דרוש מידע מענה לילד מחונן במגזר החרדי

מצב
הנושא נעול.

sk1203

משתמש מקצוען
וזה ששנות הלימודים שלך בביה"ס היוו מריחת זמן גדולה, אני מרשה לעצמי לשאול: האם המחוננות שלך מלווה עם הפרעת קשב?
בין כך או כך, תגובותיי הקודמות הותאמו לתלמידי הת"תים, לומדי התורה, ופחות לבנות. לבן, הלומד תורה, אין מקום למריחת זמן כשתמיד אפשר להעשיר את הנלמד בכיתה עם תוספות שילדים אחרים לא מגיעים עליהם.
כן, מלווה בהפרעת קשב שהתפתחה בגיל יחסית מאוחר. וגם השנים ללא הפרעת הקשב היו מריחת זמן.

וגם בת"תים ילדים מסוימים יכולים להרגיש שהם מורחים את הזמן מהיכרות אישית.
להתקדם בחומר זה פתרון מקסים, אבל הוא יעיל רק עד שמסיימים את המסכת/ חומש/ וואטאבר בפעם השלישית בשלושת החודשים הראשונים של השנה.
לא יודעת למה את חושבת שבשיעורי תנ"ך השתעממתי פחות משיעורי מתמטיקה או אנגלית, למרות שהיה לי חומש מקראות גדולות ועברתי על כל הפירושים.
 

י. הגרשוני

משתמש פעיל
עריכה תורנית
בין כך או כך, תגובותיי הקודמות הותאמו לתלמידי הת"תים, לומדי התורה, ופחות לבנות. לבן, הלומד תורה, אין מקום למריחת זמן כשתמיד אפשר להעשיר את הנלמד בכיתה עם תוספות שילדים אחרים לא מגיעים עליהם.
יש כאן טענה שחוזרת על עצמה
שכיתת מחוננים עלולה לפגוע בחינוך לערכים ומידות טובות

באתי לומר, בוא ונבנה את זה בצורה הדומה להקבצות בבתי ספר,
עם תחרות סבירה והסברה מתאימה לתלמידים.
ואם אכן בבתי ספר נגרם נזק חינוכי נבטל זאת גם שם.
לא יתכן שנפגע בחינוך הערכים והמידות של בנותינו!
 

sk1203

משתמש מקצוען

הדסה לוין

משתמש רשום
למה לא?
זאת פשוט כיתה של 07 בטח שיש.
בסמינר וולף יש. נראה לי גם בכהנא...
איני משווה בין החינוך של ילדי ישראל הלומדים תורה לבין הבנות שלומדות במתכונת שרובה לימודי חול. בית יעקב לבנות נוסד במטרה עליונה לחינוך בנות ישראל, חממה ומסגרת יהודית בדור כתרופה למכה, שאישרו אותה אי אז בדורה של שרה שנירר. לעומת זאת החינוך של ילדי ישראל ולימוד התורה שונה מהותית, הוא המשך ישיר ללימוד התורה כבר 2000 שנה מאז נתינתה. והדרך הישנה היא זו המתאימה לדורי דורות. אין אנו מושפעים משינויים באומות העולם שמאוחר מדי נזכרו כי הלימוד וההשכלה הם ערכים ששווה להשקיע בהם. אין לנו מה ללמוד מהם. אנחנו מובילים את דרך הלימוד האותנטית, הוותיקה, הטהורה, היציבה, שאינה מושפעת ואינה משתנה. אנחנו בדרך הישנה. כמו שאמר הרב שך. אנחנו בעגלה המלאה-מלאה-מלאה זה אלפי שנים. אנחנו המבינים הגדולים בחינוך יותר מכל אומה אחרת. כמה שיותר דומה לדורות עברו, יותר איתן. נזהר שלא נערער את היסודות עליהם אנו משתיתים את חינוך ילדנו. נזהר לא לשדר להם זלזול במערכת. זלזול? רק במה שמתחדש. הערכה? רק לישן והטוב.
 

דרך אמונה בחרתי

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
יש כאן טענה שחוזרת על עצמה
שכיתת מחוננים עלולה לפגוע בחינוך לערכים ומידות טובות

באתי לומר, בוא ונבנה את זה בצורה הדומה להקבצות בבתי ספר,
עם תחרות סבירה והסברה מתאימה לתלמידים.
ואם אכן בבתי ספר נגרם נזק חינוכי נבטל זאת גם שם.
לא יתכן שנפגע בחינוך הערכים והמידות של בנותינו!
אני לא חושבת לרגע שזה אמור לפגוע.
הם לא אנשים מספיק בוגרים בשביל להעריך את השכל( כמו המבוגרים יותר, לצערי)
מי שמקובל חברתית בגיל הזה הם הילדים עם כישורים חברתיים מעולים בלי קשר למנת משכל....
הילדים החכמים/מחוננים לא דווקא נהנים מיתרונות חברתיות והרבה פעמים להפך...
לא יקרה כלום אם פשוט ירוממו אותם מעט עם מסגרת או לפחות שעות שתואמות להם...

ומי שבאמת מכיר את עצמו ככזה או מישהו בסביבה, מבין שבדכ הטענה שזה יזיק למידות וכו לא בדיוק מתכתבת עם המציאות ( לפחות לא של ילדים בגילאי 10_12)
 

דרך אמונה בחרתי

משתמש פעיל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
איני משווה בין החינוך של ילדי ישראל הלומדים תורה לבין הבנות שלומדות במתכונת שרובה לימודי חול. בית יעקב לבנות נוסד במטרה עליונה לחינוך בנות ישראל, חממה ומסגרת יהודית בדור כתרופה למכה, שאישרו אותה אי אז בדורה של שרה שנירר. לעומת זאת החינוך של ילדי ישראל ולימוד התורה שונה מהותית, הוא המשך ישיר ללימוד התורה כבר 2000 שנה מאז נתינתה. והדרך הישנה היא זו המתאימה לדורי דורות. אין אנו מושפעים משינויים באומות העולם שמאוחר מדי נזכרו כי הלימוד וההשכלה הם ערכים ששווה להשקיע בהם. אין לנו מה ללמוד מהם. אנחנו מובילים את דרך הלימוד האותנטית, הוותיקה, הטהורה, היציבה, שאינה מושפעת ואינה משתנה. אנחנו בדרך הישנה. כמו שאמר הרב שך. אנחנו בעגלה המלאה-מלאה-מלאה זה אלפי שנים. אנחנו המבינים הגדולים בחינוך יותר מכל אומה אחרת. כמה שיותר דומה לדורות עברו, יותר איתן. נזהר שלא נערער את היסודות עליהם אנו משתיתים את חינוך ילדנו. נזהר לא לשדר להם זלזול במערכת. זלזול? רק במה שמתחדש. הערכה? רק לישן והטוב.
שווה לבדוק טוב טוב מה עשו בדורות של פעם כשראו על ילד שהוא "גאון" או "עילוי" 🙂
 

הדסה לוין

משתמש רשום
יש כאן טענה שחוזרת על עצמה
שכיתת מחוננים עלולה לפגוע בחינוך לערכים ומידות טובות

באתי לומר, בוא ונבנה את זה בצורה הדומה להקבצות בבתי ספר,
עם תחרות סבירה והסברה מתאימה לתלמידים.
ואם אכן בבתי ספר נגרם נזק חינוכי נבטל זאת גם שם.
לא יתכן שנפגע בחינוך הערכים והמידות של בנותינו!
אני לא מתימרת להסביר את הנחיותיהם החינוכיות של גדולי ישראל כדוגמת אלו שהוזכרו לעיל. אבל אני מנסה לחשוב: מה קורה לילדה בהקבצה א3 באנגלית? היא אומרת לעצמה: טוב, אני לא משהו באנגלית, אבל אני אלופה בספורט. כשאני אהיה גדולה אני לא אדע אנגלית או שאדע קצת. לא נורא. הכישורים שלי בחשבון מאפילים על אנגלית. לא צריך אנגלית... איני רוצה להסתכן כי בני יאמר לעצמו: לא נורא, בגמרא אני בהקבצה א3, אבל אני אלוף בחשבון... כשאני אהיה גדול... וד"ל.
מעבר לזה ידוע כי היו שהוגדרו כמתקשים בילדותם ומעיינות החכמה נפתחו להם בהמשך הדרך, וביניהם גדולים ומנהיגים.
דבר נוסף, ילד שהיה בהקבצה חלשה, האם יש לו סיכוי להמשיך ולהתאמץ כשהוצג עם סטיגמה כזו? גם אם יש סיכוי כזה, בוודאי שפעולת התיוג מפחיתה את הסיכוי. אפילו אנחנו כהורים ומחנכים עלולים להנמיך ציפיות מילדים כאלה.
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
אני לא מתימרת להסביר את הנחיותיהם החינוכיות של גדולי ישראל כדוגמת אלו שהוזכרו לעיל. אבל אני מנסה לחשוב: מה קורה לילדה בהקבצה א3 באנגלית? היא אומרת לעצמה: טוב, אני לא משהו באנגלית, אבל אני אלופה בספורט. כשאני אהיה גדולה אני לא אדע אנגלית או שאדע קצת. לא נורא. הכישורים שלי בחשבון מאפילים על אנגלית. לא צריך אנגלית... איני רוצה להסתכן כי בני יאמר לעצמו: לא נורא, בגמרא אני בהקבצה א3, אבל אני אלוף בחשבון... כשאני אהיה גדול... וד"ל.
מעבר לזה ידוע כי היו שהוגדרו כמתקשים בילדותם ומעיינות החכמה נפתחו להם בהמשך הדרך, וביניהם גדולים ומנהיגים.
דבר נוסף, ילד שהיה בהקבצה חלשה, האם יש לו סיכוי להמשיך ולהתאמץ כשהוצג עם סטיגמה כזו? גם אם יש סיכוי כזה, בוודאי שפעולת התיוג מפחיתה את הסיכוי. אפילו אנחנו כהורים ומחנכים עלולים להנמיך ציפיות מילדים כאלה.
בתכניות המחוננים מאתגרים את הילדים גם בדברים שהם דווקא לא החוזק שלהם.
לא לוקחים ילד שטוב במתמטיקה ומעצימים את זה על חשבון כל דבר אחר. ממש ההיפך. זו נטיה טבעית של אנשים להתמקד בחוזק, ואצל מחוננים הפערים הגדולים בין היכולות השונות עוד יותר מעצימים את הנטיה הזו, וחלק מהטיפול במחוננים הוא גם פיתוח של שאר היכולות כדי שהם לא יהפכו לאנשים שיודעים רק דבר אחד ומזניחים את שאר התחומים.
אם רוצים תכנית מחוננים עם תכנים של גמרא, ודגשים שגמרא זה חשוב, אין שום מניעה שתהיה תכנית כזו. זה לחלוטין לא סותר את הקונספט של תכנית מחוננים.
 

sk1203

משתמש מקצוען
אני לא מתימרת להסביר את הנחיותיהם החינוכיות של גדולי ישראל כדוגמת אלו שהוזכרו לעיל. אבל אני מנסה לחשוב: מה קורה לילדה בהקבצה א3 באנגלית? היא אומרת לעצמה: טוב, אני לא משהו באנגלית, אבל אני אלופה בספורט. כשאני אהיה גדולה אני לא אדע אנגלית או שאדע קצת. לא נורא. הכישורים שלי בחשבון מאפילים על אנגלית. לא צריך אנגלית... איני רוצה להסתכן כי בני יאמר לעצמו: לא נורא, בגמרא אני בהקבצה א3, אבל אני אלוף בחשבון... כשאני אהיה גדול... וד"ל.
מעבר לזה ידוע כי היו שהוגדרו כמתקשים בילדותם ומעיינות החכמה נפתחו להם בהמשך הדרך, וביניהם גדולים ומנהיגים.
דבר נוסף, ילד שהיה בהקבצה חלשה, האם יש לו סיכוי להמשיך ולהתאמץ כשהוצג עם סטיגמה כזו? גם אם יש סיכוי כזה, בוודאי שפעולת התיוג מפחיתה את הסיכוי. אפילו אנחנו כהורים ומחנכים עלולים להנמיך ציפיות מילדים כאלה.
ממה שהצלחתי להבין מדובר בטענות שלא מבוססות על הכרת נפש הילד אלא על תירוץ העקרונות הבלתי מתפשרים שלך
 

הדסה לוין

משתמש רשום
מובא בספר 'במחיצתם', ספר מומלץ מאוד דרך אגב, שכתב הרב לורנץ שם מספר, כי למד בישיבות הונגריה אח"כ הלך למיר, ישיבה גבוהה מאוד בליטא. הרב לורנץ שאל את החזו"א על כך שיש בחורים שמידת כישרונותיהם לא מסוגלים ללמוד בלמדנות גבוהה, וגם אם ילמדו בשיטת ליטא ולמדנות גבוהה לא יצאו מהם ת"ח גדולים. מספר כי בחורים פשוטים במיר היו חושבים שהם מבינים את הנלמד ובנו על 'הבנותיהם' מגדלים שאינם לאמיתה של תורה, ולכאורה לא באמת גדלו בתורה, יוצא שהם לא כל כך נצלו את השנים שהיו בישיבה, ונשארו לא מחונכים בתורה. לעומת זאת בהונגריה למדו בדרך פשוטה הבנה פשוטה ופשט פשוט יצאו בעלי בתים בקיאים בש"ס שהיו קובעים עיתים לתורה, וידעו הרבה בהלכות., לכאורה 'חנוך לנער על פי דרכו' אז למה לא לסווג ולהתאים ישיבות מצוינות למי שמסוגל לכך וישיבות בינוניות לאחרים. החזו"א הגיב כך: 'לא יתכן דבר כזה, עלינו מוטל לדאוג שכל אחד יהיה גדול בתורה, לתת לכל אחד את האפשרות שיצמח ממנו גדול בתורה, לפי שיטתך אנחנו מלכתחילה חורצים את עתידם של התלמידים - זה יהיה בע"ב וזה יהיה גדול בתורה, וזה לא הדרך הנכונה, צריך לתת לכל אחד את הסיכוי להגיע למקסימום. אמנם הצדק איתך, שכדי להיות גדול בתורה, צריך להיות מחונן בכישרונות, אבל יכול להיות אדם ללא כישרונות סתום לגמרי, שהולך ומגיע לפינת רחוב, ומסתובב לרחוב השני ושם פתאום נפתחים לפניו כל הכישרונות וכל המעיינות ונהפך לבעל כישרון עצום. הכישרונות הם מתנה מן השמים וזה יכול להשתנות.
 

הדסה לוין

משתמש רשום
היה יהודי שהיה משגיח באחת הישיבות בליטא, היה ירא שמים וכולו לב טהור, אבל היה חלש בכישרון. היה יושב ולומד אבל היה חלש. כשהיה שומע את הבחורים מתנצחים בלימוד היה מנסה להבין וכשלא הצליח זה היה שובר את ליבו. פעם אחת הוא שמע איזה ויכוח בין בחורים, והוא חשב שהוא מבין, והעיר הערה על מה שאמרו, והוא רואה שהם משפילים את פניהם ומסתירים את לעגם. זה היה מצחיק מה שאמר, הם לא התכוונו להעליב אותו. הוא לא הגיב. הלך הביתה, התחיל לבכות שעות, בכה והתפלל לרבוש"ע לזכות להבין. הוא נרדם, קם בבוקר והחליט שהוא מתיישב ללמוד בכוח. והוא נהיה ראש ישיבה, התחיל להגיד שיעורים על רמה, ר' פסח מקוברין שמו.
 

הדסה לוין

משתמש רשום
החז"וא סיפר לרב לורנץ שאחד מהבולטים בגדולי התורה בדורנו, שהיה סתום בלימוד בגיל 18 שאל על רש"י: 'כל תיבה שצריכה ל' בתחילתה הטיל לה הכתוב ה' בסופו כגון מצרים מצרימה'. שאל הבחור: 'והלא מצרים לא מתחיל בל'?' שאלתו מעידה על רמה נמוכה מאוד של הבנה. החזו"א אומר: כלום יכול להיות יותר אטימות כישרון יותר מזה? בוודאי היית מסווג את הבחור הזה שילמד בדרך לבחורים פשוטים כמו בישיבות הונגריה, לפי הכלל של 'חנוך לנער על פי דרכו'. ואומר החזו"א שהאיש הזה הפך לאחד מלומדי התורה המקובלים ביותר.
 

פירקוד!!

משתמש פעיל
כל הסיפורים שכתבת מאד יפים ונכונים בשביל לעודד מתקשים.. אבל הנושא פה הוא איך לתמוך במחוננים שגם להם יש קשיים משלהם.. לפי שיטתך צריך לכבות את המוכשרים כדי לעזור למתקשים.. וחבל מאד!! כי אם במשך כל הדורות היו משתמשים בשיטה הזאת היינו מפסידים כל כך הרבה גדולי תורה כמו הגר"א, הרב אליישיב, ר' עקיבא איגר ועוד רוב רובם של גדולי התורה..
 

ח.ג.ג'.

משתמש מקצוען
דבר נוסף, ילד שהיה בהקבצה חלשה, האם יש לו סיכוי להמשיך ולהתאמץ כשהוצג עם סטיגמה כזו? גם אם יש סיכוי כזה, בוודאי שפעולת התיוג מפחיתה את הסיכוי. אפילו אנחנו כהורים ומחנכים עלולים להנמיך ציפיות מילדים כאלה.
לפעמים החשש מתיוג מזיק יותר מהתיוג עצמו.
ילד לא צריך להיות בהקבצה נמוכה כדי לדעת שהוא לא טוב במקצוע. הוא יודע את זה מצוין.
כשהוא לומד ברמה שלא מתאימה לו הוא חווה כישלון, והחוויה היא הדבר הכי חזק בהשפעה על האפשרות שהוא ימשיך להתאמץ. בשביל מה להתאמץ אם ממילא הוא לא מצליח?
כמו שלא לשלוח ילד להקבצה גבוהה (או תכנית מחוננים) כדי שלא יתנשא לא ימנע ממנו להתנשא, כך גם לא לשלוח יללד להקבוצה נמוכה כדי שלא ירגיש סטיגמה זה לא מה שימנע את הסטיגמה.
הכל תלוי בשדר. הקבצה נמוכה לא חייבת לשדר שאין ציפיות, או שהמקצוע לא חשוב עבור הילד. היא יכולה וצריכה לשדר הפוך - נכון, אתה מתקשה במקצוע, אבל אנחנו לא מוותרים עלייך. אנחנו ניתן לך הוראה שמותאמת לרמתך כדי שתוכל להפיק את המירב למרות הכל, בדיוק בגלל שהמקצוע הזה חשוב גם בשבילך.
 

הנמצא

משתמש מקצוען
כהורה לילד שמאובחן כמחונן ומתמודד עם חלק מהאתגרים שתוארו כאן,
התמודדויות בפאן האנליטי - שהרמה הכיתתית אינה תואמת לרמה שלו. סקרנות חזקה שלא מקבלת מענה, ועוד...
התמודדויות בפאן הרגשי - פער בין היכולת השכלית ליכולת הרגשית ולעיתים אף קושי רגשי בגלל הסתכלות ריאלית על המציאות וכדו'.
התמודדות בפאן החברתי - להשתלב בחברה למרות הפערים ולמרות השוני הבולט, להתמודד עם קנאה, להבין סיטואציות וכדו'

אני ממליץ כדי שנבין מעט ממה שעובר על הילד, לקרוא ספר מדהים בשם "הגדול ממינסק", על אחד מגדולי הדור הקודם רבי ירוחם יהודה ליב פרלמן. ספר אותנטי שמתאר מקרוב איך שהתמודד כמחונן בילדותו עם הבדידות והלעג של החברה. ואיך שהצליח לגדול למרות כל המשברים ולצאת גדול בישראל.

כמו מה שתואר כאן כיום מפאת כמה סיבות אין מענה מערכתי בציבור החרדי (לכה"פ הליטאי) לילדים מחוננים. מנסיוננו צריך להתייחס לנושא כמו לכל ילד שיש לו חוזקות וחולשות ולחזק לו את החלקים החלשים ובד בבד להעצים ולטפח את החלקים שבהם הוא חזק. היום ב"ה יש מגוון גדול של טיפולים רגשיים או חברתיים שאפשר באמצעותם להעצים את הילד ולתת לו מענה בחלקים שבהם נדרש חיזוק.

אחת הבעיות שאין מי שיתכלל ויהיה פרויקטור של הנושא, וממילא מוטל על ההורים להבין מהם הצרכים של הילד ואיך ניתן לקדמו. בניגוד למגזר הכללי במסגרות המותאמות שיש (לכה"פ אמור להיות) הסתכלות הוליסטית הן בחלקים האנליטיים הן בחלקים הרגשיים והן בחלקים החברתיים כדי לקדם במקסימום את הילד.
הורים לא אמורים להבין בדיוק מה נדרש מהם ונדרש פה ייעוץ חכם יעודי ויהודי ולא הישגי ומערבי. וצריך הרבה סייעתא דשמיא כדי למצוא את האנשים החכמים הללו.

כמובן המטרה היא שהילד המחונן יהיה כדברי הצדקת חנה "זרע אנשים" - שאין זה אומר להיות בינוני, הרי שמואל הנביא היה שקול כמשה ואהרון. אלא להיות איש בין האנשים ולא להיות חריג ומוזר. וזה אתגר אדיר להורים ולילד. בהצלחה.
 
אבל הנושא פה הוא איך לתמוך במחוננים שגם להם יש קשיים משלהם.. לפי שיטתך צריך לכבות את המוכשרים כדי לעזור למתקשים.. וחבל מאד!! כי אם במשך כל הדורות היו משתמשים בשיטה הזאת היינו מפסידים כל כך הרבה גדולי תורה כמו הגר"א, הרב אליישיב, ר' עקיבא איגר ועוד רוב רובם של גדולי התורה..
ממש לא זה מה שהיא באה להגיד בסיפורים האלה
כלומר כן לעודד מתקשים
אבל ממש לא לכבות מוכשרים
אלא לתת לכל אחד את האופציה להיות גדול בתורה , עפ"י דרכו

ומישהו כתב פה [לא זוכרת מי] שאין לנו שאיפה לגדל גדולי דור אלא כל אחד מה שהוא יכול
יקירתי.... "מי שלא שואף להיות גנרל גם חייל פשוט לא יהיה"
 

ככר השוק

משתמש מקצוען
הוא ישב בבית כנסת לבדו ולמד
ניתן לראות זאת בביוגרפיה של גדולי ישראל שהלכו לעולמם בשנים האחרונות
רבים מהם סבלו מאד בחייהם האישיים, או שבני משפחתם סבלו, כתוצאה מחינוך כזה.
פעם היו חיים ככה. עם זוגיות צולעת, בלי קשר עם הילדים, במוזרות בחברה.
היום יש יותר סיכוי שיצא מחינוך כזה ילד שנפלט מהמערכת ומחיי תורה מאשר שיצא מזה גדול דור.
התפקיד שלנו הוא קודם כל לגדל ילדים שפויים, שיכולים להחזיק זוגיות טובה ולגדל משפחה בריאה.
 

מרחבית

משתמש מקצוען
"חנוך לנער על פי דרכו" - זו ההדרכה של שלמה המלך במשלי.
קשה לתאר עד כמה הדבר הזה קריטי.
השאלה הראשונה שצריך לשאול לגבי כל ילד וילד - מה הם הצרכים שלו - האמיתיים - לפי מה שהוא!
הצרכים שלו לא קשורים למה שהיינו רוצים שהם יהיו.
הם גם לא קשורים לאיך שבנויה מסגרת כזו או אחרת.

ילד מחונן שמטבע בריאתו יש לו צורך בהרבה יותר ידע ולימוד - הוא חייב לקבל את זה.
ובמקביל צריכים במידת האפשר - לצמצם מאוד את שעות השיעמום שלו!
שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה שהוא ישתעמם רוב הזמן בלימודים - שעות; ימים; חודשים; שנים;
זו בעיה עצומה!
זו לא בעיה בתוכו, אין בעיה בלהיות מוכשר באופן מיוחד. זו בעיה שהוא לא בסביבה המתאימה לו!

ילד מחונן, כמו כל ילד אחר, זקוק מאוד גם לחברה מתאימה, אך הוא לא יכול לקבל את זה בחברת ילדים שהנושאים המעניינים אותם והרמה האינטלקטואלית שלהם שונה ממנו בתכלית.
זו לא יכולה להיות החברה הבלעדית שלו, גם אם ילמדו אותו איך להסתדר איתם טוב יותר.
חברת השווים היא חשובה ביותר. כשיש לאדם חברת השווים לו, הוא מסתדר טוב יותר גם עם אחרים. כי הנפש מקבלת את הצורך הבסיסי שלה, ואז אפשר להתרחב לעוד מקומות.

כמו כל ילד, גם לילד מחונן יש צרכים רגשיים. חשוב לזהות ולהעניק. כפי שכתבו, לפעמים יש פער - מבחינה רגשית הוא ב'גיל' אחד, ומבחינה שכלית - הוא ב'גיל' אחר.

אין בכלל מה להתמקד על חשש לגאווה וכדו' לפני שילד מקבל תנאים בסיסיים לחיים נורמליים עבורו!
ההבנה שלא כולם כמוהו, והכל מתנות מאת ד', ולכל אחד המתנות שלו וכדו' - ההבנה הזו היא חשובה מאוד - אך היא לא תוכל למלא את הצרכים הבסיסיים שלו לידע ולהבנה, לעניין בחיים, לחברה מספקת עבורו!

כשילד - כל ילד - מקבל את הצרכים החיוניים שלו, את הבסיס להתפתחות תקינה, לעניין בחיים, לעיניים בורקות - לפי מה שהוא - אז אפשר במקביל להתמקד בחינוך למידות טובות בצורה בונה ומתאימה לילד הספציפי הזה.
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קכו

א שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב יי אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים:ב אָז יִמָּלֵא שְׂחוֹק פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵנוּ רִנָּה אָז יֹאמְרוּ בַגּוֹיִם הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִם אֵלֶּה:ג הִגְדִּיל יי לַעֲשׂוֹת עִמָּנוּ הָיִינוּ שְׂמֵחִים:ד שׁוּבָה יי אֶת (שבותנו) שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב:ה הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ:ו הָלוֹךְ יֵלֵךְ וּבָכֹה נֹשֵׂא מֶשֶׁךְ הַזָּרַע בֹּא יָבוֹא בְרִנָּה נֹשֵׂא אֲלֻמֹּתָיו:
נקרא  107  פעמים

אתגר AI

תאומים • אתגר 145

לוח מודעות

למעלה