דבר ראשון תודה רבה ל@ פלמינגו 67 שעזרה לרבים מאיתנו לגלות שזה לא רק אנחנו ואפילו נפוץ מאד.
אעשה סיכום חפוז של ההגדרה של הבעיה וגורמיה, והפתרונות העיקריים שעלו כאן לדעתי.
א. הבעיה רווחת אצל אנשים שהם טיפוס מרצה. [לאו דווקא בעלי דימוי עצמי נמוך אבל אין ספק שאצל בעלי דימוי עצמי נמוך הבעיה תיהיה חריפה עוד יותר].
ב. הפער בין תקשורת פנים אל פנים לטלפונית ככל הנראה מקורה בכך שהסובלים מכך הם אנשים "חזותיים" כלומר החווים את העולם באופן חזותי.
נוסף לכך בשיחה טלפונית שאין אנו רואים את הדובר + אין לנו מושג באיזה עיתוי "תפסנו" אותו יש לכך ג"כ השפעה לרעה.
ג. התופעה קיימת במיוחד וחמורה במיוחד ככל והחשיבות של האיש איתו אנחנו מנהלים את השיחה גבוהה יותר בעיניינו, וככל והצורך בעזרתו/הסכמתו וכיו"ב חשובה לנו יותר.
ד. מטבעם של דברים הבעיה היא במיוחד עם אנשים לא מוכרים, או שההיכרות שלנו איתם רדודה [מובן מאד לפי ההסבר הנ"ל שאנחנו טיפוסים מרצים ובעצם חשוב לנו לעשות רושם טוב על בן שיחנו, ככל ויש לנו כבר היכרות מוקדמת ועמוקה עם בן שיחנו מתייתר הצורך להרשים, כיון שהרושם שלו לטוב ולמוטב מאיתנו כבר קיים והשיחה לא אמורה להשפיע באופן משמעותי ע"כ.
ה. החרדה מתחזקת ככל וה"ציפיה השלילית" שלנו מהצד השני מתחזקת - כלומר ככל ויש לנו סיבה לחשוב שהצד השני יכעס עלינו/ידחה את בקשתנו/וכיו"ב זה יחמיר את ה"פוביה".
מקוצר הזמן אעצור כאן לע"ע וההמשך יבוא אי"ה
אעשה סיכום חפוז של ההגדרה של הבעיה וגורמיה, והפתרונות העיקריים שעלו כאן לדעתי.
א. הבעיה רווחת אצל אנשים שהם טיפוס מרצה. [לאו דווקא בעלי דימוי עצמי נמוך אבל אין ספק שאצל בעלי דימוי עצמי נמוך הבעיה תיהיה חריפה עוד יותר].
ב. הפער בין תקשורת פנים אל פנים לטלפונית ככל הנראה מקורה בכך שהסובלים מכך הם אנשים "חזותיים" כלומר החווים את העולם באופן חזותי.
נוסף לכך בשיחה טלפונית שאין אנו רואים את הדובר + אין לנו מושג באיזה עיתוי "תפסנו" אותו יש לכך ג"כ השפעה לרעה.
ג. התופעה קיימת במיוחד וחמורה במיוחד ככל והחשיבות של האיש איתו אנחנו מנהלים את השיחה גבוהה יותר בעיניינו, וככל והצורך בעזרתו/הסכמתו וכיו"ב חשובה לנו יותר.
ד. מטבעם של דברים הבעיה היא במיוחד עם אנשים לא מוכרים, או שההיכרות שלנו איתם רדודה [מובן מאד לפי ההסבר הנ"ל שאנחנו טיפוסים מרצים ובעצם חשוב לנו לעשות רושם טוב על בן שיחנו, ככל ויש לנו כבר היכרות מוקדמת ועמוקה עם בן שיחנו מתייתר הצורך להרשים, כיון שהרושם שלו לטוב ולמוטב מאיתנו כבר קיים והשיחה לא אמורה להשפיע באופן משמעותי ע"כ.
ה. החרדה מתחזקת ככל וה"ציפיה השלילית" שלנו מהצד השני מתחזקת - כלומר ככל ויש לנו סיבה לחשוב שהצד השני יכעס עלינו/ידחה את בקשתנו/וכיו"ב זה יחמיר את ה"פוביה".
מקוצר הזמן אעצור כאן לע"ע וההמשך יבוא אי"ה