פחד משיחות טלפון...

[-משתמש]

צריכה עצות...

יש לי כמו מניעה כזו להתקשר לאנשים לא מוכרים, (שאני מתקשרת)
הבעיה היא בעיקר בשיחות טלפון,
כי אם האדם עומד מולי, אני רואה אותו ואת ההבעות שלו, מבינה את הסאב-טקסט
אבל בטלפן - אי אפשר לראות את הבן אדם
וזה מונע ממני לבצע שיחות טלפון או לדחות אותן...
אפילו בשבועות שלמים!!
אפילו שיחות דחופות...
מה אני עושה??

בלי לקרוא את הכל,
עצה שעוזרת (לפחות בשבילי) גם באופן כללי לאי נעימות
לחשוב שעושים את זה בשביל מישהו אחר.

 

[חסדי]

לתת למישהו קרוב אליך מאוד כמו בעל, חברה טובה,שכנה קרובה,בת משפחה וכו' שאת מוכנה לשתף, לעמוד לידך ולהקשיב לאיך ומה שאת מדברת.לי אישית יש בטחון הרבה הרבה יותר כשמישהו כזה עומד לידי.

במקום שאין איש אתה בעצמך האיש
אפשר לעשות לעצמך שיח המרצה וחיוכים ולתאר לעצמך כאילו אמה שלך עומדת לידך ומחייכת ואומרת תתקשרי ותעני לו עם כל האומץ וכו' וכו'

 

[מתכנתת+]

צריכה עצות...

יש לי כמו מניעה כזו להתקשר לאנשים לא מוכרים, (שאני מתקשרת)
הבעיה היא בעיקר בשיחות טלפון,
כי אם האדם עומד מולי, אני רואה אותו ואת ההבעות שלו, מבינה את הסאב-טקסט
אבל בטלפן - אי אפשר לראות את הבן אדם
וזה מונע ממני לבצע שיחות טלפון או לדחות אותן...
אפילו בשבועות שלמים!!
אפילו שיחות דחופות...
מה אני עושה??

בול אני!!!!!
מאוד מקשה על החיים...
אצלי גם אנשים מוכרים אבל לא מידי, או שאני קצת לחוצה מהם
וגם כשהם מתקשרים...
ופנים מול פנים אני הבן אדם הכי מתקשר והכי זורם בעולם

 

[נעמיתוש]

מזדהה מאד!

ומה שעוזר לי..
לדבר במצב רמקול , (כמה שהסביבה מתירה לי), אני מרגישה שזה נותן לי ספייס ורוגע..
וגם נושאת בקשה לפני "ד' שפתי תפתח"..

 

[חסדי]

מזדהה מאד!!!
כשהייתי בחורה המצב אצלי היה הרבה יותר גרוע
גם להרים את הטלפון בבית נמנעתי וכשהייתי צריכה לברר משהו פשוט התחננתי לאחותי הגדולה להתקשר במקומי.
גם עם חברות ללימודים לא יצרתי קשר טלפוני ורק בכיתה או במפגשים היינו חברות ( לכן כיום אין לי קשר עם אף אחת וחבל.)
לאחר נישואי בעבודה הייתי חייבת להרים טלפונים וגם להוציא שיחות ואכן לא היה פשוט, אך הייתי חייבת...
אפילו לאחיותי הגדולות לא התקשרתי.
כיום לאחר הרבה שנים ב"ה הרבה יותר השתחררתי מהחסם הזה, אבל עדיין בעבודה אני דוחה עד לקץ האפשרי את השיחות היוצאות...ולחברות לא מתקשרת בלי סיבה טכנית.
לאחיותי אני כבר הרבה יותר מתקשרת.
לא יודעת להגיד בדיוק איך ומתי זה התחיל לקרות, אבל הרבה עבודה עצמית בראש

כי אין כמו להתרגל
לכן העצה לאלו שיש להם קושי בשיחת טלפון להיות טלפנ'ית שיתן לכם ביטחון עצמי בשיחת טלפון וככה תתרגלו ותראו שפילו בליח להרוויח כסף על כל טלפון אתם מדברים ומתקשרים משוחרר

 

[-משתמש]

כי אין כמו להתרגל
לכן העצה לאלו שיש להם קושי בשיחת טלפון להיות טלפנ'ית שיתן לכם ביטחון עצמי בשיחת טלפון וככה תתרגלו ותראו שפילו בליח להרוויח כסף על כל טלפון אתם מדברים ומתקשרים משוחרר

צריך לבדוק שזה לא יגרום לפחד יותר חזק,
יש ענייו לא לפתח שריר יותר מדי לא בהתאמה, אבל זה תלוי...

 

[sarigold5]

טוב אל תנציחו את הבעיה ותעשו מזה תופעה......
זה רק יכול להעמיק יותר!

מסתבר שזו אכן תופעה... גם אני ברשימה.

 

[חסדי]

צריך לבדוק שזה לא יגרום לפחד יותר חזק,
יש ענייו לא לפתח שריר יותר מדי לא בהתאמה, אבל זה תלוי...

בטלפניות כולם בשיא המרץ עם קבוצה חברתית ויש למי להביע הכאב כשהיה שיחה מעצבנת וכו' ואיש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק

 

[1006michal]

איזה אשכול מהממם גם נאמרו כאן תשובות ממש מחכימות.

עצה שעוזרת לי בפחד לפני קהל - היא לשבור את הקרח ע"י שיתוף רגשי חלקי היכן שמתאים.. נכון שזה לא הכי מקצועי בהכרח אבל זה מאפשר עוגן עבור עצמנו (משדרים לאדם האחר להוריד ציפייה) ומייצר אמפתיה - בד"כ.

כמו כן, מסכימה כאן עם הדברים , אנחנו בעידן של הישגים וריצוי , והעבודה האמתית מתחילה אצלנו.
כל ה"רעשי רקע" - מחשבות שאני מייצרת לעצמי בראש כי אני חושבת שיחשבו עליי- זה עדיין רק מחשבה בראש שלי.
צריך לחדד את ההבנה הזאת. מחזקת את זה שטיפול NLP (אפשר "סוויש פובייה- אפילו אם לא זכורה פוביה) או טיפול CBT ממוקד בתיקון עיוותי חשיבה יכול לעזור. מה גם שאלו טיפולים קצרי -מועד.

 

[פלמינגו 67]

אפשר להסביר אותך? מניסיון.
זו לא רתיעה, אלא שאין הנאה וקשר אישי מכזו שיחה.
וממילא היא משעממת והופכת לעול.
בתוספת דחיינות טבעית. זו התוצאה.

פתרון אפשרי באחד מהגורמים.
הדרך הקצרה היא כל דבר שבסוף אעשה אני לא דוחה, וככה מקטין את הסבל.
הדרך הטובה היא
להפתיע את עצמך, כלומר לחשוב איך אני אהפוך את השיחה למענינת.
לחשוב רגע על האיש שבצד השני ולמצא את נקודת המפגש הקלה ביותר.
למשל אני רוצה להתרים למצ'ינג, אבל זה אחיין או דוד שלא נפגשנו הרבה זמן,
חושב מה היו האירועים שלו לאחרונה אולי הבן גדל בשנה, אולי כבר עבר זמן מהחתונה של הבן שלו,
ככה לפתוח ולדבר קצת.
אחר כך לומר התקשרתי בשביל כו"כ.

עם אנשים זרים יותר זה יכול להיות ארוע מוכר לציבור כמו חסימת כביש... לספר איך נתקעתי, יש לך נס שאת עובדת קרוב לבית... או להיפך... איזה נס שאני קרובה.

תגיבו לי בבקשה הייתי ברור?

ברור - כן.
אבל אני בטוחה שזה לא הבעיה אצלי...

בלי לקרוא את הכל,
עצה שעוזרת (לפחות בשבילי) גם באופן כללי לאי נעימות
לחשוב שעושים את זה בשביל מישהו אחר.

מזדהה מאד!

ומה שעוזר לי..
לדבר במצב רמקול , (כמה שהסביבה מתירה לי), אני מרגישה שזה נותן לי ספייס ורוגע..
וגם נושאת בקשה לפני "ד' שפתי תפתח"..

וואו!
נכון!
אני שמה לב שגם אני עושה את זה, ואפילו לא יודעת למה...

 

[יוו]

ברור - כן.
אבל אני בטוחה שזה לא הבעיה אצלי...



וואו!
נכון!
אני שמה לב שגם אני עושה את זה, ואפילו לא יודעת למה...

איזה מענין ,אצלי הרמקול ממש מלחיץ! אבל כשיש ברקע מעט רעש או דיבור תוכ"ד יציאה מהבית,מסייע .
מה שאני אומרת לעצמי שהרי בסוף השיחה בד"כ אני מרוצה,אז קדימה בלי לחשוב הרבה,והופ מחייגת(ולפעמים מנתקת)

 

[מקצה הארץ-:)]

לאו דווקא לא מוכרים, גם כאלה שאני בקשר איתם פחות או מעסיקים וכו'.
פנים מול פנים או בהתכתבות, הרבה יותר נוח לי.

בלת"ק
לא שמעתי על בעיה כזו בלתי היום.
וזה מאוד מעניין, כי פנים מול פנים יש משו יותר מביך מאשר בטלפון וכדו' שם לא רואים את התגובה ואפשר יותר לחרטט ושההוא מעבר לקו יקפוץ..

 

[מקצה הארץ-:)]

לא רלוונטי.
נגיד אני מדברת עם בן-אדם כדי להציע לו שיוף פעולה במיזם מסוים, אני לא יכולה לומר לו אני יחזור אליך, אני אמורה לבוא מוכנה - ובתכלס' אני מוכנה.
אני יודעת בדיוק מה אני הולכת לומר.
אבל את השלב של להתקשר, אני לא עושה...

סוג של חשש לא נכון שאין לי מושג איך להיפטר ממנו.

וואו איזה מוזר.. סורי - זה ממש חדש לי
אני בדיוק הפוך. בטלפון ובכתיבה הרבה יותר קל לי להביע את עצמי מאשר בפנים.

אותו תבנית אדם וכמה הבדלים יש בתכונות/אופי וכו'..
ישתבח שמו לעד!

 

[אמונה וזה הכול.]

אוףף, כמה שאני מזדהה.

אני לא מבינה לפי מה שאת אומרת
גם כתיבה בפרוג אמורה להרתיע אותך לא?!
מה ההבדל?

לא.
כתיבה בפרוג. זה לא כמו שיחה עם מישהו שיודע מי את ושיחה טלפונית שאי אפשר לתקן כמו כתיבה.

דבר שני- מה בדיוק מפחיד אותך? השניה שעונים לך? או מה הוא יגיד כש...? או האם השיחה תזרום? מה בדיוק?

כאחת שמזדהה. אני חושבת שזה די קשה לפרק את זה לגורמים.

 

[פלמינגו 67]

בלת"ק
לא שמעתי על בעיה כזו בלתי היום.
וזה מאוד מעניין, כי פנים מול פנים יש משו יותר מביך מאשר בטלפון וכדו' שם לא רואים את התגובה ואפשר יותר לחרטט ושההוא מעבר לקו יקפוץ.

הפוך, לי יותר זורם לחרטט כשהבן אדם עומד מולי, אני רואה את התגובות שלו, הבעות פנים, תנועות גוף וכו'. זה הרבה יותר נוח לדבר ככה...

וואו איזה מוזר.. סורי - זה ממש חדש לי
אני בדיוק הפוך. בטלפון ובכתיבה הרבה יותר קל לי להביע את עצמי מאשר בפנים.

בכתיבה גם לי ממש קל הבעיה היא רק בטלפון, מסתבר

 

[אמונה וזה הכול.]

@פלמינגו 67
קחי ניחום:
הייתי צריכה לעשות שיחת טלפון לקולגה שעזבה. ולא הייתי מסוגלת(כן, קשה להסביר למה)
עברו כבר שלושה שבועות ועכשיו כבר לא היה נעים לי להתקשר. אבל מה לעשות? חייבים. (ואני נראית מפוצצת בטחון...)
אמרתי לעצמי, זהו. פעם אחרונה שזה קורה לי. זה היה יכול להיגמר בכמה דקות . בזמן הנכון.

מה אומרת, מזדהה?

 

[מקצה הארץ-:)]

הפוך, לי יותר זורם לחרטט כשהבן אדם עומד מולי, אני רואה את התגובות שלו, הבעות פנים, תנועות גוף וכו'. זה הרבה יותר נוח לדבר ככה...

האמת, לא נתפס לי לא מצליח להבין איך זה קורה וממה הפחד.
אך עלה לי עכשיו שאפשר אולי להתייעץ עם כאלה סגי נהור כמו אריאלה סביר שלא רואה את הדובר אליה אף פעם.. איך מרגישה בשיחות כאלה מאמין שיהיה לה דרך לעזור. המון הצלחה!

בכתיבה גם לי ממש קל הבעיה היא רק בטלפון, מסתבר

יאללה תתחילו רק לכתוב..

 

[אמונה וזה הכול.]

לדעתי השם הכולל זה:
אנשים שאנחנו צריכים להרשים,
באיזשהו מקום...
לא?!

מאד נכון!!!
ולדעתי מסתדר לי קצת עם זה

יש מצב שאת טיפוס מרצה, שמתאים את התגובות שלו לתגובות של הבן שיח?

את האמת שעזרתם לי להבין קצת את עצמי...
זה באמת מרגיש שזה קורה עם אנשים ששמים עליהם.... ומרגישים צורך לרצות.

 

[פלמינגו 67]

@פלמינגו 67
קחי ניחום:
הייתי צריכה לעשות שיחת טלפון לקולגה שעזבה. ולא הייתי מסוגלת(כן, קשה להסביר למה)
עברו כבר שלושה שבועות ועכשיו כבר לא היה נעים לי להתקשר. אבל מה לעשות? חייבים. (ואני נראית מפוצצת בטחון...)
אמרתי לעצמי, זהו. פעם אחרונה שזה קורה לי. זה היה יכול להיגמר בכמה דקות . בזמן הנכון.

מה אומרת, מזדהה?

דיי מזדהה.
השאלה אם בפעם הבאה באמת מתקשרים מייד ולא דוחים

זה באמת מרגיש שזה קורה עם אנשים ששמים עליהם.... ומרגישים צורך לרצות.

בדיוק!

 

[פשפושה]

מכירה את התופעה היטב מקרוב...
מה שעזר לי מאוד זה להכין את עצמי לשיחות הטלפון האלה ע"י כתיבת תוכן השיחה על דף (ממש ברמת המילה: הלו וכו').
יש מעלה בטלפון מהבחינה הזאת שלא רואים אותך. ואז הייתי פשוט מקריאה מהדף עם קצת אינטונציה...
כמובן שזה לא מתאים בכל שיחה, וכמובן שאי אפשר להתכונן לחלוטין מבחינת התוכן, אבל בשבילי זה היה עוגן (ב"ה לא זקוקה לו היום)