למישהו יש פתרון איזה הצע"ח ניתן לקדם כדי שבאמת נושא האיחורים ישתפר.
דיברתי עם כמה מעוזרי הח"כים ושאלו אותי איזה פתרון יש לי.
העוזר של אייכלר אמר לי שהם ניסו לקדם הצע"ח פיצוי לנוסע לכל אזרח, רק שעלתה בעיה טכנולגית כיצד ניתן לדעת מי באמת חיכה לתחנה, משום שלא כולם המתינו עד שבסוף האוטובוס יבוא, אלא יעלו על קווים אחרים, ומי אמר שהם חיכו באמת לאוטובוס.
מחכים לתשובות...
איחורים, דילוגים, אי ביצוע, אלו סימפטומים לבעיה המרכזית שלא ניתן לפתור אותה בטווח הקרוב:
מחסור חמור בנהגים.
והמחסור בנהגים, לדעתי, נובע מכך שהפקידים והנציגים לא מתעדפים כראוי את התחבורה הציבורית על הפרטית.
ומדוע?
הפיחות העקבי במשתמשי התח"צ לטובת הפרטית נובע מאיכות שירות שניתן לשפר במחשבה ותכנון מעמיקים שתגרום לתעדף את נוסעי התח"צ.
למשל:
בכביש 4 ישנם 3 נתיבי נסיעה לכל צד. במקטעים רבים לאורך הכביש הנסיעה היא איטית להחריד, ולאורך כל שעות היום.
כבר היום ישנם בכ-15% מהרכבים יותר מנוסע אחד. ובחלקם (מוניות, אוטובוסים) הרבה יותר מכמה נוסעים. כך שניתן לקבוע שבכ-15% מהרכבים נוסעים יותר משליש מהנוסעים.
מה יותר "צדק תחבורתי" מאשר לצבוע בלילה אחד שליש מהנתיבים (=נתיב אחד) ולהקצות לנתיב +1 לטובת שליש מהנוסעים?
כך 15% מהרכבים וכל נוסע שלישי יגיע במחצית הזמן ליעדו, וכך יעברו נוסעים רבים לתח"צ.
כך גם יוכלו הנהגים לבצע יותר נסיעות באותו זמן.
אבל, בינתיים, עד שיפול האסימון לפקידים, הרעיון של פיצוי יכול להיות רעיון זמני טוב. יתכן שזה מה שיגרום לחברות לרצות לשנות את תנאי המכרז, כך שיוכלו לעמוד בלו"ז. או שיכריזו שהם לא מסוגלים ואז מ. התחבורה ימצא פתרונות.
והבעיה שלא ניתן להוכיח שהיית בתחנה, היא בעיה שניתן להתגבר עליה בקלות:
מי שלא יוכל להוכיח - לא יקבל. אבל מי שכן - כן יקבל.
בניגוד למצב היום, שגם מי שמוכיח מקבל זיכוי של שווי נסיעה אחת או שתיים.