מצב
הנושא נעול.

גילי שוהם

משתמש מקצוען
צילום מקצועי
אז ככה,

בסוכות קנינו את כל העיתונים. וכמו כל דבר בעולם הזה, כשיש יותר מדי אז מפתחים אלרגיה...
¥

הדבר שהכי עצבן היה, תמונות מרוחות של פוליטיקאים על דפים שלמים, וראיונות עד כמה הם כאלה צדיקיםםםםם כמעט התקשרנו לקבל ברכה...

הידיים שכאבו מדפדוף אינטסיבי בין פרסומות מנקרות עיניים, הגורמות לחולשת הלב.

כל הכתבות יחצנות/פרסומת עד כדי בחילה.

החלטנו הפעם זהוווו, יש את העיתונים שאנו מנויים אליהם בקביעות, המודיע ומרווה לצמא.

"וירא כי טוב".

אפילו אותם לא גמרנו לקרוא.

מי צריך את כל כמויות הזבל של העיתונים בחגים????

קנינו ספר לכל ילד, נשארנו עם משהו ביד.

ממליצה גם לכם!
 

בת צלפחד

משתמש מקצוען
השנה החלטנו לקנות רק את החוברות כל העלונים
ומאוד נהנו!
בעזרת השם זה מה שאעשה גם שנה הבאה
זה נתן את החושה של לרפרף בין הרבה סוגי כתיבה ונשארו עם הרבה ידע ווורטים לחג - מה נשאר תכלס' בראש בשנה שעברה מהעיתונים? כמעט כלום...
אגב גם עולה יקר כמו השבועונים אבל הרגשנו פחות חולין......
מצטרפת....
קונים כל שבוע והבית עולה ברמה..
תמיד מוצאת משם משהו לספר לילדים לפני השינה , מנער ועד זקן - לכולם יש מה לקרא!!!!!
 

סגול חציל

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בלת"ק
נהניתי מאוד מאוד מעיתון בתוך המשפחה!
העיתון היה כמה רמות מעל.
כתבות איכותיות, מקצועיות ומעניינות כאחד.
שאפו!
 

זושא כץ

משתמש מקצוען
אנחנו קנינו את קובץ גליונות (תורני שייך לזרם הליטאי)
נהננו מאד.
נותן הרבה חומר תורני מענין
(לא בשביל בנות)
ואתה נהנה מכל דבר גם אם זה כאילו נדוש..
כי זה תורה.
ולא כועס על העורך והכותבים
 

ארי מן

משתמש צעיר
מנוי פרימיום
עריכה תורנית
היה נורא מרגיז לקרוא סיפור מרטיט ומרגש של ע. דויטש במוסף סיפורים של המבשר ולגלות שההפי אנד התרחש כשפנו לאיש החסד ר' ש. ש. מהחברה המרכזית....
לפני כמה שנים היה סיפור שחזר על עצמו בכל העיתונים רק הסופרים השתנו אבל גרעין הסיפור הוכתב מהראל ביטוח כנראה שבהראל לא העלו בדעתם שיש מישהוא שמשועמם עד כדי כך ויקנה שני עיתונים,
מה שמרגיז אותי שזה נמצא במוסף סיפורים ולא יחד אם כל הפרסומות בתוך המגזין,
 

תמרוווש

משתמש סופר מקצוען
מוזיקה ונגינה
הנדסת תוכנה
D I G I T A L
היה נורא מרגיז לקרוא סיפור מרטיט ומרגש של ע. דויטש במוסף סיפורים של המבשר ולגלות שההפי אנד התרחש כשפנו לאיש החסד ר' ש. ש. מהחברה המרכזית....
כנ"ל קטיפה של החג ומגזין משפחה שפרסמו סיפור מרגש מבית "אפשרי" (אותו פרק בשני מגזינים שונים!! לפחות משפחה היו מספיק הוגנים בשביל לשים את הכותרת "תוכן שיווקי"...)
 

ESTI.

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
טוב האמת אני גם הייתי מקטריי עיתון משפחה
והגעתי למסקנה שנכון, אפשר ורצוי לומר ביקורת
אבל גם ראוי להוקיר תודה
על עיתון בתוך משפחה! גמעתי אותו בשקיקה מהעמוד הראשון עד האחרון
כתבות מענינות,מרתקות! על מגוון רחב של נושאים
היה פשוט תענוג לקרוא את העיתון!
 

דדד

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
כנ"ל קטיפה של החג ומגזין משפחה שפרסמו סיפור מרגש מבית "אפשרי" (אותו פרק בשני מגזינים שונים!! לפחות משפחה היו מספיק הוגנים בשביל לשים את הכותרת "תוכן שיווקי"...)
כנ"ל הכתבה על מכבי מאת יעקב לוי או לוי יעקב. (אמיתי!)
 

בנימיני

משתמש מקצוען
אני ביטלתי היום את המנוי לעיתון משפחה
שאלו אותי, למה? אמרתי את האמת
העיתון משעמם אותי
עיתון החג רק חידד לי את ההבנה

בנוסף אני מאוכזב מאד מהזלזול באינטלגנציה שלי כקורא וכנ"ל בהודעתי עם דעתי על העיתון

לי זה מזכיר את הסיפור על הסוס שהרעיבו אותו ובדיוק כשהתרגל אז הוא מת...
בהתחלה עשו עיתון חג עם הרבה חומר וקצת פרסומות
הרבה אנשים קנו אז יותר השתלם לפרסם בעיתון
הוסיפו פרסומות על חשבון החומר ולאט לאט גם החומר הפך לפרסומת
ובדיוק כשהקורא התרגל...
 
נערך לאחרונה ב:

רוצה יותר

משתמש מקצוען
עקבתי אחרי התגובות, והאמת - מצטרפת לאכזבת כולם.
אך חשוב לי לציין - משפחה באנגלית לגמרי לא כמו מקבילו בעברית. הוא ללא ספק מוביל על פני כל העיתונים, הן בעברית והן באנגלית, בתוכן, איכות, רמה, וכמות.
 

עורך ומבקר

משתמש פעיל
עריכה תורנית
אני ביטלתי היום את המנוי לעיתון משפחה
שאלו אותי, למה? אמרתי את האמת
העיתון משעמם אותי
עיתון החג רק חידד לי את ההבנה

בנוסף אני מאוכזב מאד מהזלזול באינטלגנציה שלי כקורא וכנ"ל בהודעתי עם דעתי על העיתון

לי זה מזכיר את הסיפור על הסוס שהרעיבו אותו ובדיוק כשהתרגל אז הוא מת...
בהתחלה עשו עיתון חג עם הרבה חומר וקצת פרסומות
הרבה אנשים קנו אז יותר השתלם לפרסם בעיתון
הוסיפו פרסומות על חשבון החומר ולאט לאט גם החומר הפך לפרסומת
ובדיוק כשהקורא התרגל...
פשוט נכון!
רק בל נשכח שבהתחלה המחיר הגבוה היה על עיתון מורחב ומלא בחומר קריאה, והיום עד איזה 80 הכל הכל פרסומות, ואח"כ רק חצי מהעיתון פרסומות [בקיצור כמו עיתון תכלס ולענין וכדו', רק בתשלום 35 שקלים, ועוד ללכת לקנות אותו בחנות ולא לקבל אותו לתיבת הדואר].
פעם היה מצורף עיתון חדשות, ולאחרונה לא.
פעם היה מצורף דיסק היום גם זה לא.
שלא לדבר על עיתון בקהילה שבכלל הפך לעולם החרדי וכל העולם כולו.
 
נערך לאחרונה ב:

ESTI.

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
צילום מקצועי
עריכה והפקת סרטים
אני ביטלתי היום את המנוי לעיתון משפחה
שאלו אותי, למה? אמרתי את האמת
העיתון משעמם אותי
עיתון החג רק חידד לי את ההבנה
אני ממש לא חושבת כמוכם
העיתון הרגיל של כל שבוע ממש מעניין
במיוחד הבתוך
קח לדוגמא את גיליון פורים האחרון לא היה מעניין?
אני ממש נהניתי
הנפילה שלהם היא עיתוני החג
 

דדד

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
אני ממש לא חושבת כמוכם
העיתון הרגיל של כל שבוע ממש מעניין
במיוחד הבתוך
קח לדוגמא את גיליון פורים האחרון לא היה מעניין?
אני ממש נהניתי
הנפילה שלהם היא עיתוני החג
נכון. באמת מעניין מה הסיפור של משפחה, בשוטף הם מצוינים, בחגים הם הרבה הרבה פחות.
 

דבורי

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה והפקת סרטים
ביקורת עיתון משפחה -
מוסף הסיפורים 'דילוגים' - מרגיז מאד לראות את כל הסופרים מתאמצים לדחוף איכשהו את הנושא 'דילוגים' בתוך הסיפור, עם יותר קשר או פחות. לקחתי ברצינות את ההמלצה של ה'דילוגים' ודילגתי בין העמודים, עד שהחלטתי לדלג על כל המוסף...
'בתוך המשפחה' - מושקע ומוקפד, אך התחושה היא שמספר הכתבות כמעט זהה לכל השבוע, ומה שהוכפל הוא מספר הפרסומות... כתבות יפות ומעניינות, עם המסורת הקבועה של כתבת סיפור על ניסי בנ"י במדבר.
'מגזין משפחה' - נחמד, לא יותר. כתבת יחצ"נות ענקית על חצר גור ולימוד הבקיאות שלה. כתבה על ישיבת מקובלים והעומד בראשה. ראיון נחמד עם רבה הראשי של איראן, ותיאור מפוצץ כביכול זה סקופ עצום שיש חרדים שמתנגדים לציונות. כתבה יפה על הג"ר מרדכי אויערבאך וקהילת בעלי התשובה שלו. ראיון נחמד עם נתן שרנסקי, ראיון מוצלח עם שלושת ראשי המוסד לשעבר, כתבת הערצה [מתוך 2] על ביבי ומקורביו, כתבה אנמית מעט על הקונים החדשים של חברות התעופה הישראליות. סדרת כתבות על יהודים בני זמננו שראו את 'גדולי ישראל' לפני שנים רבות, אם כי מוזר מעט לכלול בהם את ה'גדויילים' שנפטרו אך לפני ארבעים-חמישים שנה. סדרה מרוחה-מעט על זמרים שבוחרים את 'השירים שהם הכי אוהבים', עם מריחת סופרלטיבים על הזמרים הבוחרים. כתבה מעט מעורפלת על אלי כהן ושרידיו שאולי ימצאו אותם. כתבה משמימה על ביקור במחוז הכורדים. כתבת 'קורונה' שנועדה למלא עמודים.
ושוב אני שואל - למה רק אצל הנשים מותר לכתוב כתבות 'מהשטח', עם ראיונות של נשים רגילות שהיו עניות, למשל, או נואמות מפורסמות, ואצל הגברים אסור לראיין כמה אברכי כולל שיספרו על תחושותיהם בכולל וכדומה, ומותר למרוח להם רק כתבות סמי-פרסומיות או על איראן והכורדים?

לסיכום - טונות עמודים, הרבה חומר, תוכן איכותי בכמות בינונית.

חשבתי שאני כתבתי את זה.
מדויק!!!!!
 

בנימיני

משתמש מקצוען
אני ממש לא חושבת כמוכם
העיתון הרגיל של כל שבוע ממש מעניין
במיוחד הבתוך
קח לדוגמא את גיליון פורים האחרון לא היה מעניין?
אני ממש נהניתי
הנפילה שלהם היא עיתוני החג
אני מסכים בגדול שעיתוני החג גרועים יותר
אבל בתחושה שלי משהו נהיה מידי צפוי
כמו שאפשר לדעת מה יהיה כתוב במאמר מערכת של יתד או המודיע...
 

dvory

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
בכל מוצאי חג מתלבטת אם להגיב באשכולות המבקרים את עיתוני החג או לשתוק.
אני לא קול אובייקטיבי. ואולי לא הוגן שאשמיע את קולי.
בכל זאת משמיעה אותו. משתי סיבות.
הקול הראשון הוא קול שמבקש אמת. אחת הטענות שמהדהדת באשכול הזה שוב ושוב מתעקשת להגיד שכמויות התוכן בעיתוני החג יורדות באשמת הפרסומות. לא יודעת מה המצב בעיתונים אחרים. כן יכולה לדבר על העיתון שבו אני עובדת - 'משפחה'. וספציפית, על עיתון 'בתוך' ועל עיתון 'ילדים', וכן על מוסף הסיפורים.
עובדתית, הטענה הזאת לא נכונה.
נתחיל במוסף הסיפורים. קיים רק בחגים. ככל הזכור לי, שום סיפור בו לא היה שיווקי.
עוברת לעיתון 'ילדים'. בכל שבוע רגיל, עיתון ילדים מכיל 32 עמודים. עיתון החג הכיל 24 עמודי 'ילדים', עוד 24 עמודי 'נעורים'. הספקתי רק לרפרף על העיתון, טרם קראתי. אבל מזווית המבט שלי, נראה כמו עיתון בלי פרסומות.
עוברת ל'בתוך'. בכל שבוע רגיל יש בין שלוש לארבע כתבות. בעיתון החג היו שבע כתבות. חלק מהן היו פי שניים באורכן ובעומקן מכתבה רגילה. גילוי נאות: אחת מהן שלי. אם אני לא טועה, הופיעו כל המדורים. אם במשך השנה יש רוטציה בין מדורים, וחלק מהם מופיעים פעם בשבועיים, בעיתון החג הופיעו כולם, זה לצד זה.
עד כאן לגבי העובדות היבשות. לא מעורבת בכלל במגזין ובמוספים האחרים, אז לא מביעה עליהם דעתי.
עכשיו תראו, לא מנסה לשכנע לגבי התוכן. זכותם של קוראים לחשוב מה שהם רוצים לחשוב על התוכן שהם קראו. זכותם לאהוב, לשנוא, לשמוח, להתעצב בגלל המילים הכתובות שצברו בחג. כן מבקשת, אם תרשו לי, לשים פה את העובדות היבשות. כשאתם מתרגזים על תוכן שיווקי שמגיע במסווה של סיפור תוכן, אני אתכם לגמרי. כשאתם מתלוננים על משקל העיתון, אין לי אלא להציע שתגלגלו אותו ותהרגו איתו יתושים. טריק שתמיד עובד. כשאתם טוענים שהפרסומות באות על חשבון התוכן, אני מוכרחה לדייק ולהסביר איך עיתוני החג עובדים - יש יותר פרסומות, כי יש יותר תוכן. זאת המשוואה. ולא: יותר פרסומות = פחות תוכן. כך לפחות לגבי 'בתוך'.
עוד המלצה שמגיעה גם היא מהמקום הסובייקטיבי שלי ככותבת: נסו לא להיעלב. בבקשה. מבטיחה לכם, אף כותב לא יושב בערב פסח, על שואב אבק ומשולש פיצה, וחושב לעצמו: 'אז איך אני יכול לזלזל בקוראים שלי? אה, אני יודע. אכתוב להם את הסיפור הכי דפוק שאי פעם כתבתי'.
רובנו יושבים מול מחשב, על בטן ריקה, חודשים לפני שהשואב מתחיל לעבוד, וחושבים איך להפגיז. איך להביא את התוכן הכי טוב, הכי איכותי, הכי שווה בעיתון החג. גם אנחנו מודעים לציפיות ממנו.
וזה שלא תמיד הולך לנו? וזה שלא תמיד הקוראים חושבים שהצלחנו?
זה בסדר, זה לגיטימי. כבר דיברנו על זכות הקוראים להרגיש מה שהם מרגישים ולחשוב מה שהם חושבים. אבל בבקשה, אל תחשבו שעשינו לכם דווקא. שנתקפנו חשק לעצבן אתכם. ככה, בלי סיבה.
בקשר לסיבה השנייה שאני כותבת עכשיו -
טוב, זה דווקא הגיג אישי שלי כקוראת. אבל אותי דווקא ריגשו הפרסומות בעיתון 'בתוך'. דפדפתי ביניהן וחשבתי על האנשים הטובים מאחוריהן; יהודי או יהודייה שמנסים לעשות לביתם ולפרנס ולהחזיק משפחה. אחרי שנה של קורונה, אחרי סגרים שפגעו בבעלי עסקים שוב ושוב, היה מרגש, ואפילו משמח, לדפדף בין כל הפרסומות, לזהות עוד בית עסק ששרד את השנה האחרונה. והנה, הוא אפילו מפרסם ומעז לחלום על העתיד.
סתם הגיג שלא חובה להסכים איתו, כאמור לעיל :).
 

דדד

משתמש סופר מקצוען
צילום מקצועי
בכל מוצאי חג מתלבטת אם להגיב באשכולות המבקרים את עיתוני החג או לשתוק.
אני לא קול אובייקטיבי. ואולי לא הוגן שאשמיע את קולי.
בכל זאת משמיעה אותו. משתי סיבות.
הקול הראשון הוא קול שמבקש אמת. אחת הטענות שמהדהדת באשכול הזה שוב ושוב מתעקשת להגיד שכמויות התוכן בעיתוני החג יורדות באשמת הפרסומות. לא יודעת מה המצב בעיתונים אחרים. כן יכולה לדבר על העיתון שבו אני עובדת - 'משפחה'. וספציפית, על עיתון 'בתוך' ועל עיתון 'ילדים', וכן על מוסף הסיפורים.
עובדתית, הטענה הזאת לא נכונה.
נתחיל במוסף הסיפורים. קיים רק בחגים. ככל הזכור לי, שום סיפור בו לא היה שיווקי.
עוברת לעיתון 'ילדים'. בכל שבוע רגיל, עיתון ילדים מכיל 32 עמודים. עיתון החג הכיל 24 עמודי 'ילדים', עוד 24 עמודי 'נעורים'. הספקתי רק לרפרף על העיתון, טרם קראתי. אבל מזווית המבט שלי, נראה כמו עיתון בלי פרסומות.
עוברת ל'בתוך'. בכל שבוע רגיל יש בין שלוש לארבע כתבות. בעיתון החג היו שבע כתבות. חלק מהן היו פי שניים באורכן ובעומקן מכתבה רגילה. גילוי נאות: אחת מהן שלי. אם אני לא טועה, הופיעו כל המדורים. אם במשך השנה יש רוטציה בין מדורים, וחלק מהם מופיעים פעם בשבועיים, בעיתון החג הופיעו כולם, זה לצד זה.
עד כאן לגבי העובדות היבשות. לא מעורבת בכלל במגזין ובמוספים האחרים, אז לא מביעה עליהם דעתי.
עכשיו תראו, לא מנסה לשכנע לגבי התוכן. זכותם של קוראים לחשוב מה שהם רוצים לחשוב על התוכן שהם קראו. זכותם לאהוב, לשנוא, לשמוח, להתעצב בגלל המילים הכתובות שצברו בחג. כן מבקשת, אם תרשו לי, לשים פה את העובדות היבשות. כשאתם מתרגזים על תוכן שיווקי שמגיע במסווה של סיפור תוכן, אני אתכם לגמרי. כשאתם מתלוננים על משקל העיתון, אין לי אלא להציע שתגלגלו אותו ותהרגו איתו יתושים. טריק שתמיד עובד. כשאתם טוענים שהפרסומות באות על חשבון התוכן, אני מוכרחה לדייק ולהסביר איך עיתוני החג עובדים - יש יותר פרסומות, כי יש יותר תוכן. זאת המשוואה. ולא: יותר פרסומות = פחות תוכן. כך לפחות לגבי 'בתוך'.
עוד המלצה שמגיעה גם היא מהמקום הסובייקטיבי שלי ככותבת: נסו לא להיעלב. בבקשה. מבטיחה לכם, אף כותב לא יושב בערב פסח, על שואב אבק ומשולש פיצה, וחושב לעצמו: 'אז איך אני יכול לזלזל בקוראים שלי? אה, אני יודע. אכתוב להם את הסיפור הכי דפוק שאי פעם כתבתי'.
רובנו יושבים מול מחשב, על בטן ריקה, חודשים לפני שהשואב מתחיל לעבוד, וחושבים איך להפגיז. איך להביא את התוכן הכי טוב, הכי איכותי, הכי שווה בעיתון החג. גם אנחנו מודעים לציפיות ממנו.
וזה שלא תמיד הולך לנו? וזה שלא תמיד הקוראים חושבים שהצלחנו?
זה בסדר, זה לגיטימי. כבר דיברנו על זכות הקוראים להרגיש מה שהם מרגישים ולחשוב מה שהם חושבים. אבל בבקשה, אל תחשבו שעשינו לכם דווקא. שנתקפנו חשק לעצבן אתכם. ככה, בלי סיבה.
בקשר לסיבה השנייה שאני כותבת עכשיו -
טוב, זה דווקא הגיג אישי שלי כקוראת. אבל אותי דווקא ריגשו הפרסומות בעיתון 'בתוך'. דפדפתי ביניהן וחשבתי על האנשים הטובים מאחוריהן; יהודי או יהודייה שמנסים לעשות לביתם ולפרנס ולהחזיק משפחה. אחרי שנה של קורונה, אחרי סגרים שפגעו בבעלי עסקים שוב ושוב, היה מרגש, ואפילו משמח, לדפדף בין כל הפרסומות, לזהות עוד בית עסק ששרד את השנה האחרונה. והנה, הוא אפילו מפרסם ומעז לחלום על העתיד.
סתם הגיג שלא חובה להסכים איתו, כאמור לעיל :).
אוף איתך.
כבר הבטחתי לקרוא כל מה שתכתבי...
לגבי ריבוי הפרסומות כמשוואה ברורה מול ריבוי התוכן, נכון. זה ברור לי.
הבעיה שלי לא היתה עם הפרסומות, אלא בזה שהתוכן, במחילה, לא מספיק מצדיק אותן.
מתלבטת אם כדאי לעבור כתבה-כתבה או שזה יפגע מידי.
בכל אופן, מעיתון חג מצפים להרבה הרבה יותר.
אז או שתורידו את הרמה השבועית (:eek:)
או שתאלצו להעלות יותר את הרמה של עיתוני החגים.
 

dvory

מהמשתמשים המובילים!
מנוי פרימיום
כבר הבטחתי לקרוא כל מה שתכתבי...
:)
הבטחה משתלמת לי.
מתלבטת אם כדאי לעבור כתבה-כתבה או שזה יפגע מידי.
הכי נכון, לכתוב למערכת. רוב העורכים לא מבקרים בפרוג, ואין להם דרך לאמוד שביעות רצון של קוראים, אם קוראים לא יכתבו להם את דעתם. ובביקורת למערכת, בוודאי, לפרט, לעבור כתבה-כתבה. הידברות היא כלי נהדר לשיפור.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

לוח לימודים

מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכד

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל:ב לוּלֵי יי שֶׁהָיָה לָנוּ בְּקוּם עָלֵינוּ אָדָם:ג אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ בַּחֲרוֹת אַפָּם בָּנוּ:ד אֲזַי הַמַּיִם שְׁטָפוּנוּ נַחְלָה עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ:ה אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים:ו בָּרוּךְ יי שֶׁלֹּא נְתָנָנוּ טֶרֶף לְשִׁנֵּיהֶם:ז נַפְשֵׁנוּ כְּצִפּוֹר נִמְלְטָה מִפַּח יוֹקְשִׁים הַפַּח נִשְׁבָּר וַאֲנַחְנוּ נִמְלָטְנוּ:ח עֶזְרֵנוּ בְּשֵׁם יי עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:
נקרא  5  פעמים

אתגר AI

געגוע קיצי • אתגר 138

לוח מודעות

למעלה