סיפור משותף בהמשכים - נספח

[תמרוז]

הצעה לפרק הבא: בפרק הזה התחלנו לגלות קצת על הדינמיקה שבין מרדכי לאחיו, שמעון. בנוסף, נשארנו במתח- שכדאי לשמר- בנוגע לעוקבים אחרי מרדכי.
לדעתי, כדאי בפרק הבא לחשוף קצת יותר את מערכת היחסים שבין מרדכי לשמעון. במה הם דומים? במה הם שונים? האם שמעון מתערב יתר על המידה בבחירותיו של מרדכי לגבי המהלכים שהוא רוצה לנקוט? כיצד מרדכי מגיב לכך? וכך עד שהם נפרדים ושמעון עולה אל הטיסה חזרה ארצה.
ואולי בסוף הפרק להוסיף שורה או שתיים על מיקומם ו/או מחשבותם של העוקבים.

תודה ל @שימנלה על הפרק המרתק! ובהצלחה ל @-חיה- בפרק הבא...!

היינו עם המשפחה יותר מידי. צריך לחזור לשימי.

 

[שיבת ציון]

היינו עם המשפחה יותר מידי. צריך לחזור לשימי.

יש מצב שאת צודקת, נכון.
בהזדמנות זו אדגיש שוב שההצעה לפרק הבא היא הצעה ותו לא. ההחלטה, כמובן, נתונה בידי הכותב/ת.

 

[-חיה-]

מה שם המשפחה של שימי?

 

[תמרוז]

מה שם המשפחה של שימי?

כהן

 

[-חיה-]

כהן

תודה!
השם לא מידי בנאלי?
לא משנה בסוף לא הייתי צריכה

 

[-חיה-]

היה נחמד לכתוב את הפרק הזה, קצת הפוגה מכל המצב המאתגר
אני לא יכולה להעלות את הפרק לאשכול של הסיפור כי הפרק הקודם עוד לא עלה לשם אלא רק פה, אז מעלה כאן.

פרק י"ז

בילדותו הוא אהב להאזין לסיפוריה של אחותו הגדולה על פריצים ובעלי פונדק, על מושקה וסוהר שיכור. הוא היה מדמיין את הקירות הטחובים העשויים מלבנים עתיקות וצוהר קטנטן לעולם שמחביא שמיים מאחורי הסורגים ומייבא קרני תקווה זעירות.

אבל בתא המעצר אין צוהר ואין תקווה, רק פחד. סביבו גועשים הונגרית מתגלגלת וצחוק מבחיל של שיכור, והוא לבד. הכי לבד שיש.

בסיוטים שפקדו אותו בלילה הוא חלם על חוקרים שקורעים את גופו, מאלצים אותו במקל וגזר להסגיר מידע עלום. בהזיות הוא דמיין חבורת מצוות של בני ישיבות שמבריחה אותו מהכלא בעזרת דפים המוחבאים בנעלים ואומץ לב לא מוסבר. במציאות הוא פשוט יושב על הרצפה, ידיו האזוקות עוטפות את רגליו הצמודות לליבו, מניחות לראשו לשקוע ביניהן. הוא לא בוכה, רק דומע, ממש כמו ילדה קטנה.

צליל מתכתי מרגיע מעט את הרעש, שני שוטרים פותחים את דלת הפלדה ומצביעים עליו, "!Come on".
הוא נעמד, עיניו ממצמצות בבלבול. הם חוזרים על הפקודה ומצרפים אליה תנועת ידיים בינלאומית של 'בוא איתנו'.

הם מובילים אותו בין המסדרונות, אחד מימינו ואחד משמאלו. הפנים שלו מושפלות, לא רוצות לפגוש מבטים של אחרים.
בסוף הצעידה הוא מוכנס לחדר קטן הצבוע בלבן בוהק. עיניו סוקרות את החדר באימה, מפחדות למצוא בו מכשירי עינויים ונרגעות לגלות בו כיסא מנהלים ושולחן לא גדול שעליו מחשב ומקלדת עתיקים. מלפני השולחן ישנו כיסא נטול משענת העשוי ברזל, רגליו מוצמדות לרצפה ומצדדיו יוצאות שתי ידיות עבות. לפי ספרי המתח האהובים עליו כנראה שהוא הגיע לחדר חקירות, נעים מאוד.
אחד השוטרים מושיב אותו על כיסא הברזל, אוזק את אחת מידיו לידית המתכתית ואחר כך הוא וחברו יוצאים, מותירים אותו לבד.

 

[.B.B]

ולהוריד חלק מהכותבים זה לא בא בחשבון.

אפשר להוריד אותי : )

 

[.B.B]

השם לא מידי בנאלי?

ברור שכן... הכי שיש בעולם. אבל יש כ"כ הרבה משפחות "כהן" בעולם, ולא זכור לי ספר כלשהו ששם משפחתו של גיבור הסיפור היה כהן. זה לא הגיוני סטטיסטית...
אז פה החליטו להחזיר עטרה ליושנה וספרים לארץ המציאות, ולמרות שזה בנאלי ומכוער ואף סופר/ת לא התנדבו לעשות את זה עד היום - קראו פה לגיבור הסיפור כהן.

 

[.B.B]

וואו @-חיה- כתוב נהדר!
ותודה שהקשבת בקולי והכנסת את הדפים יחד עם הישיבעבוחרים לתוך חלום. זה באמת היה קטע דמיוני
את כותבת ברמה גבוהה, ויש לי רק שאלה קטנה: למה כ"כ קצר?! תני לנו עוד מהכתיבה המשובחת שלך! תמשיכי עוד קצת, אולי בזירה אחרת עם אייב או משהו.

 

[שימנלה]

העליתי את הפרק (בשעה טובה)
בפרק הבא התרגשתי מאוד

 

[.B.B]

טוב, אני בעז"ה ובל"נ אעלה את הפרק הבא אחרי @-חיה-
התחלתי כבר לכתוב, אבל אני קצת עמוסה ויכול להיות שזה יקח יותר מיומיים... בבקשה תאשרו שזה בסדר.
הצעה:
אולי נהפוך את דוד שמעון למשת"פ? (או שאולי הוא משמש ככזה ללא ידיעתו)

 

[שיבת ציון]

טוב, אני בעז"ה ובל"נ יעלה את הפרק הבא אחרי @-חיה-
התחלתי כבר לכתוב, אבל אני קצת עמוסה ויכול להיות שזה יקח יותר מיומיים... בבקשה תאשרו שזה בסדר.

מאושר. אבל לא הרבה יותר מיומיים, גג ארבעה ימים. תעמדי בזה?

הצעה:
אולי נהפוך את דוד שמעון למשת"פ? (או שאולי הוא משמש ככזה ללא ידיעתו)

כרצונך, המקלדת לפרק זה בידיים שלך וכן ההחלטה. רק תתפללי שלא יהפכו את זה לחלום כמה פרקים אחר כך....
הרבה הצלחה!

 

[-חיה-]

וואו @-חיה- כתוב נהדר!
ותודה שהקשבת בקולי והכנסת את הדפים יחד עם הישיבעבוחרים לתוך חלום. זה באמת היה קטע דמיוני
את כותבת ברמה גבוהה, ויש לי רק שאלה קטנה: למה כ"כ קצר?! תני לנו עוד מהכתיבה המשובחת שלך! תמשיכי עוד קצת, אולי בזירה אחרת עם אייב או משהו.

לא ידעתי שחשבת על זה גם, פשוט ככה הסתדר לי יותר.
וכן, נראה לי שזה הזמן להתעלל בשימי, שיחווה מעצר, משפט וכלא על באמת, אחרת הסיפור קצת מתפספס וחבל.

 

[-חיה-]

אולי נהפוך את דוד שמעון למשת"פ? (או שאולי הוא משמש ככזה ללא ידיעתו)

שימי לב שצריך להיות גורם ממש משמעותי שיגרום לו להסכים להכניס את אחיין שלו לכלא- או איום או הבטחה לפיצוי רציני לאחיין והבטחה שלא יקרה לו כלום. אפשרות נוספת היא שהדוד הוא אדם אנטיפת במיוחד (מה שלא היה נראה כל כך בסיפור אבל גם אפשרות)

משתפ מבלי ידיעה דווקא יכול להשתלב יופי אם את רוצה ללכת בכיוון

 

[.B.B]

לא ידעתי שחשבת על זה גם, פשוט ככה הסתדר לי יותר.

חשבת על זה לבד? לא ראית שכתבתי את זה כאן באשכול? איזה קטע

- פרק י"ג נשמע הזוי מתחילתו ועד סופו.
את הארותי לגביו רשמתי בהודעתי הקודמת - לא כאחד שהיה שם וחווה על בשרו אלא פשוט כאחת שקראה קצת חומר בנושא ויודעת איך זה עובד. או אולי יותר נכון- בעיקר איך זה לא עובד.
והיה אם יתברר שכל הפרק הנ"ל הינו בחלום סיוטים של שימי- אז זה פרק ממש מוצלח. אבל ממש!

 

[.B.B]

כרצונך, המקלדת לפרק זה בידיים שלך וכן ההחלטה. רק תתפללי שלא יהפכו את זה לחלום כמה פרקים אחר כך....

חחח החזרת לי חזק. אבל באמת שמגיע לי רק עכשיו אני קולטת כמה שזה לא יפה להרוס למישהו אחר
@שימנלה זה היה פרק שלך, נכון? קבלו התנצלותי בשנית

 

[שיבת ציון]

חחח החזרת לי חזק. אבל באמת שמגיע לי רק עכשיו אני קולטת כמה שזה לא יפה להרוס למישהו אחר
@שימנלה זה היה פרק שלך, נכון? קבלו את התנצלותי בשנית

האמת שזה דווקא בסדר. מי שכותב פרק צריך לקחת בחשבון שיכול להיות שמי שיכתוב אחריו יעשה סיבוב של 180 מעלות. זה חלק מההנאה (והעניין) של סיפור משותף.
אז אל תרגישי כל כך רע... סתם החזרתי לך...

 

[.B.B]

וכן, נראה לי שזה הזמן להתעלל בשימי, שיחווה מעצר, משפט וכלא על באמת, אחרת הסיפור קצת מתפספס וחבל.

התחלתי לכתוב פרק אבל בזירה של אייב...
ובאמת לא הגיוני לעבור עכשיו זירה, צריך להתקדם עוד לפחות פרק-שניים עם שימי, גיבור הסיפור
אז אני מקפיאה בינתים את הפרק שכתבתי.
מי כותב עכשיו עוד פרק-שנים? אני יעלה בל"נ מיד אח"כ את הפרק שלי

@תמר שפיץ, אולי את?
@mic003 זה הזמן לערב את הרב
@הודיה בן חיים לאן נעלמת
@אריאלל34
@סיפור8
@אש קודש!
ו@ כל מי ששייך לקהילת כתיבה ספרותית

 

[הודיה בן חיים]

@הודיה בן חיים לאן נעלמת

אין לי מושג מה קורה בסיפור הזה... אני מידי פעם מציצה על הדיונים.
אבל לא מספיק בקיאה כדי לכתוב פרק.

 

[שיבת ציון]

אין לי מושג מה קורה בסיפור הזה... אני מידי פעם מציצה על הדיונים.
אבל לא מספיק בקיאה כדי לכתוב פרק.

את לא צריכה להיות מדי בקיאה.
מספיק שתקראי פעם אחת ברצף את הפרקים באשכול הסיפור, ותעברי על בערך 3 העמודים האחרונים בנספח- וכבר תדעי בעז"ה מה לכתוב...
אם את רוצה, בסוף כל ביקורת ספרות על פרק אני מוסיפה הצעה לפרק הבא, אם את מתלבטת מה לכתוב תוכלי להיעזר בזה. (לפרק המקסים של -חיה- עוד לא העליתי ביקורת, מקווה לעשות את זה עד מחר.