סיפור בהמשכים קרימינל בפראק

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
פרק 1

שיינא ירדה לשפוך את הזבל. האשפתון הסגול בידה האחת, בידה האחרת הטלפון דלק על רמקול, לשמוע את ילדיה הישנים. היא הסתובבה לחדר הזבל שבצד הבניין, פתחה את דלת המתכת הקטנה. קול החריקה הפתיע את שלושת הגברים העומדים בחדר הזבל. היא, תוהה אם העייפות הכריעה אותה או שאינה מבינה נכונה את הסיטואציה, לקחה בבהלה את האשפתון הסגול והסתובבה לכיוון הבניין.

פחות מדקה לקח לבחור ברכב השחור לקלוט את נפנופי הידיים של הגבר בחדר הזבל. פחות מדקה תהתה שיינא בליבה איזו אבקה הייתה בשקית שהחזיק האדם שהכירה. פחות מדקה לקח לה, אמא לשישה קטנטנים להימרח על הכביש המלוכלך שבצד הבניין. הרכב שעט קדימה, מותיר אחריו אלמן ושישה יתומים.

אין מצלמות בצד הבניין. והאלמן הטרי עסוק היה באבלו ובמחשבותיו על חזרה לליקווד. איש לא התעניין יתר על המידה באיך ולמה. איש לא חשד שמא לא הייתה זו תאונה תמימה שקיפדה את חייה של השכנה החביבה מקומה שבע.

שבוע ימים המה הבניין מנחמים מהארץ ומחוצה לה, שבוע ימים ארגנה טובה, השכנה ממול, ארוחות לאבלים. גם תורנות לשמירה על הילדים ארגנה טובה. ותהילים, לעילוי נשמת המנוחה. השכנות נדו לעברה, לא פשוט, כך חשבו, לאבד את השכנה ממול.

ולאחר השבוע באו השלושים. וטובה שעזרה לאלמן לארוז עשר שנות תורה בארץ ישראל למזוודות. וטובה שארגנה שיעור שבועי לעילוי נשמת, וטובה ששלחה ארוחות צהריים לשבעה נפשות.

ושוטר אחד סוגר תיק של פגע וברח, מתלבט אם מחוסר עניין לציבור או מחוסר ראיות בתיק.
 

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
מדהים!
סטייל מ.ארבל, עם מלא אקשן
מחכה להמשך כי אני ממש אוהבת את הסגנון הזה. (זה היה הסגנון היחיד שקראתי ברווקותי :) )

בקיצור מחכה כבר לפרק הבא ומקווה שלא ייקח שנתיים לסיים את הסיפור.. אני דיי אוהבת לקרא בנשימה אחת..
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
סטייל מ.ארבל
לא קראתי מעולם.

סיפור בהמשכים ראשון שלי. מעניין אותי לנסות לכתוב סיפור ארוך. אשמח לכל ביקורת.
פרק יעלה בעז"ה, אם לא תפרוץ מגפה חדשה או מלחמת עולם, בכל יום רביעי.
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
זה כמו להאכיל היפוטטם אורז אחד אחד...
קיבלת

פרק 2

"מה קורה עם השקית?"

"בחדר זבל בבניין שלך"

"השארת את זה שם?"

"...."

"זה שבעים וחמש אלף שקל. יש לך שלוש אפשרויות. להביא לי שבעים וחמש מזומן, להביא לי את השקית. לקחת את השקית, למכור לבד ולהביא לי שבעים וחמש."

"אוקי"

"יש לך יומיים. מחר בעשר יש אצלי או שבעים וחמש או שקית. ברור?"

"אוקי"

# # #

טובה חיכתה לדודי שלה שיחזור מהחיידר, מפטפטת עם רחלי. הוא יצא מהמעלית מתנשף "אמא, יצא מהמעלית איזה איש אחד ענק ומפחיד והיה לו ציור כזה של לטאה ענקית על היד, והוא עזר לאיזה שכנה אחת חדשה עם העגלה, והוא ג..."

"התחילו להסתובב כאן אנשים מוזרים לאחרונה" קטעה אותו רחלי "אני רק מקווה שאף אחד מהם לא בונה על הדירה של שיינא, זיכרונה לברכה."

"על הדירה אין לך מה לדאוג" טובה חייכה אליה חיוך מרגיע "הרי יש את הוועדה שבעלי הקים בזמנו. אי אפשר לקנות פה דירה בלי אישור מהוועדה."

# # #

הונדה ג'ז כתומה וחבוטה נכנסה לחניית הבניין. יד יצאה מחלון הנהג, מגישה שטרות מגולגלים.

"הקדמת" הוא הלבין לו חיוך, "יש לך שעה ורבע עד עשר".

לקח את השטרות והחל סופר אלף אחרי אלף. שישים אלף. שישים ואחת אלף. החרדה בעיני הנהג גברה. שישים ושתיים אלף. שישים ו...

שישים ושתיים אלף וארבע מאות.

הראש שלו עבד על טורבו.

שתים עשרה אלף שש מאות חסרים בערמה.

"צא מהאוטו" הוא אמר. לא לחש, לא צעק, לא דיבר באימה משתקת. "צא מהאוטו" כאילו הוא שואל מה השעה. הנהג יצא.

טראאאח.

הסטירה הראשונה העיפה אותו לאספלט. הבעיטות באו מיד אחריה, למרכז הבטן. אחת הצלעות נשברה? אולי סתם קשה לנשום. הכאב ערפל אותו. הוא חיכה להרגיש את חום הדם המנחם, אך המכות היו יבשות. כולן. הוא היה מקצוען.

"יש לך שעה ורבע להביא לי שתים עשרה אלף שש מאות".
 

שלחן עורך

מהמשתמשים המובילים!
פרסום וקופי
עריכה תורנית
וואו. זה סוחף, זה משתק, כואב לי הצלעות.
את האמת, לא הייתי רוצה שילדי יקראו כזה דבר.
לא שיתחילו לפחד מכל רחש בחדר הפחים, לא שיכירו שקיות יקרות ומכות יבשות...
אני בטוח שיש גם מסר ותוכן בהמשך, ולא רק סרט אימים על מאפיות ועולם תחתון...
מה שבטוח, זה משוכתב מעולה.
האלמן וששת ילדיו עזבו את הדירה? למה הדירה מיועדת למכירה?
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
וואו!

בקיצור החלטת על סיפור מתח מתח עד הקצה...
מרתק ומנוסח יפה ומעניין.

ביקורת?
מממ פחות מחפשת לתת, אבל האמת שתיאורי מכות ואלימות פחות מדברים אליי.
יש דרכים להסביר שהיה מכות או רצח בלי תיאור של איך בדיוק זה נעשה.

לא יודעת להסביר איך ולכן מעדיפה לא לתת עצות יותר מדיי. \\אבל מרתק ומדהים ואני ממש נהנית
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
פרק 3

דודי ישב על החלון, לידו ישב רובי, הבן של רחלי. טובה האכילה אותם לחם עם חביתה. היא שומרת על רובי כל יום שלישי, רחלי הולכת להנחיית הורים. ביס לדודי ביס לרובי, בני השבע היו מאושרים מהפינוק. מי שיסיים, היא הבטיחה, יקבל מילקי אחד גדול עם קצפת.

"ה-נ-ה א-ב-א" צהל דודי מהחלון. קאיה קרניבל בוהקת נכנסה לחניית הבניין. אתמול, מיד אחרי סדר שלישי נסע עם תלמידיו ליומיים בצפון. היה לה מוזר שחזר מהר כל כך. אך הקאיה לא אכזבה. ה"שלום" הרציני שלו התפזר בחלל הבית. דודי רץ לקראתו, מרוגש, "כבר חזרת, אבא?" הוא ליטף את הראש הקטן בחפזה, הגיש למוז'יניק שלו ארטיקים שיחלק גם לרובי.

"היה עלי הרבה מזומן, באתי לשים אותו בכספת" הסביר למבטה השואל של טובה.

בחדר השינה החשוך הוא ספר שטרות, הזין את הקוד – תאריך הלידה של רוחמי, הילדה שעשתה אותו לאבא.

# # #

"עלו על החומר החדש"

"מי עלה?"

"כל התחנה כאן גועשת, ההערכות הגסות טוענות ליותר מקילו"

"שני קילו"

"אתה חייב לשחרר משו. יש מידי הרבה על התיק, זאת כמות גדולה מידי"

"נשלח לך דג רקק?"

"תשלח לי סוחר. מישו שלא יחשדו בי חמש שנים קדימה".

"קיבלת".

# # #

הונדה ג'ז כתומה נכנסה לחניה. הנהג הושיט את ידו, הוא הניח בה שקית מלאה באבקה לבנה.

"שני קילו". הוא דיווח.

לנהג ההונדה נדלקה נורה במח. מהבהבת בחוזקה. הוא אף פעם לא מדבר בקילוגרמים, תמיד הוא מדבר בכסף.

זכר הצלע השבורה הכה בו.

הוא שתק.

לוקח את שני הקילו. בחיים לא החזיק כזאת כמות. כזה סכום.

יצא מהחניה ברחוב הירושלמי השקט, נוסע למערב העיר לחלק את החבילה לשקיות של מאה גרם. חומר משובח. חשב בליבו.

צלצול צורמני הקפיץ אותו ממקומו.

זה אבי.
 

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
וואו!!!
טוב את לא מאכזבת!
כתוב יפה, מותח, כל האלמנטים של סיפור אקשן אחד גדול.
ואהבתי שהכנסת את השמות של המכוניות - אני ממש לא מבינה בזה, אבל זה נותן אווירה לסיפור.




(*עדכון לסקרנים: נחסמתי מ אא"ר אם מישהו יכול לעזור.. - עוד רגע אני אגלה שהמשפט הזה עבר עריכה, לא נורא.. מתחילה לפתח פחדים מהנהלת פרוג..)
 

AtArA R

תוכן. אש.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
@לאלה , כתיבה פשוט מעולה! הסיפור מתקדם בקצב מדויק- כל פרק סוגר שאלות ופותח חדשות, והעלילה... ברררר.
אני גם לא נמנית על חובבי הז'אנר, בכלל, ואני אפילו יכולה להגיד שאם היה יוצא ספר כזה- סביר להניח שאפילו לא הייתי קוראת את הכריכה האחורית בחנות. אבל כשנתתי כאן צ'אנס לפרק הראשון- נשאבתי.
תמשיכי בקצב מזורז, מחכה.
 

AtArA R

תוכן. אש.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
טעות
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
פרק 4

"אתה פיתיון".

"אני אף פעם לא פיתיון. אם אני יורד אני מוריד איתי את כולם".

"אל תהיה מטומטם. ההונדה הכתומה על הכוונת".

השיחה נותקה.

אבי אמין. והוא אכן נהג בהונדה כתומה. דמו שצף במהירות מבהילה בעורקיו.

הטלפון צלצל שוב. זה הוא.

"עלו עלינו. תברח"

הוא ברח. נוסע כמו מטורף. חותך נתיבים, עובר רמזורים באדום, מרוכז בכביש הדוהר מולו.

שום ניידת לא רדפה אחריו.

הוא לא היה מטומטם. מזהה את הסקודה הלבנה משמאלו, את הסקודה הלבנה מולו.

הצמיגים חרכו את הכביש, משאירים אחריהם פסים שחורים. הר נוף, הרחובות הצרים של בית הכרם מעולם לא ראו רכב נוסע על מאתיים. הביט בשערי צדק, המשיך לעין כרם, דרדר את עצמו ליער, קרוב למעיין. קחחחח. המהירות הייתה גבוהה מידי וגזע העץ בלט מידי, הוא התנגש במנוע. ההונדה תקועה.

הוא הביט לאחור. 4 ניידות במראה אזרחי עצרו בחריקה. הוא התלבט אם לרוץ ברגל או לא. אין לו הרבה סיכוי מולם.

# # #

בתשע בערב, אחרי שהצליחה במאמצים להשכיב את דודי, קפצו רוחמי ושבי לארוחת ערב וטובה התייאשה משנתו הנודדת של בן הזקונים. הן סיפרו על הילדים, על המוסדות, על העבודה הטרייה של שבי "באתי לדבר עם אבא, אני רוצה שהוא ידבר עם הרב בירלנשטיין המנהל".

הוא נכנס לביתו טרוד מאוד, עסוק בשני פלאפוניו המצלצלים בצרמוניה מתואמת להפליא. מניד ראשו לעבר בנותיו הנשואות, לא שם ליבו למבטה המצפה של שבי שלו, שהתחתנה לפני חודש והתחילה השבוע לעבוד אצל הרב בירלנשטיין, חברו מנוער. לא הרגיש אותה ואת רצונה לדבר עם אביה, היודע כל והכמעט כל יכול. לא חש במאמצים שעשתה לצאת בערב מהדירה שקנה לה בשני מליון וארבע מאות אלף שקלים חדשים. ויצא לדבר במרפסת.
 

מירי11111

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
אז החלק הראשון מרתק ומותח ויפה.
וממש אהבתי את המרדפים האלה..


החלק השני גם הוא מרתק וסוחף את הקורא למערבולת מסוג אחר, אבל לצערי המבנה התחבירי שלו טיפה בעייתי
הייתי עובדת עליו פעם נוספת ומדייקת את המשפטים יותר
דוג':
אני לא יודעת אם טובה התייאשה משנתו הנודדת של בן הזקונים לפני שהן הגיעו או בגלל שהן הגיעו.
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
פרק 5

מגרש הרוסים.

איך לעזאזל הגיע לכאן?

רסיסי מחשבה התפוצצו במוחו. הוא יפיל אותו? כשהניח בידיו את החבילה ודיבר על המשקל, הוא ידע? אבל הוא התקשר להזהיר אותו! הפילו אותם בפח? לא הפילו? לחשוף את כולם? תפסו אותו עם שני קילו!!! ולא, זאת לא הפעם הראשונה, יש לו לפחות עשר שנים בפנים!!!

נשמע לו מוגזם הכמות. שני קילו! כמה מטומטם יכול להיות סוחר מצליח? מה הוא חשב לעצמו שלקח את החבילה ולא ביקש חצי? ולמה, לכל השדים והרוחות, אף אחד לא בא לחקור אותו?

# # #

"ההונדה אצלכם?"

"אצלינו"

"רק אתה חוקר אותו. בלי הקלטה."

"ננסה"

"אין אופציה לניסיונות. אתה, בלי הקלטה."

"זה לא בשליטה שלי"

"אני משלם לחינם?"

"..........."

"אם אני מפסיק לשלם אני בא לביקור."

"אתה דורש דברים שלא קשורים רק אלי"

"אל תנסה אותי".

"אוקי. אני אכנס אליו".

"ובלי הקלטה"

"בלי הקלטה".

הגזים עם האיומים שלו. ממש הגזים. אבל אין לו מושג למי עוד הוא משלם במחוז ירושלים. הסכומים שהבן אדם משלם יכולים לעוור גם את עיני המפכ"ל. אז הוא נכנס לתא של ההונדה, כך כינו כולם את האיש בחליפת האדידס, פתח את דלת התא החורקת ונעצר המום.
 

לאלה

משתמש על
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
@מירי11111 תודה על ההארות. זה ממש כיף לקרוא דעה מקצועית.

את המילה הזו הייתי מסננת..
את האמת, לא הייתי רוצה שילדי יקראו כזה דבר.
לא נראה לי זה סיפור שעובר עיתונות חרדנית שמרנית.
אין פה איזה בעיה מהותית. אבל לא עברה עליו וועדה רוחנית.
אני כותבת כמו שזורם לי ופחות מסננת.
זה ממש צורם? או שאפשר להחליק לי?
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

פרק קמב א מַשְׂכִּיל לְדָוִד בִּהְיוֹתוֹ בַמְּעָרָה תְפִלָּה:ב קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶזְעָק קוֹלִי אֶל יְהוָה אֶתְחַנָּן:ג אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי צָרָתִי לְפָנָיו אַגִּיד:ד בְּהִתְעַטֵּף עָלַי רוּחִי וְאַתָּה יָדַעְתָּ נְתִיבָתִי בְּאֹרַח זוּ אֲהַלֵּךְ טָמְנוּ פַח לִי:ה הַבֵּיט יָמִין וּרְאֵה וְאֵין לִי מַכִּיר אָבַד מָנוֹס מִמֶּנִּי אֵין דּוֹרֵשׁ לְנַפְשִׁי:ו זָעַקְתִּי אֵלֶיךָ יְהוָה אָמַרְתִּי אַתָּה מַחְסִי חֶלְקִי בְּאֶרֶץ הַחַיִּים:ז הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:ח הוֹצִיאָה מִמַּסְגֵּר נַפְשִׁי לְהוֹדוֹת אֶת שְׁמֶךָ בִּי יַכְתִּרוּ צַדִּיקִים כִּי תִגְמֹל עָלָי:
נקרא  6  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה