בעיקרון לא, אבל אפשר להעלות לנספח, או לקוות שתוך שבועיים יהיה לך רעיון.יש אפשרות להשתתף, גם אם אין לי אתגר בראש?
לא, אבל הייתי מעדיף ספורת קלאסית.א. האם הניצב חייב להיות בן אדם?
יותר,זאת אומרת, האם יותר לי לספר את סיפורו של העט האומלל בעזרתו נכתבה הצהרת בלפור, לשם הדוגמא?
כל סיפור שמוכר דיו בלי שנצטרך לחפש את המקור עם פנסב. הסיפור צריך להיות היסטורי או שכל סיפור מוכר עובר?
איך היו אומרים שנה שעברה לילדים - אם ישאלו, תגיד שמדדנו לך חום הבוקר...יש אפשרות להשתתף, גם אם אין לי אתגר בראש?
שתי הערות טכניות על הסיפור ביחס למשימת האתגר -בס'ד
ברעיון העליתי הסיפור הגדול -הברוזון המכוער
הסיפור הקטן- הברוזה שדגרה ומיררה את חייו, וחויותיה
כאן הסיפור הוא אותו סיפור כמו המקור אלא שהוא מזוית ראיה שונה.לכתוב סיפור שנושק לסיפור מוכר מבלי לספר את כל הסיפור המוכר,
אלא לתת לנו מתוכו רק הבזקים,
תודה להנף מקלדת
אבל מה ראית שם? מתאים לכללים ...
החיבור לחווית האם בסופו של הסיפור עובר דרך ההתגלות של הברוזון -ברבור בקטע מקוצר מאד, איך הייתם מתחברים לחויה?שתי הערות טכניות על הסיפור ביחס למשימת האתגר -
א. האתגר הוא לספר סיפור ש'מציץ' לסיפור מוכר -
כאן הסיפור הוא אותו סיפור כמו המקור אלא שהוא מזוית ראיה שונה.
ב. הסיפור מתחיל מזוית הראיה של האם, אבל אח"כ הוא עובר לספר על הברווזון עצמו, בעוד שבסיפור של האמא לא אמור להיות מושג מה קורה אתו מהרגע שהוא עזב את הקן.
בהצלחה.
הקטע הרלוונטי היה מתחיל ומסתיים כך: 'שחר אחד ברבור יפה תואר נקש במקורו על דלת הקן ואמר לה - בוקר טוב אמא'.החיבור לחווית האם בסופו של הסיפור עובר דרך ההתגלות של הברוזון -ברבור בקטע מקוצר מאד, איך הייתם מתחברים לחויה?
ובכן כל קטע בין הערביים "המרטיט" -גזורו!הקטע הרלוונטי היה מתחיל ומסתיים כך: 'שחר אחד ברבור יפה תואר נקש במקורו על דלת הקן ואמר לה - בוקר טוב אמא'.
הרעיון הוא לא לספר את הסיפור המקורי,
אלא סיפור אחר לחלוטין, שמתרחש במקביל לסיפור המוכר ו'גונב הצצה' לסצנה/ות מתוך הסיפור המוכר.
מה שגורם לקורא תחושה שאין לי מושג איך היא מוגדרת, אבל ודאי שיש לה הגדרה.
הרבנית @מ. י. פרצמן כנראה תדע להחכים אותנו איך קוראים לזה.
פרולוג:
הוא היה דמות שולית, אפרורית, כזה שנבלע ומתמזג ברקע מבלי ששמים לב. גם צורת הליכתו היתה אופיינית, שפופה, ממהר להצטנע במקומו. מכריו טענו שהוא סתם מתרוצץ אחרי זנבו כל היום, חסר מטרה. לא שהם היו שונים כל כך. הוא וכל משפחתו, אבותיו, ושאר מכריו נולדו וחיו באותו "מרוץ עכברים" אכזרי משחר נעוריהם ועד יומם האחרון. הוא לא הכיר צורת חיים אחרת.
ובכל אופן, חרף זאת שהצטיין ברגילותו, היה לו את המזל להיות האיש הנכון ברגע הנכון, וכך התפרסמה דמותו כמי שהשיב תשובה ניצחת, וזאת מבלי שאמר אפילו מילה אחת.
אמצעלוג:
בום. הדלת נטרקה עליו והוא נותר בחושך. האדמה שתחתיו הרגישה לחה כמו אחר הגשם הראשון. ריח חזק ולא מוכר שרר בין הכתלים. הוא ניסה להבין היכן הוא נמצא. סך הכל יצא כדרכו מידי יום, הלך באותה דרך מוכרת, דילג ורץ, והנה הוא מוצא את עצמו בתוך קבר. אולי הוא מת?
מתוך הרהורים אלו נרדם.
הדלת נפתחה בפיתאומיות והוא מצא את עצמו ממצמץ בטיפשות מול אולם מפואר ומואר באור יקרות. ריח טוב עלה באפו. כן. ברור. הוא מת וכאן גן עדן. מגיע לו. מספיק סבל כל חייו, עכשיו הזמן להנות.
ללא מורא, פסע על פני אבני השיש הבוהקות, כשמבטו מהופנט אל נברשת קריסטל מפוארת שהשתלשלה מהתקרה והפיצה אור יקרות. מסובים רבים ישבו כבר מול שולחנות ערוכים. כנראה מתו גם כן בימים האחרונים. הוא מקווה שהגיע לפני המנה העיקרית.
לפתע קפא על מקומו. כן. זה הוא. אחד מהם. מאותם הרשעים שמיררו את חייו. אבל כאן הוא נראה כל כך שונה. רחוץ ומסורק, פפיון לצוארו, מקטורן לגופו, ומגפיים לרגליו. בידיו המושטות קדימה נשא מגש ועליו קערות מרק, והוא צועד איתו משולחן לשולחן. הוא התבלבל לרגע, אבל מיד קלט. פונקט פארקערט. אדרבה. הנה מתקיימת לנגד עיניו נבואת הנביא וגר זאב עם כבש. אשרי עין ראתה. בחיוך גדול ניגש לאויבו משכבר הימים והתכונן להתכבד בצלחת מרק.
וזאת היתה טעות. מיאו.
אפילוג:
הוא שכב על מיטתו, נושם בקושי. בניו נכדיו ניניו וצאצאיו הקיפו את מיטתו בדאגה.
סבא, משהו לשתות?
אין צורך, סימן להם בביטול. לא זה מה שחשוב עכשיו. ג'רי פה? דספרו? ברנרד וביאנקה? טוף מאוד.
הקשיבו ושמעו עצה מזקן שראה הרבה בחיים. כשהחתול רדף אחריי, אתם יודעים מה נתן לי את הכח לברוח?"
מה, סבא? נרכנו במתח. כולם הכירו את האגדה, איך סולק מגן עדן על ידי מלאך חבלה לבוש מדים.
מה שנתן לי את הכח היה... היה... ה...
הוא גווע לפתע, לוקח איתו אלי קבר את הסוד הגדול, ומותיר את משפחתו הענפה סקרנית לנצח.
גם וגםצחקתי!
תכלס' עכשיו אני חושב על זה ר' יהונתן גם צחק? או שהוא הרגיש רוממות של האמת ניצחה?
הרעיון היה בכיוון אותו כתב @יאן, על תלאותיו של העט שמחליט להיות העט הראשון עולם שידע לקרוא מה שכותבים בו, ונתקע מול המילים המשונות שתקועות דווקא במכתב הזה, כמו "לאומי", "יהודי" וכו'.אבל אולי תוכלו להרחיב את קו הדוגמא, כי יש לי פואנטה שאולי אני מפספס,
באיזה סגנון סיפור על העט מדובר?
אוקי, תודה.כל סיפור שמוכר דיו בלי שנצטרך לחפש את המקור עם פנס
@יאן סיפור יפה, רק אם אפשר לדעת מהו הסיפור..
וידוע כי כיום רוב צאצאיו גרים בבני ברק, נהנים מן הצדקה, ולזכר אותו המעשה נהגו לעשות סעודה לחם ורוגעלך ברב עם, קודם הנץ ליד המכולת.הקשיבו ושמעו עצה מזקן שראה הרבה בחיים. כשהחתול רדף אחריי, אתם יודעים מה נתן לי את הכח לברוח?"
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
18.11
י"ז חשוון
וובינר מרתק!
המדריך (הלא שלם) לסטוריטלינג
הרצאה ייחודית עם ירון פרל ממשרד הפרסום מקאן, על עולם הסטוריטלינג. מספרי סיפורים נולדים ככה או שאפשר ללמוד את זה? מה הופך סיפור אחד ל״תעירו אותי כשזה מסתיים״ ואחר ל״ספרו לי את זה שוב!״, והקשר לעולם הקריאייטיב.
הכניסה חופשית!
19.11
י"ח חשוון
פתיחת
קורס בינה מלאכותית - חדשנות ב AI
קורס מקוצר
19.11
י"ח חשוון
אירוע שיתופים ייחודי
בוטים מספרים על עצמם
בואו לשמוע בוגרים מובילים שלנו משתפים אתהסיפור מאחורי הבוטים הייחודיים שהם פיתחו.הצצה מרתקת לעולמות האוטומציה, החדשנות והפתרונות החכמים,עם הזדמנות ללמוד איך גם אתם יכולים לקחת חלק במהפכה הטכנולוגית.
הכניסה חופשית!
25.11
כ"ד
פתיחת
קורס פרסום קופי+
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס פיתוח בוטים ואוטומציות עסקיות
מלגות גבוהות!
27.11
כ"ו חשוון
פתיחת
קורס עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קכג
א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי הַיֹּשְׁבִי בַּשָּׁמָיִם:ב הִנֵּה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יי אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְּחָנֵּנוּ:ג חָנֵּנוּ יי חָנֵּנוּ כִּי רַב שָׂבַעְנוּ בוּז:ד רַבַּת שָׂבְעָה לָּהּ נַפְשֵׁנוּ הַלַּעַג הַשַּׁאֲנַנִּים הַבּוּז לִגְאֵיוֹנִים: