דיון נספח לאתגר הדו-שבועי - "במראה [...] אדבר בו"

7שבע7 · 30/9/20

נכתב ע"י עטרה ד:
מקום אחר לגמרי

ממש מעניין - איך שראיתי את זה אחרת כל-כך!
מעניין אם אחרים ראו פה עוד פרשנויות, או שהצליחו לכוון לדעת המשורר...
בכל אופן, שמחה שלא כעסת על הפרשנות ה"רדודה" שלי

.
וכמו שאמרה תמיד המורה שלי לספרות: "השיר הוא שלך - עשי בו כרצונך!"

ליאורהA · 30/9/20

נכתב ע"י 7שבע7:
סיפור שנוגע באחד הרגשות החזקים שיש לבני אדם: האשמה.
תיארת אותה היטב, עמוק, מוחשי (לפעמים מוחשי מדי, יש מקומות שאולי אפשר היה קצת יותר לרמוז).
אהבתי את החזרה לאחור באמצע הסיפור, שמבארת יותר את הפתיחה ומכוונת יפה לסיום. אהבתי גם את הסיום, אף שהוא כתוב בצורה קצת צפויה.

תודה רבה על ההשקעה במשוב. (איזו עין טובה יש לך, ככה להוציא כל קטע כ-וואו!)

נכתב ע"י 7שבע7:
התמונה מעניינת מאוד, ואפשר להעמיק מאוד בקשר שלה לסיפור. חור ההצצה השחור באמת עושה תחושה של גנבה, והיד האוחזת בעמוד אמנם נראית כיד המחפשת תמיכה אבל יכולה גם להיות כיד האוחזת בדברים גנובים. או שאולי שני הדברים הללו גם יחד נכונים?

האמת שלא זה ולא זה. כוונתי הייתה שהיד אוחזת בסורגים כדי לשבור אותם ולפרוץ לבית. המבט מתוך החור מסמל את התצפית של הגנבים ואת חוסר הראיה של הגיבור. אבל אהבתי את הפרשנות שלך!

7שבע7 · 30/9/20

נכתב ע"י עטרה ד:
ד שצולמה התמונה הרצויה בזווית המדוייקת התה הפך במראהו לקפה... (השקיק של ויסוצקי של מציץ), כמו בכל השיר, התה בא להראות משהו ביתי, חמים, ו--פשוט.

אופס... אז לגמרי פספסתי!
עמך הסליחה...

הנף מקלדת · 30/9/20

תודה, זה בונוס גדול מצד מידת המשפט לערוך כזה שימוע.

נכתב ע"י 7שבע7:
אני הייתי מוותרת על הכותרת של "לפני שבע שנים", ובמקומה מוסיפה עוד קטע מעבר מההווה. היא הופכת את הסיפור לקצת שבלוני מדי, לדעתי.

הערה נכונה ביותר, גם לי זה הפריע.

עטרה ד · 30/9/20

נכתב ע"י 7שבע7:
אופס... אז לגמרי פספסתי!
עמך הסליחה...

הכל טוב!
גם לי אמרו שזה נראה קפה. נו שויין, שיהיה קפה.
בסוף זה מילא הלך לפח...
ושוב תודה לך. קראתי עכשיו את השיפוטים של כולם, זה----אדיר מצידך. שאפו.

LIKEBOOK1313 · 30/9/20

נכתב ע"י 7שבע7:
המילה הנכונה היא לאבק... צריך לחשוב אם מותר להמציא מילים כאלה בשביל שיר

באמת?
לא ידעתי.
אין מילה לאבוק????

7שבע7 · 30/9/20

נכתב ע"י LIKEBOOK1313:
אין מילה לאבוק??

לא לפי הידוע לי...
או שאולי התכוונת למילה לְאִבּוּק? (חיריק תחת האל"ף) אבל אז זה לא מסתדר עם החריזה...

7שבע7 · 30/9/20

זהו, הסתיים לו האתגר!
(אלא אם כן המנהלים רוצים לתת הארכת זמן...)
היה מעניין, מרגש ומפעים.
מקווה בע"ה מחר להגיע לשיפוט.
ועד אז - ליל מנוחה וסבלנות!

אנטיפטרוסה · 1/10/20

נכתב ע"י 7שבע7:
זהו, הסתיים לו האתגר!
(אלא אם כן המנהלים רוצים לתת הארכת זמן...)
היה מעניין, מרגש ומפעים.
מקווה בע"ה מחר להגיע לשיפוט.
ועד אז - ליל מנוחה וסבלנות!

או נואו!!! אבל כל-כך רציתי להשתתף... אין סיכוי לאיזושהי הארכה? ככה, בתוך כל החגים והבישולים והסוכות והקשוטים וה... מתי בדיוק נספיק לכתוב?????

7שבע7 · 1/10/20

נכתב ע"י אנטיפטרוס:
אין סיכוי לאיזושהי הארכה?

שאלה טובה... גם אני עצמי חוששת שלא אצליח להגיע לשיפוט היום או מחר, עם ערב החג וכל ההכנות...
@מ"ם @shira bira - מה דעתכם?
אני חושבת שכדאי מאוד ש@אנטיפטרוס תשתתף...

מ"ם · 1/10/20

מבחינתי אפשר עד סוף הסגר. או עד חנוכה. המוקדם מביניהם. טלח.

7שבע7 · 3/10/20

נכתב ע"י מ"ם:
מבחינתי אפשר עד סוף הסגר. או עד חנוכה. המוקדם מביניהם. טלח.

טוב, ננסה לקבוע תאריך ממשי יותר...
עד שבוע אחרי סוכות, ביום שישי של ערב שבת בראשית. מוסכם עליכם?

הוריקן · 4/10/20

@אפרת תהל -מדהים!
שיר מרגש ונוגע!

דיונון · 4/10/20

נכתב ע"י אפרת תהל:
צפה בקובץ המצורף 736942

ביום שינשור העלה האחרון
מעץ התקווה,
כאשר יעלמו השמחה והרון
ביחד עם האהבה.

בעת שתשקע השמש בבוקר,
והעולם יצבע בשחור.
בשעה שהאמת תעלה לי ביוקר,
והעתיד ידרדר לאחור.

גם אז לא אלך לבדי,
יחף על האדמה החמה.
תמיד ארגיש את ידך בידי,
שומרת ומגינה עלי בשממה.

אני מקווה שעדיין אפשר להשתתף...

מדהים!
אם אפשר להציע שיפצורים קטנטנים -

כאשר יעלמו השמחה והרון
ביחד עם האהבה.

תמיד ארגיש את ידך בידי,
~~שומרת ו~~מגינה עלי בשממה.

אבל גם כמות שזה - לפנתיאון.
גם התוכן, גם הקצב, גם המשלב.
רמה גבוהה, כל הכבוד!

עריכה:
כאשר יעלמו השמחה והרון
ואתם האהבה.