ציפורי
עוד יום של חקירה נגדית של עד התביעה ארנון מילצ'ן; הוא אישר שהיו חילופי מתנות הדדיים עם משפחת נתניהו, הסביר שהפרקליטות הוליכה אותו שולל, סיפר שנגרם לו רק נזק בעניין ערוץ 10, ופירק את עניין עמלות המפרסמים. תיק 1000 מתפורר
כצפוי, השבוע השני
לעדות מילצ'ן נפתח בעוד מפולת לפרקליטות. אתמול ריסק עו"ד עמית חדד את הנושאים של ערוץ 10 ושל מיזוג קשת-רשת ב"הטבות" לכאורה שנתניהו העניק לו בשני הנושאים.
שוב ושוב חזר מילצ'ן על מה שאמר במקרים הקודמים וגם בחקירותיו במשטרה: נתניהו לא עזר לי, לא ביקשתי שיעזור לי, לא ביקשתי בכלל הקלה ובמקרה של מיזוג קשת-רשת יידעתי אותו לא במסגרת החברות בינינו אלא כי היה שר התקשורת.
***
מי שהצטרף לריסוק התזה של "פעולה בניגוד עניינים" היה, כרגיל, השופט משה בר-עם: הוא שאל את מילצ'ן האם היה מו"מ בנושא הזה, איזשהו דיבור שהבשיל למו"מ, או שזה היה רק רעיון. מילצ'ן השיב שזה תיאור מדוייק, שמדובר היה בביצה שלא נולדה (תרנגולת בפיו), רק רעיון שלא הבשיל לשום פעולה שלטונית.
מתנות הדדיות בלי תלונות
לעו"ד חדד היו כמה נגיעות מהותיות בנוגע לחברות בינו לבני הזוג נתניהו, למתנות ההדדיות, לכמויות השמפניות והסיגרים ולחקירה הראשונה שבה כעס על נתניהו.
מילצ'ן אישר שהיו מתנות הדדיות (אמנם לא באותם שווי מן הסתם), ששרה נתניהו הביאה מספר פעמים מתנות לילדיו וגם מתנות לאמנדה רעייתו (כמו שרשרת זהב, מגש וקמע) – זאת בניגוד לתזות של הפרקליטות שלא היתה שום הדדיות.
כמו כן אישר שוב מילצ'ן שלא היה בקיא בפרטים של השמפניות והסיגרים, של המחירים ושל ההיקפים (בניגוד לתיאוריות שהוא ידע על כל שקל) וחשוב מזה: שבני הזוג נתניהו לא התלוננו מעולם בפניו למה לא הביא סיגרים או לא הביא שמפניות – וזה שוב בניגוד לתזת ה"דרישות" של הפרקליטות ושופריה.
כמו כן אמר מילצ'ן ש"שמות הקוד" של "וורדים" ו"עלים" היו מן משחק של "שובבות" כהגדרתו, שבו הוא ובני הזוג נתניהו הרבו בכינויים לאנשים ולחפצים – ולא היתה שום כוונה להסתיר את הדברים, שהיו גלויים לכל מי שהכיר את מילצ'ן ואת בני הזוג נתניהו.
מי הוליך שולל את מילצ'ן?
בסוף השבוע הדהדו השופרות
גיא פלג ואמנון אברמוביץ' ואחרים את האמירה של מילצ'ן כאילו "נגעל" מהתנהגותם של בני הזוג נתניהו.
ובכן, מילצ'ן שוב אמר שהוא ביקש מהחוקרים למחוק את זה והם סירבו. הוא הוסיף כי הוא נלחץ מאוד מהחקירה הראשונה ולכן אמר דברים שהוא לא שלם איתם.
למשל, בחקירה הראשונה הוא גם ניסה לשנמך את רמת החברות עם נתניהו ל"ידידות" אבל בחקירה השנייה הוא כבר תיקן את עצמו ואמר שמדובר בחברות קרובה מאוד, כמו של משפחה.
הסיבה לכעסו של מילצ'ן בחקירה הראשונה היתה, לדבריו, גם בגלל הלחץ מהחקירות וגם בגלל שחש שנתניהו הוליך אותו שולל בנושא האישור מהייעוץ המשפטי למתנות.
מילצ'ן התכוון כנראה ליועץ המשפטי לממשלה, אלא שנתניהו התייעץ עם עורך דינו הפרטי יעקב ויינרוט ז"ל (שאישר לו לקבל מתנות מחברים) ובנוסף היה מסמך של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה שלומית פרגו ברנע, סיכום ישיבה שבה היא כותבת שמותר לקבל מתנות בין חברים.
את העדות של וינרוט ואת המסמך של פרגו ברנע הסתירו החוקרים ממילצ'ן וזה, אני מעריך, היה יכול לחסוך ממנו את כעסו על נתניהו.
ראש הממשלה לא הוליך אותו שולל, הוא אכן התייעץ עם עורך דינו וקיבל אישור.
נקודה מעניינית: יהודה וינשטיין, לשעבר היועץ המשפטי של הממשלה, אמר בעדותו שלא מדובר בשאלות שאמורות להיות מופנות אליו אלא לפרקליטיו של ראש הממשלה.
המסקנה שלי מכל האירוע הזה – לא ממש מפתיעה: שהחוקרים וליאת בן ארי הוליכו שולל את מילצ'ן כדי להפנות אותו נגד נתניהו. זה עבד קצת בחקירה הראשונה, אלא שמילצ'ן הבין מהר מאוד שהחוקרים עושים עליו תרגילים ומנסים לסכסך בינו לבין נתניהו. "אנחנו חברים ועדיין חברים", אמר מילצ'ן.
מופע אימים ותרגילי הסחה כושלים
גם אתמול נמשך
מופע האימים של ליאת בן ארי כשהפעם היא נעזרת באלון גילדין, שהחליף את קרן צבירן שחזרה ארצה וישבה באולם הדיונים יחד עם יוני תדמור. בן ארי וגילדין הרבו בהתנגדויות סרק כדי להוציא את עו"ד חדד משיווי משקלו אך זה לא עזר להם.
בסופו של דבר, החבורה הזו מתקשה להפנים: האמת הרבה יותר חזקה מכל תרגילי ההסחה.
***
ולסוגיות של מיזוג קשת-רשת וערוץ 10 שקרסו אתמול ולמעשה קרסו כבר בעדויות מילצ'ן במשטרה
מילצ'ן הודה: נתניהו לא סייע לי באפשרות למיזוג קשת-רשת
לפי כתב האישום נתניהו עבר עבירה של הפרת אמונים, בכך שנעתר לבקשתו של מילצ'ן לסייע לו בענייני רגולציה בכל מה שקשור לקידום עסקת מיזוג רשת-קשת (הבעלים של ערוץ 12 ו-10 בזמנו, היום 13).
הפרקליטות טוענת כי נתניהו זימן בשעת לילה מאוחרת את מנכ"ל משרד התקשורת דאז
שלמה פילבר לפגישה "חשאית" והנחה אותו לסייע למילצ'ן תוך שראש הממשלה פועל בעצמו לקדם את העסקה.
לפי טענות הפרקליטות פילבר הבהיר במהלך הפגישות, על דעתו של ראש הממשלה, שמשרד התקשורת לא יהווה חסם לביצוע המיזוג.
לאחר מכן התקיימה פגישה נוספת, גם בה דן נתניהו, יחד עם מילצ'ן ופילבר, על ההיבטים העסקיים והרגולטוריים הקשורים במיזוג.
עם זאת, הפרקליטות מודה שהעסקה לא הבשילה על רקע חוסר הסכמה בין בעלי המניות של רשת וקשת. הפרקליטות בנתה גם כאן איזושהי תיאוריה שנתניהו נדרש לסייע למילצ'ן בענייני רגולציה ואף הנחה את פילבר לסייע למילצ'ן בתחום זה.
אלא שהפרקליטות מתעלמת לחלוטין מהשלב המקדמי בו התרחשו האירועים שבכתב החשדות.
פילבר, גם לפי עדותו, לא נדרש "לסייע" אלא לתאר את התמונה הרגולטורית-חוקית של אפשרויות המיזוג. הוא ממילא לא הרגולטור המאשר, על רשות התחרות והרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה.
והדבר הכי חשוב: כדי שיהיה "סיוע" רגולטורי צריך שיהיה למי ולמה לסייע. בכל מה שקשור למיזוג רשת-קשת אנחנו מדברים על ביצה שלא באה לעולם, ושאפילו המטילה שלה לא באה לעולם.
בשלב שבו עוסק כתב האישום מיזוג רשת קשת היה בבחינת רעיון ופחות מזה.
בין השלב שבו הדברים אחזו ועד לשלב השלמת המיזוג פעור ים שלם. נדרש היה שבעלי המניות של קשת ורשת יסכימו באופן עקרוני למיזוג; נדרש היה לקיים משא ומתן בין מילצ'ן לאודי אנג'ל (בעל השליטה הדומיננטי דאז ברשת) בדבר הצטרפותו של מילצ'ן כמשקיע ברשת; לאחר מכן היה צריך לסכם באופן סופי על מיזוג שתי החברות; נדרש היה לקבל את אישור הממונה על ההגבלים העסקיים; ובסוף כל הסופים, נדרש היה לקבל את אישור מועצת הרשות השנייה, שהיא סוברנית להחליט כרצונה. לא פילבר ובוודאי שלא נתניהו יכולים "לסייע" בהחלטה כזו.
כלומר, היה מרחק ענק בין שלב השיחות שמתואר בכתב האישום ועד ליום שבו נדרשו הקלות רגולטוריות, אם בכלל. השלב שתואר בכתב האישום היה שלב שבו מיזוג קשת-רשת היה רעיון תיאורטי, מעין משאלת לב.
ולכן – ממילא, בשלב טרום עוברי שכזה, אין מה לדבר על סיוע רגולטורי. מבחינת התפתחות הדברים, הרי שנדרשו מילצ'ן והבעלים של קשת ורשת לעבור משוכות עסקיות משמעותיות כדי שהמיזוג יהפוך מרעיון אמורפי לתוכנית עסקית ממשית. השיחות בעניין היו עמוק בתחום העסקי, כשסיוע רגולטורי בכלל לא היה רלוונטי.
ומילצ'ן העיד על כך בעצמו.
חוקר: או-קיי מה קורה אז?
מילצ'ן: מה קורה אז? אודי מודיע לנו שאין שום אפשרות להגיע להסכמים עם מוזי (ורטהיים ז"ל, בעל השליטה בקשת).
חוקר: ומה עם שלמה פילבר? שבלי קשר היה אמור לבדוק לך את הנושא הזה?
מילצ'ן: הודענו שאין אין מה אין לא, לא הצלחנו להגיע להסכם.
חוקר: לא הוא אומר לך שהוא בדק וזה לא אפשרי מה אומר לך פילבר?
מילצ'ן: לא לא הגענו.
חוקר: (מילים לא ברורות).
מילצ'ן: לא הגענו לשלב הזה.
מילצ'ן: לא הגעתם לשלב הזה?
מילצ'ן: לא הגענו לשלב הזה.
חוקר: שוחחת עם נתניהו על העניין הזה? על הבדיקות על מה שקורה?
מילצ'ן: לא.
מילצ'ן למעשה סיפר שהצדדים לא הגיעו להסכמות ראשוניות ובסיסיות ביותר – האם ברצונם להתמזג וכיצד – ולכן אפילו לא ניתן היה לנסח את השאלות המתאימות כדי לקבל תשובות, ולו אינפורמטיביות, בתחום הרגולציה; בוודאי שלא היה מקום לדבר או לבקש סיוע.
נתניהו סייע למילצ'ן בערוץ 10? הוא רק גרם לו להפסדים
הפרקליטות ייחסה לנתניהו עזרה למילצ'ן בכל הקשור לערוץ 10. לפי כתב האישום נתניהו לא נמנע מלעסוק בנושאים הנוגעים לערוץ 10 למרות שידע כי למילצ'ן יש עניין אישי בערוץ.
בכלל זה, נתניהו שוחח עם מילצ'ן לכאורה על האפשרות לקדם חוק שיגביל את גובה העמלות שגובים משרדי פרסום מאמצעי תקשורת.
אלא שכל התיאור בכתב האישום בנוגע לערוץ 10 משקף את הבורות המכוונת של אנשי הפרקליטות בנושאי רגולציה ותקשורת.
חומר החקירה מלמד בכלל שלמילצ'ן לא היה אינטרס ממשי בערוץ 10 החל משנת 2009 לאור הפסדיו העצומים – כ-50 מיליון דולר (מילצ'ן אמר אתמול שהוא היה "משקיע פאתטי, בעל חוב פאסיבי").
רו"ח פלדמן, שהיה אחראי על עסקיו של מילצ'ן בישראל, הסביר כי למעשה משנת 2009 לא היה למילצ'ן אינטרס כלשהו בערוץ 10. איך אפשר לעזור למילצ'ן שאין לו שום אינטרס בערוץ?
רו"ח פלדמן: … כבר משנת 2009 מילצ'ן לא נמצא בערוץ. מבחינה משפטית מילצ'ן עדיין החזיק את המניות ואת החוב, אם כי לא החזיק פוזיציה בדירקטוריון. אני רוצה לחדד כי האחריות של מילצ'ן הייתה בגובה החוב. כלומר לא הייתה למילצ'ן ערבות אישית.
כלומר, אם כבר משנת 2009 למילצ'ן אין אינטרס כלכלי בערוץ 10, הרי שבוודאי שנתניהו לא פעל בניגוד עניינים כלשהו כאשר טיפל בענייני ערוץ 10 ממועד זה ואילך.
מכל מקום, חומר החקירה מלמד שכאשר נתניהו התערב בנעשה בערוץ 10 הרי שהדבר היה לרעת הערוץ, ובעצם לרעת האינטרסים של מילצ'ן, בתקופה שהיו לו כאלה.
נתניהו סיפר בחקירתו כי הוא היה מעוניין לסגור את הערוץ, ורק בעקבות לחצים מצד היועצים המשפטיים הערוץ לא נסגר בסופו של יום.
אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, תמך גם הוא בכך שנתניהו היה מעוניין לסגור את הערוץ, ורק התערבות שלו ושל היועץ המשפטי לממשלה דאז ויינשטיין מנעה את סגירת הערוץ בשנת 2014.
גם מעורבים אחרים שנחקרו במסגרת הפרשה סיפרו שנתניהו היה נחרץ בדעתו לסגור את ערוץ 10 בגלל חובותיו הרגולטוריות שלא מולאו ורק היועצים המשפטיים בלחץ של "כוכבי" הערוץ מנעו זאת מנתניהו.
מילצ'ן אף סיפר שלמיטב ידיעתו שנתניהו רצה לסגור את ערוץ 10, והמשמעות מבחינתו זה הפסד של עשרות מיליוני דולרים. מילצ'ן גם הסביר בחקירתו שהוא רואה בנתניהו אחראי על כך שהפסיד עשרות מיליוני דולרים בכך שנכנס בכלל כמשקיע בערוץ.
אם נתניהו ביצע רק פעולות שפגעו באינטרסים הכלכליים של מילצ'ן בערוץ 10; ואם מילצ'ן עצמו ראה את נתניהו אחראי על ההפסדים העצומים שספג בשל היותו בעל מניות בערוץ 10 – הרי שברור שלא ניתן לדבר על פעולה בניגוד עניינים, בוודאי שלא כזו שמקימה עבירה של הפרת אמונים (שממילא גם התיישנה).
עמלות המפרסמים
בנוגע לסוגיית קידום חוק שיגביל את גביית העמלות ממפרסמים – גם פה הכניסה הפרקליטות סעיף שאינו נתמך במציאות.
הטענה בדבר מעורבותו של נתניהו בקידום החוק נלמדת משיחה מוקלטת בין עד המדינה ניר חפץ לבין מילצ'ן. בשיחה ציין מילצ'ן בפני חפץ, שנתניהו התחייב לקדם חוק מסוג זה. העד היחיד שנשאל אודות השיחה היה
ניר חפץ.
נתניהו ומילצ'ן כלל לא נשאלו בנושא, ולמעשה אין כל ראיה קבילה בחומר לכך שהשניים שוחחו על האפשרות לחוקק חוק מסוג זה.
חפץ לעומת זאת, ציין שההצעה להגביל את גובה העמלות הייתה יוזמה שלו שנועדה בכלל להשכין שלום במלחמה בין נוני מוזס לשלדון אדלסון.
עוד סיפר חפץ שהוא גילה לראשונה שמילצ'ן ונתניהו שוחחו בנושא רק במסגרת שיחתו עם מילצ'ן.
מעניין לציין שבשיחה בין מילצ'ן לחפץ, סיפר מילצ'ן שנתניהו ציין בפניו שמדובר בחוק שמצוי ב-"DNA" שלו ושהוא סבר שראוי לקדם חוק מסוג זה עוד לפני שכיהן כראש ממשלה.
יתרה מזו, לפי השיחה בין מילצ'ן לחפץ לא רק שנתניהו לא קידם חוק שאמור להגביל את גובה העמלות שגובים משרדי הפרסום, אלא שלפי דבריו של חפץ נתניהו טען בפניו שאין בכוונתו לקדם חוק מסוג זה.
עוד עולה מתמליל השיחה ומחקירתו של חפץ שהחוק כלל לא נועד לשרת את מילצ'ן וערוץ 10, אלא מדובר בחוק כללי שאמור היה להיטיב עם כלל אמצעי התקשורת, ובכלל זה העיתונות הכתובה וערוצי הטלוויזיה.
בנסיבות אלה, כאשר מדובר בחוק כללי שנועד לשרת את כל אמצעי התקשורת; כאשר אין כל עדות ששופכת אור על השיחה שהתקיימה, אם התקיימה, בין נתניהו לבין מילצ'ן בנושא חוק שיגביל את עמלות המפרסמים; ועיקר העיקרים, כאשר נתניהו לא קידם את החוק ולא ביצע פעולה שלטונית כלשהי לצורך קידום חוק מסוג זה –
ברור שלא ניתן לדבר על הפרת אמונים, אפילו אם האירועים לא היו מתיישנים.