פרק 12
מורדי חיפש קצת מידע על פארס. ואחר כך על משפחת אבו עסא. המידע היה מעניין. ועסק בעיקר בסחר. סחר בנשק, סחר בסמים, הלבנת כספים, שוחד. הוא החליט לצאת לשטח. שעה וחצי נסיעה מירושלים לאום בטין, כך סיפר הוויז.
# # #
החדש קיבל בדממה את השק השחור, הגדול. אולי מקום המפגש החדש הפחיד אותו קצת. אך הוא היה מרוצה. הוא אהב פחד. והמנהרה מתחת תחנה מרכזית, על אף ההמוניות שבה, שימשה את המטרה. היה משהו מפחיד יותר לעמוד במקום הומה אנשים ולדעת שהם לא באמת יכולים לעזור לך.
אחר כך הוא קיבל טלפון מאיזה רב'ה בחיידר, שלימד פעם את ההונדה הכחולה. הוא החמיא לו על היחס החם והבגדים שהוא דואג להעביר לבחור שנראה ככה.
# # #
הונדה ג'ז כחולה ירדה בכביש שישים, אחריה נסעה ניידת משטרה. החדש לא אהב את האורות מהניידת. אבל הוא לא עבר שום עבירת תנועה. הוא נהג בזהירות. חוץ מזה שהוא בשלילה. על נהיגה בגילופין.
למורדי היה נח להתביית של ההונדה שלפניו. הוא נסע אחריו וחשב. הפציעה לא באה לו בטוב. היו עדיין פעימות כאב בגפיים ובפנים. הלסת עוד לא התאפסה לגמרי. והזעם עוד פעפע בו. הוא נסע בסוג של בהייה אחרי ההונדה. לא שם לב שהם עוברים את אום בטין, התעורר על עצמו כשההונדה פנתה לנחל רוש.
החדש הביט במראה. הוא כבר לא ראה את הניידת אחריו. ההונדה קיפצה על אבנים קטנות, נכנסת עוד קצת לעומק השטח, עד שהכביש לא נראה מאחוריו. הוא ירד מהרכב, ממתין עשרים דקות עד שראה שתי דמויות מתקרבות, והגיש את התיק השחור לשני בדואים מאובקים.
הוא לא ידע שמורדי ירד אחריו ברגל.
הוא הרגיש.