פרק 7
דרך חזור הייתה, במפתיע, קרה הרבה יותר.
הוא חש בכל רוח וכל ערמת שלג ברחוב, וניסה להתכרבל עוד יותר בתוך המעיל שלו.
דָארְגְמִיאֵל הוציא את ידו עטוית הכפפה העבה מן כיס המעיל, מוציא יחד איתה את המפתח.
הוא סובב אותו בחור המנעול פעם אחת, ואחר לחץ על הידית. הדלת נותרה במקומה.
הוא נקש קלות על הדלת, מודע לכך שפחות שומעים אותו בשל הכפפה. "הי, אֶנְמִיג, שִׁילְאָה... אוֹרְדִיאָן, תפתחו לי בבקשה. זה דָארְגְמִיאֵל".
רחש נשמע מעבר לדלת. קול של מפתח מסתובב בחורו של מנעול, והדלת נפתחה. אֶנְמִיג עמד שם. "דָארְגְמִיאֵל, הכל טוב? שכחת שאני נועל פעמיים? מה, הוא ממש חולה?" הגיס בן השבע עשרה נעץ בו מבט, "דָארְגְמִיאֵל? אתה נראה נורא! שִׁילְאָה, תוכלי להביא לדָארְגְמִיאֵל כוס מים?".
דָארְגְמִיאֵל כשל אל תוך הבית, לא מגיב לדבריו של אֶנְמִיג. הוא קרס על הספה, מקבל בשתיקה את כוס המים שהגישה לו אשתו המודאגת.
"מה קרה?" שִׁילְאָה התיישבה גם היא על הספה, "אתה מרגיש טוב? היה מדי קר בחוץ?".
דָארְגְמִיאֵל נענע בראשו לשלילה, על אף שאכן היה קר בחוץ. לא זה הסיפור.
"קרה משהו לשְׁרָגְאֵל?" הבינה שִׁילְאָה, "המצב שלו מדרדר? מה אומרים הרופאים?".
"לרופאים כבר אין שום דבר לומר" קולו של דָארְגְמִיאֵל חנוק כשהוא אומר זאת לבסוף, "שְׁרָגְאֵל איננו".
שִׁילְאָה הביטה בו בחרדה. "מה זאת אומרת איננו? הוא פשוט נפטר?".
דָארְגְמִיאֵל הנהן לאט, מעדיף שלא לספר. לא על דבריו של שְׁרָגְאֵל, לא על התרופה, לא על ירושתו של הנפטר, לא על מילותיו האחרונות ולא על האיש המוזר, המפתיע, שהגיע לבקר את הנער האסופי רגע מאוחר מדי.
השתיקה שררה בסלון הבית רגעים ארוכים, שבהם לגם דָארְגְמִיאֵל קלות מכוס המים.
קול בכי מתקרב נשמע פתאום, והדלת המפרידה בין הסלון לפרוזדור המוביל לחדרי השינה נפתחה. לִיאַה, אשתו של אֶנְמִיג, עמדה שם, ובידה תינוק.
חתונתם של הזוג הצעיר האלו הייתה רק חמישה חודשים קודם לכן, ודָארְגְמִיאֵל הביט בתהייה בתינוק המצווח שבידי גיסתו.
"אַבִיאֵל?" הוא נחרד למראה פניו האדומות של בנו הבכור, "מה קרה לו?".
"אני לא יודעת" הגיבה הגיסה, שנענתה לבקשתן של שִׁילְאָה ואָרְטִימַה ושמרה על שלושת הילדים, "הוא ואֶלְבַּרוּך ישנו, ופתאום הוא התעורר והתחיל לבכות. יש לו גם חום גבוה".
שִׁילְאָה מיהרה ליטול ממנה את הילד, ונרתעה לאחר שנשקה למצחו של זה. "הוא לוהט! דָארְגְמִיאֵל, אתה יכול לקרוא מהר לרופא כלשהו? אני חושבת שהרופא בבית ממול הוא רופא ילדים".
"אני אצא" אֶנְמִיג מיהר ללבוש את מעילו, "תישאר פה, דָארְגְמִיאֵל. אני אזעיק את הרופא, ואתם תנסו להוריד לו את החום בינתיים".
התינוק הוסיף לבכות על אף ששהה בזרועותיה של אימו, ולִיאַה קראה אחרי בעלה שייקח גם כפפות.
אֶנְמִיג לא הגיב, אבל הוא לקח את הכפפות, וכנראה עטה אותן בחוץ תוך כדי ריצה.
"הרופא תכף יבוא, אַבִיאֵל" ניסתה שִׁילְאָה להרגיע את בן השנה. "הוא יבדוק אותך וייתן לך תרופה, נכון אַבִיאֵלִי? והכל יהיה בסדר. תוכל ללכת לישון. לא לבכות...".
דָארְגְמִיאֵל עמד לידה, וחש מיואש. לפני פחות מחצי שעה איבד את חברו הטוב ביותר, ועכשיו הבן שלו, בנו היחיד, חולה. הלחץ אפף אותו.
דלת הפרוזדור נפתחה שוב, והאם נכנסה אל הסלון. "מה קורה, ילדים?".
"אמא!" שִׁילְאָה הביטה בה בהקלה ניכרת, "אַבִיאֵל בוכה בלי סוף, ויש לו חום. אֶנְמִיג הלך לקרוא לרופא".
נָאוּלִיאַה הביטה בנוכחים, "לִיאַה, כדאי שתחזרי לשמור על הילדים. כשאוֹרְדִיאָן ואָרְטִימַה יחזרו מהקניות הם יוכלו לשמור עליהם בעצמם, אבל כרגע הם לא כאן. דָארְגְמִיאֵל, הבא קערת מים מן המטבח. אני אביא מטליות".
"הגענו" אֶנְמִיג נכנס אל הבית, חיוור. "כאן, אדוני הרופא. זה התינוק".
הרופא מיהר אל התינוק הצווח, נוטל אותו בזהירות מידיה של אימו. "זה לא נראה טוב. תכינו לו מקום לשכב, ותביאו מטליות ומים. הוא אומנם נראה כבר יחסית גדול, אבל אני מניח שהוא לא בן שנה וחצי, נכון?".
"עוד שלושה חודשים" שִׁילְאָה רעדה, "הוא בן שנה ושלושה חודשים, אדוני הרופא".
"אני מבין. אבל בכל זאת אני חושב שכדאי להביא אותו לבית המרפא" הרופא הביט אל תוך עיניו של התינוק, "הוא היה רגוע בימים האחרונים, או שהיה לא נינוח כל כך?".
"הוא ייבב קצת יותר מהרגיל בשבוע האחרון" עיניה של שִׁילְאָה גדולות ומבוהלות, "והוא תיקשר איתי פחות. אתה חושב שזה משהו ממש מסוכן?".
הרופא נאנח. "עוד לא בדקתי אותו" הוא הגיב, "ויכולת הבדיקה שלי מחוץ לבית המרפא מוגבלת מאוד. עזבו כעת את המטליות. בואו איתי עכשיו לשם, והאלוקים יעזור לנו להציל את התינוק שלכם".
להציל?!
דָארְגְמִיאֵל נשף בחרדה. לחזור אל בית המרפא, כשעוד לא עברה שעה מאז יצא משם?
"אתה הישאר כאן, דָארְגְמִיאֵל" חמותו הבינה לליבו, על אף שעוד לא ידעה על פטירתו של שְׁרָגְאֵל. היא הניחה שהוא ראה מספיק היום. "שִׁילְאָה, קראי ללִיאַה ובואי איתי. דָארְגְמִיאֵל ואֶנְמִיג, אתם תישארו כאן לשמור על הילדים".
....