דרוש מידע ענין חשוב לדבר עליו...

[-LIGA]

התגובות פה חוזרות על עצמן שוב ושוב.
אני חושבת שמי שרוצה, כבר למד את המסר.

 

[חיוך]

1. לגבי בחורות אחרי חתונות:

הבחורות רוקדות ומשמחות את הכלה בכל כוחן במשך כמה שעות ולא מסוגלות לעמוד על הרגליים עוד שניה אחת, למה אישה שישבה כל החתונה רגל על רגל בטוחה שהן תקומנה לה??

2. לגבי ילדים עומדים:

ילדים לא אמורים לעמוד, וזה ממש מסוכן.

3. בחורות צריכות לקום:

לפי מה שכתבתן כאן באשכול - בחורות סמינר לא תשבנה באוטובוס אף פעם.

4. חברות התחבורה אשמות:

@רותי קפלר. כ"כ נכון. תודה!
מה שקורה בימינו פשוט מזעזע!
אפילו מינימום של חינוך לנהגים שלא מתחילים לנסוע עד שכולם יושבים,
והנהג רק מחכה שכולם יידחפו בדלת כדי שיוכל לסגור ולהמשיך לנסוע.
וכולם מתנדנדים מצד לצד ומנסים לשמור על שיווי משקל בכל הפעולות של להוציא את הרב קו - להגיע לנהג - לתקף - להתקדם - לחפש איפה להיאחז...

 

[סמינר דוד]

יש פה אמירות מקפיצות.

מה הקשר בין לימוד הצניעות בסמינר ללקום באוטובוס???

על הצניעות אין לוותר בשום צורה, מה ההשוואה בכלל?

על הבין אדם לחבירו יש לעבוד, ואולי קשה, בפרט שפה באמת יש קשיים לכל כיוון. וצריך לכבד כל אחד. ואם כבר, אנחנו המבוגרות יותר, אולי לא צריכות לקום לנשים אחרות, אבל כן צריכות לכבד את האחרים.

ובכל זאת אי אפשר לצפות שיקדישו זמן לבין אדם לחבירו ביחס ללימודי צניעות.

ממש לא!

ואין קשר בין הדברים!!!

 

[רחל י]

רק לציין לשבח. שאני נסעתי שנים לעבודה. בוקר וצהרים.
כאשה נשואה בכל המצבים... כולל עם ילד בידיים.
נסיעה מביתר לירושלים.
וכמעט תמיד מישהי קמה לי שאוכל לשבת!
הערכתי את זה מאד. ידעתי שגם לבחורה בסיום יום לימודים לא קל. ובכל זאת.
מעריכה ומוסיפה פה נקודות זכות לבחורות הצדיקות.

ועוד משהו. מי שקשה לה. שתפתח את הפה. ותבקש!!
אני יודעת שלא תמיד נעים. וקצת מביך...
אבל זה המחיר של ישיבה באוטובוס מלא. של להקים מישהי שכבר יושבת.

מוכנה לשלם את המחיר?
בבקשה.
לא מוכנה?
תעמדי בבקשה. ותסמכי על הבנתם וחסדיהם של אנשים אחרים.
או שיבינו וירחמו
או שלא

 

[ברוך ר]

העלו פה הרבה טענות שהבנות צריכות להתחשב,
אבל מה עם הנשים המבוגרות יותר ? הן לא צריכות להתחשב ?
לא מצפה מהן לקום בשביל בחורה, אבל כן לחשוב (במקום לצעוק עליה ועל הדור החצוף הזה)- 'אולי אותה בחורה נמצאת במצב שהיא לא יכולה לקום' ?(והביאו כאן הרבה סיבות)
ומהמקום הזה לבקש "קשה לי מאד לעמוד, אולי איכפת לך לתת לי לשבת, אם לא קשה לך"?
(לא חושב שיש בת אחת שתגיד לה שהיא לא מוכנה או שלא תמצא מישהי שתקום, אלא אם כן היא באמת לא יכולה לקום)
למה הוד מעלתה של האשה המבוגרת או האשה במצב מיוחד כולם חייבים לה ??
ומה עם המידות שלה???
כשמגיעים מתחושה של 'אני מבוגר' או 'אני במצב כזה וכזה' (ובטח כולם יודעים את זה, ובדרך כלל לא ) אז מגיעים לזה שמרגישים שכולם חייבים להם.
אני בטוח שאם היו חושבים קצת בלי גאווה אישית של 'מגיע לי' כי ..., היו מבינים את האמת, שבאמת למה שהיא תקום ?
ואז היה נפתח שיח יותר מכבד והיו מוצאים פתרונות נוחים לכולם.

 

[סמינר דוד]

ששונית יקרה,

אני לא מדברת בשם אף סמינר בעולם, אפילו לא הסמינר שלי, כי הוא שונה מכלל הסמינרים המוכרים.

אבל, ובעיני הוא גדול מאוד, צניעות זה דבר שאי אפשר להחליף בכלום, עליו מושתת כל יסודי קיומנו. וקיום כל הדורות הבאים אחרינו.

בין אדם לחבירו, כלל חשוב בתורה, ולא הורדתי מערכו כלום, אלא שהוא לא אמור ליגוע בנושא הצניעות. הוא לא קשור. אין מספיק שעות בסמינר ללמד את זה וגם את זה? ואומר לך את האמת, הדיון פה מוזר לי עד מאוד, מתאים לבני 90 ומעלה, אני באמת אומרת לך, לא ראיתי כל כך הרבה את התופעה המדוברת. ובנוסף לדעתי לא כל צעירה, ולפעמים היא גדולה יותר מהאשה עם התינוק. צריכה לקום לכל אשה.

בעולם האמת, יש רק אמת, ואין סנטימנטים לכלום, והדין דין אמת לכולם. כולל הכל. זה לא אמור להיות הדיון שלנו פה למטה.

אני עדיין בדעה, שבין אדם לחבירו אנחנו מלמדים בבית, בחיים, בלימודי המוסר, וזה לא קשור למחוייבויות אחרות. מה זה הניסוח שבסמינרים מלמדים על צניעות ולא מלמדים בין אדם לחבירו???

מה הקשר???

כל בחורה עם יראת שמיים עושה את השיקולים שלה, ואני מאמינה בבחורות שלנו, יש להן יראת שמים, ורובן אם הן יושבות, אז ככה הן מבינות שהן צריכות לעשות, ויש גם קצוות. קבלו אותם כמו כל קצה אחר.

ובבקשה, מחר תספרו כמה בנות קמו וכמה לא.

ושהסמינרים ימשיכו ללמד יראת שמים, כי את יראת האדם אפשר ללמוד גם מהגוים.

 

[Tweenset]

אני חושבת שכל הגישה שלנו צריכה להיות הרב פחות שיפוטית.
לעצמנו - ללמד את הילדים לקום לאנשים אחרים שצריכים, לא אפרט כרגע
ולאחרים - לחשוב שאולי הם עייפים או לא מרגישים טוב ולכן לא קמים.
החיים ככה יותר יפים

 

[nhfk]

משהו אחד להביא לתשומת לבכם, שפעם היה מקובל שרובם למדו הוראה, ובכלל כל מרוץ הלימודים היה שונה לגמרי מהיום.
המצב השתנה! בנות קורעות את עצמם בלימודים קשים.
בדיוק שאלתי את אחותי בשבת (התחתנה לפני חצי שנה) מה היה לה יותר קשה הלימודים או העבודה, והיא ענתה שברור שהלימודים, היא הייתה ערה ברצף לילות וסחטה את עצמה עד קצה הסיבולת.
והיא עובדת 9 שעות...
אז נכון היא עוד לא עם ילדים וברור שבהמשך אי אפשר בכלל להשוות את קושי המעבר בין מערכה א' - עבודה, הישר למערכה ב' - ילדים ותחזוקה, אבל עדיין ההבדל ספציפית בין הלימודים לעבודה קיים.

 

[תמימה]

הנושא מוכר וכואב, אני דווקא כועסת על חברות התחבורה, שמדלגות אוטובוסים בקצב ומובן שנוצר עומס. מה גם שהרבה עגלות חוסמות מעבר ליד הדלת האחורית, לא יודעת למה אני צריכה לבקש מהם טובה שיתנו לי לעבור עם הילדים כדי שלפחות הם ישבו - זה מסוכן! (הם כבר מעל גיל 5 ומשלמים על מקום, תודה ששאלתם) עוד נקודה שמעצבנת - יש סמינרים שעולה סמינר שלם בתחנה ראשונה - זה ממש חוסר צניעות וזה עוד לפני שהם תופסות את כל האוטובוס... איפה הסמינר? שיארגן הסעה! אני גרה תחנה אחרי סמינר די גדול, יום אחד היה לי תור עם הבת שלי בצהריים כמה אוטובוסים מלאים חלפו על פנינו ולא עצרו, האוטובוס הבא שהיה גם עמוס כבר עצר הבעיה שהוא עובר בעוד סמינר... תארו לעצמכם... ואם אני גרה ליד סמינר אין לי סיכוי לצאת מהבית בצהריים? לדעתי זה פשוט בלתי נסבל! מצידי שיגבו לבנות על הסעה ויארגנו משהו, כמו שהיה בסמינר שאני למדתי, זה דבר הגיוני ביותר.

 

[שבולת]

לא מבינה על מה יצא הקצף...
כשאני בהריון ואני עולה לאוטובוס מלא - זה בד"כ על דעת זה שאני אעמוד.
מאז שהתחתנתי כמעט לא יצא לי שעליתי לאוטובוס וילדונת מתוקה או בחורה צדיקה לא הציעה לי מקום, בד"כ אני מסרבת.

ובתור בחורה - יצא לי לנסוע פעם נסיעה בין עירונית עם אח בן שנה ואחות בת שנתיים וחצי, עליתי לאוטובוס מלא בעיקר עם נשים אחרי המתנה של למעלה משעה ועמדתי עם התינוק כשאחותי יושבת לידי ואני מנסה להגן עליה עם הרגליים שלא תעוף מהברקסים (המדריגות כבר היו מלאות) לא היתה אפילו אישה אחת שנסתה לעזור לי, לקחת עליה ילד אחד או משהו כזה ק"ו שאף אחת לא קמה...
נקודה למחשבה לנשים - זה שאת נשואה, לא אומר שמגיע לך כל העולם ואין מסכנה ממך...

 

[-LIGA]

נקודה למחשבה לנשים - זה שאת נשואה, לא אומר שמגיע לך כל העולם ואין מסכנה ממך...

אויש, הדיון הזה כבר מתחיל לצאת מפרופורציות.
אף אחת לא אמרה את זה.
בסה"כ ביקשו קצת התחשבות ולפתוח עיניים.

 

[nhfk]

אויש, הדיון הזה כבר מתחיל לצאת מפרופורציות.
אף אחת לא אמרה את זה.
בסה"כ ביקשו קצת התחשבות ולפתוח עיניים.

זו הנקודה, שאם זה היה ככה הדיון לא היה יוצא מפרופורציות.
היו פה תגובות של - לא משנה מה את מרגישה או חושבת פשוט תקומי, כי את חייבת לי...
וזה פשוט הצית את הזעם של כמה מהניקיות היקרות...

 

[progitm]

ושהסמינרים ימשיכו ללמד יראת שמים, כי את יראת האדם אפשר ללמוד גם מהגוים.

צניעות זו צניעות , והתנהגות נאותה, מידות ודרך ארץ זה התנהגות נאותה, מידות ודרך ארץ,
ואת שתיהן חייבה התורה,
לפי דברייך ניתן לוותר על אחד לטובת אחר,
מחר יבוא אדם ויגיד זה יותר חשוב אז בטח ה' לא התכוון שניתן יהיה לעמוד גם בעניין א' וגם בעניין ב', אבל בורא עולם קבע 613 מצוות , עד סוף כל הדורות משמע שניתן לעמוד בהן בלי שהיו על חשבון דבר אחר!
וכבר למדונו חז"ל 'דרך ארץ קדמה לתורה',
"רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: אִם אֵין תּוֹרָה, אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ. אִם אֵין דֶּרֶךְ אֶרֶץ, אֵין תּוֹרָה." (משנה, מסכת אבות, פרק ג', משנה י"ז)

וגם ראינו מאימהות הקדושות שהעדיפו אותן ככלי שיכול להחזיק את התורה ולא מבנות הגרים שגייר אברהם וזה למה , כי במשפחת אברהם היו מידות טובות ומידות טובות הן כלי שיכול להחזיק את התורה,
התורה בלי דרך ארץ = אין תורה ואין דרך ארץ,

איני חושבת שתמיד בנות צריכות לעמוד אבל כן צריך לחנך אותן דווקא בימינו שבו רב האוטובוסים עמוסים כבר מהתחנה הראשונה ויש סיכוי שלעולם לא תדע מה זה לשבת באוטובוס, שכן ישימו לב ויראו מתי באמת יש אישה שבאמת קשה לה לעמוד או שנראת במצב פחות סביל (הבנות הרבה פעמים מלכתחילה מסובבות את הראש) צריך לפתוח את הלב ולשים תשומת לב על האנשים סביבך, זה הכל !

לפי דברייך שלא ילמדו תורה ולא נביאים אלא רק צניעות, אבל לא , כמו שיש מקום לצניעות ככה יכול להיות מקום למידות ודרך ארץ , ואלו הן הכלי של התורה והצניעות עצמה . וחייבים ללמוד אותה !
זה פשוט עניין של מודעות וההבנה של החשיבות והנצרכות של זה , ואם תהיה מודעות לחשיבות ... זה לא צריך לבוא על חשבון שום דבר אלא לכל דבר יהיה מקומו בזכות עצמו!

 

[מרחבית]

אני רואה את זה שוב ושוב.
אנשים דורשים בלהט שיעשו חסד - ו... גורמים להתמרדות ולמדנים.
היה כאן אשכול על תוספות בניה, לפעמים מדברים על נתינת דירות לשבת, על העלאה לטרמפים, ו...על פינוי מקום באוטובוס.
הדפוס חוזר על עצמו לא פעם: דורשים בסערה, ונוצרים התמרדות ומדנים.

חסד הוא דבר נעלה ועצום, עם כל-כך הרבה יופי. הוא יסוד חזק ביהדות ובחיים בכלל. הוא דבר שצריך לחנך אליו מקטנות, ולתת דוגמא אישית טובה.
אך בסופו של דבר הוא צריך לבוא מהאדם עצמו, מרצונו.

חסד איננו חיוב שאחרים חייבים לי. אם בן אדם חייב לי כסף - הוא חייב לי, ואני אדרוש ממנו (בצורה ראויה).
אבל חסד זה דבר שנותנים, לא דבר שדורשים. ואם האדם שזקוק לחסד מתחיל לחנך ו/או לדרוש, ו/או להסביר כמה החסד הזה הוא לא בעיה לעשות אותו - יצא שכרו בהפסדו.

אדם שזקוק לחסד - יכול לבקש בידידות, להסביר, לעורר תשומת לב בצורה מכבדת. לא במטרה 'לחנך' - אלא פשוט כי הוא זקוק לזה.
להעריך ולהכיר תודה אם נותנים לו.
אם באים ממקום של: מגיע לי וחייבים לי, טועים בעצם הגישה לחסד, ובנוסף גורמים בשטח לתוצאות הפוכות, וגם למדנים.

חסד הוא דבר כל-כך יפה ומואר. אנשים שעושים חסד מרצונם הלגמרי חופשי - מרגישים עם זה כל-כך טוב, שהטרחה וההקרבה לא נחשבים אצלם.
חסד שנעשה בכפייה - נהרס. וגם הורס לטווח ארוך. המושג חסד - נהיה לא נעים וגורר הרגשות שליליות והתנגדות.

 

[מנוחהלה]

זה לא קשור לאמונה, זה קשור למשא ומתן הגון, אמיתי.

אם כבר משא ומתן אמיתי,
מי שעולה ראשון לאוטובוס, יושב.
ומי שעלה כשכעבר אין מקום, אף אחד לא אמור לקום לו.

מדברים כאן על משהו שהוא לפנים משורת הדין.
מעבר לאמת ולהגינות...

 

[חיה4]

אכן לבושתנו במקומות חילוניים קמים חצי אוטובוס לאשה במצב מיוחד.

שבוע לפני הלידה של הבת שלי, נסעתי כל יום ברכבת מחיפה להרצליה ואף אחד לא קם לי.. די..

 

[תמימה]

אכן יש איזורים שהנושא הזה יותר מפותח ויש שפחות, מובן שאם הסביבה ממש צעירה ורובן בהריון או עם תינוק יהיה פחות התחשבות מאשר באזורים שזה מצרך יותר נדיר... אולי כי התרגלו...
בכל מקרה, אני באופן אישי כשממש חשוב לי לשבת (בדרך כלל עם הילדים במוצאי שבת או יום שישי למשל) אני עושה מאמץ וחוזרת כמה תחנות אחורה, ברור שאם אני אעלה בבני ברק בתחנה האחרונה אחרי כל אולמות החתונה בלילה מסתבר שאין מקום, אז למה להסתמך על זה שמשהו יקום לי? מרגיש לי קצת כמו ניצול, ובפירוש עשיתי זאת גם כשהייתי בהריון, לא נראה לי הוגן בנסיעה בינעירונית לצפות שמשהו יעמוד לי, בנסיעה עירונית זה כבר יותר מובן.

 

[חחח]

למה הוד מעלתה של האשה המבוגרת או האשה במצב מיוחד כולם חייבים לה ??
ומה עם המידות שלה???
כשמגיעים מתחושה של 'אני מבוגר' או 'אני במצב כזה וכזה' (ובטח כולם יודעים את זה, ובדרך כלל לא ) אז מגיעים לזה שמרגישים שכולם חייבים להם.
אני בטוח שאם היו חושבים קצת בלי גאווה אישית של 'מגיע לי' כי ..., היו מבינים את האמת, שבאמת למה שהיא תקום ?

מה הקשר לגאווה לא הבנתי?
אישה בהריון, ובמיוחד מתקדם ברוב המקרים לא מסוגלת לעמוד.
ובלי תחושה של מגיע לי או לא וללא קשר למידותיה הנאצלות או הגרועות היא זקוקה נואשות שיקומו לה.

אגב, לא אתפלא אם הכותב רווק.

 

[אפשרי]

"וירֵעו אותנו המצרים".
מהו 'וירֵעו אותנו'? היה אמור לכתוב 'וירעו לנו'!
אלא 'וירעו אותנו' - שעשו אותנו רעים.

אנחנו יכולים לסלוח, איכשהו, בדוחק, לחברות התחבורה, על שצופפו אותנו, על שזלזלו, שהתעלמו, שהעמידו אותנו שעות בשמש הקופחת ובמטר הזולף.

אבל איך נסלח להם על שהפכו אותנו לרעים.
על חרב איש באחיו ובאחותו, שהם גרמו לנו לשלוף.

על קוצר הרוח הקיצוני ששורר באוטובוסים שלנו לפעמים, תוצאה ישירה של הסבל היומיומי והנורא.

כמי שנוסעת כל יום בבית משוגעים תחבורתי (או הולכת קרוב לחצי שעה ברגל, בתור תחליף הולם), אני מרגישה שזה מה שהכי גרוע.

השיסוי הזה שלנו אחד בשני.
זה שהתחלנו לכעוס. לריב. לזלזל.
לא כולם, ולא תמיד, ויש הרבה אוטובוסים נפלאים שכל נוסעיהם מתאמצים למצוא מקום לכל אחד כולל עגלות, ונערות ישראל הכשרות מסייעות ככל יכולתן.
וממש בבחינת חוד המחט מספיק לשני אוהבים, היו פעמים שנדהמתי ממספר העגלות שהצליחו להשתחל לאוטובוס אחד, כשכל הנוסעות רצו לעזור אחת לשניה. את תיכנסי רגע פנימה עם היויו, אתה אדוני תזוז בבקשה קדימה, את עם המקלרן יכולה לעבור ל'אקורדיון' ליד היויו... ושש-שבע עגלות נוסעות בשקט ובשלווה.

אבל בפעמים אחרות, זה לא קורה. פלונית אחת עם עגלת תאומים חוסמת כל מעבר, שני נוסעים נוספים לא מוכנים לזוז, ונשים עם עגלות נשארות בתחנות. האוירה קשה. לא ראו איש את אחיו.

ואם הייתה יוצאת מחאה גדולה ומרה נגד התח"צ, את הסעיף הזה הייתי כותבת בראשה באותיות זורחות.
קראו את האשכול. תראו כמה אמוציות. כמה זעם.
איך גרמתם לנו, הטובים והענוגים, להגיע למצב הזה.
איך הפכתם אותנו לרעים. או לנחשדים כרעים.

חברות התחבורה הן לא הכתובת, לא מאיתנו הם קיבלו רשות למונופול על אשכול תחבורה מסויים, אז איננו יכולים להתלונן עליהם.
האשם היחיד הוא השלטון, קרי משרד התחבורה וחברי הכנסת. הם נשלחו על ידינו לדאוג לתחבורה ציבורית והם לא עושים זאת. נקודה.
מש' התחבורה אמור לדעת בוודאות שאם הוא לא יפקח עם חבל קצר מאוד על חברות התח"צ, זה מה שיקרה והם לא יעשו את תפקידם כהוגן.

אדון ישראל כץ נקרא בולדוזר. משרד התחבורה נקרא משרד מוערך מאוד. אבל הדבר היחיד שהוא עושה זה כבישים מעל מתחת ובתוך פני הקרקע. או שמים פתוחים לטיסות. הנושא של אמינות התח"צ פשוט לא מעניין אותו.

הכי מתסכל את שבויי התח"צ, זה לקרוא כתבה יפה על כביש חדש, שנפתח בהשקעה של עשרות מליונים, בשעה שהם יודעים, שאת הכביש הזה הם יעברו בעמידה/ישיבה על המדרגות, כשהאוטובוס בחצי שעה איחור - אז מה משנה כבר אם הכביש הזה חסך איזשהם חמש דקות נסיעה.

בעיני, כאן טמון אחד הפערים האמיתיים בין השכבות בחברה הישראלית. מי שאין לו רכב, לא קיים אפילו. שקופים אמרנו כבר?

 

[Natan Galant]

חברות התחבורה הן לא הכתובת, לא מאיתנו הם קיבלו רשות למונופול על אשכול תחבורה מסויים, אז איננו יכולים להתלונן עליהם.
האשם היחיד הוא השלטון, קרי משרד התחבורה וחברי הכנסת. הם נשלחו על ידינו לדאוג לתחבורה ציבורית והם לא עושים זאת. נקודה.
מש' התחבורה אמור לדעת בוודאות שאם הוא לא יפקח עם חבל קצר מאוד על חברות התח"צ, זה מה שיקרה והם לא יעשו את תפקידם כהוגן.

אדון ישראל כץ נקרא בולדוזר. משרד התחבורה נקרא משרד מוערך מאוד. אבל הדבר היחיד שהוא עושה זה כבישים מעל מתחת ובתוך פני הקרקע. או שמים פתוחים לטיסות. הנושא של אמינות התח"צ פשוט לא מעניין אותו.

הכי מתסכל את שבויי התח"צ, זה לקרוא כתבה יפה על כביש חדש, שנפתח בהשקעה של עשרות מליונים, בשעה שהם יודעים, שאת הכביש הזה הם יעברו בעמידה/ישיבה על המדרגות, כשהאוטובוס בחצי שעה איחור - אז מה משנה כבר אם הכביש הזה חסך איזשהם חמש דקות נסיעה.

בעיני, כאן טמון אחד הפערים האמיתיים בין השכבות בחברה הישראלית. מי שאין לו רכב, לא קיים אפילו. שקופים אמרנו כבר?

מילים כדורבנות רותחות.
שכבת נוסעי התח"צ הייתה ותהיה השכבה הסוציו אקונומית הנמוכה, תמיד.
ומכאן - אי ההשקעה וההתחשבות בהם.

תח"צ צריכה להיות דבר אחד, מילה אחת: אמינה.
זהו.

(ולא אתייחס לעגלות שחוסמות את המעבר ומשאירות ממתינים וממתינות רבות בתחנה עם עיניים כלות...)