הנושאים החמים
הנושאים החמים
כל שם שתרצה
מהמשתמשים המובילים!
הבה נעשה קצת סדר:
נתחיל מהסוף - חינוך ביתי הוא לא אופציה, לא כ"כ יעיל בציבור הכללי ולא שייך בכלל בציבור החרדי. אין כאן מקום להסביר באריכות, אבל הצורה הנורמלית של חיי חברה ולימוד בצוותא, יש להם ערך ולא רק צורך טכני.
(בקיצור, הסיבה שלא לעשות זאת היא בעיקר בשביל רווחת הילדים עצמם. אבל זה לא עיקר הנושא המדובר, אלא הסיבות שהביאו אתכם להעלאת האפשרות הזאת).
לענין הלבוש שלכם:
תראי, 'קוד לבוש' הוא דבר שקיים באופן כללי בחברה החרדית, אבל כשנכנסים לרזולוציות כאלו, קצת קשה לקבוע מסמרות. יש דברים שמשתנים ממקום למקום גם בתוך הציבור.
למשל: חולצה קצרה ולא ארוכה, יש כוללים וציבורים שבהם זה 'בל יראה'. לא בגלל איסור וכדו' אלא שלא נהוג כך. אז מה עושים החבר'ה? לובשים חולצה ארוכה ומקפלים את השרוולים כמעט עד המרפק.
אבל באופן כללי צריכים לדעת דבר חשוב, שלדעתי הרבה בעלי תשובה מתקשים בו מאוד, והדבר גורם להם לנזק גדול.
בעל תשובה בשנותיו הראשונות בטוח שהציבור החרדי 'חי לפי האמת' ברמה כזאת שאין לו שום אפשרות לעשות דברים שאינם 'לפי האמת'.
הדבר הזה בפירוש לא נכון!!
הציבור החרדי בוודאי אמון על עשיית רצון ה' וכו'. ואין צורך לומר זאת.
אבל הוא 'ציבור'!
וציבור צריך מסגרת. מבדלת. מגדירה. מחייבת את הכלל. מקבעת את הפרט.
ככזו, הוא מחייב 'קוד לבוש'.
וככזו, הוא מתנהג ב'נורמות מסויימות'.
ואלה לא שייכים להיותו 'חרדי', אלא להיותו 'ציבור'!
וכיון שאין אפשרות בעולם להתנהל כיחידים, הרי ה'ציבוריות' היא זו שמגדירה את ה'חרדיות' כקהילה.
אמור מעתה: החרדיות תלויה בציבוריות. הציבוריות מחייבת מסגרת. המסגרת מחייבת קוד לבוש.
ולכן כל המאפיינים של 'קוד הלבוש', אי אפשר לשאול עליהם, 'והרי בגד פלוני הוא יותר צנוע, אז למה שיעקמו לי את האף כשאלבש אותו, מה, הם לא מספיק יראי ה'?' - כי זה לא ענין של 'צניעות' אלא של 'נורמה חברתית', שמחוייבת אצל כל קבוצה בעולם שנמצאת בעמדת 'מיעוט' ורוצה לשמור על ערכיה. ומי שבא לקהילה הזאת בלבוש שאינו תואם את 'רוח הקהילה', היחס אליו יהיה שונה, כי הקהילה מרגישה שהוא 'לא משלנו'. (ובשקט בשקט אוסיף: גם אצל הצדיקים שבינינו שעושים 'אפליה מתקנת' ומקרבים בחיבוק חם את 'יוצאי הדופן' שלבושים אחרת, זה עצמו נובע מאותה תחושה: הם לא משלנו! אלא שהצדקות שלהם גורמת להם לקבל 'אורחים' באהבה. אבל לא זאת המטרה שלנו, המטרה העיקרית היא שנהיה ממש 'אחים' זה לזה, לא אורחים המכבדים בנימוס אירופאי זה את זה).
לכן מי שרוצה להצטרף ל'קבוצה' הזאת, צריך לקבל עליו את 'מרות השבט'.
לא בגלל שהדת מחייבת זאת, אלא בגלל שהחברה מחייבת זאת.
תאמרו: וכי כל מה שהחברה עושה אנו נהיה מוכרחים לעשות?
התשובה היא: לא. אבל כל מי ששונה, שיקח בחשבון את ההשלכות.
כמו שאם תראי מישהו הולך במכנסי ג'ינס קצרות, לא תחשדי בו ביראת שמים מופלגת או שהוא לומד יום שלם.
למרות שזה אפשרי, וכל ענין הלבוש הוא חיצוני וכו'. בכל זאת אנו חיים בעולם של הגדרות. וכל שינוי בהגדרה גורר בהכרח יחס תואם.
זה נכתב בכאב, לאחר נסיון אצל כמה בעלי תשובה שהתעקשו ללכת בלבוש מסוים (שהיה צנוע יותר!) וזה גרם להם להתרחק יותר ויותר מהציבור החרדי. ובהעדר קהילה תומכת, נשארו קרחים מכאן ומכאן. והנטיה הטבעית במקרים כאלה היא כמובן להאשים את הממסד החרדי ולא לקבל אותו בכלל וכו' וכו'. ואנחנו הפסדנו עוד נשמות יקרות מפז.
מי גרם להם? חוסר ההבנה שאלו הם דברים טכניים. ו(כמובן שצריך לעשות שאלת רב, אבל) לפעמים שווה לוותר על 'הידור' בדברים מסויימים כדי להיות שווה לאחרים באופן חיצוני. [לא מדובר על איסורים חלילה!]. כי השיוויון הזה הוא ערך. ערך עליון. לא ערך מצד עצמו, אלא מצד מה שהוא גורם לנפש: השתייכות קבוצתית למחנה של יראי ה'!
הארכתי קצת כדי להסביר את הרעיון שמאחורי 'קוד הלבוש'. לדעתי זה דבר חשוב.
לענין פרטי לבוש כאלה ואחרים, תביטו במקום שאתם רוצים לגור בו (עדיף במקומות שיש בהם פחות 'סגירות וקבעון בנושא הזה', כלומר פחות בני ברק, ויותר מקומות שיש בהם גם חרדים חוצניקים, או שכונות חדשות, שפחות תופס הענין הזה. אל דאגה, הם חרדים לא פחות), כיצד מתלבשים שם רוב הציבור, תשאלו רב לגבי הרוח הכללית בענין שינוי הלבוש (אל תסמכו עלי!), ותתנהגו בהתאם.
ועל הכל: שאו תפילה שבניכם יהיו מגדולי ישראל וחכמיהם (לא פחות!!)
והבא ליטהר מסייעין בידו!
