בניגוד לכל לימודי מקצוע אחרים, לומדי רבנות ודיינות יקבלו סבסוד למעונות יום רק אם החלו ללמוד שנה קודם לכן וכבר עברו לפחות בחינת חובה אחת בהצלחה • העותרים, ארגון אמת ליעקב באמצעות עו"ד בלאק: "הרדיפה האישית של הציבור החרדי מובהקת. מאמינים שבג"ץ ישנה את התבחינים"
hm-news.co.il
עתירת המעונות 2: דרישה לביטול ההתניות החריגות בלימודי דיינות
בניגוד לכל לימודי מקצוע אחרים, לומדי רבנות ודיינות יקבלו סבסוד למעונות יום רק אם החלו ללמוד שנה קודם לכן וכבר עברו לפחות בחינת חובה אחת בהצלחה • העותרים, ארגון אמת ליעקב באמצעות עו”ד בלאק: “הרדיפה האישית של הציבור החרדי מובהקת. מאמינים שבג”ץ ישנה את התבחינים”
הבוקר (שלישי) הוגשה לבג”ץ עתירה נגד שר האוצר אביגדור ליברמן, שרת הכלכלה אורנה ברביבאי והממונה על זרוע העבודה, בעקבות הדרישות הלא מוצדקות שהציבו לצורך הכרה בלימודי דיינות ורבנות לטובת סבסוד מעונות. העתירה הוגשה על ידי הארגון ‘אמת ליעקב’ ועמותת שמורה בצירוף שני עותרים קונקרטיים הנפגעים מההחלטה, באמצעות עוה”ד זלמן בלאק.
כזכור, ארגון ‘אמת ליעקב’ עתר לבג”ץ לפני חודשים אחדים על עצם החלטתו של שר האוצר להחיל את הקיצוץ במעונות כבר מתחילת שנת הלימודים הנוכחית, בתום דיון בבג”ץ, דרשו השופטים מהמדינה לנמק מדוע לא יידחה הקיצוץ בשנה, ובשלב זה המדינה כבר הודיעה כי הוא לא יחל לפני ינואר 2022.
אלא שמלבד הדיון על מועד החלת הקיצוץ, בלטה לרעה אפליה נוספת: בעוד לימודים אקדמיים ולימודי מקצוע מוכרים על ידי המדינה לצורך קבלת הסבסוד למעונות הילדים, לימודי הרבנות והדיינות – המהווים מקצוע תורני לכל דבר – נשמטו בתחילה ממבחני התמיכה. רק לפני כשלושה שבועות, בתאריך 18.11.2021 ובעקבות העתירה הקודמת שהוגשה על ידי ‘אמת ליעקב’ יחד עם לחץ מאסיבי שהפעיל ח”כ משה ארבל, פורסמו תבחינים מעודכנים ובהם מופיעים לימודי רבנות ודיינות, אך תחת סייגים חריגים שאינם מופיעים בשום הקשר אחר.
בסעיף 2.2 של מבחני התמיכות, נדרש הורה הלומד לרבנות או לדיינות ומעוניין לקבל את הסבסוד המדובר, להוכיח כי הוא לומד כבר שנה לפחות, וכי עבר בהצלחה לפחות בחינת חובה אחת החל מינואר בשנה שקדמה להגשת הבקשה.
למעשה, יש כאן שלוש פגיעות נפרדות שנועדו למנוע את הסבסוד באופן לא שוויוני ממי שמעוניין להתמקצע בלימודי רבנות ודיינות:
1. הדרישה כי הלימודים יחלו כבר בשנה שקודם למתן הסבסוד, בניגוד לכל סטודנט בכל תחום שאינו נדרש להתחיל את לימודיו שנה קודם לכן.
2. הדרישה כי יוצג מבחן שהלומד עבר בהצלחה, דרישה שאינה קיימת בשום מקצוע לימודי.
3. הדרישה המחוצפת אף יותר, כי אותו מבחן יהיה אחד משלושת מבחני החובה (מתוך שנים עשר מבחנים) במסגרת לימודי רבנות ודיינות. גם זו, כמובן, דרישה שאינה קיימת בשום מקצוע לימודי אחר.
העותרים טוענים כי “מדובר בתנאי מקומם ופסול המעלה מחשבות נוגות… רשימת הלימודים זועקת בקול ברור כי המדיניות מאחורי ההחלטה היא פגיעה בלתי סבירה בבעלי המוגבלויות ובציבור המוחלש ונותנת עדיפות פסולה למצוינים ובעלי כישרונות”. לסיכום, הם מבקשים כי בית המשפט יורה “לקבוע כי הנרשמים ללימודי רבנות יקבלו סבסוד מהיום הראשון ללימודים, ללא כל תלות במבחן כזה או אחר. לחלופין לקבוע כי השנה הרלוונטית למבחן תהיה השנה בה ניתן הסבסוד. כמו כן לקבוע כי אף הצלחה במבחן בחירה תזכה בסבסוד”.
מארגון ‘אמת ליעקב’ נמסר: “הרדיפה האישית של הציבור החרדי על ידי השר ליברמן זועקת מכל מילה בתבחינים שפורסמו. אם כל העניין הוא שילוב הגברים בשוק התעסוקה, מדוע ולמה להתנכל דווקא לגברים שלומדים רבנות ודיינות, שהם מקצוע מפרנס לכל הדעות? למה סטודנט לפילוסופיה סינית זכאי לסבסוד מלא למעונות יום לילדיו החל מהרגע שהוא מתחיל בלימודים, ו’סטודנט’ לרבנות או דיינות חייב להוכיח שהוא לומד כבר שנה ועבר מבחן חובה אחד בהצלחה? אנחנו מאמינים כי בג”ץ יעמוד לצדנו, כפי שעמד בעתירה הקודמת וידרוש מהמדינה לשנות את התבחין הפסול”.