דרוש מידע נרקיסיזם

[לבן]

לא אני אמרתי את זה.
להזכירך, הנרקיסיסטים נתפסים כלפי חוץ כ"מקסימים, לא שתלטניים, לא מקטינים, לא מזלזלים, לא דורשים ולא דורשים". השאלה מה האנשים שחיים קרוב אליהם מרגישים.
אגב, זה נחשב שבארה"ב הנרקיסיזם פושה בצורה מדאיגה ממש.

אני אשמח לגילוי נאות מה מקורות הידע שלך (אם מקריאה, לימוד או עבודה בשטח) לפני שאחליט אם להמשיך בדיון.

מוזמנת לפנות ל Dr. Ramani
תספרי לה את זה, אולי היא תשנה את דעתה...

אני לא מסתמכת על פסיכולוג או פסיכיאטר אחד, תני הפניה למקורות מדעיים ומחקרים קליניים שתומכים בגרסה שלך.

 

[1995]

מה הקשר בין זה למה שהיא כתבה?
היא כתבה שיש ילדים שלא מקבלים אהבה מסיבות שלא קשורות לנרקיסיזם.

נכון, ואני אמרתי שילד שחווה הורות נרקיסיסטית יקרא את זה ויאמר לעצמו: "אני אשם".

זה הקשר:
כשאתה בא ומקטין את המציאות, גורם לאנשים לחשוב שזה נדיר ורוב הסיכויים שזה לא נרקיסיזם, ובכך לא נותן תוקף לחוויות של מי שעבר פגיעה נרקיסיסטית, אתה למעשה מעמיק את הפגיעה שלו.

 

[1995]

אני אשמח לגילוי נאות מה מקורות הידע שלך (אם מקריאה, לימוד או עבודה בשטח) לפני שאחליט אם להמשיך בדיון.

אני לא מסתמכת על פסיכולוג או פסיכיאטר אחד, תני הפניה למקורות מדעיים ומחקרים קליניים שתומכים בגרסה שלך.

את באמת לא חייבת להמשיך איתי בדיון
המשך יום טוב

נ.ב. יש לי הרבה היכרות עם השטח, וגם קריאה מעמיקה של חומרים מחקריים בנושא. לא סתם אני מתאמצת לכתוב כאן. לדעתי זאת שליחות.
לא אכפת לי שישימו אותי ללעג וקלס. מספיק לי מתי המעט שיבינו שהצורה שהם חיים בה לא תקינה, ושהם נפגעים ממערכת אלימה, והיה זה שכרי.

 

[רפ]

נכון, ואני אמרתי שילד שחווה הורות נרקיסיסטית יקרא את זה ויאמר לעצמו: "אני אשם".

זה הקשר:
כשאתה בא ומקטין את המציאות, גורם לאנשים לחשוב שזה נדיר ורוב הסיכויים שזה לא נרקיסיזם, ובכך לא נותן תוקף לחוויות של מי שעבר פגיעה נרקיסיסטית, אתה למעשה מעמיק את הפגיעה שלו.

לא הבנתי, בשום מקום לא מוזכר שילד עשוי להיות אשם בכך שהוא לא מקבל מספיק אהבה. בין אם ההורים שלו נורמליים ובין אם הם נרקיסיסטיים. למה שיחשוב כך כתוצאה מהאמירה ההיא?
בנוסף, כשאתה בא ומנפח את המציאות, אתה מעמיק את הפגיעה באלו שסובלים מבעיות דומות אך פתירות ומאבחנים את המצב שלהם בטעות כבעיה שאין לה פתרון.

 

[ייעוץ חינוכי]

פשוט לא יתכן שרב העולם אותו אני פוגשת הם אנשים מקסימים, לא שתלטניים, לא מקטינים, לא מזלזלים, לא דורשים ולא דורסים
ועדיין זה המחקר

תרשי לי לצטט משפט ששמעתי מפרופ' גדול בהדסה עין כרם: "לכולנו יש בעיות נפשיות והפרעות במידה זו או אחרת, 2 דברים שולחים אותנו לטיפול , אם זה מפריע לאדם עצמו, או לסביבתו"
עוד - יודעת כמה אנשים בעולם נמצאים "על הספקטרום" ובכל זאת מעטים מאובחנים כ"אוטיזם"
על זו הדרך-
"סימנים נרקסיסטים", שייתכן ונמצאים אצל 50% מהאוכלוסיה, עדיין אינם אומרים אדם בעייתי או מפריע לסביבתו. מתוכם בקצה הסקאלה יש את אלו שסביבתם צריכה תמיכה בגלל ההפרעה שלהם.
ככלל - אם סביבת האדם מדווחת על קושי צריך לתמוך בהם. נקודה. בלי שמשנה מה אבחנת האדם הבעייתי, האם הוא נרקסיסט ועד כמה..
(ואגב, נרקסיסט אמיתי, אין צד אפי' שילך לטיפול... כך שלכמת אותם זה באמת רק ע"פ דווח הסביבה שלהם)

 

[לבן]

נכון, ואני אמרתי שילד שחווה הורות נרקיסיסטית יקרא את זה ויאמר לעצמו: "אני אשם".

זה הקשר:
כשאתה בא ומקטין את המציאות, גורם לאנשים לחשוב שזה נדיר ורוב הסיכויים שזה לא נרקיסיזם, ובכך לא נותן תוקף לחוויות של מי שעבר פגיעה נרקיסיסטית, אתה למעשה מעמיק את הפגיעה שלו.

טיפול נכון ברגשות אשמה בקשר פוגעני לא נוגע בהגדרת הצד הפוגעני כמו בחוויה הסובייקטיבית של הנפגע.
זה שהפוגע יוגדר או לא יוגדר כנרקסיסט או סובל מהפרעת אישיות לא ישנה את חווית האשמה או הקורבן של הנפגע, בניגוד לאמונה של כמה מטפלים/ות חרדיים לא מוסמכים.

. יש לי הרבה היכרות עם השטח,

שוב, השאלה איזה שטח.
מכירה מכון חרדי ללימודי נפש שכל בוגרותיו מנפיקות לכל אחד בקלות הפרעות אישיות סבוכות, ומרגישות פסיכיאטריות זוטא.

לא אכפת לי שישימו אותי ללעג וקלס.

אין כוונה לזלזל. יש כוונה לדייק.

 

[1995]

לא הבנתי, בשום מקום לא מוזכר שילד עשוי להיות אשם בכך שהוא לא מקבל מספיק אהבה. בין אם ההורים שלו נורמליים ובין אם הם נרקיסיסטיים. למה שיחשוב כך כתוצאה מהאמירה ההיא?
בנוסף, כשאתה בא ומנפח את המציאות, אתה מעמיק את הפגיעה באלו שסובלים מבעיות דומות אך פתירות ומאבחנים את המצב שלהם בטעות כבעיה שאין לה פתרון.

הוא יחשוב כך כתוצאה מהצורה המעוותת שגידלו אותו.
לכן, לדעתי, צריך להיזהר מאוד כשמנסים "לדייק" את המציאות.
נכון שיש הרבה "סתם" בעיות בהורות. בעיות נורמליות שכולנו מתמודדים איתם, הן כילדים והן כהורים, אבל, וכאן האבל הגדול, כל התשובות ל"סתם" בעיות לא נותנות מענה לילד להורה נרקיסיסט, והן למעשה מים מלוחים עבורו.

מסכימה לגמרי שאני צריכה לפני כל דבר שאני כותבת לסייג שקודם כל לבדוק אם אפשר לפתור את הבעיות בדרך המקובלת, ורק אם לא, לחשוד בכיוון של נרקיסיזם. תודה על התיקון.

 

[1995]

טיפול נכון ברגשות אשמה בקשר פוגעני לא נוגע בהגדרת הצד הפוגעני כמו בחוויה הסובייקטיבית של הנפגע.
זה שהפוגע יוגדר או לא יוגדר כנרקסיסט או סובל מהפרעת אישיות לא ישנה את חווית האשמה או הקורבן של הנפגע, בניגוד לאמונה של כמה מטפלים/ות חרדיים לא מוסמכים.

שוב, השאלה איזה שטח.
מכירה מכון חרדי ללימודי נפש שכל בוגרותיו מנפיקות לכל אחד בקלות הפרעות אישיות סבוכות, ומרגישות פסיכיאטריות זוטא.

אין כוונה לזלזל. יש כוונה לדייק.

לא דיברתי על טיפול, אלא על המשמעות של יצירת "אמונה חברתית" כאילו נרקיסיזם זהו עניין נדיר במחוזותינו עיי"ש.

מכירה את השטח של הנפגעים. תאמיני לי, מכירה היטב.
מול זה, אני לא מנפיקה אבחונים, מעולם לא אבחנתי בעצמי, ואיני ממליצה לעשות זאת.
אבל כן רוצה מאוד להעלות את המודעות.
אנשים סובלים. לא מעט. זה סרטן חברתי.
בעיניי זאת שליחות להעלות את המודעות, ואעשה זאת גם במחיר של זלזול.

 

[רגע של ניצחון]

את באמת לא חייבת להמשיך איתי בדיון
המשך יום טוב

נ.ב. יש לי הרבה היכרות עם השטח, וגם קריאה מעמיקה של חומרים מחקריים בנושא. לא סתם אני מתאמצת לכתוב כאן. לדעתי זאת שליחות.
לא אכפת לי שישימו אותי ללעג וקלס. מספיק לי מתי המעט שיבינו שהצורה שהם חיים בה לא תקינה, ושהם נפגעים ממערכת אלימה, והיה זה שכרי.

מה השליחות?
אני באמת אשמח להבין,
לעודד אחוזים גבוהים מאד מאד של גירושין?
כי כמו שכתבת או ציטטת אין מה לעשות עם אנשים כאלה, והם הרי לא מוכנים ללכת לטיפול וכו' וכו' וכדאי לבן הזוג להתגרש והילדים האלה אומללים וכן הלאה...
אז מה השליחות? מה תתרום המודעות אם לדעתיך זו אכן תופעה שמצד אחד באחוזים של חצי אוכלוסיה ומצד שני- אין מה לעשות איתה?
שחצי אוכלוסיה תתגרש?
(שוב- לפי המחקר שהבאת זה אחד מ2, כך שלכאורה ברב הזוגות אחד "חולה",
אז השליחות היא מניעת נישואין?)

 

[סטיל יאנג]

למה נראה לכם שלהעלות למודעות זו שליחות?
מעניין אותי באמת אגב, לא בזלזול מה קורה עם עניין המודעות.
מה יעזור אם תהיה "מודעות" למחלה הנוראה? (האמיתית... לא החברתית, כדוגמא) התסמינים המדויקים, כמה אחוזים מהאוכלוסיה סובלים..
הקושי של כולם.
כן. צריך לדעת שיש כזה דבר, אבל כולם פה ידעו לא?
השיח הזה, הפרטים האלו נראים לי כלא יעילים, כלא מוכחים, וסליחה על הדעה הבאה: לא מבינים!
כן. יתכן מכל הנאמר פה שאני נרקסיסטית שרוצה להשקיט את מצפונה הלא קיים, וייתכן שלא.(...)
אגב, לא רק בענין הזה, בכל העניינים הנפשיים היום, יש יומרה רצינית להבין ולדעת ולהכיל וכל התנהגות קטנה כבר מסומנת בתווית ענקית.... אני מעריכה את אלו שעושים זאת, אבל לפעמים זו לא באמת "הבנה" וזה יכול אפילו לפגוע.

 

[רגע של ניצחון]

ולהשאר עם בן זוג כזה זה כן אופציה?
מי שלא מכיר את התופעה הזאת,
יכול לכאוב לו עם זה ששומע על גרושין
אבל במצבים כאלה זה רק טוב!

[עכשיו בואו נשמע את כל המצקצקים שאומרים
אולי לא ניסיתם מספיק?!]

נו?
אז אם זה ברמה שהבן זוג לא יכול להישאר לחיות עם אדם כזה וברור לו ולכולם שהוא חייב להתגרש-
הוא צריך לקרוא פוסטים בפרוג בשביל שתעלה לו המודעות?
מה המודעעות תתן לו? הרי הוא מרגיש שהוא סובל מאד מאד מאד מאד- כפי שאמרת, לא חסרה לו מודעות ולא משנה לו בכלל איך קוראים לתפועה ממנה בן הזוג סובל,
מאידך- כיון שרב הזוגות נשואים באושר (כן, רב הזוגות ב"ה) אז אין שום סיבה להעלות למודעות ולכתוב בנחרצות ש-50 אחוז סובלים מזה...
זה לא נותן כלום!

 

[multizoom graphics]

זה תלוי מאד אם הבן אדם מחליט שהוא יסבול כל החיים ושהכל מבחוץ יראה יפה וטוב.
מחקרים מוכיחים שהורים שנשארו בשביל הילדים במערכת כזו, הילדים גדלו בצורה כזו ואף החמיר המצב אצלם.
ומה שיכול לקרות הרבה פעמים שהאבא/ אמא לא היה להם את האומץ לקום ולעשות מעשה ויבוא אח"כ הבן/ בן הזוג של הבן או הבת ויעשה את המעשה ואז זה הרבה יותר גרוע...
אם הובנתי,
לסיכום, כל אחד שיש לו בעיה שילך ויטל כשהוא עוד קטן ולא ינסה לטייח וליפות את המציאות כי זה רק יקשה עליו בהמשך החיים.
גם במחיר כבד וגם בנזקים נפשיים והרבה פעמים גופניים של הילדים...
הרבה הצלחות ורק ישועות!!!

 

[תוהה ומשתומם]

אני לגמרי בעד העלאת מודעות לנושא הנפשי, להתמודדות, לתמיכה, ובעיקר לאפשרויות הטיפול השונים (במידה וישנם).
אבל יש סכנה לא מבוטלת, בחלוקת תוויות כוללניות ומכלילות, בפרט אלו של 50% מהציבור סובל ממחלה פלו', 30% סובל ממחלה אלמו', ועוד 20% מהפרעה פלמוני'.
ואני יסביר, כל גבר (לפעמים) קצת עצבני, וכל אשה לפעמים קצת היסטרית, האם זה אומר שכל הגברים הם תוקפניים (נרקסיסטים), וכל הנשים הם חרדתיות??

בסוף כולנו יצורי אנוש, כל אחד לפעמים עצבני, לפעמים חרד, לפעמים קצת כפייתי, ולפעמים קצת אפטי.
האם כולנו מאובחנים עם שלל הפרעות נפשיות?? חלילה, כל עוד הבנ"א חי בצורה טובה, ובזוגיות טובה, וקצב החיים שלו מתנהל בהילוך טוב, הוא לא חולה, ולא מאובחן. גם אם לפעמים הוא קצת חרד\עצבני\כפייתי.
הבעיה מתחילה כשהתפקוד שלו או של סביבתו נפגע באופן ממשי, ואז חשוב והכרחי לטפל בבעיה ולאבחן אותה.

חלוקת התוויות המוגזמת, בעיני, גורמת לעוול, ומכניסה את האדם למקומות שאין צורך וחבל להכנס אליהם בלי סיבה מיוחדת, החיים הם מורכבים, ממש כמו האדם עצמו, וכל עוד הם זורמים בצורה טובה, חבל סתם להפריע להם...

 

[רגע של ניצחון]

אתם מכירים את התופעה שאתם אומרים שאין צורך להעלות את המודעות?

ואת פסיכולוגית קלינית שמאבחנת פה ונותנת תסמינים לבעיות מורכבות ומצהירה הצהרות?
זה דיון פתוח שכל אחד אומר את דעתו הלא מקצועית,
לשאלתיך-כן, קראתי על התופעה (וחומר מקצועי, לא ספרי סיפורת שאנשים ציטטו פה),
וכמובן- לא מתיימרת לאבחן כאן אף אחד ולא לתת שמות ותסמינים לבעיות ככ מורכבות,
ולא חושבת שיש כאן מישהו בפורום שיכול לאבחן אדם כזה מבחינה מדעית ומקצועית.
חושבת שצריך זהירות גדולה! ב2 הצדדים ובאתי לאזן את הנכתב ש 50 אחוז מהאוכלוסיה סובלים מזה ומשפחות שלמות נרקיסיסטיות וילדים כאלה... וכו' וכ' ועוד הקצנות והכל בשם "שליחות העלאת המודעות"

 

[לא מוגדרת]

חברה סיפרה לי שהבת שלה בתהליכי גירושין עם בעל עם הפרעת אשיות ואמרו לה שאין איך לטפל בתכלס הם מנסים לטפל אבל סבלה מדברים שלא כאן המקום לפרט

 

[1995]

נו?
אז אם זה ברמה שהבן זוג לא יכול להישאר לחיות עם אדם כזה וברור לו ולכולם שהוא חייב להתגרש-
הוא צריך לקרוא פוסטים בפרוג בשביל שתעלה לו המודעות?
מה המודעעות תתן לו? הרי הוא מרגיש שהוא סובל מאד מאד מאד מאד- כפי שאמרת, לא חסרה לו מודעות ולא משנה לו בכלל איך קוראים לתפועה ממנה בן הזוג סובל,
מאידך- כיון שרב הזוגות נשואים באושר (כן, רב הזוגות ב"ה) אז אין שום סיבה להעלות למודעות ולכתוב בנחרצות ש-50 אחוז סובלים מזה...
זה לא נותן כלום!

א. כן. הנרקיסיסט מפעיל מנגנון של "עימעום" (גזלייטינג) שגורם לנפגע לפקפק בעצמו ובכלל לא ברור לו שהוא "חייב" להתגרש. הרבה זמן הוא חושב שהוא המקור לכל הבעיות. כן, אם הוא יקרא דברים כאלו, יתכן שלאט לאט הוא יבין עם מה הוא מתמודד.
ב. לא מעט פעמים הנרקיסיסט הוא הורה ולא בן זוג, כך שלא מדובר בגרושים.
ג. כמו שכתבתי נרקיסיזם (ולא הפרעת אישיות נרקיסיסטית) זה מאפיין אישיותי. וכמו שכתבתי קודם מדובר בסקאלה. רוצה לבחור לא לקבל את הטענה שמדובר ב50%, אין שום בעיה. זה לא מפחית מהצורך להעלות את המודעות.

 

[1995]

אני לגמרי בעד העלאת מודעות לנושא הנפשי, להתמודדות, לתמיכה, ובעיקר לאפשרויות הטיפול השונים (במידה וישנם).
אבל יש סכנה לא מבוטלת, בחלוקת תוויות כוללניות ומכלילות, בפרט אלו של 50% מהציבור סובל ממחלה פלו', 30% סובל ממחלה אלמו', ועוד 20% מהפרעה פלמוני'.
ואני יסביר, כל גבר (לפעמים) קצת עצבני, וכל אשה לפעמים קצת היסטרית, האם זה אומר שכל הגברים הם תוקפניים (נרקסיסטים), וכל הנשים הם חרדתיות??

בסוף כולנו יצורי אנוש, כל אחד לפעמים עצבני, לפעמים חרד, לפעמים קצת כפייתי, ולפעמים קצת אפטי.
האם כולנו מאובחנים עם שלל הפרעות נפשיות?? חלילה, כל עוד הבנ"א חי בצורה טובה, ובזוגיות טובה, וקצב החיים שלו מתנהל בהילוך טוב, הוא לא חולה, ולא מאובחן. גם אם לפעמים הוא קצת חרד\עצבני\כפייתי.
הבעיה מתחילה כשהתפקוד שלו או של סביבתו נפגע באופן ממשי, ואז חשוב והכרחי לטפל בבעיה ולאבחן אותה.

חלוקת התוויות המוגזמת, בעיני, גורמת לעוול, ומכניסה את האדם למקומות שאין צורך וחבל להכנס אליהם בלי סיבה מיוחדת, החיים הם מורכבים, ממש כמו האדם עצמו, וכל עוד הם זורמים בצורה טובה, חבל סתם להפריע להם...

אכן, העלאת מודעות זה בשביל אנשים שהחיים שלהם לא זורמים בצורה טובה...
מי שטוב לו ושמח, טוב מאוד!

 

[תודה להשם!]

חברה סיפרה לי שהבת שלה בתהליכי גירושין עם בעל עם הפרעת אשיות ואמרו לה שאין איך לטפל בתכלס הם מנסים לטפל אבל סבלה מדברים שלא כאן המקום לפרט

מכיר כמה סיפורים כאלה ובאמת אי אפשר לטפל בזה כי הוא ממשיך עם זה הלאה גם בהמשך החיים
ועוד דבר שכדאי להבין שכאלה אנשים ממשיכים למרר את החיים של בן הזוג לשעבר גם אחרי הפרידה
ממליץ לקרוא את ספר "בן הזוג הטורף" להמשך הבנת הדברים

 

[תודה להשם!]

זה נשמע הזוי אני יודע...
אבל מבלי להאריך בדבר
לפעמים זה גם עובר בתורשה!!!!
ככל שהילד קטן יותר -ניתן לטפל בזה יותר טוב

 

[זמר אלוף]

רק אני לא מבינה ( ב"ה )
איך כ"כ הרבה אנשים פה יודעים כ"כ הרבה על

רק אני לא מבינה ( ב"ה )
איך כ"כ הרבה אנשים פה יודעים כ"כ הרבה על הנושא הכואב הזה??
יודעים ממש לצטט ולהסביר, זה לא אמור להיות משהוא פחות מצוי??

מצוי...

לצערי מצוי... לא רק באופן של נרקיזם, אלא בכל סוגי ההתמכרויות.
וכן!!!
חשוב לדעת את זה!