אף אחד לא בא בדרישות לצדקות.
יש תכנית שבאה לסייע לאלו שאין ברשותם דירות (בעיני זה בדיוק כמו הנחה למעונות. גם שם את מבקשת מהאנשים לקחת את עצמם בידיים?)
והקריטריונים של התכנית לא מספיק מותאמים בצורה הגיונית.
זה בדיוק מה שכתב כאן מישהו, אחד משתכר בעבודה מסויימת שלא מעסיקה אותו במאה אחוזי משרה סכום שמגיע לשכר מינימום, האם בשביל לקבל את הסיוע שהוא זכאי לו כמו חברו שעובד מאה אחוז משרה ומקבל שכר מינימום, הוא צריך לעזוב את העבודה וללכת לעבודה אחרת עם אותה משכורת ולעבוד יותר שעות?
וסתם כך, הרי נתונים השתנו במדינה, שכר המינימום עלה, כך שצריך לשקלל את הנתון הזה ולא לבקש מצד אחד שיעבדו מאה אחוז משרה ומצד שני שלא ישתכרו בסכום מקסימלי מסויים שהוא על הגבול הבלתי אפשרי לעמוד בשני התנאים במקביל.
בנוסף מחירי השכירות עלו בכל הארץ, גם בפריפריה, צריך לשקלל גם את זה בסך הנתונים..
הכל גלגל -
המדינה נותנת ונותנת - מאיפה היא תממן את זה?
מהמיסים והריביות שהיא מעלה וכו וכו...
היא תמשיך לתת, הכל ימשיך לעלות.
סיוע בשכר דירה אמור להיות לאנשים שאין ביכולתם להתפרנס אם זה מסיבות בריאותיות או נפשיות..
אבל אם בנ"א בריא שיכול ללכת לעבוד, ובוחר אחרת - שיסע בתוצאות.
אם אני בחרתי בחיי תורה, זה על כל המשתמע מכך.
זה לקחת בחשבון שההכנסה היא פחות, שהרמת חיים היא פחות וכל מה שמסביב לכך.
תחיה את החיים בהתאם ליכולות שלך, לא בהתאם לרצונות שלך (אלא אם כן זה מסתדר לך)
אני רואה זוגות שמתעקשים לגור בירושלים, למה?
משלמים על איזה חדר וחצי 4 אלף שקל.
בעיר אחרת אפשר במחיר הזה להשיג דירה יותר גדולה..
אז אם בחרתם להשאר בעיר יקרה, זה על כל המשתמע מכך.