דיון נספח לאתגר דו שבועי - כותבים את המחר

[פירי]

הסיפור המדובר הוא על עוד אלפיים שנה.
אבל לדעתי, למרות שבוודאי יהיו עוד אינספור שמות עצם שלא מוכרים לנו, וגם הטיות של שמות, אבל השפה לא תהיה שונה עד כדי כך.
מספיק לקרוא את התנ"ך שנכתב לפני שלושת אלפי שנים, ולהבין שגם אם יש פה ושם מילים שאנו מתקשים להבין, בעיקר בקטעי שירה ומליצה [כגון בספר איוב], השפה היא אותה השפה.

כמובן שזה קצת מוקצן, אבל לא יודעת אם יותר מדי...
יש המון פעלים וחפצים שאנשים לפני אלפיים שנה לא הכירו וזה ישמע להם כמו שנשמע לנו המילים האלה..
אנחנו מבינים את התנ"ך (בד"כ), אבל לא בהכרח שמי שדובר רק את השפה בה הוא נכתב יבין אותנו.
(אפשר לראות למשל יהודים מחו"ל שמבינים את התנ"ך וגם ספרי קודש שחוברו שנים אחר כך, אבל את העברית שלנו אינם מבינים בכלל).

 

[הדוויג]

הסיפור המדובר הוא על עוד אלפיים שנה.
אבל לדעתי, למרות שבוודאי יהיו עוד אינספור שמות עצם שלא מוכרים לנו, וגם הטיות של שמות, אבל השפה לא תהיה שונה עד כדי כך.
מספיק לקרוא את התנ"ך שנכתב לפני שלושת אלפי שנים, ולהבין שגם אם יש פה ושם מילים שאנו מתקשים להבין, בעיקר בקטעי שירה ומליצה [כגון בספר איוב], השפה היא אותה השפה.

לשם הדוגמא לקחתי קטע שעלה בפורום בימים האחרונים. נסו לקרוא את זה כאילו אתם חיים בתקופת התנ"ך. שימו לב כמה מילים וביטויים לא מוכרים לכם:

ובחלומי, הנה אני וזעמיל, ידידי הוותיק, ואני באמצעו של טיול אמצע השנה, מתגנבים למדשאה נטושה במרכז טבריה, מחפשים עטיפות מלוכלכות של ביסלי על מנת לצלם אותם ולהוציא את דיבתה של טבריה רעה.
לא הספקנו לצעוד יותר ממטר וחצי, ונביחות אדירות נשמעו מפינה נסתרת בחצר. ושני כלבי ענק זינקו לעברנו כהלומי רעם. לשונותיהם שלוחות קדימה, משתלשלות, שפתותיהם קופצות במן סטרס ייחודי השמור לכלבים כעורי מראה, שיניהם חשופות לעומתנו ומאיימות לעשות בנו שפטים, רחמנא לצלן ולשיזבן. במחשבה לאחור, אני יודע מדוע לא פתחתי באמירת הווידוי: ההלם הפתאומי הקפיא את יישותי באחת, כמו מכת קור מממורכזת ומתוכננת.

בכנות, מכת קור פתאומית הינה דבר כמעט פלאי. גם כשרואים וחווים אחת כזו בפעולה - המוח ממאן להאמין ומסרב לקבל את המכה.

כשהייתי ילד בכיתה ז' נסענו לטיול במפעל לייצור קרחונים. קראנו להם אז 'קרטיבים', או 'ארטיקים'. טעויות של ילדים. הטיול היה מעניין, והעשיר אותנו בידע רב ומרתק. אותי 'תפס' המראה המדהים של תהליך הקפאת הקרחונים. עשר זרועות מתכת מוסעות במחזוריות מעל דיסקית מתכתית גדולה; מגש עגול בקוטר של שבעים סנטימטרים להערכתי, ובה שקעים מסודרים במעגלים. הצינוריות פולטות את המיץ המתקתק והדביק לתוך השקעים, והדיסקית מסתובבת ומסתובבת, כך שבכל רגע צצים תחת הצינוריות שקעים חדשים, תבניות חדשות, ריקות, לשם מילוין בנוזל. תוך שניות בודדות הנוזל קופא בתבנית והופך למעדן הילדוּת האולטימטיבי - קרחון.

הפעלתי שוב ושוב את ה'סטופר' בשעון הקסיו הלבן שלי עם הרצועה הכחולה, מדדתי באדיקות את הזמן. זכור לי במעומעם-משהו המִספר עשרים ואחת שניות. קשה לדעת, התבנית המתכתית לא הייתה שקופה, מטבע הדברים, והקשתה עליי. נאלצתי למצמץ ולכווץ את העיניים, ולהתמקד בתבנית אחת מסויימת. ניסיתי ללכת סביב הדיסקית, במהירות מתואמת עם קצב סיבובה.

 

[yonatanr]

מתגנבים

פועל של 'גנב'.

נטושה

וְלִפְנֵי הִתְגַּלַּע הָרִיב נְטוֹשׁ [משלי יז].

טבריה

שם של עיר, אין כאן שפה שונה.

ונביחות

כֻּלָּם כְּלָבִים אִלְּמִים לֹא יוּכְלוּ לִנְבֹּחַ [ישעיהו נו]

קופצות

מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת

חשופות

וַיְפַצֵּל בָּהֵן פְּצָלוֹת לְבָנוֹת מַחְשֹׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת

רחמנא לצלן ולשיזבן

מְשֵׁיזִב וּמַצִּל וְעָבֵד אָתִין וְתִמְהִין בִּשְׁמַיָּא וּבְאַרְעָא דִּי שֵׁיזִיב לְדָנִיֵּאל מִן יַד אַרְיָוָתָא: [דניאל ו]

הקפיא

קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם

ומתוכננת

נְמֹגִים אֶרֶץ וְכָל יֹשְׁבֶיהָ אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה

בפעולה

לֹא תָלִין פְּעֻלַּת שָׂכִיר אִתְּךָ עַד בֹּקֶר

נסענו

וְיַעֲקֹב נָסַע סֻכֹּתָה

במפעל

חָטָאתִי מָה אֶפְעַל לָךְ [איוב ז]

מעניין

כִּי בָּא הַחֲלוֹם בְּרֹב עִנְיָן [קהלת ה]

והעשיר

אִם מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ נַעַל וְאִם אֶקַּח מִכָּל אֲשֶׁר לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת אַבְרָם

וכן הלאה. מילים רבות עיקרן נמצא בתנ"ך, ואם כי מצאו להם שימושים והטיות שונות, אין זה שונה בהרבה מחידודי המילים המחודשות שאפשר למצוא כאן בפורום, שאפשר להבין אותם בהחלט.

 

[דיונון]

מספיק לקרוא את התנ"ך שנכתב לפני שלושת אלפי שנים, ולהבין שגם אם יש פה ושם מילים שאנו מתקשים להבין, בעיקר בקטעי שירה ומליצה [כגון בספר איוב], השפה היא אותה השפה.

התנך והעברית לא מספקים אינדיקציה טובה.
הרי היה חור באמצע שבו השפה היתה רק קדושה ומשכך - צמודה למקורות, וכיום זו רק תחייה של השפה.
מאידך, הצרפתית (או הגרמנית?) של היום והאשכנזית של לעזי רש"י לא נראה לי מתחילים להיות קרובים.
אבל כמובן אלו מילים ושמות עצם ולא 'השפה' עצמה.
מקור טוב יכול להיות ספרי הראשונים הכתובים בערבית - ואין לי מושג מה היחס שלהן לשפות הערביות של היום.
אולי מישהו יחכים אותנו. @yonatanr ?

 

[פירי]

התנך והעברית לא מספקים אינדיקציה טובה.
הרי היה חור באמצע שבו השפה היתה רק ק דושה ומשכך - צמודה למקורות, וכיום זו רק תחייה של השפה.
מאידך, הצרפתית (או הגרמנית?) של היום והאשכנזית של לעזי רש"י לא נראה לי מתחילים להיות קרובים.
אבל כמובן אלו מילים ושמות עצם ולא 'השפה' עצמה.
מקור טוב יכול להיות ספרי הראשונים הכתובים בערבית - ואין לי מושג מה היחס לשפות הערביות של היום.
אולי מישהו יחכים אותנו. @yonatanr ?

אבל בכל מקרה מדברים כאן על יהודים שעדיין ישמרו את השפה, לכן זה כן נוגע.

אם הסיפור על מחר בבוקר, איך אמור להיות מורגש פער הזמן? או שהכוונה היא שהשינוי התרבותי/אקלימי/גיאוגרפי/גיאו-פוליטי/תורני/טכנולוגי או כל שינוי אחר יבוא לידי ביטוי?

בהתחשב בשינויים כאן באתר, עלה בדעתי שזה לגמרי יכול להתאים לאתגר, גם אם כותבים משהו על מחר בבוקר...

 

[miri012]

הסיפור המדובר הוא על עוד אלפיים שנה.
אבל לדעתי, למרות שבוודאי יהיו עוד אינספור שמות עצם שלא מוכרים לנו, וגם הטיות של שמות, אבל השפה לא תהיה שונה עד כדי כך.
מספיק לקרוא את התנ"ך שנכתב לפני שלושת אלפי שנים, ולהבין שגם אם יש פה ושם מילים שאנו מתקשים להבין, בעיקר בקטעי שירה ומליצה [כגון בספר איוב], השפה היא אותה השפה.

צודק חלקית. אנחנו יכולים להבין את רוב מילות התנ"ך כי עליהן מבוססת השפה שלנו, לעומת זאת אם יגיע לכאן אדם מתקופת התנ"ך אני מאמינה שיתקשה להבין הרבה משפתנו. כלומר, זאת הבנה חד כיוונית.
כל שנה האקדמיה מחדשת עשרות מילים בהתאם לחידושי הטכנולוגיה, למושגים לועזיים שנכנסים לשימוש יומיומי, ולשינויים באורח החיים שלנו. את רוב המילים האלו אפילו סבתא שלי שעוד חיה היום (לאוי"ט) לא מבינה.

 

[yonatanr]

צודק חלקית. אנחנו יכולים להבין את רוב מילות התנ"ך כי עליהן מבוססת השפה שלנו, לעומת זאת אם יגיע לכאן אדם מתקופת התנ"ך אני מאמינה שיתקשה להבין הרבה משפתנו. כלומר, זאת הבנה חד כיוונית.
כל שנה האקדמיה מחדשת עשרות מילים בהתאם לחידושי הטכנולוגיה, למושגים לועזיים שנכנסים לשימוש יומיומי, ולשינויים באורח החיים שלנו. את רוב המילים האלו אפילו סבתא שלי שעוד חיה היום (לאוי"ט) לא מבינה.

אכן. מאידך, אפשר לנסות לקרוא את תרגומי התבונים לספרי הראשונים שנכתבו בערבית. מורה נבוכים, הכוזרי, חובות הלבבות, ועוד. מילים רבות שחודשו על ידם משמשים גם בשפתנו, אבל יש מילים שהם כתבו שפשוט אנחנו לא משתמשים בהם, ולכן הם ספרים קשים לקריאה, אבל לא בלתי אפשריים.

 

[דוכסוסטוס]

הסיפור המדובר הוא על עוד אלפיים שנה.
אבל לדעתי, למרות שבוודאי יהיו עוד אינספור שמות עצם שלא מוכרים לנו, וגם הטיות של שמות, אבל השפה לא תהיה שונה עד כדי כך.
מספיק לקרוא את התנ"ך שנכתב לפני שלושת אלפי שנים, ולהבין שגם אם יש פה ושם מילים שאנו מתקשים להבין, בעיקר בקטעי שירה ומליצה [כגון בספר איוב], השפה היא אותה השפה.

הקירבה לעברית התנכי"ת היא בגלל שהוא תנ"ך ולא סתם שריד ארכיוני, בלי זה השפה הזו הייתה נכחדת כמו הרבה מאוד שפות בהיסטוריה.
המצרית הקדומה לא קשורה כלל לערבית המצרית של ימינו, כך גם גרמנית עתיקה.

 

[yonatanr]

הקירבה לעברית התנכי"ת היא בגלל שהוא תנ"ך ולא סתם שריד ארכיוני, בלי זה השפה הזו הייתה נכחדת כמו הרבה מאוד שפות בהיסטוריה.

אכן. אך כמדומני שגם הסיפור של @הדוויג נכתב בעברית, לא?!

המצרית הקדומה לא קשורה כלל לערבית המצרית של ימינו,

גם אין קשר בין המצרים של ימינו שהגיעו מארצות ערב, למצרים העתיקים, שכיום הם מיעוט נוצרי נכחד [הקופטים], שהרוב הכריח אותם לדבר בשפתו, כמו היהודים בארצות ערב.

כך גם גרמנית עתיקה.

זאת מנין?

 

[הדוויג]

שמתי לב שבאתגר הנוכחי נכרכו שני עניינים שאינם בהכרח קשורים זה בזה; עתידנות, ומדע בדיוני.

אמנם על פי רוב עתידנות תחזה גם את ההתפתחות הטכנולוגית, ומשכך תישק למדע בדיוני. אבל הסיפור שאני כתבתי לאתגר למשל, הוא רק עתידני ולא נוגע למד"ב.
גם הספר 'לחיות וחצי' הוא קצת עתידני (מתרחש בעוד כמה שנים), אבל לא נוגע כלל במד"ב.
ולעומת זאת רבים מסיפורי המדע הבדיוני יכולים להתרחש גם היום. כמו שסופר יכול לכתוב על ראש ממשלה בדיוני שאינו קיים במציאות, או להמציא ארגון טרור בדיוני, כך גם הרבה ספרי מד"ב מתרחשים בהווה ולאו דווקא בעתיד.

 

[דיונון]

הרעיון עם הפטרון היה שכל אברך יש לו פטרון פרטי שמחזיק אותו והאברך מתפלל ולומד להצלחתו.

הגזמת עם המד"ב!

 

[דיונון]

אלא שאסור לכתוב בעיתון על נשים

זה לא עתידני! בהמודיע נכתבים שמות נשים רק במאורסים וכשהן נפטרות.

המשיכה ועדת העסקנים לענייני כסף להביא את המכשירים הכי גרועים, במחירים הכי גבוהים

אחחח...
התענגתי על מתיקותה של מרירות-יהודית-אמיתית.
כה לחי!

 

[yonatanr]

זה לא עתידני! בהמודיע נכתבים שמות נשים רק במאורסים וכשהן נפטרות.

עדיין כותבים על נשים, עם האות הראשונה של שמם, וגם זה בעייתי, 'כמובן'... בישיבת העיתונאים החרדיים שהתקיימה ב-2030, הוחלט על קוד כתיבה אחיד, שיחליף את שמות הנשים המפורסמות בשמות גברים, כדי שלא יהיה חשש חששא על מחשבה על אשה.

 

[דיונון]

ראיתי לאחרונה באחד העיתונים - 'ראש העיר' בית שמש. הלווו! מזמן כבר יש 'ראשת'.
אבל... ברוך שמסר את עולמו לשומרים.
תפקידם להגזים בצורה מגוחכת, ותפקידנו לרטון כמו יהודים טובים.

 

[הדוויג]

ראיתי לאחרונה באחד העיתונים - 'ראש העיר' בית שמש. הלווו! מזמן כבר יש 'ראשת'.

'ראשת' זה סתם תיקון נודניקי של פמיניסטיות.
המילה ראש היא בלשון זכר.
וכי סגנית המנהלת היא 'ידת ימינה'?

 

[דיונון]

פמיניסטיות או לא - כבר התרגלתי, וזה היה נראה לי מסורבל ומגושם.

 

[כנפיים]

זה לא עתידני!

לפחות תן לחשוב שזה בדיוני...

 

[יאן]

@הפקות כתיבה זה כבר עתידני ברמות-על

אנשים פשוט יחיו בעולם הדמיון.
בטח גם יהיה אפשר לקנות קובץ חיים של מישהו אחר ולחיות את החיים שלו.

ייתי ולא אחמיניה.

 

[פירי]

@הפקות כתיבה
עפת רחוק לגמרי.
מקוה שהצלחת לדמיין את זה, כי לי היה קשה קצת.
יהיה קשה להתחרות איתך

 

[כנפיים]

@הפקות כתיבה
איזה יופי!
הכל התקדם כלכך עד ששיחזר לאחור כלכך, ורק על קיפול הכביסה את לא מוותרת לנו???
לא יפה.