שיתוף מי שלא מזדהה שתקום +_+ !

רפרפת · 22/1/24

נכתב ע"י ברוכה תהיי:
אולי,
ואולי- כמו שכתבת- את לא מכירה את השיטה ולו היית מכירה אותה היית נחרדת מההשוואה...

מהמעט שכתבת- את נשמעת אמא שמחוברת לילדים, ויכולה לעצור כשמזהה התנהגות שנובעת מכח האינרציה/ נוחות (כניעה לילד זה הרבה פעמים מחוסר כח..) ולחשוב מה הדבר הנכון ביותר כרגע לילד.
אין ספק שאת צודקת שגבולות הן מתנה לילד. אפילו צורך קיומי!

המתנגדים לשפר טוענים שהיא מתמקדת באמא וצרכיה, מתוך התעלמות מצרכי הילדים וציפיה שהם יצטרפו ויזרמו עם הצרכים שלה, כי היא המובילה..
כשאומרים את זה בסיסמאות- זה נשמע הבדל סמנטי ותו לא. כשיורדים לפרטים ולדוגמות מבינים שההתחלה- בדיוק כמו בצלעות היוצאות מזוית 45 מע'- קרובה מאד לערכים המקובלים על כולנו, אבל ככל שקווים מתארכים על ציר הזמן והעומק- הם מתרחקים מאד מאד...

והני-
כתבתי באשכול השני..- ציורים יפהפים וממחישים את מה שהמפרסמת רצתה להביע!

מדהים!
הצלחת להסביר בדיוק את הנקודה.
תודה על הפירוט, לכאורה אלו באמת שתי גישות רחוקות מאדדד
אכן נשמע נורא...

מחזיק מפתחות · 22/1/24

השני והשלישי עוד יכולים איכשהו להבלע בגרון... להבין שיש כאן משהו קצת מוקצן
הראשון- מזעזע

והני, אם הציורים שלך מעוררים כ"כ הרבה אמוציות סימן שידעת להביע אותם טוב

אטי עמית · 22/1/24

בגישת שפר (שהיא בעצם ע"פ אדלר) יש כמה עקרונות מצויינים שאין כמעט מנחת הורים טובה שלא מביאה אותן לתלמידות שלה. (אחריות, אמון, ועוד)
אבל הרבה יצא מאיזון והתעוות. ובכלל, יש גם דברים שלא מתאימים לכל אמא! נקודה!
ממליצה מאוד למנחת ההורים הזאת להחליף סלוגן.. זה לא שיווקי בכלל.
נראה שהיא מכריחה את כולן להיכנס לתוך גישה אחת ויחידה. ההיפך הוא הנכון להתחבר אליך ולתת לך כלים מתוך מה שעולה בך בעזרה של הנחיית הורים שמאוזנת עם כמה גישות - זו הדרך האידיאלית.
(מאמינה בשילוב של כמה גישות יחד, א"א בחיים להתאים גישה אחת לכל האימהות בעולם)

קיבוצניקית · 22/1/24

נכתב ע"י אטי עמית:
שהיא בעצם ע"פ אדלר

שפר זה עיוות של אדלר
אני למדתי במכון אדלר, לא מתחיל ולא נגמר...

אמא לשלוש · 22/1/24

ציורים כ''כ יפים
לא כ''כ יודעת איזה אימא תתחבר למסר שלו
אני בכל אופן לא מתחברת בכלל

אטי עמית · 22/1/24

נכתב ע"י קיבוצניקית:
שפר זה עיוות של אדלר
אני למדתי במכון אדלר, לא מתחיל ולא נגמר...

טוב לדעת. ככה אני שמעתי ולא חקרתי לעומק.

נחמי קרלבך · 22/1/24

הני זה מרגיש לא קשור- אבל הציורים ממש מביעים ומהממים!!!

מגנום · 22/1/24

ציורים מדהימים
אבל נוראיים

שרה 2020 · 22/1/24

ציורים מושלמים!!
הציור הראשון מחריד ממש!
מי שמרגישה ככה ממליצה לה ללכת לטיפול- באמת חבל שתסבול
הילדים הם כאלה מתוקים וחבל לא להינות מהם
זה לא סותר שיש קשיים, לכל אחת יש
שאר הציורים לא עשו לי טראומה
דווקא אהבתי את הקטע של הנסיכה ששוכבת במיטה ומביאים לה הכל בחיוך עד אליה

ROST · 22/1/24

זה עדיין חסום, גם בלחיצה על התמונה
ו- אני-נורא-מסוקרנת
לראות על מה יצא הקצף

ילילי · 22/1/24

נכתב ע"י ROST:
זה עדיין חסום, גם בלחיצה על התמונה
ו- אני-נורא-מסוקרנת
לראות על מה יצא הקצף

בנטפרי?
לי לא חסום כשלוחצים על התמונה.

ERNR · 22/1/24

כמו שכבר כתבו כאן - שפר סוג של מסתמכים על הגישה של אדלר (הגישה המטרתית)
אני ממש אהבתי את הציורים וגם את מה שהם מביעים חושבת שזה באמת משהו מצוי אולי מאוד מוקצן ככה שזה מה שמקשה על המגיבות כאן להתחבר...
בציור הראשון לדעתי רוב האימהות יכולות להזדהות לפחות עם חלק אחד שאולי קצת חונק או קצת מאיים של כל מיני כללים שהעולם מציב לנו לאימהות... כמו למה אני לא מצליחה לתת שעת איכות או אני חייבת להרגיש ולהביע חום ואהבה או אוי ואבוי אם אין ארוחה מבושלת וכו'

ROST · 22/1/24

נכתב ע"י ילילי:
בנטפרי?

כן.
מעניין.

אפונה וגזר · 22/1/24

לדעתי האיור הראשון פשוט מתאר אמא עם מצפון חזק מכל הנורמות והציפיות שיש בעולם היום... אני בהחלט חושבת שלפי כל הגישות להורות זה לא מצב תקין. לא אמורים להרגיש שחייבים לעשות את כל זה ולהיות לחוצים.

לפני כמה שנים קראתי ספר על גישת שפר וזה מאוד לא מסתדר עם כל מה שאתם כותבים כאן... בספר שקראתי בעיקר דובר על אמון ונתינת אחריות לילדים. לסמוך על הילד שיצליח להסתדר עם אח שלו נגיד.

נתנאל Art · 22/1/24

איזה ציורים יאמי ומאמי.

ו....
אני לא אגיד כלום

כי אין כלום...
חוץ מ-
נראה שיש פה כמה שמפחדים ממשהו

................ עמוק כזה.........מוסתר..............................................

רחלה 123 · 22/1/24

נכתב ע"י אפונה וגזר:
. לסמוך על הילד שיצליח להסתדר עם אח שלו נגיד.

איך זה מתבטא למעשה ?
שואלת ברצינות - אני יושבת על הספה מולי שני אחים רבים ביניהם, אני בליבי יודעת שיש כאן משהו לא תקין במריבות הללו - אחד מנצל את כוחו לרעה על השני.
או לדוג' הילד חוזר עם שקית ממתקים מהגן ואכשהו כל השקית נעלמת לאח אחר - בלי מריבות מהרצון שלו אבל אני רואה שהוא מרצה את אחיו ולא באמת היה רוצה לתת...

לפי גישת שפר אני אמורה להמשיך לשבת על הספה ולסמוך על האחים שיסתדרו ביניהם ואכן הכל יסתדר מעצמו?
יחסי הכוחות יהפכו למאוזנים? הטיפוס המרצה יהפוך לאסריטיבי יותר ?!
זה באמת נשמע פצצה, ונותן לאימא יותר זמן לשבת על הספה אבל איכשהו זה לא מרגיש לי מסוג הדברים שמסתדרים רק דרך הגישה לסמוך על הילד ...