דרוש מידע עזרה כספית להורים (מבחורה)

[אותו דבר]

אם מנסים לעשות סימטריה
מי נותן למי, בשביל מה, ברור שההורים נותנים יותר ממה שהבת נותנת להם...

לא צריך לעשות התחשבנויות מי נותן כמה..
המון פעמים אני קונה דברים לבית מהאשראי שלי, בתוך זה גם דברים שאני לא משתמשת בהם,
אפילו בילויים וקניות פרטיות של אחד האחים אם הוא יוצא, בזמן שההורים לא בבית או שהם בלי כסך מזומן עליהם. (לא בסכומים גדולים, עד -200 ש"ח למשל)
לא מתחשבת בכלל על כל שקל שהוצאתי לטובת המשפחה או הילדים, כי ההורים הם תורמים לי, לא אני להם. וזה גם לא בקטע של להחזיר להם....
כסף ממש להעביר להם הם לא יקבלו ממני בחיים!!! גם לא מעשרות.
בינתיים חוסכת בשביל החתונה, ואת רב ההוצאות ההורים משלמים או מוכנים לשלם.

 

[חיים הקוסם]

לי זה לא היה מובן מאליו
אנחנו סיכמנו מיוזמתינו עם הבת
שאת כל הוצאות החתונה של ביגוד/רכישות/פאה וכד היא תקנה מכספה
וכל הוצאות החתונה אנחנו, בהרגשה שלי ה 300 מוזמנים ובכלל כל הוצאות החתונה הם צורך ההורים הרבה יותר מהנישאים
למה הכלה והחתן צריכים את כל הדודות החברות שלי לעבודה השכנות וכו
הרגיש לנו שזה הוצאה שלנו ורצון שלנו
בכללי בחתונות הרבה פעמים האורחים רובם הם בכלל צורך ורצון ההורים ובכלל לא החתן/כלה
(מאוד יתכן שאם היה מצב כמו בציבור הכללי שהחן והכלה מתחתנים לבד ומחליטים לבד היה נראה אחרת)

ויותר מזה היה חשוב לנו שישאר להם הרבה כסף בצד בשביל לקנות דירה מעבר להון העצמי של ההתחיבות

לא התחברתי כ"כ לקו הזה
מה ששלך והולך איתך = מהכסף שלך
ומה שאנחנו צריכים בחתונה= אנחנו משלמים
(ועל המונית הלוך משלמים חצי חצי???)

אני חושב שהילדה חיה כל כולה ע"ח ההורים , ולכן ראוי שכל הכסף שלה יעבור להוריה.
לא אכפת לי שההורים יפתחו קופת חיסכון בחשבון הבנק של הילדה וישתמשו בו להוצאות החתונה שלה, אבל לפי החלטותיהם .
ולפי התהליך הזה כל הוצאות החתונה הם על ההורים , לפי שיקול דעתם,.

ההבדל בין 2 הצדדים:
כשהבת תחליט שהיא קונה פיאה יקרה מאד, שמלת כלה יקרה וכו'
אני יגיד לה לא כי זה מהכסף שלי
בצד השני אני לא בטוח

 

[dag]

כסף ממש להעביר להם הם לא יקבלו ממני בחיים!!! גם לא מעשרות.

כדאי שתכתבי: הם לא יסכימו לקבל ממני וכו'
כי בקריאה ראשונה זה היה נשמע שאת לא תתני להם בחיים..

 

[חיים הקוסם]

אם מנסים לעשות סימטריה
מי נותן למי, בשביל מה, ברור שההורים נותנים יותר ממה שהבת נותנת להם...

לא צריך לעשות התחשבנויות מי נותן כמה..
המון פעמים אני קונה דברים לבית מהאשראי שלי, בתוך זה גם דברים שאני לא משתמשת בהם,
אפילו בילויים וקניות פרטיות של אחד האחים אם הוא יוצא, בזמן שההורים לא בבית או שהם בלי כסך מזומן עליהם. (לא בסכומים גדולים, עד -200 ש"ח למשל)

זה נקודת הויכוח, האם להורים יש "נדיב" שגר איתם בבית וכטוב ליבו ביין הוא מפרגן לסובבים אותו את כרטיס האשראי שלו,
או שזה חלק מהמחויבות
אנחנו מגדלים, דואגים, מאכילים, משלמים לימודים, משלמים הוצאות בריאות וטלפון
אז הכל עובר לקופה הראשית

כסף ממש להעביר להם הם לא יקבלו ממני בחיים!!! גם לא מעשרות.

למה? הם לא צריכים את זה?

בינתיים חוסכת בשביל החתונה, ואת רב ההוצאות ההורים משלמים או מוכנים לשלם.

אז למה לחסוך לחתונה?

 

[מסלול מחדש]

אני חושב שהילדה חיה כל כולה ע"ח ההורים , ולכן ראוי שכל הכסף שלה יעבור להוריה.

הרבה פעמים הילדה (או יותר נכון הבחורה) לא חיה על חשבון ההורים, או רק חלקית

 

[מסלול מחדש]

אצלנו במשפחה
המשכורת של הבחורות עוברת ישר להורים
ונשאר לה סכום קצוב וקבוע לבזבוזים, פינוקים, וקניות אישיות
וכמובן, שהיא ממשיכה לחיות ע"ח ההורים כמו כל הילדים. בביגוד , אוכל , וכו'

בכל גיל?
או שפשוט כולן אצלכם התחתנו בגיל צעיר?

 

[מסלול מחדש]

כשהבת תחליט שהיא קונה פיאה יקרה מאד, שמלת כלה יקרה וכו'
אני יגיד לה לא כי זה מהכסף שלי
בצד השני אני לא בטוח

אבל זה כסף שהיא הרוויחה ביושר
זכותה לקנות בו איזו פאה שהיא רוצה
זכותם של ההורים לומר לה: אם את מוציאה כל כך הרבה כסף על פאה, אנחנו לא מוכנים לממן את האולם/צלם או כל דבר אחר, ותשלמי אותו בעצמך

 

[120161]

נושא מרתק!!!
אל תביאו דוגמאות קיצוניות
זה מוריד את הרמה.
אדם ניכר בכיסו...

הערה קטנה
ילדים אינם "שותפים"
יש חשש רציני שילד שנהיה שותף במשק הבית מבחינה כלכלית
יהיו לו הערות והשגות בכל התחומים - כלפי ההורים שנשענים עליו.
זו נקודה חינוכית לשמור על מצב שההורים ה"נותנים".
מענין בני כמה הכותבים שבת אמורה להעביר את כל משכורתה בשלמות?
כותבת סבתא בעלת נסיון ולמידה רבה.

 

[חיים הקוסם]

לפתע אני חושב:
שבראשית הדיון צריך לכתוב האם ההורים זקוקים לכסף או לא.

שנית:
ברור שיש כאן הבדלים בסגנון הבתים של סמכות ההורית.
האם המילה האחרונה היא של ההורים וממילא "מה שקנה עבד , קנה רבו",
או שהילדים כבר בעלי דעה גם כשהיא מנוגדת להורים

אני רואה את הנידון הזה דווקא אצל בחורי ישיבה
מה לעשות עם הכסף של חיסכון לכל ילד
יש כאלה שזה עובר ישר להורים (הילד פותח חשבון, מקבל את הכסף, ובהעברה אחת מעביר אותו לחשבון ההורים)
יש כאלה ששומרים אותו לחתונת הילד, (כמובן בהסכמת ההורים וזה סוג של הפקדה ליום פקודה שלא יתבזבז)
ויש כאלה שמספרים לי שהם קונים בו מחשב נייד, או טסים איתו לחו"ל ("מה, עפ"י הלכה זה כסף שלי...)
בדר"כ הבחורים הללו הם כאלה שיש עוד כמה דברים שהם בהסכמי ממון עם ההורים שלהם , וגם עם

אבל זה כסף שהיא הרוויחה ביושר
זכותה לקנות בו איזו פאה שהיא רוצה
זכותם של ההורים לומר לה: אם את מוציאה כל כך הרבה כסף על פאה, אנחנו לא מוכנים לממן את האולם/צלם או כל דבר אחר, ותשלמי אותו בעצמך

אני לא אוהב את בגישה הזו של זכותה/ זכותם...
יש כאן הורים וילדים
זה בכלל לא אמור להתנגש בשום ויכוח.
אין כאן מאזן כוחות, וממילא גם לא מאזן אימה (אם את.. אז אנחנו..)

 

[חיים הקוסם]

בכל גיל?
או שפשוט כולן אצלכם התחתנו בגיל צעיר?

בגילאי 25

 

[חיים הקוסם]

הרבה פעמים הילדה (או יותר נכון הבחורה) לא חיה על חשבון ההורים, או רק חלקית

ברור
שאחרי 20 שנות קיום ע"ח ההורים "על מלא"
ברגע שהיא מרוויחה משכורת חודשית
היא כבר יכולה לומר להם "איני ניזונת ואיני עושה"

אגב, זה מושג שקיים גם אצל אישה מול בעלה..
אולי זה יהיה נושא האשכול הבא

 

[אותו דבר]

למה? הם לא צריכים את זה?

לא מוכנים לקבל ממני...

 

[קרעפט]

בתור הורה הייתי מרגיש מאוד לא בנוח לקבל כסף מהבן שלי
עוד לא הגעתי לגיל של ילדים שמרויחים אבל זו התחושה.

בכל אופן אוירה של מה גדלנו אותה שתביא קצת היא קצת בעייתית.)

 

[מסלול מחדש]

אני לא אוהב את בגישה הזו של זכותה/ זכותם...
יש כאן הורים וילדים
זה בכלל לא אמור להתנגש בשום ויכוח.
אין כאן מאזן כוחות, וממילא גם לא מאזן אימה (אם את.. אז אנחנו..)

נכון, אבל זאת הגישה פה באשכול... הרבה ״זכות״ או ״חובה״ של הבת או ההורים

בגילאי 25

ובחורה בת 25 עבדה יום יום 8-9 שעות כל יום ולא ראתה מזה שקל??
למה היא עבדה בכלל?

ברור
שאחרי 20 שנות קיום ע"ח ההורים "על מלא"
ברגע שהיא מרוויחה משכורת חודשית
היא כבר יכולה לומר להם "איני ניזונת ואיני עושה"

אגב, זה מושג שקיים גם אצל אישה מול בעלה..
אולי זה יהיה נושא האשכול הבא

למה נשואה יכולה לומר להורים שלה ״איני ניזונת ואיני עושה״?
גם היא חיה על חשבונם על מלא עד עד גיל 20

 

[חיים הקוסם]

נכון, אבל זאת הגישה פה באשכול... הרבה ״זכות״ או ״חובה״ של הבת או ההורים


ובחורה בת 25 עבדה יום יום 8-9 שעות כל יום ולא ראתה מזה שקל??
למה היא עבדה בכלל?


למה נשואה יכולה לומר להורים שלה ״איני ניזונת ואיני עושה״?
גם היא חיה על חשבונם על מלא עד עד גיל 20

זה יהיה לי קשה להסביר
זה כבר לתת תפיסת עולם..

 

[שולי איטח]

לא התחברתי כ"כ לקו הזה
מה ששלך והולך איתך = מהכסף שלך
ומה שאנחנו צריכים בחתונה= אנחנו משלמים
(ועל המונית הלוך משלמים חצי חצי???)

אני חושב שהילדה חיה כל כולה ע"ח ההורים , ולכן ראוי שכל הכסף שלה יעבור להוריה.
לא אכפת לי שההורים יפתחו קופת חיסכון בחשבון הבנק של הילדה וישתמשו בו להוצאות החתונה שלה, אבל לפי החלטותיהם .
ולפי התהליך הזה כל הוצאות החתונה הם על ההורים , לפי שיקול דעתם,.

ההבדל בין 2 הצדדים:
כשהבת תחליט שהיא קונה פיאה יקרה מאד, שמלת כלה יקרה וכו'
אני יגיד לה לא כי זה מהכסף שלי
בצד השני אני לא בטוח

זה לא בדיוק קו השקפתי שלא זזים ממנו
זה מה שהרגיש לנו נכון בתור הורים

אני מחתנת את הילדה שלי
צר לי אבל החתונה היא בשבילינו ההורים לא פחות מהילדים
שוב לא בקטע של התחשבנויות אלא בקטע טוב שאני מרגישה ממש שזה כמו לקנות לעצמי שמלה לחתונה(זה ברור לכולם שבת לא תממן להורים כמובן לא מדברת על שאין פת לחם)

בביגוד פאה וכו ברור שאם לא היה כסף הייתי קונה בשמחה
אבל ברגע שיש לה כסף
מצוין ההחלטה שלה מה לעשות איתו פאה יקרה/זולה
בגדים וכו
אם תחליט לבזבז יהיה לה פחות לדברים אחרים
כמובן אני מנתבת מיעצת אבל לא קובעת

והרבה דברים הבת שלי לבד שילמה בלי שבקשנו ואפילו רבתי איתה שאת זה אני רוצה

עקרונית החלטנו על סכום שאנחנו מתחיבים לדירה (כשהיתה בגיל 20) וסכום להוצאות חתונה
ולמרות שלקח זמן והצטבר סכום לא העלנו אותו על חשבון מה שחסכה אלא כל הזמן חשבנו מעולה המחירים כ"כ יקרים גם מה שאנחנו נותנים לא מספיק
אז ב"ה שיש לה יכולת להוסיף
וזוגות היום גם ככה נופלים לחיים הרבה יותר קשים כלכלית ממה שהיה בזמנינו

נקודת המוצא צריכה להיות כבוד הדדי אמון ושיתוף
הרבה פעמים ילדים לא מודעים בכלל למצב ההורים שלהם ולא חולמים את עומק החובות והקשיים

 

[חיים הקוסם]

נקודת המוצא צריכה להיות כבוד הדדי אמון ושיתוף
הרבה פעמים ילדים לא מודעים בכלל למצב ההורים שלהם ולא חולמים את עומק החובות והקשיים

זה מה שהתכוונתי לנסות ולהעביר
ולכן התגובה שלכם חשובה להראות איך זה מצליח מכל הבחינות
ואני מכבד כל החלטה של הורה
שיהיה רק בשמחות

 

[סופר חיובי]

בלת"ק
לדעתי הצורה הבריאה וככה זה המבנה של החיים שההורים ממנים את הילדים
אסור שיהיה מצב שההורה יהיה תלוי בילד זה יכול לעשות המון בעיות!
אם זה מגיע מהילד נפלא
אבל הרעיון צריך להיות ששהורה הוא הסמכות והוא המשלם זה בריא לילד ולהורה ולקשר בניהם!

 

[אותו דבר]

בלת"ק
לדעתי הצורה הבריאה וככה זה המבנה של החיים שההורים ממנים את הילדים
אסור שיהיה מצב שההורה יהיה תלוי בילד זה יכול לעשות המון בעיות!
אם זה מגיע מהילד נפלא
אבל הרעיון צריך להיות ששהורה הוא הסמכות והוא המשלם זה בריא לילד ולהורה ולקשר בניהם!

לא מדברים כאן על ילד,
אלא על בחורה שכבר יכלה להיות "הורה" בעצמה

 

[סופר חיובי]

לא מדברים כאן על ילד,
אלא על בחורה שכבר יכלה להיות "הורה" בעצמה

על זה דיברתי!
לא על ילד בן שמונה עשרה שמרויח/ה 50 ש"ח.