טוב שהדגשת שזו דעתךאני מסכימה עם הצליאקים המוזכרים בנ''ל, אני גם לא נהנית שאומרים לי קחי הכנו במיוחד וכו זה סתם לכפות על הבן-אדם לאכול שלא רוצה וסתם תשומת לב מיותרת, כמובן שהכל מגיע מכוונות טובות אבל יש מקום לחשוב מעבר...ואגב, לדעתי, אבל זה באמת עניין אישי ועדיף לדבר על זה לפני שמחליטים משהו כמו זה שהמלצת, אני אישית בעניין זה מעדיפה כמה שפחות יחס ו'תנו לי להסתדר עם מה לאכול' ולא שכולם יאכלו ''ללא גלוטן'' כי לא כולם אוהבים את זה ואין עניין ש'בגללי' כולם צורכים תזונה כזו...אבל כמו שאמרתי זו דעתי...
תמיד יש מקום לחשוב מעבר, ובמיוחד שלכל אדם שמתמודד עם משהו יש דעה שונה ממישהו אחר שמתמודד עם אותו משהו.
לפעמים אפילו שהם אחים וגדלו באותו בית .
לא נורא, זה מה שמעניין באמהות
עריכה:
אני לא מדברת על לצעוק בשמחה משפחתית בקולי קולות: "ציפי, הנה הכנו לך במיוחד פשטידה כזאתי ללא גלוטן!!!!"
אלא למשל על להכין פשטידה אחת רגילה וטעימה שכולם יכולים לאכול ממנה בלי לעשות עסק. וסתם להגיש אותה לשולחן. בלי פוזות.
לא יותר כיף לך להגיע לארוע שיש בו בשר ברוטב, עוף צלוי, אורז, צ'יפס ושעועית ירוקה,
מאשר ארוע שיש בו שניצלים, כיסוני בצק ממולאים, פסטה עם ירקות, ופשטידת פטריות עמוסת קמח?
יכול להיות שבאמת לא עדיף לך. מעניין אותי מה התשובה לזה, אבל את לא חייבת לענות.