עצמי לפני שאובחנתי, והנ"ל אחרי שאובחנתי וחקרתי קצת את הנושא והבנתי איפה נמצאת 'נקודת הבחירה' האישית שלי, ואני מזדעזע. יכולתי לצאת 'בינוני' בקלות ממש - רק כי לא ידעתי מה בא ממה. [ואני מדבר בלי קשר ולפני כל טיפול שהוא. עצם ההבנה שזה שאני מסתובב מאחורה / בחוץ במעריב לא אומר ש'אין לי טעם בתפילה', וזה שאני מוצא את עצמי שותה פחית בחוץ באמצע הסדר לא נובעת מ'בטלנות', המבט שלי על עצמי לא 'מתקטן'!]
ואז אני לוקח את הרגשות הנ"ל, ומסתכל על כל ה'בטלנים' וכו' וכו' שבשיעור שלי / בישיבה, וכואב לי הלב. מאד.
האמת היא שבתכנון שלי לבין הזמנים יש לפתוח כאן נושא איך אפשר לעורר את המודעות הציבורית על זה. האוסף של המאפיינים שהבאתי לעיל באחד הפוסטים - היה תחילתו של התהליך.

די ברור לי שאכן כך הם הדברים.
רק נקודה נוספת שכדאי שתחשוב עליה בדרכך להפיכת עולם הישיבות היא.
הבעיה היא שה10% שאתה מדבר עליהם זה בישיבות שנחשבות הטובות יותר. מלבד זאת יש עוד ישיבות רבות שמתבססות על "בטלנים" ועל זה תוסיף את אלו שהוריהם מיחלים שיכנסו לאיזה מוסד שכולל בתוך השם שלו את המילה ישיבה. ואז תגיע כבר לעשרות אחוזים....
כתבתי בעבר ואני יותר ויותר מתחזק בהבנה הזו - שמעתי ממוחה גדול בעבר שהפרעת קש"ר היא הפרעה "יהודית" כלומר מופיעה אצל היהודים באחוז גבוה יותר. הוא הציג זאת כמעלה של "עם הספר". כי סיני שאמור לרצף בלטות מבוקר ועד ערב, או להרכיב צעצועי ילדים בפעילות מונוטונית לא מביא לשימוש כלל לא את הקשב ולא את הריכוז שלו כך שממילא לא תתכן בהם "הפרעה".
מה שמוביל אותי לחשוב שאולי המסקנה היא שכמו שמשקפיים בקרב בחורים הישיבות נושק ל100% בלי פרופורציה לאוכלוסיה הכללית, אולי אולי גם הפרעת קשב ככל שיש "יהודים" שכל חייהם הם סביב מימוש מהותם כ"עם הספר" אולי הפרעת הקש"ר באה הרבה יותר לידי ביטוי לעומת אוכלוסיה שלהיות נהג או מנופאי או ספורטאי בADHD או אמן פקיד או מה שלא יהיה בADD הוא לכתחילה??????
ומדאתינן להכא אם כנים הם הדברים האחוזים הם גבוהים בהרבה הרבה.
נ.ב. אני גם מתעסק בלי משים כל היום כמוך ב"אבחון" הסובבים אותי, אלא שאני בגילי לא בישיבה אלא בוחן זאת בתוך קהילה חרדית "שמורה - אברכית". מסקנתי האחוזים הם גבוה בהרבה מ10%. (בזהירות - כ30% )