דרוש מידע מקומות מגורים אפשריים לזוצ ליטאי אברכי- לקנייה

[עו"ד נתן רוזנבלט]

המחירים מליון ומעלה.
אין שם (בנתיים..) בנייה רוויה.
יש בתים דו משפחתיים והכל צמודי קרקע.
כמובן שיש גם וילות בודדות.
בפרויקט שהסתיים עכשיו יש רק צמודי קרקע, בפרויקט שעתיד להבנות (של 200 יח’) ושעכשיו נמצא במכירות, כן אמור להיות בנייה של 2 קומות.

יש גם בעייה עם הוילות הללו, שהבנקים לא אוהבים את ה"בר רשות" ולכן קשה לקבל הלוואות. אבל הכל שווה, כי אין כמעט עוד מקום בציבור החרדי שאפשר לגור בצמוד קרקע.

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

@עו"ד נתן רוזנבלט
בעבר דיברת על רצף יישובים חרדים מבית שמש לדרום,
זה היה נשמע חלום,
שים לב למה שכתוב בכתבה, אולי הגיע הזמן לקדם את זהעבור הציבור החרדי?

"וילה במחיר של דירה במרכז" כבר לא תספיק כדי למשוך אנשים לנגב המערבי

***

www.themarker.com

מינהלת תקומה שואפת להגדיל את ההתיישבות הסמוכה לגבול רצועת עזה, ולמשוך לאזור אוכלוסייה חזקה ■ מסמך שניסח המכון לרפורמות מבניות מציע תכנון רחב יותר של כל הנגב הצפון־מערבי, כולל נתיבות ואופקים, כרצף הממשיך את יישובי מישור החוף עד באר שבע


הממשלה החליטה היום (א') על קווי המתאר לתוכנית האסטרטגית לשיקום יישובי הנגב המערבי. מסמך שהכין מכון מחקר פרטי מציע תכנון חדש לכל הנגב המערבי, שיכניס לתוכנית כ–100 יישובים נוספים תוך הגדלת שטח הערים והיישובים הקיימים בכ–50%, ואולי אף הקמת עיר נוספת.

לצערי חסום לי אשמח להעלאת התוכן.

אני דברתי על רצף מבית שמש (ובעצם ירושלים וקרית יערים) ועד לערד שלא יהיה רבע שעה בלי יישוב חרדי. יום יבוא וזה יקרה. הלוואי שהדור שלנו יזכה עדיין לראות את זה.

 

[אבי ג -]

"וילה במחיר של דירה במרכז" כבר לא תספיק כדי למשוך אנשים לנגב המערבי​

מינהלת תקומה שואפת להגדיל את ההתיישבות הסמוכה לגבול רצועת עזה, ולמשוך לאזור אוכלוסייה חזקה ■ מסמך שניסח המכון לרפורמות מבניות מציע תכנון רחב יותר של כל הנגב הצפון־מערבי, כולל נתיבות ואופקים, כרצף הממשיך את יישובי מישור החוף עד באר שבע

פריחה בעוטף עזה. זה לא אותו הנגב, זה לא אותו הבית. צילום: אליהו הרשקוביץ

הדר חורש


הממשלה החליטה היום (א') על קווי המתאר לתוכנית האסטרטגית לשיקום יישובי הנגב המערבי. מסמך שהכין מכון מחקר פרטי מציע תכנון חדש לכל הנגב המערבי, שיכניס לתוכנית כ–100 יישובים נוספים תוך הגדלת שטח הערים והיישובים הקיימים בכ–50%, ואולי אף הקמת עיר נוספת.

מינהלת תקומה, שמונתה על ידי הממשלה לשקם את אזור הנגב המערבי ולנהל את החזרת התושבים ליישוביהם, מתמקדת בפתרונות הביניים לשיכון וטיפול במפונים, עד למועד בלתי ידוע שבו יוכלו לשוב לבתיהם. התוכניות לשיקום (מילה שכובסה במסמכים הרשמיים ל"תקומה") עדיין בחיתוליהן, וכלולות במסגרת "השלב השלישי", שבו אמורה המינהלת להציג תוכנית לחמש שנים במסגרת "חוק חבל התקומה", שתגבש המינהלת והממשלה תגיש לכנסת.


היום קיבלה הממשלה החלטה על גיבוש תוכנית חומש לשיקום הנגב המערבי במסגרת הצעת חוק ותקציב שטרם התקבלו. הצעת ההחלטה היא מסמך פומפוזי שאינו מכיל הוראות ביצוע ולוחות זמנים. נוסח ההחלטה רווי מליצות וביטויים כמו "פישוט הליכים", "מומחיות וידע אינטר־דיסציפלינריים" ואפילו "שגשוג בר־קיימא", ללא החלטה מחייבת כלשהי. מסגרת התקציב המוקצה למיזם השיקום נקבעה ל–18 מיליארד שקל לחמש שנים.


את המסגרת לתכנון אזור הנגב המערבי הגדיר ראש המינהלת, משה אדרי, בדברים שאמר בוועדת הכנסת לביקורת המדינה: "חזון המינהלת הוא לא להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לחזור וליישב מחדש את הקהילות, לחדש ולהרחיב את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני".

שדות חיטה בעוטף עזה. המכון לרפורמות מבניות מציע לכלול בתוכנית כ-100 יישובים נוספיםצילום: אליהו הרשקוביץ

• ריפוי ותקומה: במקום מועצות אזוריות וערים, עיר אזורית חדשה בנגב המערבי
• מינהלת התקומה מחלקת מקדמות, אבל חלק מהיישובים שנפגעו יישארו בחוץ
• מינהלת תקומה הוקמה עקב מחדל. חמש שאלות יקבעו אם תהפוך למחדל בעצמה

החלום נגוז

התוכנית הכללית היא לבנות מחדש את היישובים, לחזק את כלכלת האזור ואת יכולת המשיכה למתיישבים חדשים, תוך שאיפה להגדיל בשיעור ניכר את היקף ההתיישבות. האתגר הוא להפוך את אזור האסון לחבל ארץ מתחדש, המושך אליו ציבור מגוון, ובעיקר אוכלוסייה צעירה וחזקה. נראה שהטריקים הישנים של הטבות מס והבטחות להקמת בסיסי צבא לא יספיקו הפעם. האתגר הגדול יהיה פיתוח מוקדי תעסוקה ואיכות חיים החורגת מהחלום הישן של "וילה במחיר של דירה בעיר".


הגוף המרכזי האמור לעסוק בתכנון הוא מינהל התכנון הממשלתי, בראשות נתן אלנתן, הכפוף למשרד הפנים. מינהל התכנון עוסק כיום בעיקר בפתרון בעיות בטווח הקצר, כמו הקלה על בנייה מהירה של מבנים זמניים עבור המפונים. לטווח הארוך יידרש שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה, והמינהל יעסוק בהיבטים חברתיים, מינהליים, כלכליים ותחבורתיים, לצד שיקולי ביטחון.


בניגוד לדרישה להקים ועדת תכנון עצמאית ליישובי הנגב המערבי, בוועדה לתכנון ובנייה במחוז דרום טוענים כי אין סיבה להוציא את האזור לוועדה עצמאית שעשויה לפעול על פי שיקולים מקומיים שאינם מתאימים לצורכי האזור.

בסופו של דבר לא תהיה לתוכניות המקומיות תקומה אם שרי הממשלה ופקידיה לא יעבירו את מרבית סמכויות התכנון לשלטון המקומי — ראשי המועצות האזוריות והערים. אנשי השלטון המרכזי נוהגים להזהיר מפני החלטות פסולות ושחיתות הפושה בשלטון המקומי, אבל בשנים האחרונות נראה שגם בתחום זה הפירמידה התהפכה, וככל שעולים במעלות השלטון גדל הסיכון להתנהלות עבריינית ולהחלטות בלתי מקצועיות המתקבלות על פי שיקולים זרים.


ביקורת מעניינת על התוכנית הממשלתית נשמעה במסמך שנשלח למנכ"ל משרד ראש הממשלה והוצג לאנשי מינהלת תקומה לקראת הדיון בהחלטת הממשלה. המסמך נשלח על ידי המכון לרפורמות מבניות, גוף מחקר שבבעלות חברה לתועלת הציבור שהקים ומממן עו"ד שרגא בירן, שעשה חלק גדול מהונו בעסקות הפשרה של קרקעות חקלאיות לבנייה.

שרגא בירןצילום: אייל טואג

"אי־אפשר להכליל בתוכנית התקומה רק את קו הדמים. קו ה-7 ק"מ מגבול רצועת עזה הוא קו שרירותי, החותך את חבל הארץ באופן לא הגיוני"

המכון מציע רפורמות לצמצום פערים חברתיים וכלכליים. חלק מהרפורמות עוסקות גם בחלוקה מחדש של בעלות ושליטה בקרקע, תחום שלדעת בירן הוא אחד הגורמים העיקריים לאי־שוויון.

ההצעה המרכזית של בירן היא להרחיב את תחום התכנון מ–25 היישובים המוגדרים בתחום הנגב המערבי, כולל שדרות, ולתכנן מחדש את האזור הכולל גם את הערים נתיבות, אופקים והיישובים סביבן. המסמך מציג תוכנית כוללת להתחדשות עירונית וכפרית, שרואה את היישובים הכפריים כחלק מאזור שכולל גם את הערים.


"אי־אפשר להכליל בתוכנית התקומה רק את קו הדמים", אומר בירן. "קו ה–7 ק"מ מגבול רצועת עזה הוא קו שרירותי החותך את חבל הארץ באופן לא הגיוני, ומשאיר מחוץ לתכנון את נתיבות, שנמצאת במרחק 7.2 ק"מ מהגבול. התוכנית מציעה לראות את אזור התכנון כרצף הממשיך את יישובי מישור החוף, לאורך הנגב המערבי ועד באר שבע.

"זהו חזון לפיתוח הנגב המערבי", אומר האדריכל עופר קולקר, השותף לעריכת התוכנית. "זה שטח פנוי שיכול להכיל אוכלוסייה גדולה בהרבה מזו הקיימת, ולספק מלאי גדול של דיור בר־השגה למשפחות".

בית באופקים שנשרף על ידי מחבלי החמאס. בתוכנית השיקום שמציע בירן ייכללו גם נתיבות ואופקיםצילום: אייל טואג
בירן מציע להגדיל את שטח היישובים והערים (שדרות, נתיבות ואופקים) הכלולים בתוכנית בכ–50%, כדי לספק קרקע משלימה שתוענק לקבלנים שיבצעו פרויקטים להתחדשות עירונית. "התוספת לא תהיה על חשבון היישובים הסמוכים, אלא בקרקעות בור לא מעובדות שיתווספו לערים ויאפשרו התחדשות עירונית של תוספת דירות בלי להעמיס על הערים צפיפות בלתי נסבלת".

קולקר מסביר שהגדלת הצפיפות חיונית לתוספת אוכלוסייה, ויצירת הצפיפות המינימלית הנדרשת לעיר מתפקדת עם מרכזי מסחר, תרבות, בידור ובילוי, אולם אין להקים באזור מגדלי דירות גבוהים שהמגורים בהם יקרים מדי עבור אוכלוסייה עם הכנסות ממוצעות או נמוכות.

"התשובה לתוכנית הסיסמתית של הממשלה היא פיתוח מרחב חדש בשטח הנגב המערבי כולו והגדלת האוכלוסייה במרחב של 1,750 דונם לאוכלוסייה חדשה, שתוכל ליהנות ממרחב חדש של איכות סביבה חברתית, קידמה אקדמית ועידן חדש לתושבי השכונות הוותיקות. החזרה על סיסמאות העבר נועדה להקפיא את הפריפריה לטובת פיתוח של המרכז בלבד", אומרת הכלכלנית ד"ר שגית אזרי ויזל, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות במכון.

על פי התוכנית, גם הקיבוצים והמושבים יזכו להגדלת שטחי המגורים ב–50% ולהרחבת הקליטה. התוכנית תומכת בהעברת קרקעות המגורים, אותן חוכרים היישובים מהמדינה (המשמשת מתווך בין קק"ל, בעלת הקרקעות, לתושבים) לבעלות התושבים, "כדי להעביר לתושבים את השליטה בתכנון".

שדה חמניות ליד עלומים. ועדת התכנון שתקום אמורה להיות בשליטת המועצות האזוריות בעוטף עזהצילום: אליהו הרשקוביץ
"לשקול הקמת עיר נוספת"

בין היישובים הכפריים לעיר הסמוכה יפרידו, על פי התוכנית, שוליים ירוקים — שטח פתוח שבו יעברו שבילים לאופניים והליכה ברגל. נחל שקמה, החוצה את הנגב בחלק הצפוני של האזור המתוכנן ומסתיים במאגר מים גדול באזור זיקים, אמור להיהפך לפארק ענק לטיולים, ספורט ונופש. קולקר ובירן סבורים שיש גם להגדיל את מספר היישובים בנגב המערבי, ולדעת קולקר אף יש מקום להקים עיר נוספת, רביעית, בחלקו הדרומי והפחות מיושב של האזור.

בירן דוחה את האפשרות שהשטחים שיסופחו לערים וליישובים הקיימים נחשבים בעיני ארגוני הסביבה לשטחי טבע פתוחים שיש לשמרם. "אלה שטחי בור. אין להם שום שימוש אחר. התוכנית תגאל את השטחים הפתוחים. היא שומרת עליהם ותמנע קניבליזציה נוספת של הערים שמספחות אליהן שטחים על חשבון הכפרים. הצמיחה של הערים צריכה להיות באמצעות תוספת שטחי הבור והגדלת הצפיפות בהתחדשות עירונית וכפרית", הוא אומר.

הצלחת התוכניות לפיתוח אזורי לא תתיישב כנראה עם שימור השטחים הפתוחים שמשכו בעבר תושבים חדשים לנגב המערבי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:​

 

[אליהו פ]

יש גם בעייה עם הוילות הללו, שהבנקים לא אוהבים את ה"בר רשות" ולכן קשה לקבל הלוואות. אבל הכל שווה, כי אין כמעט עוד מקום בציבור החרדי שאפשר לגור בצמוד קרקע.

בכל הפרויקטים הדירות והוילות קיבלו גם כן את כל ההיתרים הנדרשים, רק הבתים הפרטיים של הבנה ביתך לא כולם קיבלו היתרים והם בונים רק עם בר רשות ולכן זה קצת יותר מסובך אצלם לגבי המשכנתאות, אע”פ שכל היועצי משכנתאות כאן בגוש כבר מומחים בזה ויודעים להוציא את המשכנתא המושלמת

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

"וילה במחיר של דירה במרכז" כבר לא תספיק כדי למשוך אנשים לנגב המערבי​

מינהלת תקומה שואפת להגדיל את ההתיישבות הסמוכה לגבול רצועת עזה, ולמשוך לאזור אוכלוסייה חזקה ■ מסמך שניסח המכון לרפורמות מבניות מציע תכנון רחב יותר של כל הנגב הצפון־מערבי, כולל נתיבות ואופקים, כרצף הממשיך את יישובי מישור החוף עד באר שבע

פריחה בעוטף עזה. זה לא אותו הנגב, זה לא אותו הבית. צילום: אליהו הרשקוביץ

הדר חורש


הממשלה החליטה היום (א') על קווי המתאר לתוכנית האסטרטגית לשיקום יישובי הנגב המערבי. מסמך שהכין מכון מחקר פרטי מציע תכנון חדש לכל הנגב המערבי, שיכניס לתוכנית כ–100 יישובים נוספים תוך הגדלת שטח הערים והיישובים הקיימים בכ–50%, ואולי אף הקמת עיר נוספת.

מינהלת תקומה, שמונתה על ידי הממשלה לשקם את אזור הנגב המערבי ולנהל את החזרת התושבים ליישוביהם, מתמקדת בפתרונות הביניים לשיכון וטיפול במפונים, עד למועד בלתי ידוע שבו יוכלו לשוב לבתיהם. התוכניות לשיקום (מילה שכובסה במסמכים הרשמיים ל"תקומה") עדיין בחיתוליהן, וכלולות במסגרת "השלב השלישי", שבו אמורה המינהלת להציג תוכנית לחמש שנים במסגרת "חוק חבל התקומה", שתגבש המינהלת והממשלה תגיש לכנסת.


היום קיבלה הממשלה החלטה על גיבוש תוכנית חומש לשיקום הנגב המערבי במסגרת הצעת חוק ותקציב שטרם התקבלו. הצעת ההחלטה היא מסמך פומפוזי שאינו מכיל הוראות ביצוע ולוחות זמנים. נוסח ההחלטה רווי מליצות וביטויים כמו "פישוט הליכים", "מומחיות וידע אינטר־דיסציפלינריים" ואפילו "שגשוג בר־קיימא", ללא החלטה מחייבת כלשהי. מסגרת התקציב המוקצה למיזם השיקום נקבעה ל–18 מיליארד שקל לחמש שנים.


את המסגרת לתכנון אזור הנגב המערבי הגדיר ראש המינהלת, משה אדרי, בדברים שאמר בוועדת הכנסת לביקורת המדינה: "חזון המינהלת הוא לא להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לחזור וליישב מחדש את הקהילות, לחדש ולהרחיב את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני".

שדות חיטה בעוטף עזה. המכון לרפורמות מבניות מציע לכלול בתוכנית כ-100 יישובים נוספיםצילום: אליהו הרשקוביץ

• ריפוי ותקומה: במקום מועצות אזוריות וערים, עיר אזורית חדשה בנגב המערבי
• מינהלת התקומה מחלקת מקדמות, אבל חלק מהיישובים שנפגעו יישארו בחוץ
• מינהלת תקומה הוקמה עקב מחדל. חמש שאלות יקבעו אם תהפוך למחדל בעצמה

החלום נגוז

התוכנית הכללית היא לבנות מחדש את היישובים, לחזק את כלכלת האזור ואת יכולת המשיכה למתיישבים חדשים, תוך שאיפה להגדיל בשיעור ניכר את היקף ההתיישבות. האתגר הוא להפוך את אזור האסון לחבל ארץ מתחדש, המושך אליו ציבור מגוון, ובעיקר אוכלוסייה צעירה וחזקה. נראה שהטריקים הישנים של הטבות מס והבטחות להקמת בסיסי צבא לא יספיקו הפעם. האתגר הגדול יהיה פיתוח מוקדי תעסוקה ואיכות חיים החורגת מהחלום הישן של "וילה במחיר של דירה בעיר".


הגוף המרכזי האמור לעסוק בתכנון הוא מינהל התכנון הממשלתי, בראשות נתן אלנתן, הכפוף למשרד הפנים. מינהל התכנון עוסק כיום בעיקר בפתרון בעיות בטווח הקצר, כמו הקלה על בנייה מהירה של מבנים זמניים עבור המפונים. לטווח הארוך יידרש שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה, והמינהל יעסוק בהיבטים חברתיים, מינהליים, כלכליים ותחבורתיים, לצד שיקולי ביטחון.


בניגוד לדרישה להקים ועדת תכנון עצמאית ליישובי הנגב המערבי, בוועדה לתכנון ובנייה במחוז דרום טוענים כי אין סיבה להוציא את האזור לוועדה עצמאית שעשויה לפעול על פי שיקולים מקומיים שאינם מתאימים לצורכי האזור.

בסופו של דבר לא תהיה לתוכניות המקומיות תקומה אם שרי הממשלה ופקידיה לא יעבירו את מרבית סמכויות התכנון לשלטון המקומי — ראשי המועצות האזוריות והערים. אנשי השלטון המרכזי נוהגים להזהיר מפני החלטות פסולות ושחיתות הפושה בשלטון המקומי, אבל בשנים האחרונות נראה שגם בתחום זה הפירמידה התהפכה, וככל שעולים במעלות השלטון גדל הסיכון להתנהלות עבריינית ולהחלטות בלתי מקצועיות המתקבלות על פי שיקולים זרים.


ביקורת מעניינת על התוכנית הממשלתית נשמעה במסמך שנשלח למנכ"ל משרד ראש הממשלה והוצג לאנשי מינהלת תקומה לקראת הדיון בהחלטת הממשלה. המסמך נשלח על ידי המכון לרפורמות מבניות, גוף מחקר שבבעלות חברה לתועלת הציבור שהקים ומממן עו"ד שרגא בירן, שעשה חלק גדול מהונו בעסקות הפשרה של קרקעות חקלאיות לבנייה.

שרגא בירןצילום: אייל טואג

המכון מציע רפורמות לצמצום פערים חברתיים וכלכליים. חלק מהרפורמות עוסקות גם בחלוקה מחדש של בעלות ושליטה בקרקע, תחום שלדעת בירן הוא אחד הגורמים העיקריים לאי־שוויון.

ההצעה המרכזית של בירן היא להרחיב את תחום התכנון מ–25 היישובים המוגדרים בתחום הנגב המערבי, כולל שדרות, ולתכנן מחדש את האזור הכולל גם את הערים נתיבות, אופקים והיישובים סביבן. המסמך מציג תוכנית כוללת להתחדשות עירונית וכפרית, שרואה את היישובים הכפריים כחלק מאזור שכולל גם את הערים.


"אי־אפשר להכליל בתוכנית התקומה רק את קו הדמים", אומר בירן. "קו ה–7 ק"מ מגבול רצועת עזה הוא קו שרירותי החותך את חבל הארץ באופן לא הגיוני, ומשאיר מחוץ לתכנון את נתיבות, שנמצאת במרחק 7.2 ק"מ מהגבול. התוכנית מציעה לראות את אזור התכנון כרצף הממשיך את יישובי מישור החוף, לאורך הנגב המערבי ועד באר שבע.

"זהו חזון לפיתוח הנגב המערבי", אומר האדריכל עופר קולקר, השותף לעריכת התוכנית. "זה שטח פנוי שיכול להכיל אוכלוסייה גדולה בהרבה מזו הקיימת, ולספק מלאי גדול של דיור בר־השגה למשפחות".

בית באופקים שנשרף על ידי מחבלי החמאס. בתוכנית השיקום שמציע בירן ייכללו גם נתיבות ואופקיםצילום: אייל טואג
בירן מציע להגדיל את שטח היישובים והערים (שדרות, נתיבות ואופקים) הכלולים בתוכנית בכ–50%, כדי לספק קרקע משלימה שתוענק לקבלנים שיבצעו פרויקטים להתחדשות עירונית. "התוספת לא תהיה על חשבון היישובים הסמוכים, אלא בקרקעות בור לא מעובדות שיתווספו לערים ויאפשרו התחדשות עירונית של תוספת דירות בלי להעמיס על הערים צפיפות בלתי נסבלת".

קולקר מסביר שהגדלת הצפיפות חיונית לתוספת אוכלוסייה, ויצירת הצפיפות המינימלית הנדרשת לעיר מתפקדת עם מרכזי מסחר, תרבות, בידור ובילוי, אולם אין להקים באזור מגדלי דירות גבוהים שהמגורים בהם יקרים מדי עבור אוכלוסייה עם הכנסות ממוצעות או נמוכות.

"התשובה לתוכנית הסיסמתית של הממשלה היא פיתוח מרחב חדש בשטח הנגב המערבי כולו והגדלת האוכלוסייה במרחב של 1,750 דונם לאוכלוסייה חדשה, שתוכל ליהנות ממרחב חדש של איכות סביבה חברתית, קידמה אקדמית ועידן חדש לתושבי השכונות הוותיקות. החזרה על סיסמאות העבר נועדה להקפיא את הפריפריה לטובת פיתוח של המרכז בלבד", אומרת הכלכלנית ד"ר שגית אזרי ויזל, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות במכון.

על פי התוכנית, גם הקיבוצים והמושבים יזכו להגדלת שטחי המגורים ב–50% ולהרחבת הקליטה. התוכנית תומכת בהעברת קרקעות המגורים, אותן חוכרים היישובים מהמדינה (המשמשת מתווך בין קק"ל, בעלת הקרקעות, לתושבים) לבעלות התושבים, "כדי להעביר לתושבים את השליטה בתכנון".

שדה חמניות ליד עלומים. ועדת התכנון שתקום אמורה להיות בשליטת המועצות האזוריות בעוטף עזהצילום: אליהו הרשקוביץ
"לשקול הקמת עיר נוספת"

בין היישובים הכפריים לעיר הסמוכה יפרידו, על פי התוכנית, שוליים ירוקים — שטח פתוח שבו יעברו שבילים לאופניים והליכה ברגל. נחל שקמה, החוצה את הנגב בחלק הצפוני של האזור המתוכנן ומסתיים במאגר מים גדול באזור זיקים, אמור להיהפך לפארק ענק לטיולים, ספורט ונופש. קולקר ובירן סבורים שיש גם להגדיל את מספר היישובים בנגב המערבי, ולדעת קולקר אף יש מקום להקים עיר נוספת, רביעית, בחלקו הדרומי והפחות מיושב של האזור.

בירן דוחה את האפשרות שהשטחים שיסופחו לערים וליישובים הקיימים נחשבים בעיני ארגוני הסביבה לשטחי טבע פתוחים שיש לשמרם. "אלה שטחי בור. אין להם שום שימוש אחר. התוכנית תגאל את השטחים הפתוחים. היא שומרת עליהם ותמנע קניבליזציה נוספת של הערים שמספחות אליהן שטחים על חשבון הכפרים. הצמיחה של הערים צריכה להיות באמצעות תוספת שטחי הבור והגדלת הצפיפות בהתחדשות עירונית וכפרית", הוא אומר.

הצלחת התוכניות לפיתוח אזורי לא תתיישב כנראה עם שימור השטחים הפתוחים שמשכו בעבר תושבים חדשים לנגב המערבי.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:​

תודה על הכתבה. אך איני יודע עד כמה הדברים נוגעים לציבור החרדי, מנסיוני - בהגיעם אלינו ימצאו כבר את התירוצים איך להותירנו בחוץ.

 

[yudit10]

אני לא מבין מדוע כותבים את השם של החסידות הגדולה והיפה בישראל - ברמזים.

בא נאמר את זה גלויות (אני מקווה שלא דורך כאן לאיש על יבלת) וזה לא משנה מה אתם חושבים עליהם:

בלי חסידי גור לא הייתה היום כמעט שום פריפריה!!!

פשוט, חד וברור. אני קצת מכיר את התחום הזה ומוכן להתחייב על הנושא הזה. כמעט כל מי שהצליח לעשות משהו, כולל חסידויות אחרות וליטאים, גם הם לא היו קמים בלי גור.

גרודנה באשדוד למשל, הייתה מתפרקת או הופכת לסוג של נתיבות אלמלא הגיעו חרדים לצידה. כך למשל ברסלב בצפת (ואח"כ גם הרב אנרסטר וכו) לא היו יכולים לגור שם אלמלא מערכת החינוך של גור בחצור.

אגב, זה נכון גם בתחומים אחרים כמו עיתונות, מפלגות, ועוד כמה רעיונות שהם התחילו והיום כבר עצמאים. אבל זה לא נוגע לכאן.

ברוב המקומות שהם התחילו, הם פתחו את הדרך לכולם, הזמינו את האחרים ואף עזרו להם, גם אם המחיר היה שהם הפכו למיעוט בתוך הפרוייקטים שלהם. כך היה באשדוד ובבית שמש (אברמל סלונים סיפר לי כי ליצמן הזמין אותו ונתן לו מקרקעות שגור רכשו שם כדי שיביא צ'למרס לשם) בעמנואל (אותה הם הקימו. אני זוכר את הרבי מגיע עם מסוק לשם), כך גם בקרית גת ובחיפה (כן, הם היו הראשונים מדרום לבלפור ומערבה להרצל. כולל פרוייקט נוה הדר שהוזכר כאן ונבנה כולו מדמו של הרב של גור, זצ"ל) וכמובן, גם עיירה קטנה שהם בנו בין פתח תקוה ליפו והפכה לנחלת הכלל, בני ברק קראו לה...

אז נכון, הם החליטו בשניים מהאיזורים שלהם להישאר לבד ולא להביא לשם קבוצות נוספות, וזו זכותם. אפשר להתווכח על הרציונל שלהם (הם חוששים שהגירה חיובית כללית תייקר את המחירים) אך המציאות היא שערד וחצור הן שתי הערים היחידות שיש שם ריכוז של גור, שהמחירים לא עלו בשיעור הכללי.

אינני חסיד גור, אך אני חסיד נלהב של גור ושל מפעלותיה הכבירות למען הכלל.

את חריש שכחת.

 

[@@@@@@]

לספרדים שדומים לליטאים - הם הולכים איפה שהליטאים הולכים ומהווים חלק גדול מכל קהילה ליטאית.
אלו שהם יותר בסגנון של ש"ס, הם מתגוררים בכל מקום בארץ. אני לפעמים מקנא בעוצמה של האנשים הללו, שמסתובבים עם כובע וחליפה בבית שאן ...

אפרופו בית שאן - מתפתחת שם קהילה ליטאית בסגנון גבעת המורה
ובדומה לזה בקרית אתא, מתפתח אזור בו קנו ליטאים בסגנון שמור יותר...

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

את חריש שכחת.

שאני אשכח את חריש?
השאלה הייתה לגבי פריפריה. חריש היא מרכז.

 

[yudit10]

שאני אשכח את חריש?
השאלה הייתה לגבי פריפריה. חריש היא מרכז.

בדבריך גם דברת על ערים פריפריאליות בשם בני ברק ובית שמש

 

[710]

שאני אשכח את חריש?
השאלה הייתה לגבי פריפריה. חריש היא מרכז.

חריש דווקא שייכת למאיר פורוש

בהערת אגב להרב פורוש
יש זכיות רבות בביתר עילית, תל ציון
ומענקים וקומבינות שונות לכלל הערים החרדיות...
בעבר המדינה "שילמה" למשפחה שקנתה דירה בביתר עילית ועוד

היום מעיזים לבקש 800 אלף על הדירות בכסיף
איפה אז והיום...

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

אפרופו בית שאן - מתפתחת שם קהילה ליטאית בסגנון גבעת המורה
ובדומה לזה בקרית אתא, מתפתח אזור בו קנו ליטאים בסגנון שמור יותר...

יום אחד צריך להושיב בית דין שיקבעו כללים ברורים:
מה ההגדרה של קהילה? ומה ההגדרה של מפתחת? ומתי היא הופכת להיות ממפתחת לענקית?

ואחר כך יעברו לאנשים: מה ההגדרה של סגנון שמור? ומה זה פתוח? ומתי עוברים מזה לזה?

אני לא יודע לקבוע מסמרות בדברים הללו. לפיכך אני משתמש בלשון בני אדם:

בביצ'אן אין קהילה ליטאית מסודרת למיטב ידיעתי, אלא הרבה מאוד שקנו (גם חסידים) ולא באים לגור, ועוד כמה שהגיעו לגור תחת החסות של עפולה השכנה (שכנה במושגים שלהם). ייתכן שמישהו הצליח לארגן מניין אשכנזי למעייריב ליל שבת או משהו כזה. אך לדעתי כשאומרים קהילה לא מתכוונים לזה.

וגם לגבי העתיד אני מאוד סקפטי: כל עוד המחירים שם לא נמוכים מעפולה משמעותית, אין סיבה שאברך יעדיף את העיר החמה על פני הקהילה הנעימה.

אגב, המפנה עומד להגיע לדעתי מכיוון שונה לחלוטין: מכרז בימים אלו מדבר על כשמונה מאות דירות, מחציתן הגרלה

 

[לאנגער]

חריש דווקא שייכת למאיר פורוש

בהערת אגב להרב פורוש
יש זכיות רבות בביתר עילית, תל ציון
ומענקים וקומבינות שונות לכלל הערים החרדיות...
בעבר המדינה "שילמה" למשפחה שקנתה דירה בביתר עילית ועוד

היום מעיזים לבקש 800 אלף על הדירות בכסיף
איפה אז והיום...

ביתר עילית הוקמה בזמן שמאיר פרוש לא היה אפי' חבר כנסת ובטח שלא שר השיכון, והמענקים הכי טובים היו דווקא בתקופת שרנסקי.

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

חריש דווקא שייכת למאיר פורוש

בהערת אגב להרב פורוש
יש זכיות רבות בביתר עילית, תל ציון
ומענקים וקומבינות שונות לכלל הערים החרדיות...
בעבר המדינה "שילמה" למשפחה שקנתה דירה בביתר עילית ועוד

היום מעיזים לבקש 800 אלף על הדירות בכסיף
איפה אז והיום...

הרב פרוש וחריש? וביתר? נו נו...

 

[זמר]

דווקא בנה היריב של גור בזמנו

הרב פרוש וחריש? וביתר? נו נו...

זה בודאות לא עוזר לאף אחד למצוא מקום מגורים

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

זה בודאות לא עוזר לאף אחד למצוא מקום מגורים

מעולם לא כתבתי כאן פוליטיקה וגם לא יקרה בלי נדר.

השאלה הגדולה, אם כל השאלות (משום שאלמלא הנפילה לא היה הפורום הזה נכתב כי לכולם היה דירות), היא:

איכה נפלה חריש?

בנושא הזה שתקתי (נו נו זה רמז למי שמבין), כי אין טעם להיכנס לוויכוחים ודיונים שלא יסתיימו.

אז חבל על הדיבורים המיותרים שכפי שאמרת בחכמה - לא יביאו דירות לאיש.

 

[מיינץ]

אוי , איזה הפסד זה היה,
עיר כל כך יפה , בניה חדשה ולא לגובה, אלפי דירות מקסימות.
מה שנלחמים בציפורניים היום להציב גבול אלמנה בקשיים מרובים, היה יכול להיות הפוך לגמרי.
כמה חבל..

 

[עו"ד נתן רוזנבלט]

אוי , איזה הפסד זה היה,
עיר כל כך יפה , בניה חדשה ולא לגובה, אלפי דירות מקסימות.
מה שנלחמים בציפורניים היום להציב גבול אלמנה בקשיים מרובים, היה יכול להיות הפוך לגמרי.
כמה חבל..

אסור לבכות בגלל שזה חג.
ואסור להתלונן כי זה יכול להגיע למחשבות נוגות בקשר לנציגים שלנו.
ואסור להסתכל יותר מידי רוורס כי זה מפריע לנסיעה קדימה.

 

[סוד ה]

אוי , איזה הפסד זה היה,
עיר כל כך יפה , בניה חדשה ולא לגובה, אלפי דירות מקסימות.
מה שנלחמים בציפורניים היום להציב גבול אלמנה בקשיים מרובים, היה יכול להיות הפוך לגמרי.
כמה חבל..

לא מכיר קשיים מרובים

 

[די]

אלמלא הנפילה לא היה הפורום הזה נכתב כי לכולם היה דירות

כמה דירות יש בחריש? 10,000? מספיק לשנה אחת של זו"צים? צריכים להסתכל הרבה יותר גבוה ורחוק, צריכים ערים חרדיות חדשות עם מאה אלף יח"ד רק למלא את החסר ובשביל עוד כמה שנים בודדות קדימה.

 

[לפעמים]

@עו"ד נתן רוזנבלט
10,000 דירות בשכונה חדשה באופקים זה עיר חדשה!! יותר מרמה ד' בבית שמש!
זה במרחק נסיעה של חריש, ואותו מספר יח"ד שאנו בוכים שנפלו בחריש בגלל התרגיל הידוע.
הציבור החרדי חייב לכבוש את זה!

שתי שכונות ענק בהיקף 12 אלף יח"ד הוכרזו בקריית שמונה ובאופקים

ועדת השרים לענייני פנים הכריזה על שני מתחמים מועדפים לדיור, בתוכניות שהגישה רמ"י ויקודמו במסלול המהיר בוותמ"ל. המתחם בק"ש ממוקם ממזרח לאזור התעשייה הדרומי...

www.nadlancenter.co.il

שתי שכונות ענק בהיקף 12 אלף יח"ד הוכרזו בקריית שמונה ובאופקים​

ועדת השרים לענייני פנים הכריזה על שני מתחמים מועדפים לדיור, בתוכניות שהגישה רמ"י ויקודמו במסלול המהיר בוותמ"ל. המתחם בק"ש ממוקם ממזרח לאזור התעשייה הדרומי ויכלול תוספת של 2,000 דירות ו-612 דונם לאזור התעשייה. באופקים מתוכננת תוספת של 10,000 דירות ו-150 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה​

מאת דרור ניר קסטל- כתב
11.12.23 | 11:43 עודכן לאחרונה: 11.12.23 | 16:29
00:00


04:49
האזינו לכתבה











colbass.com

משה ארבל ויצחק גולדקנופף על רקע ההרחבה הדרומית של ק"ש (גדעון שרון, לע"מ, אלעד זגמן ענבה, לע"מ, קורין יחיאל אדריכלים בע"מ)

ועדת שרים לענייני פנים, שירותים, תכנון ושלטון מקומי, בראשות שר הפנים משה ארבל ושר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, הכריזה בישיבתה היום (ב') על שני מתחמים מועדפים לדיור לתוספת 12,000 יחידות דיור בקריית שמונה ובאופקים. את התוכניות הגישה רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והן יקודמו במסלול המהיר בוותמ"ל.
בקריית שמונה הוכרז מתחם בסמוך לתחנת הרכבת הארצית המתוכננת, עם תוספת של כ-2,000 יח"ד ושטחי תעסוקה; באופקים הוכרז מתחם עם תוספת של כ-10,000 יח"ד למגורים, תעסוקה ומבני ציבור, זאת במסגרת תנופת הפיתוח והבינוי בעיר בשנים האחרונות.

המתחם בקריית שמונה ממוקם בשכונה ממזרח לאזור התעשיה הדרומי של קריית שמונה, דרומית לכביש 9779 ומתפרש על שטח של כ-1,702 דונם. התוכנית מוסיפה מגורים ותעסוקה סביב הקמת תחנת רכבת חדשה. המתחם מהווה המשך לרובע המגורים המתוכנן במסגרת תוכנית הרובע המזרחי – רובע נחלים המקודמת בימים אלו בחלקו הצפוני של הכביש.
המתחם יכלול תוספת של כ-2,000 יח"ד, תוספת לאזור התעסוקה הקיים בכ-612 דונם, מבני ציבור ומרכז תחבורה שיכלול כאמור גם תחנת רכבת. המועד הצפוי לאכלוס הוא 2028. התוכנית מתוכננת ע"י אדריכל עפר קורין ממשרד "קורין יחיאל אדריכלים בע"מ". תוכנית זו מתווספת לתוכנית הרשות הממשלתית של הרשות להתחדשות עירונית להוסיף 8,000 יח"ד לעיר, נוסף על כ-2,000 שתכנונן כבר החל .
אופקים: תוספת של 10,000 דירות ו-150 אלף מ"ר למסחר ותעסוקה
המתחם באופקים ממוקם בדרום מערב העיר, דרומית לישוב המתוכנן דניאל ומתפרש על שטח של כ-7,347 דונם. הרחבת המתחם נועדה להבטיח את המשך החיזוק והפיתוח בעיר וכמענה לגידול הדמוגרפי שלה ופתרון למצוקת הדיור. בתוך כך, המתחם אמור לכלול תוספת של כ-10,000 יח"ד בצפיפות ממוצעת של 18 יח"ד לדונם נטו, כ-150,000 מ"ר למסחר, תעסוקה, מוסדות ומבני ציבור.

ההרחבה המתוכננת לאופקים בדרום מערב העיר (יסקי מור סיון אדריכלים ומתכנני ערים)

תכנון המתחם בוצע כך שיאפשר חיבור והמשכיות של מערך הכבישים העירוני הקיים למרקם הבנוי הכולל אזור תעסוקה, מגורים ושטחים פתוחים. במקביל, רמ"י מקדמת בעיר שני מהלכי תכנון, תוכנית אב להתחדשות עירונית לעיבוי וחיזוק המרקם הקיים עם תוספת של כ-1,000 יח"ד וכן הרחבה נוספת של שטח העיר במתחם זה, במטרה להבטיח את המשך הפיתוח בעיר לטווח הארוך. המועד הצפוי לאכלוס הוא בשנת 2025 התכנון נעשה ע"י משרד " יסקי מור סיון אדריכלים" בניהולו של אדריכל אבנר אקרמן.
שר הפנים, משה ארבל: "דוקא היום בעוד העיר קריית שמונה מפונה, ממשלת ישראל מאשרת תכנון מהיר לאלפי יחידות דיור בקריית שמונה ואופקים שיביאו פתרונות דיור בר השגה גם לחיילי צה״ל שנלחמים בגבורה בצפון ובדרום. אנחנו כאן כדי להישאר״.
שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף: ״דווקא בזמן הזה שאופקים וקריית שמונה נמצאות בקו העימות, ומתוך אמונה שלמה וביטחון שאלו עתידות להיות הערים הבטוחות ביותר, אני שמח להכריז על הקמתן של שתי השכונות החדשות שיכללו 12,000 יחידות דיור חדשות - חיזוק של עשרות אלפי תושבים חדשים. הנחתי את רמ״י לעשות הכל ולקדם את הרחבת וחיזוק הפריפריה, חיבורה למרכז הארץ, בד בבד עם מתן תמריצים להבאת זוגות צעירים. כל אלו, יביאו לשיגשוג ופריחה של הפריפריה״.
עינב רינגלר, מנהלת אגף בכיר לתכנון ופרויקטים ברשות מקרקעי ישראל, בירכה על החלטת ועדת השרים וציינה כי "הכרזה על מתחמי רמ"י בקריית שמונה ואופקים כמתחמים לקידום במסלול מהיר מהווה בשורה גדולה ובפרט לאור הצורך בחיזוק ערים אילו בעת הזו. מדובר בתוספת של 12,000 יח"ד חדשות בתמהילי דיור מגוונים, לצד אזורי תעסוקה חדשים, פעילויות מסחר ומבני ציבור. רמ"י רואה את חיזוק יישובי הדרום והצפון כיעד עליון ותמשיך לתכנן אזורים אלו על מנת לחזקם ולתרום לשגשוג ולפיתוח שלהם".