דרוש מידע מתכנתת? יש מה ללמוד הנדסאית תוכנה בגיל 40, או שמאוחר מידי?

[i am]

לפעמים צריך לצאת מעמדת ההתגוננות הזאת של- אני מקבלת הרבה כי אני עובדת נורא קשה.
אלא- אני מקבלת הרבה ב"ה כי ככה המשכורת בתחום הזה ואני ב"ה עובדת דווקא בתחום הזה.

נכון.
הרווחיות של ההייטק לא נובעת בהכרח מעבודה קשה יותר, אלא מהערך הכספי של המוצרים.
כמובן שיש הרבה מתכנתות שעובדות יותר קשה מעובדות בעבודות אחרות.
וכמובן שיש גם הרבה עובדות בעובדות אחרות שעובדות יותר קשה ממתכנתות.

 

[אני456]

במקרים הנ"ל אף אחד לא האשים בהזדהות עם מקום העבודה ואובדן הערכים

יש פה כמה תזות שמתערבבות - הזדהות עם מקום העבודה ואובדן ערכים זה שתי דברים שונים לחלוטין.

להגיד אני עובדת במקום איקס בתחושת הכרת ערך עצמי, נראה לי משעשע משהו גם אם זה אני עובדת כמחנכת בוולף.
זה מגרד קצת יותר ממישהו שעוד לא מבין ממש מה הוא אומר אבל יודע שיש פה במה להשוויץ.

אבל בהיבט המעשי,
חברות הייטק עושות הרבה כדי לגרום לעובדים להרגיש כמה שיותר בבית (ואולי עוד תחומי העסקה שאני לא מכירה, מה שבטוח שבהייטק זה נעשה מתוך מחשבה והכוונה),
וכן אשה שרק מתחילה את דרכה בתחום יכולה להתבלבל מזה די בקלות, זה משהו שצריך להיכנס אליו במודעות ברורה.
ולא, תיק עם הלוגו של החברה הוא לא סימפטום.
אני בהחלט רואה בחורות שנכנסות והראש שלהן מסתובב קצת עד שהן מתקרקעות.

 

[עוגת בוקר]

כנראה שאצלכן הן ממש צוות חינוכי
המורות שאני מכירה מדברות בעיקר על המנהלת, על המורות האחרות, מצבן האישי,
ועל 2-3 תלמידות שיש מה לספר אליהן.
זה חינוכי בעינייך? כי בעייני לא. וגם לאשבתי.

לא אמרתי ששיח צריך להיות חינוכי.
מסכימה איתי שיש הבדל בין לדבר על ביה"ס לבין לדבר על רכבים למשל?
לא רואה הבדל בין לדבר על עבודת משרד לבין לדבר על רכבים למשל.
אלו שיחות שהמשב שלהן הוא חולין.

אולי יש כאן כאלו שידעו לפשט זאת יותר.

 

[קומפיילרית]

אז תסבירי למה.
אני הסברתי למה לא.

למה יש קונפליקט בין בית לעבודה בתכנות יותר?
כי תמיד תהייה את ההתלבטות של 9/8.5 שעות.
האם לקחת עבודה רחוקה יותר/פחות. (ואני יודעת שמדובר על היברידי, כן מדברת גם על היום/יומיים מהמשרד)

את בטוחה שאת מהתחום? כי את מדברת על מצבים נדירים שכמעט לא קיימים. מעסיק שמאפשר לרדת בשעות? כמה כאלה יש?

כמו שאמרה @java ,יש מעט מאד מעסיקים שמאפשרים 8 שעות ברמת החוזה. בטח לא בהייטק הארד קור. אולי ממשלתי או מערכות מידע.
ובכלל, השיח הזה לגמרי פאסה, כי בהייטק היום לא מודדים שעות ואין שעון נוכחות. יש משימות של הספרינט שצריך לסיים.


לא ממש ברור לי מה כ"כ מפריע לך שאשה מחליטה לעבוד עוד חצי שעה ביום בשביל אלפי ש"ח בחודש.
מי בדיוק החליט כמה צריך, שמעבר לזה זה לעבוד סתם? יש כלל אצבע מהו סכום שמפרנס טוב, כהגדרתך?

אני מהתחום כן.
לא אמרתי שזה פשוט להשיג משרה של 8 שעות. אבל ביננו כל אחת שרוצה יכולה לרדת בתנאים ולעבור למטריקס/ 3Base/כל חממה חרדית שנותנת 8 שעות. גם רוב חשכ"לים בירידה משמעותית בשכר יתנו 8 שעות.
זה לא עוד חצי שעה ביום אלא עוד שעה כמו שהסברתי ל @java
לגבי מרוויחה טוב לא יודעת אם זה כלל אצבע, מבחינתי זה אישה שסוגרת את החודש ומצליחה גם לחסוך קצת.
וזה ממש לא מפריע לי אישית.
העליתי שאלה שגם אני לגמרי מתחבטת בה,
האם נכון להוסיף/להוריד שעות על סכומים או ללכת על משרות מאתגרות יותר מבחינתי כאמא, רק כדי לחסוך/ לחיות ברמת חיים גבוהה יותר?

 

[shira bira]

מסכימה איתי שיש הבדל בין לדבר על ביה"ס לבין לדבר על רכבים למשל?

אם השיח על בית הספר כולל סיפורים על שכר, תקנים, ההיא אמרה לי ככה וההיא לקחה לי ריכוז טיולים אין לו שום יתרון ערכי על פני שיח על רכבים, שיחת שכר בחברת ההייטק או הפריימריז במפלגת העבודה

מקומות העבודה החילונים לא יצרו אתגר חדש בנושא. הם הוסיפו שכבה לאתגר הקיים של שיחות חולין בשבת.

 

[דאון]

מסכימה איתי שיש הבדל בין לדבר על ביה"ס לבין לדבר על רכבים למשל?

מי שיש לו ערך לא לדבר בשבת שיחות חולין - בד"כ לא מעוניין גם בסיפורים על בי"ס. זה בהחלט חולין.
אולי מה לימדו בשיעור יהדות או פרשת שבוע

 

[nc]

יש פה כמה תזות שמתערבבות - הזדהות עם מקום העבודה ואובדן ערכים זה שתי דברים שונים לחלוטין.

להגיד אני עובדת במקום איקס בתחושת הכרת ערך עצמי, נראה לי משעשע משהו גם אם זה אני עובדת כמחנכת בוולף.
זה מגרד קצת יותר ממישהו שעוד לא מבין ממש מה הוא אומר אבל יודע שיש פה במה להשוויץ.

אבל בהיבט המעשי,
חברות הייטק עושות הרבה כדי לגרום לעובדים להרגיש כמה שיותר בבית (ואולי עוד תחומי העסקה שאני לא מכירה, מה שבטוח שבהייטק זה נעשה מתוך מחשבה והכוונה),
וכן אשה שרק מתחילה את דרכה בתחום יכולה להתבלבל מזה די בקלות, זה משהו שצריך להיכנס אליו במודעות ברורה.
ולא, תיק עם הלוגו של החברה הוא לא סימפטום.
אני בהחלט רואה בחורות שנכנסות והראש שלהן מסתובב קצת עד שהן מתקרקעות.

ועל זה כתבנו שהתלהבות של בחורה היא בסה"כ עניין של גיל, זה עובר.
ואם מישהי מספרת שהיא עובדת במייקרוסופט, אז אולי ההתלהבות והקנאה הם באוזני השומעת? כי הרי אם היא היתה מספרת שהיא עובדת במשרד הבריאות זה לא היה מצלצל לה כהתנשאות...

 

[shira bira]

כי תמיד תהייה את ההתלבטות של 9/8.5 שעות.
האם לקחת עבודה רחוקה יותר/פחות. (ואני יודעת שמדובר על היברידי, כן מדברת גם על היום/יומיים מהמשרד)

זה קיים בעוד מקצועות.
וגם מורה יכולה להתלבט אם להוסיף עבודה כקב"סית (שזה שעות נוספות במינהל אחה"צ) או להתקדם לסגנות/ניהול/פיקוח.
הקונפליקט זהה, האפיונים שונים.

 

[עוגת בוקר]

אם השיח על בית הספר כולל סיפורים על שכר, תקנים, ההיא אמרה לי ככה וההיא לקחה לי ריכוז טיולים אין לו שום יתרון ערכי על פני שיח על רכבים, שיחת שכר בחברת ההייטק או הפריימריז במפלגת העבודה

מקומות העבודה החילונים לא יצרו אתגר חדש בנושא. הם הוסיפו שכבה לאתגר הקיים של שיחות חולין בשבת.

מי שיש לו ערך לא לדבר בשבת שיחות חולין - בד"כ לא מעוניין גם בסיפורים על בי"ס. זה בהחלט חולין.
אולי מה לימדו בשיעור יהדות או פרשת שבוע

ברור שבכל נושא יש רמות של חולין.
אבל בבסיס,
שיח על מה קרה בביה"ס ומה קרה במשרד,
יש הבדל.
לזה התכוונתי.

ולא התכוונתי להקצנה של תלושי שכר / שיעור יהדות.

 

[shira bira]

יש הבדל.

אין
מעטות המורות שהכרתי שיושבות על הספה בשבת או בשולחן ומצטטות ווארט מלקח טוב או שיעור יהדות.
רובן עסוקות בפכים הקטנים של היומיום וזה מאד אנושי.
ומאד יהודי לנסות לעצור את זה כשאנחנו על שולחן שבת בין שאני מורה ובין שאני בכל מקצוע אחר.

 

[קומפיילרית]

זה קיים בעוד מקצועות.
וגם מורה יכולה להתלבט אם להוסיף עבודה כקב"סית (שזה שעות נוספות במינהל אחה"צ) או להתקדם לסגנות/ניהול/פיקוח.
הקונפליקט זהה, האפיונים שונים.

אופס, כמה מורות יכולות לעבוד כקב"סיות. וכמה מהם ניתנת להם בכלל האופציה להתקדם לסגנות/ניהול/פיקוח?
רוב המורות היום מתחננות בכלל לתקן.
מצד שני היום כל מתכנתת עם 0 נסיון כבר נתקלת בשאלות שציינתי.

 

[shira bira]

אופס, כמה מורות יכולות לעבוד כקב"סיות. וכמה מהם ניתנת להם בכלל האופציה להתקדם לסגנות/ניהול/פיקוח?
רוב המורות היום מתחננות בכלל לתקן.
מצד שני היום כל מתכנתת עם 0 נסיון כבר נתקלת בשאלות שציינתי.

הקב"סית היא רק דוגמא (סביבי יש המון עובדות בממ"ד אגב).
יכלתי להביא עוד המון דוגמאות מתפקידי חשבות, תקציבאית במשרד פרסום, אחיות שמתלבטות אם לעשות משמרות לילה שיש בהן יותר כסף או להוריד ל75%. אבל זו לא הנקודה.

תרשי לי להניח שאת צעירה כי השיח שלך מאד אופייני למי שלא מכירה מגזרי תעסוקה אחרים.

מאמינה שזה ישתנה בהמשך. בהתחלה כולנו רואים רק מחור המנעול שלנו.
(הלכתי להוציא את השיניים מהכוס )

 

[QA Automation]

זה מפריע לך גם בתחומים אחרים, פחות ריווחיים? שואלת באמת.
נשים שעובדות בבנק הן גם חלק ממשהו מצליח. נשים שעבדו בפרטנר כשעוד היתה אורנג' היו חלק ממותג מטורף, היו להן מלא פעילויות הווי.
כל מי שעובדת במקום חילוני נמצאת בקשר עם חילוניים ולעיתים גויים.

זה לא באמת לצאת נגד להיות חלק ממותג או נגד מקום חילוני.
זה מכוון דוקא נגד נשים שמרויחות הרבה כסף בשני הנ"ל.
ולי אישית זה גורם לחשוב שהגורם הוא קנאה.

אני לא רוצה להוציא את הנושא הכלכלי כי כסף הוא כח, הוא יוצר מעמדות ואליטא.
נשים שעובדות בבנק כפקידות זוטרות בעיני הן לא מקור השוואה בדיוק כמו שמפתחת במטריקס היא לא נושא הדיון.
דברנו על תפוחים מול תפוחים, אם כן נלך על עובדת בכירה בבנק ישראל אם היא תטוס לכנסים כלכליים בעולם ותהיה בקשר עם יו"ר בנק ישראל, ותרגיש ותשדר שהיא חלק מאליטא מצליחנית אז אני מאמינה שזה יצרום לי באותה מידה.
ההבדל בין שתי הדוגמאות הוא שבנק ישראל יש אחד והסיכוי להכנס אליו הוא כנראה בערך כמו להיות ראש ממשלה, וסטארטאפים או חברות הייטק מצליחות שמשרתות מליארדי אנשים בעולם יש הרבה.

 

[אני456]

ואם מישהי מספרת שהיא עובדת במייקרוסופט, אז אולי ההתלהבות והקנאה הם באוזני השומעת? כי הרי אם היא היתה מספרת שהיא עובדת במשרד הבריאות זה לא היה מצלצל לה כהתנשאות...

אם השומעת עובדת כקופאית "בזול ובגדול" אז אולי, אם היא עובדת בIBM רק לא מרשרשת בזה, פחות.

ככלל אם כל בחינת תופעה חברתית תסתיים ב"היא סתם מקנאה" אפשר לסגור את הפורום,
ייתכן שיש פה היבט של קנאה כשהנושא צף, אבל להרגשתי לא בזה זה מתחיל ונגמר.

 

[loving music]

ככלל אם כל בחינת תופעה חברתית תסתיים ב"היא סתם מקנאה" אפשר לסגור את הפורום,
ייתכן שיש פה היבט של קנאה כשהנושא צף, אבל להרגשתי לא בזה זה מתחיל ונגמר.

יפה

 

[nc]

אני לא רוצה להוציא את הנושא הכלכלי כי כסף הוא כח, הוא יוצר מעמדות ואליטא.
נשים שעובדות בבנק כפקידות זוטרות בעיני הן לא מקור השוואה בדיוק כמו שמפתחת במטריקס היא לא נושא הדיון.
דברנו על תפוחים מול תפוחים, אם כן נלך על עובדת בכירה בבנק ישראל אם היא תטוס לכנסים כלכליים בעולם ותהיה בקשר עם יו"ר בנק ישראל, ותרגיש ותשדר שהיא חלק מאליטא מצליחנית אז אני מאמינה שזה יצרום לי באותה מידה.
ההבדל בין שתי הדוגמאות הוא שבנק ישראל יש אחד והסיכוי להכנס אליו הוא כנראה בערך כמו להיות ראש ממשלה, וסטארטאפים או חברות הייטק מצליחות שמשרתות מליארדי אנשים בעולם יש הרבה.

הנקודה היא שמי שעובדת במייקרוסופט היא לאו דוקא בכירה שם, ועדין זה הבאזז שנוצר סביבה.
טיסות לכנסים בשנתיים האחרונות התמעטו מאד מאד מאד. בכל תחומי התעסוקה.
בעיני ההשוואה היא יותר תפקיד ניהולי בבנק, ובסניפים שבסביבתי יש הרבה נשים חרדיות כאלה.

אם השומעת עובדת כקופאית "בזול ובגדול" אז אולי, אם היא עובדת בIBM רק לא מרשרשת בזה, פחות.

ככלל אם כל בחינת תופעה חברתית תסתיים ב"היא סתם מקנאה" אפשר לסגור את הפורום,
ייתכן שיש פה היבט של קנאה כשהנושא צף, אבל להרגשתי לא בזה זה מתחיל ונגמר.

אני באמת חושבת שמאחורי הרבה עקרונות מקודשים במגזר עומדים אינטרסים אנושיים , קטנים ומכוערים.
מאחר והוזכרו פה הרבה פעמים עובדות גאמפא שכאילו יותר קרייריסטיות מעובדות מחשבים "רגילות" , ומאחר ואני מכירה לא מעט עובדות גאמפא (נשים ,לא בחורות, כבר דנו בזה) שרובן המוחלט אמהות מסורות ונשים לא מתנשאות בעליל, המסקנה שלי היא שמדובר בסטיגמה הנובעת מחוסר היכרות או קנאה.

 

[shira bira]

ככלל אם כל בחינת תופעה חברתית תסתיים ב"היא סתם מקנאה" אפשר לסגור את הפורום

כל נושא שתסגרי באמירה כזו ישטיח את הדיון.
אבל לשייך תופעה חברתית-אנושית מקדמת דנא רק למגזר תעסוקה מסוים זה שטוח לא פחות.
אלו תופעות שהיו פה עוד לפני עידן הנשים החרדיות בתכנות. רק בלבוש שונה.

 

[java]

הנקודה היא שמי שעובדת במייקרוסופט היא לאו דוקא בכירה שם, ועדין זה הבאזז שנוצר סביבה.

בדיוק.
רוב הסיכויים שמפתחת משמעותית בסטרטאפ ששמו לא אומר לכן כלום - מתמודדת עם לבטי קריירה מורכבים הרבה יותר מזו שעובדת במיקרוסופט וחוץ מהר״צ הישיר שלה אף אחד לא מכיר אותה שם.

 

[loving music]

חוסר איזון בין בית לעבודה יכול לקרות לכל אחת בכל גיל ובכל משרה. המתכנתות שבינינו שדיברו על קרייריסטיות בכלל לא דיברו על שעות/שכר אלא על תחושה, ומשום מה הדיון חזר שוב ושוב לפרטים הטכניים של 8 שעות ו-24 דקות.

אלו תופעות שהיו פה עוד לפני עידן הנשים החרדיות בתכנות

ובגלל זה זה הופך לתופעה רצויה?
פעם למנהלת חשבונות היה סיכון ליפול להתנשאות (ככה הבנתי ממכן, לא שאני זוכרת או משהו), עוד יותר פעם זה קרה למורות, היום זה קורה יותר למתכנתות.
כל דור עם יתרונתיו וחסרונותיו, וזה שבמקרה המתכנתות מרוויחות יפה לא הופך את כל מי שמעלה את הצדדים השונים לקנאי

 

[אני456]

אני באמת חושבת שמאחורי הרבה עקרונות מקודשים במגזר עומדים אינטרסים אנושיים , קטנים ומכוערים.
מאחר והוזכרו פה הרבה פעמים עובדות גאמפא שכאילו יותר קרייריסטיות מעובדות מחשבים "רגילות" , ומאחר ואני מכירה לא מעט עובדות גאמפא (נשים ,לא בחורות, כבר דנו בזה) שרובן המוחלט אמהות מסורות ונשים לא מתנשאות בעליל, המסקנה שלי היא שמדובר בסטיגמה הנובעת מחוסר היכרות או קנאה

מבחינתי תחליפי את מייקרוסופוט בכל חברת הייטק בינלאומית שהשם שלה מוכר ויושבת בין תל אביב להרצליה.

ואני אישית לא דיברתי על קרייריזם, פגשתי קרייריסטיות במטריקס שקיבלו 8 אל"ש, ופגשתי נשים שהבית והעבודה היו אצלן במקום ראשון מכל היבט גם כשעבדו כר"צ במקומות "שווים"

דיברתי על הבחורות שמתחילות את צעדיהן הראשונים בעולם גדול וטובעני, הן נושמות את הדרייב במשרד, מודעות לטבלת השכר ומה נדרש מהן להשקיע כדי להתקדם בה, הן מקבלות צ'ופרים שווים, פתאום מי שצריך למצוא חן בעיניה היא לא המחנכת, והן ברגע הראשון מרגישות מחויבות למרוץ הזה בכל כוחן.
הרבה פעמים הן לא באות, מחתימות כרטיס, עושות את העבודה המשעממת שלהן והולכות הביתה, כי זה לא מה הקצב במשרד משדר.