"וילה במחיר של דירה במרכז" כבר לא תספיק כדי למשוך אנשים לנגב המערבי
מינהלת תקומה שואפת להגדיל את ההתיישבות הסמוכה לגבול רצועת עזה, ולמשוך לאזור אוכלוסייה חזקה ■ מסמך שניסח המכון לרפורמות מבניות מציע תכנון רחב יותר של כל הנגב הצפון־מערבי, כולל נתיבות ואופקים, כרצף הממשיך את יישובי מישור החוף עד באר שבע
פריחה בעוטף עזה. זה לא אותו הנגב, זה לא אותו הבית. צילום: אליהו הרשקוביץ
הדר חורש
הממשלה החליטה היום (א') על קווי המתאר לתוכנית האסטרטגית לשיקום יישובי הנגב המערבי. מסמך שהכין מכון מחקר פרטי מציע תכנון חדש לכל הנגב המערבי, שיכניס לתוכנית כ–100 יישובים נוספים תוך הגדלת שטח הערים והיישובים הקיימים בכ–50%, ואולי אף הקמת עיר נוספת.
מינהלת תקומה, שמונתה על ידי הממשלה לשקם את אזור הנגב המערבי ולנהל את החזרת התושבים ליישוביהם, מתמקדת בפתרונות הביניים לשיכון וטיפול במפונים, עד למועד בלתי ידוע שבו יוכלו לשוב לבתיהם. התוכניות לשיקום (מילה שכובסה במסמכים הרשמיים ל"תקומה") עדיין בחיתוליהן, וכלולות במסגרת "השלב השלישי", שבו אמורה המינהלת להציג תוכנית לחמש שנים במסגרת "חוק חבל התקומה", שתגבש המינהלת והממשלה תגיש לכנסת.
היום קיבלה הממשלה החלטה על גיבוש תוכנית חומש לשיקום הנגב המערבי במסגרת הצעת חוק ותקציב שטרם התקבלו. הצעת ההחלטה היא מסמך פומפוזי שאינו מכיל הוראות ביצוע ולוחות זמנים. נוסח ההחלטה רווי מליצות וביטויים כמו "פישוט הליכים", "מומחיות וידע אינטר־דיסציפלינריים" ואפילו "שגשוג בר־קיימא", ללא החלטה מחייבת כלשהי. מסגרת התקציב המוקצה למיזם השיקום נקבעה
ל–18 מיליארד שקל לחמש שנים.
את המסגרת לתכנון אזור הנגב המערבי הגדיר ראש המינהלת, משה אדרי, בדברים שאמר בוועדת הכנסת לביקורת המדינה: "חזון המינהלת הוא לא להחזיר את המצב לקדמותו, אלא לחזור וליישב מחדש את הקהילות, לחדש ולהרחיב את היישובים, למנף ולהביא לשגשוג הקהילות והחבל כאזור חיוני".
שדות חיטה בעוטף עזה. המכון לרפורמות מבניות מציע לכלול בתוכנית כ-100 יישובים נוספיםצילום: אליהו הרשקוביץ
החלום נגוז
התוכנית הכללית היא לבנות מחדש את היישובים, לחזק את כלכלת האזור ואת יכולת המשיכה למתיישבים חדשים, תוך שאיפה להגדיל בשיעור ניכר את היקף ההתיישבות. האתגר הוא להפוך את אזור האסון לחבל ארץ מתחדש, המושך אליו ציבור מגוון, ובעיקר אוכלוסייה צעירה וחזקה. נראה שהטריקים הישנים של הטבות מס והבטחות להקמת בסיסי צבא לא יספיקו הפעם. האתגר הגדול יהיה פיתוח מוקדי תעסוקה ואיכות חיים החורגת מהחלום הישן של "וילה במחיר של דירה בעיר".
הגוף המרכזי האמור לעסוק בתכנון הוא מינהל התכנון הממשלתי, בראשות נתן אלנתן, הכפוף למשרד הפנים. מינהל התכנון עוסק כיום בעיקר בפתרון בעיות בטווח הקצר, כמו הקלה על בנייה מהירה של מבנים זמניים עבור המפונים. לטווח הארוך יידרש שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה, והמינהל יעסוק בהיבטים חברתיים, מינהליים, כלכליים ותחבורתיים, לצד שיקולי ביטחון.
בניגוד לדרישה להקים ועדת תכנון עצמאית ליישובי הנגב המערבי, בוועדה לתכנון ובנייה במחוז דרום טוענים כי אין סיבה להוציא את האזור לוועדה עצמאית שעשויה לפעול על פי שיקולים מקומיים שאינם מתאימים לצורכי האזור.
בסופו של דבר לא תהיה לתוכניות המקומיות תקומה אם שרי הממשלה ופקידיה לא יעבירו את מרבית סמכויות התכנון לשלטון המקומי — ראשי המועצות האזוריות והערים. אנשי השלטון המרכזי נוהגים להזהיר מפני החלטות פסולות ושחיתות הפושה בשלטון המקומי, אבל בשנים האחרונות נראה שגם בתחום זה הפירמידה התהפכה, וככל שעולים במעלות השלטון גדל הסיכון להתנהלות עבריינית ולהחלטות בלתי מקצועיות המתקבלות על פי שיקולים זרים.
ביקורת מעניינת על התוכנית הממשלתית נשמעה במסמך שנשלח למנכ"ל משרד ראש הממשלה והוצג לאנשי מינהלת תקומה לקראת הדיון בהחלטת הממשלה. המסמך נשלח על ידי המכון לרפורמות מבניות, גוף מחקר שבבעלות חברה לתועלת הציבור שהקים ומממן עו"ד שרגא בירן, שעשה חלק גדול מהונו בעסקות הפשרה של קרקעות חקלאיות לבנייה.
שרגא בירןצילום: אייל טואג
המכון מציע רפורמות לצמצום פערים חברתיים וכלכליים. חלק מהרפורמות עוסקות גם בחלוקה מחדש של בעלות ושליטה בקרקע, תחום שלדעת בירן הוא אחד הגורמים העיקריים לאי־שוויון.
ההצעה המרכזית של בירן היא להרחיב את תחום התכנון מ–25 היישובים המוגדרים בתחום הנגב המערבי, כולל שדרות, ולתכנן מחדש את האזור הכולל גם את הערים נתיבות, אופקים והיישובים סביבן. המסמך מציג תוכנית כוללת להתחדשות עירונית וכפרית, שרואה את היישובים הכפריים כחלק מאזור שכולל גם את הערים.
"אי־אפשר להכליל בתוכנית התקומה רק את קו הדמים", אומר בירן. "קו ה–7 ק"מ מגבול רצועת עזה הוא קו שרירותי החותך את חבל הארץ באופן לא הגיוני, ומשאיר מחוץ לתכנון את נתיבות, שנמצאת במרחק 7.2 ק"מ מהגבול. התוכנית מציעה לראות את אזור התכנון כרצף הממשיך את יישובי מישור החוף, לאורך הנגב המערבי ועד באר שבע.
"זהו חזון לפיתוח הנגב המערבי", אומר האדריכל עופר קולקר, השותף לעריכת התוכנית. "זה שטח פנוי שיכול להכיל אוכלוסייה גדולה בהרבה מזו הקיימת, ולספק מלאי גדול של דיור בר־השגה למשפחות".
בית באופקים שנשרף על ידי מחבלי החמאס. בתוכנית השיקום שמציע בירן ייכללו גם נתיבות ואופקיםצילום: אייל טואג
בירן מציע להגדיל את שטח היישובים והערים (שדרות, נתיבות ואופקים) הכלולים בתוכנית בכ–50%, כדי לספק קרקע משלימה שתוענק לקבלנים שיבצעו פרויקטים להתחדשות עירונית. "התוספת לא תהיה על חשבון היישובים הסמוכים, אלא בקרקעות בור לא מעובדות שיתווספו לערים ויאפשרו התחדשות עירונית של תוספת דירות בלי להעמיס על הערים צפיפות בלתי נסבלת".
קולקר מסביר שהגדלת הצפיפות חיונית לתוספת אוכלוסייה, ויצירת הצפיפות המינימלית הנדרשת לעיר מתפקדת עם מרכזי מסחר, תרבות, בידור ובילוי, אולם אין להקים באזור מגדלי דירות גבוהים שהמגורים בהם יקרים מדי עבור אוכלוסייה עם הכנסות ממוצעות או נמוכות.
"התשובה לתוכנית הסיסמתית של הממשלה היא פיתוח מרחב חדש בשטח הנגב המערבי כולו והגדלת האוכלוסייה במרחב של 1,750 דונם לאוכלוסייה חדשה, שתוכל ליהנות ממרחב חדש של איכות סביבה חברתית, קידמה אקדמית ועידן חדש לתושבי השכונות הוותיקות. החזרה על סיסמאות העבר נועדה להקפיא את הפריפריה לטובת פיתוח של המרכז בלבד", אומרת הכלכלנית ד"ר שגית אזרי ויזל, סמנכ"לית אסטרטגיה ומדיניות במכון.
על פי התוכנית, גם הקיבוצים והמושבים יזכו להגדלת שטחי המגורים ב–50% ולהרחבת הקליטה. התוכנית תומכת בהעברת קרקעות המגורים, אותן חוכרים היישובים מהמדינה (המשמשת מתווך בין קק"ל, בעלת הקרקעות, לתושבים) לבעלות התושבים, "כדי להעביר לתושבים את השליטה בתכנון".
שדה חמניות ליד עלומים. ועדת התכנון שתקום אמורה להיות בשליטת המועצות האזוריות בעוטף עזהצילום: אליהו הרשקוביץ
"לשקול הקמת עיר נוספת"
בין היישובים הכפריים לעיר הסמוכה יפרידו, על פי התוכנית, שוליים ירוקים — שטח פתוח שבו יעברו שבילים לאופניים והליכה ברגל. נחל שקמה, החוצה את הנגב בחלק הצפוני של האזור המתוכנן ומסתיים במאגר מים גדול באזור זיקים, אמור להיהפך לפארק ענק לטיולים, ספורט ונופש. קולקר ובירן סבורים שיש גם להגדיל את מספר היישובים בנגב המערבי, ולדעת קולקר אף יש מקום להקים עיר נוספת, רביעית, בחלקו הדרומי והפחות מיושב של האזור.
בירן דוחה את האפשרות שהשטחים שיסופחו לערים וליישובים הקיימים נחשבים בעיני ארגוני הסביבה לשטחי טבע פתוחים שיש לשמרם. "אלה שטחי בור. אין להם שום שימוש אחר. התוכנית תגאל את השטחים הפתוחים. היא שומרת עליהם ותמנע קניבליזציה נוספת של הערים שמספחות אליהן שטחים על חשבון הכפרים. הצמיחה של הערים צריכה להיות באמצעות תוספת שטחי הבור והגדלת הצפיפות בהתחדשות עירונית וכפרית", הוא אומר.
הצלחת התוכניות לפיתוח אזורי לא תתיישב כנראה עם שימור השטחים הפתוחים שמשכו בעבר תושבים חדשים לנגב המערבי.
לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא: