דרוש מידע עזרה כספית להורים (מבחורה)

[יוסייוסייוס]

בלת"ק
לדעתי הצורה הבריאה וככה זה המבנה של החיים שההורים ממנים את הילדים
אסור שיהיה מצב שההורה יהיה תלוי בילד זה יכול לעשות המון בעיות!
אם זה מגיע מהילד נפלא
אבל הרעיון צריך להיות שהורה הוא הסמכות והוא המשלם זה בריא לילד ולהורה ולקשר בניהם!

ברור שעדיף.
אבל יש מקרים שההורים עניים וזקוקים נואשות לפרנסה.
===========
אבל הם מאוד מתביישים לבקש מהבת את הכסף.
זה שהם לא מבקשים, עדיין לא אומר שהם לא זקוקים לו נואשות.

 

[שלמה וייס]

בלת"ק
על פי ההלכה, כל המשכורת שייכת להורים (כל ילד הסמוך על שולחן ההורים, כל ההכנסות שייכות להורים)

 

[ככר השוק]

לא התחברתי כ"כ לקו הזה
מה ששלך והולך איתך = מהכסף שלך
ומה שאנחנו צריכים בחתונה= אנחנו משלמים
(ועל המונית הלוך משלמים חצי חצי???)

אני חושב שהילדה חיה כל כולה ע"ח ההורים , ולכן ראוי שכל הכסף שלה יעבור להוריה.
לא אכפת לי שההורים יפתחו קופת חיסכון בחשבון הבנק של הילדה וישתמשו בו להוצאות החתונה שלה, אבל לפי החלטותיהם .
ולפי התהליך הזה כל הוצאות החתונה הם על ההורים , לפי שיקול דעתם,.

ההבדל בין 2 הצדדים:
כשהבת תחליט שהיא קונה פיאה יקרה מאד, שמלת כלה יקרה וכו'
אני יגיד לה לא כי זה מהכסף שלי
בצד השני אני לא בטוח

זה פשוט תפיסה של שליטה.
הרי זה לא משנה אם היא תשלם על הפאה או ההורים. זה מאותו הכסף.
אבל באופן הזה שאתה מציג ההורים פשוט שולטים בה ומכתיבים.
זה מתאים לסגנון משפחות מסוים, ועם הזמן פחות ופחות מתאים לבנות רבות וגורם להרבה מאד בעיות וריאקציה.
לא נדיר לראות בנות כאלה שאחרי החתונה מתרחקות מאורח החיים של ההורים יותר מהרגיל והצפוי, בגלל תפיסות השליטה שלהם.

 

[sk1203]

1.
בתוך בני משפחה הגרים יחד יש כלל/הסכם[לא כתוב], "כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו"
עד היום ההורים היו אלו שנתנו את הכסף, כעת לא הוגן שהבחורה תשתמט.

בנוסף
גם היום אם יפטרו את הבחורה מהעבודה, היא הרי תחזור לקבל מההורים ועדיין הכלל תקף.

למה לא הוגן?
זה בית ההורים, אם הם החליטו שילד שעובד מכלכל את עצמו הם יכולים לדרוש דמי שכירות, ארנונה, חשמל, מים, מזון וכיוצ"ב, אבל החזר חוב?
זה כמו שאיש מקצוע יציע מיוזמתו עזרה ואז ידרוש על זה תשלום
אם הבית הוא כעין משק קומוניסטי אז לבחורה יש גם זכות החלטה מה עושים עם הכסף, לא נראה לי שהתכוונת שהכסף ילך לקופה משותפת ויעשו ישיבת תקציב שבועית עם הצבעות וכו'

2.
כמה היה עולה כיום לבחורה לשלם עבור חדר כולל מזון וכו'.

3.
עד היום ההורים החזיקו את הבחורה לכל צרכיה כולל רכישת מקצוע.
כמה זה עלה להם ?
[כמה בית דין מחייב 'מזונות' עבור כל ילד ?]

כנ"ל

4.
כמה עולה לחתן את הבת ?
אז מדוע שההורים ישלמו את כל ההוצאות והבחורה תשמור לעצמה כסף.

הורים יכולים להחליט שהם נותנים X כסף לחתונה, במנותק או במקושר למה שיש כבר לבחורה, והשאר תסתדר בעצמה
חוזרת שוב על כך שמהודעותיך לאורך האשכול משתמע שהבחורה צריכה להעביר את כל משכורתה להוריה ואח"כ צריכה גם לממן את חתונתה בעצמה


מערכת יחסים של הורים - ילדים היא לא מערכת עסקית שמתנהלת משיקולים כלכליים טהורים. היא הרבה יותר מורכבת מזה ויש גם הרבה יותר מה להפסיד בה - בהתנהלות לא נכונה אפשר להפסיד גם נפש של ילד, שיקרה הרבה יותר מכל הון שבעולם
ממקרה קרוב וכואב מאוד

 

[sk1203]

בלת"ק
על פי ההלכה, כל המשכורת שייכת להורים (כל ילד הסמוך על שולחן ההורים, כל ההכנסות שייכות להורים)

מציאת בנו ובתו הגדולים, מציאת עבדו ושפחתו העברים, מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתן כתובה, הרי אלו שלהן.

 

[sk1203]

הבחורות עובדות הרבה פעמים קשה מאוד!!!! בבית!!!
במשלות מנקות כביסות קניות סידורים וכו'
מיוחד כשיש אחים נשואים שמתארחים

אם רוצים לנהל את הבית כך אז אפשר גם לקזז מהתשלומים כעין משכורת על עבודות בית
נתתי את האופציה הזאת כתשובה להודעה המצוטטת שם, דעתי האישית היא נגד הדבר הזה

 

[ברור מאד]

סקרנית לדעת כמה מהתשובות כאן היו משתנות אם הכותרת היתה עזרה כספית להורים מבחור.
עוד משהו, כשבחורה מקבלת את כספה במלואו היא לומדת להתנהל פיננסית ומגיעה בשלה יותר לחיים ועצמאית יותר
עוד משהו, כמה זה נורא לעבוד קשה ללא תגמול! ממש מאפס מוטיבציה.
עוד משהו אחרון, כמובן בעיני שבחורה צריכה לממן את עצמה בעצמה עוד חלק מההכנה לחיי נישואין...
ואם נדבה לבה לעזור להורים בעיני בגבולות מצוות הצדקה.

 

[עוד ירושלמי]

מציאת בנו ובתו הגדולים, מציאת עבדו ושפחתו העברים, מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתן כתובה, הרי אלו שלהן.

סילוף גמור
מי שסמוך לשולחן אביו נחשב קטן לעניין מציאה ומעשה ידים ולכן ע"פ דין תורה שייך להורים
וכך נפסק בשו"ע [חו"מ ע"ר ב']

 

[sk1203]

סילוף גמור
מי שסמוך לשולחן אביו נחשב קטן לעניין מציאה ומעשה ידים ולכן ע"פ דין תורה שייך להורים
וכך נפסק בשו"ע [חו"מ ע"ר ב']

תנן במשנה ב"מ יב,א:

 

[פירקוד!!]

לשלוח בחורה לעבוד קשה 8-9 שעות ביום ולהשאיר אותה בלי כלום, לבקש כסף בשביל כל משולש פיצה זו רשעות!!
נראה אותכם עובדים כל כך קשה בלי לראות את התמורה.. במקומה הייתי יושבת בבית ובוהה בתקרה..
בעבר הורים גם שלחו את ביתם להיות שפחה בשביל פרנסה. לא נראה לי שיש היום מקור הלכתי שמאפשר את זה..

אני בתור בחורה עבדתי בעבודה מאד רווחית. וכמובן הכסף היה שלי בלעדית. מיוזמתי שלמתי על ההוצאות של עצמי. לא ברמת הקופת חולים אבל כן על כל הבגדים וכו.. ביום שהתארסתי העברתי את רב מה שחסכתי להורים שלי. בתקופת האירוסין שלמתי הרבה מההוצאות בעצמי. והשארתי לעצמי לאחרי החתונה בחשבון את המשכורת החרונה כדי לא להתחיל מאפס. אבל הכל הגיע מיוזמתי ההורים שלי לא בקשו כלום!!!! אני בתור בחורה אנושית ידעתי כמה אבא שלי התחייב עלי וניסיתי לעזור ככל יכולתי. למרות שיכלתי להקטין בזה בהרבה את המשכנתא שלקחתי.. אני לא חושבת שיש איזשהו מקור הלכתי היום שיסכים עם הדעה של לקחת לה את כל המשכורת.. מקסימום לבקש ממנה את כל ההוצאות שלה.

 

[world]

באיזה גיל חיתנתם שהבנות גם מספיקות לצבור עבור הוצאות החתונה שלהן עצמן-פאות/ביגוד/כלי בית וכו',
וגם לצבור סכום יפה לדירה?!
אם בחורה מצליחה לחסוך 80000 בשנה זה יפה מאוד (לאחר הוצאות אישיות)...

 

[חילזון קטן]

אני כבחורה עובדת וגרה וחיה ע"ח ההורים,
לא מעבירה להורים שלי כסף, והם גם לא יסכימו לקבל ממני עזרה כספית
אבל הרבה פעמים קונה לבית, מהאשראי שלי וזה לא בקטע של עזרה כספית, אלא שזה מה שיש זמין...
זה יכול להיות ספר או צ'ולנט ליל שישי של אחד האחים או סתם קניה יומית בסופר
לא מבקשת החזרים-----
אם הייתי צריכה להביא להורים את המשכורות זה היה מחרפן אותי לראות את אח שלי הולך איתו לצ'ולנט....

אם בחורה מצליחה לחסוך 80000 בשנה זה יפה מאוד (לאחר הוצאות אישיות)...

המצב כיום שאחרי 4 שנים מסיום סמינר נשארות רבע מהבנות, (10-14 מכיתה) ובכזה גיל יש סכום משמעותי.

 

[שמונקה]

אצלי המשכורת הגיעה בשלמותה אלי ועשיתי איתה כרצוני.
אבל היא היתה חלק מהסכום שההורים שלי התחייבו.
כלומר לפני שהעבירו לי את הכסף
עשיתי אליהם העברה- וקבלתי את הסכום הגדול כולל הכסף שלי
(אחוזים נכבדים ביותר...)

 

[יהלומים]

עוד משהו, כשבחורה מקבלת את כספה במלואו היא לומדת להתנהל פיננסית ומגיעה בשלה יותר לחיים

בחורה שרגילה לכסף קל עד החתונה
כלומר משכרות מלאה בלי הוצאות שלמות של דיור ומחיה
מתרגלת לבזבז ולא לומדת לחסוך
אחרי החתונה מאוד קשה להכנס לתקציב מוגבלח הרבה יותר אחרי כל ההוצאות....

 

[sk1203]

בחורה שרגילה לכסף קל עד החתונה
כלומר משכרות מלאה בלי הוצאות שלמות של דיור ומחיה
מתרגלת לבזבז ולא לומדת לחסוך
אחרי החתונה מאוד קשה להכנס לתקציב מוגבלח הרבה יותר אחרי כל ההוצאות....

בהתחשב בהמשך ההודעה...
לא נכון להוציא משפטים כאלו מהקשרם ואז להתייחס עליהם כעצמאיים

 

[מסלול מחדש]

בתוך בני משפחה הגרים יחד יש כלל/הסכם[לא כתוב], "כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו"

מי קבע את הכלל הזה?
אני לא מכירה בית שמתנהל ככה
לא הייתי רוצה לגדול בכזה בית ולא הייתי רוצה לגדל את ילדי בכזו גישה

סילוף גמור
מי שסמוך לשולחן אביו נחשב קטן לעניין מציאה ומעשה ידים ולכן ע"פ דין תורה שייך להורים
וכך נפסק בשו"ע [חו"מ ע"ר ב']

אם זאת הבעיה, כמו שכבר כתבתי פה, אם יציבו בפני הבת את האפשרות להיות סמוכה על שולחן אביה ולתת לו את כל המשכורת שלה, או לשלם את כל הוצאותיה כולל שכירות מים חשמל וכו׳, אין שום ספק שכלכלית האפשרות השניה ריווחית לה הרבה הרבה יותר

ובאופן כללי על כל הנושא הזה:
בבית שבו ההורים מכבדים את הבת (בפרט שמודבר בבחורה שחברותיה מנהלות כבר בתים משלהן, ובגרותה לא נופלת משלהן בכלום) הבת מרצונה תעריך את מה שההורים נותנים לה, תרצה להחזיר להם ולו במעט, ובוודאי תחסוך כדי להקל מהם את הוצאות החתונה שלה
אני בספק גדול מה קורה בבתים שלוקחים לבת את כל המשכורת בכפיה

בחורה שרגילה לכסף קל עד החתונה
כלומר משכרות מלאה בלי הוצאות שלמות של דיור ומחיה
מתרגלת לבזבז ולא לומדת לחסוך
אחרי החתונה מאוד קשה להכנס לתקציב מוגבלח הרבה יותר אחרי כל ההוצאות....

לא כל כך מורכב להדריך אותה לזה
הרבה מאוד רווקות שאני מכירה חוסכות בדבקות לדירה העתידית, או כבר משלמות משכנתא על דירה קיימת

 

[שלמה וייס]

מציאת בנו ובתו הגדולים, מציאת עבדו ושפחתו העברים, מציאת אשתו שגירשה אף על פי שלא נתן כתובה, הרי אלו שלהן.

כבר העירו על הטעות שלכם בעניין

 

[מסלול מחדש]

סילוף גמור
מי שסמוך לשולחן אביו נחשב קטן לעניין מציאה ומעשה ידים ולכן ע"פ דין תורה שייך להורים
וכך נפסק בשו"ע [חו"מ ע"ר ב']

תנן במשנה ב"מ יב,א:

כבר העירו על הטעות שלכם בעניין

אגב, גם זה לא כזה פשוט
מה הגדר של ״סמוך על שולחן אביו״?
השכירות? המים? החשמל? האוכל? הבגדים?
אם ניקח לדוגמה בחורה שמממנת לעצמה ביגוד וכל ההוצאות בסגנון, קונה לעצמה ארוחת בוקר וצהריים בעבודה (או מקבלת תן ביס מהעבודה) האם עדיין היא סמוכה על שולחנם?
ואם ניקח דוגמה הפוכה של זוג צעיר שמקבל יום יום ארוחת צהריים מההורים, אוכל אצלם בשבת וההורים משלמים להם שכירות, האם הם לא סמוכים על שולחן הוריהם?
נראה לי שכדאי ללמוד קצת יותר לעומק את הסוגיא לפני שמביאים ציטוטים באוויר

 

[sk1203]

אגב, גם זה לא כזה פשוט
מה הגדר של ״סמוך על שולחן אביו״?
השכירות? המים? החשמל? האוכל? הבגדים?
אם ניקח לדוגמה בחורה שמממנת לעצמה ביגוד וכל ההוצאות בסגנון, קונה לעצמה ארוחת בוקר וצהריים בעבודה (או מקבלת תן ביס מהעבודה) האם עדיין היא סמוכה על שולחנם?
ואם ניקח דוגמה הפוכה של זוג צעיר שמקבל יום יום ארוחת צהריים מההורים, אוכל אצלם בשבת וההורים משלמים להם שכירות, האם הם לא סמוכים על שולחן הוריהם?
נראה לי שכדאי ללמוד קצת יותר לעומק את הסוגיא לפני שמביאים ציטוטים באוויר

@עוד ירושלמי @שלמה וייס
הבאתי שורה אחת מתוך מאמר שלם של הרב צבי בן יעקב, אם תרצו אביא אותו בעז"ה בהמשך
מסקנתו (ומסקנת עוד רבים וטובים) היא שילד שיכול לזון את עצמו אינו נחשב סמוך על שולחן אביו
גם אם בפועל כל הוצאות המחיה שלו הן ע"ח אביו

מעבר לזה גם חינוכית זה לא כ"כ פשוט להגיד את זה אבל זה עניין אחר ולא נראה לי שזה המקום המתאים לדון ע"כ

 

[יוסייוסייוס]

מי קבע את הכלל הזה?
אני לא מכירה בית שמתנהל ככה
לא הייתי רוצה לגדול בכזה בית ולא הייתי רוצה לגדל את ילדי בכזו גישה

בכל משפחה מערכת היחסים היא כזאת "כל אחד כפי יכולתו ולכל אחד לפי צרכיו".
כך זה בין כל זוג נשוי וכך זה ההורים כלפי ילדיהם [שבבית].
כל ילד מקבל מהוריו לפי צרכיו.

אם יש בבית שני ילדים ואחד זקוק להוצאות יותר גדולות, אז מוציאים עליו את ההוצאות הנדרשות.
אם יש ילד שזקוק ליישור שיניים ושני אינו זקוק, אז אחד מקבל יישור שיניים והשני לא מקבל כלום.

משפחה תקינה אמורה להתנהל כך.