הסגנון שלכם משגע. אי אפשר לפספס אותו. הכל מאופיין בעיקביות באותה צורה. כל הכבוד!
אני חושב גם שאמא שמזדעזעת מהציורים, לא הציורים מזעזעים אותה.
לא שאני פסיכולוג. רחוק מזה. אבל אני יודע שציור כמו כל דבר הוא מראה, וכשאנחנו מזדעזעים מול המראה, אנחנו יודעים שלא המראה מזעזעת, אלא מה שמשתקף בה.
לא נעים להודות, אבל גם אני בתור אבא מרגיש בנטל של גידול הילדים. אני לא מדמיין שאני רוקד בשדות עם פרפרים ופיות. זה קשה ואני מודע לזה.
עם כל הסיפוק וההנאה מהילדים, יש איזו פינה נידחת שפחות כיף שם ויותר חנוק. זה לא סותר. ככה אנחנו.
סליחה על ההתפרצות לשיח האימהי שהולך כאן
אני חושב גם שאמא שמזדעזעת מהציורים, לא הציורים מזעזעים אותה.
לא שאני פסיכולוג. רחוק מזה. אבל אני יודע שציור כמו כל דבר הוא מראה, וכשאנחנו מזדעזעים מול המראה, אנחנו יודעים שלא המראה מזעזעת, אלא מה שמשתקף בה.
לא נעים להודות, אבל גם אני בתור אבא מרגיש בנטל של גידול הילדים. אני לא מדמיין שאני רוקד בשדות עם פרפרים ופיות. זה קשה ואני מודע לזה.
עם כל הסיפוק וההנאה מהילדים, יש איזו פינה נידחת שפחות כיף שם ויותר חנוק. זה לא סותר. ככה אנחנו.
סליחה על ההתפרצות לשיח האימהי שהולך כאן