זה מסיבה אחרת ידועה וברורה שבחיידרים הגנים ממנים את הכיתות שמקבלות תקציבים יחסית זעומים ממשרד החינוך,
ואני בטוח שכל הורה ששולח את ילדיו לגני החידר רוצה שיהיה לו גם כיתות לעלות אליהם.
1. יש מספיק חיידרים שאין להם גנים והם מסתדרים יפה עם תשלומי השכר לימוד ומשרד החינוך.
2. השתתפות משרד החינוך איננה זעומה, אלא היא קצת יותר מ50%. זה לא תקציב זעום בכלל.
3. העלויות בחיידר לילד, הם בדרך כלל פחות מבתי הספר, כי יש פחות אנשי צוות, חוגים, וכו'.
4. בגדול, בחיידר תקין עם מינהל תקין, תשלום משרד החינוך בתוספת שכ"ל אמור לשלם את כל העלויות.
5. הבעיה, שבהרבה חיידרים אין מינהל תקין לחלוטין, למחצה לשליש ולרביע.
6. איפה הבעיה? הרבה פעמים אצל המנהלים ושאר הקודקדים שמקבלים משכורות שמנהלי בתי ספר בציבור הכללי יכולים לחלום עליהם. (להערכתי משכורת של מנהל בית ספר בציבור הכללי היא באזור ה25,000 ש"ח, ואילו מנהלים גדולים יכולים לקחת לעצמם סכומים גדולים בהרבה, בכל מיני צורות ישירות ועקיפות).
בנוסף לכך, לצערינו רבים ממנהלי המוסדות עם עסקנים פוליטיים על כל הרפש הפוליטי הכרוך בכך.
7. מה הלימוד זכות? שהקמת מוסד חרדי הרבה פעמים היא קשה ודורשת הרבה מאמצים פוליטיים וכלכליים, ולכן רבים ממנהלי המוסדות מתייחסים למוסד כמו אל עסק. עסק כל הרווחים שייכים לבעל העסק. עסק מצליח מספק הכנסה של 50 אל"ש בקלות. אז כך גם מנהלי המוסדות הצדיקים שלנו שפועלים לש"ש במסירות נפש שלא על מנת לקבל פרס בעולם הזה ומרווחים 50 אל"ש בקלות.
8. חשוב לציין שזה לא כולם! יש מנהלים שמקבלים משכורת של מנהל יפה ומכובדת (בין 15, ל20 אלף), אבל לא מעבר לכך. אשריהם בעולם הזה וטוב להם בעולם הבא, אבל אלו בדרך כלל לא מתניידים ברכבים שעולים 200 אל"ש, ועוד כהנה וכהנה.
9. הנקודה העצובה ביותר. שדווקא הציבור הטוב ביותר, נאלץ בצוק העיתים לסבול משחיתויות חמורות שלא באשמתו, וכאשר זה מתפוצץ, ובסוף הכל מתפוצץ, השאלה רק כמה זמן, מתחלל שם אלוקינו.