בס"ד
אינני מלמד (הייתי בעבר) וברצוני לומר שפורים זו הזדמנות של כולנו להעריך את העם הקדוש העושה מלאכת קודש נאמנה יום יום, (תזכרו בתקופת הקורונה בה למדתם עם בנכם במשך שעה אחת, איך זה היה וכמה חיכיתם שיחזור למסגרת)
בנים זה לא בנות - הן בלמידה - לימודי הקודש שהם נכס לילדים לכל שנותיהם בזה ובבא. הן בניהול כיתה וכל אב ואם יודעים וחשים את ההבדל.
ומלמדים אינם מורות - שוק המלמדים בניגוד לשוק המורות הולך ומדלדל עקב השחיקה, השכר הנמוך ביחס לשוק, וכואב הלב לראות מלמדים מוצלחים העוזבים את מלאכת הקודש לטובת מקצוע חול, כפיקוח בניה, קבלנות, אינסטלציה, ועוד עבודות עצמאיות, אך בהחלט בעבודות האחרות הם מצליחים יותר להביא את מחייתם בכבוד.
כמה תגובות לתגובות שונות:
תביאו לי מכל הורה חבילת צ'יטוס, אבל עם מכתב יפה שיש שם מילים היוצאות מהלב,
ואל תהיו עצלנים כפויי טובה.
אנחנו לא רודפי בצע ולא צריכים את הכסף,
אנחנו בסך הכל בני אדם שזקוקים לפעמים גם הם למילה טובה וחמה.
בדיוק כמו שאתם צריכים אותה.
מסכים עמך לגמרי, המילים החמות וההערכה הם כח ודלק לעתיד ולהמשך.
(סיפור שמעתי על ר' חיים בריסקר, היה יהודי שיצא לאסוף כסף במשך שלושה חודשים לחתן את שתי בנותיו, בדרכו חזרה לביתו איבד את הסכום שאסף - 300 רובל תבין ותקילין, בצר לו פנה לר' חיים ובכה על כך, ר' חיים פתח את מגירתו והחל לספור לו 300 רובל, היהודי שחש לא נעים לקבל את הכסף מר' חיים, אמר: רבי הכסף שהלך לטמיון ניחא, אך אני בוכה על כך שעבדתי כמשוגע במשך שלושה חודשים, מיד ר' חיים שלשל את הכסף בחזרה למגירתו נטל פיסת נייר עליו כתב: אינך משוגע על כך שעבדת 3 חודשים לריק, ואמר לו אם זה מה שרצית הרי בידך הסכמה ממני. כעת פרץ האיש בבכי ואמר לא לא אני צריך את הכסף לחתונה, וכמובן קיבל ...) ממילא
לא מכחיש שמלמדים בד"כ מצפים לצאת עם סכום כללי ביד, אך כמובן אינם הולכים לעשות חשבון ורישומים מי נתן ומה נתן וכל אחד כפי שנוהג מובן לגמרי, וכפי שכתבו פה הרבה ניקים כשהמלמד אינו מקבל כלום אינו עושה חשבונות לאף הורה ובדורינו באמת ידוע שקשה לכולם עם יוקר המחיה שכרי לימוד הגבוהים ועוד.
לציבור ההורים היקר,
אם לא תתנו כלום באמת לא יקרה כלום תרגישו בנח, אך הכל תלוי ביחס ובגישה שלכם כלפי המלמד במשך השנה, ישנם הורים שבאופיים הם מרגישים שהמלמד עובד אצלם באופן פרטי ומדברים אליו בגישה ניהולית בהכתבה, ואם חלילה קורא משהו בכיתה הם מתקשרים לחקור ולדרוש, ולשפוט את המלמד אף בעני בנם, או הורים לילדים מאתגרים שיודעים שהמלמד מוציא הרבה אנרגיות בלקדם את בנם לימודית התנהגותית וחברתית, כעת זו ההזדמנות שלכם בשבילכם!!!
ישנם הורים לילדים שנחת שהם בכיתה, וכל בקשה שמבקשים מהמלמד מתבקשת בנימוס ובמקום של כבוד והערכה, (בא לידי ביטוי: בדפי משוב שבועיים של דפי קשר ביחס ושימת לב לנעשה בכיתה, כשמבקשים בקשות לעבור מקום וכדו' מבקשים באופן מכובד, כשפוגשים את המלמד מתייחסים יפה,) הורים אלו אפילו אם צ'יטוס לא יתנו, הרי שלרבי יהיה מוטיבציה להשקיע בבנם וכמובן לא יערער אחריהם אם לא הביאו כלום בפורים.
כואב הלב לשמוע מלמדים שעושים מעצמם הרבה מעבר דברים שאינם מחויבים מצד ההנהלה, כמו המחשות יוצאי דופן, אירועים של סיומים וכדו' מושקעים, פעילויות חברתיות וכדו', והורים שרואים את התמונות בדפי קשר אינם מגיבים מלבד שירבוט המילה מצוין בכל שורה וחתימה.
מנתונים בשטח אין כמעט הורים שנותנים משוב למלמדים במשך השנה (בניגוד לגננות וכדו')
זה ההזדמנות, אף אחד לא חייב אבל כל אחד יראה היכן הוא במשך השנה ולפי זה יראה את הצורך שלו, בתכליס הילדים הם המורווחים שיהיה להם מלמד עם חשק להאהיב עליהם את התורה והמצוות ולעשות מעבר למה שמחויב עפ"י חוזה עבודתו.
אנחנו נותנים 1,000 שח לרבה
הגיוני ומכבד
כל הכבוד, ברור שזה מבטא הערכה יוצאת מן הכלל ויהיה לטובת בנכם. אינני מכיר את בנכם אך יתכן שאתם חוסכים בכך טיפולים רגשיים וכדו' בהשקעתכם במלמד. אם כי אל תשתפו הורים אחרים בכמה שאתם נותנים כדי לא לגרום להם לחלישות הדעת וכדו'.
היום המנהל של אחד החיידרים החשובים ברכסים השאיר הודעה בקו של ההורים -
תזכורת לא להביא מעטפות עם כסף.
הסביר בצורה מאוד יפה ומכובדת את העניין, וגם הדגיש בעיקר זה הברכה מלב אל לב עם הערכה לרב'ה על כל ההשקעה וכו'....
יפה בעיני.
מכיר מנהל ת"ת גדול בירושלים שביקש לשלוח מכתבים לבית התלמידים להפסיק את המנהג, ואחד מגדולי הדור טען לו שהדבר גובל בגזל מהמלמדים ואסור לו לשלוח.
לכל הרבעס החשובים תפסיקו לאכול לחם לא לכם יש כאן הורים אברכים שאין להם שקל מיותר ומרוויחים הרבה פחות ממכם קצת צניעות והתחשבות ואם אתם באמת בעלי מידות תוציאו הודעה להורים לא להביא כסף כלל יש לכם תלונות על המשכורות תלכו להנהלה זה לא קשור להורים
ואני מציע לכולם להרים את הכפפה בכל כיתה וכיתה להפסיק אם המנהג הרע הזה
באמת אל תביאי, מי שלא יכול זה מובן, אך אין מקום לאסור על מי שכן מעוניין להביא.
(נשמע מהדברים שאת טעונה כלפי המלמדים, ואין לך מספיק מקום מעריך ומכבד למלמדים, עדיף כמה שאפשר שילדיך לא יחושו זאת ע"מ שהם כן יעריכו ויקבלו מהמלמדים וכך יגדלו בתורה ויר"ש)
גם אני עובדת הוראה והאמן לי ששנים דמיינתי להגיע למשכורת כמו שלך ומאמינה שלא כמוני שרפת זמן וכסף על תעודות.
צורם לי מאוד! ואני בטוחה שלא רק לי מה 500 ש' זה הההההמון !
היום אני עובדת עם מגזר שונה כל כך שהשמחה שלי וההכרת טובה ותודה שלהם זה שהילדים מחונכים וההורים מתקשרים להתייעץ ולדבר גם אחרי מספר שנים שחינכתי
ולכיתה שלי אני כל הזמן אומרת שזה הנחת שלי שעוד כמה שנים אני אראה אותם עושים מעשים טובים ונהיים אנשים יותר טובים!
כן, אני שמחה לקבל מתנות אבל לא זה מה שמחייה אותי , מחיה אותי שתלמיד מביא לי מכתב מלא שגיאות כתיב ואומר לי תודה על....שהורה אומר לי תודה ששמת לב ל...
ואני הולכת לכתוב משפט שאולי יעצבן פה הרבה אבל תרשו לי , לא פלא שכך תלמודי התורה שלנו נראים !!!
עצוב לי ועצוב לי מאוד!
אשריכם שאתם מצליחים לחנך לערכים ולהיות אנשים טובים יותר, ובאמת מלאכת המורות גם קשה, אך אין מקום להשוואה כפי שנכתב בתחילת התגובה.
לגבי המשפט שלא מעצבן אלא מנותק מהמציאות:
ב"ה התלמודי תורה כיום נראים מצוין ועוד הרבה יותר מדורות קודמים, הלמידה מתבצעת כיום ביותר מקצועיות, ההמחשות התרבו, המלמדים יותר מקצועיים, הגישה יותר מכילה וסלחנית מבעבר. ויש עוד הרבה דברים שדורנו התברך בתלמודי תורה, ואין כאן המקום לדון בזה.