[י"ד]
#
אני בסוג של תקופת ביניים.
בעיקר בחלק של ה'עבודה' על הקניין ה19 מקנייני התורה – במיעוט שיחה.
אני מחפש על מה לדבר עם החברותא כשאנחנו יוצאים ל5/10 דקות להפסקת קפה ולא תמיד מוצא.
האלבום הדיגיטלי כבר לא על הפרק, הוא הגיע לפני חודש מעוצב וערוך לתפארה, אין מה לעדכן מעבר לכך.
גם סיפורי השבע ברכות והחתונה, כבר מזמן מיצו את עצמם, ולא מעניינים כבר את בני שיחי.
ובהיעדר ילדים ובהתחשב בשווער ובשוויגער שהבטיחו לעזור עם הקניות עד פסח, מחירי החומוס והטיטולים פחות עומדים בראש מעייני וכרגע לא מעסיקים אותי, מה שמשאיר אותי בפינת הקפה די מחוץ לעניינים, מצב שאני פחות מתחבר אליו.
כשבכח התערבתי להגן על מחירי העופות במכירה שמארגן איציק, שעלו בשקל וחצי לקילו, קיבלתי מטר לא נעים של הערות מוצדקות, מה אתה קשור? מתי קנית עופות בפעם האחרונה?
אחרי פסח, אני מבטיח להיכנס עמוק עמוק לתוך העניינים.
אשתדל לעדכן במבצעים שאגלה גם את אלו שהטיחו בי והפכו אותי ללא רלוונטי.
האינטרס הוא אישי שלי, שהם כמובן יעדכנו גם אותי במבצעים.
כן! יש כאלה שלא מעדכנים.
למה? כי הם כנראה בטוחים שאם הם יספרו לחבריהם, אזי שיירת עגלות מלאות בשישיות פפסי יחכו לפניהם בתור כשיבואו לעשות את הקנייה השבועית, וכשהם ירוצו בבהלה למחלקת השתייה הם יראו משטחים ריקים מפפסי.
ועדיין אני מקווה ומניח, שלפחות אחרי שהם יקנו ויעשו לביתם, הם לא ישכחו מהמבצע ויעדכנו את השאר.
ואם כבר כתבתי על מידת 'האברכיות', הנה עוד מקום להשתפר בו.
ואם היה לי נעים, הייתי הולך לאחד מהם ומוכיחו על פניו - נכון שאתה זקוק וצריך, אל תשכח, אתה לא היחיד שנזקק וחי על השקל.
אבל מי אני, אני הרי מחוץ לעניינים, לפחות כרגע.
#
מארגנים משהו לפורים? התעניינתי אצל איציק.
אמרו לי ששנה שעברה היה בקבוק יין של טפרברג, השנה מה? רמת הגולן?
אין לי מושג, ענה לי איציק בחצי חיוך.
איציק לא טוב בלשקר, אבל לגלות הוא לא יגלה, הוא לא יעשה את זה לרב וייס שבטוח השביע אותו שזה יישאר בסוד, גם כי הוא לא הספיק לארגן את כל הסכום, וגם כי תמיד יש לאלמנט ההפתעה ערך מוסף.
כשהכל ידוע מראש, ההתלהבות לא בשיאה, וגם ביקורת יכולה להתפתח עוד בטרם יגיעו החבילות ליעדן, לידי האברכים.
רק שזה לא יהיה הליקר שוקולד הזה שרץ במשלוחי מנות המעוצבים, כשעוד לא פגשתי את האדם שיאמר לי, תשמע טעמתי את זה, זה היה משהו משהו.
וכשלאף אחד אין מושג מה לעשות איתו, הוא עובר ממשלוח למשלוח עד אשר יימצא המוזר ששותה אחרי הצ'ולנט בשבת בבוקר, ליקר שוקולד להנאתו.
גם אילינו הוא הגיע, הליקר המדובר, אישתי קיבלה אחד כזה במשלוח מנות 'מוקדם', שקיבלה מהכיתה שבה היא מלמדת אנגלית.
למה לא הביאו שובר מתנה, גיפט כארד, משהו יותר רלוונטי, מה נעשה עם השוקלד הכוהלי הזה.
גם טבלת הפטיפורים העשויים שוקולד מריר ונראים יוקרתיים עד שטועמים אותם, שהצטרפה לליקר, לא גרמה לנו להתלהב מהמתנה.
בוא נקווה שבמתנת סוף שנה, הליקר לפחות לא יהיה בתמונה.
בינתיים נמתין בסבלנות למשלוח שמכין הרב וייס.
יש מצב שבסופו של דבר, יחכה לכל אברך ארגז מיץ ענבים של שטיינברג.
מה זה משנה, גם על זה מברכים 'הגפן'.
[ט"ו]
#
סוף זמן, יש בישיבות, ורק בישיבות! לפחות מבחינת הרב וייס, בתכלס' יש גם בכולל.
זה לא הלכה פסוקה, וגם לא מנהג טוב, אבל זו כמעט עובדה מוגמרת.
היצר הרע די ממצה את הקטע של הלימוד, מבחינתו זה יכול היה להיגמר כבר בתחילת הזמן, וגם אם משתלטים עליו ומושכים אותו אתנו לבית המדרש כמה חודשים, כשבאופק כבר רואים את פסח, וכמעט מידי יום יוצאות משלחות מהכולל לאפיית מצות, לא מעט אברכים מאבדים את ה'ריתחא', ומרגישים בכולל את אווירת סוף הזמן למורת רוחו של הרב וייס.
בשביל זה יש בין הזמנים! אין שום סיבה שבשבועיים האחרונים הכולל ייראה כך!
הרב וייס צווח בקול צרוד.
לא משנה שהוא עצמו נעדר כבר שלוש סדרים, הוא היה חייב להיות בשלושת החבורות שהוקמו בכולל לאפיית מצות, הוא לא וויתר על הזכות להיות חלק ממערך הפיקוח על החומרות החדשות שנכנסו השנה לחוק...
האחת והוותיקה, חבורת מצות יד של רב השכונה שלא מעט אברכים לא מוכנים לוותר על החומרה החדשה שנוספה השנה, לעטוף בנייר צלופן את הפלורסנטים בכל ח"י רגעים, מחשש שייתפס גרגיר קמח במנורה וייפול היישר לבצק יחד עם טיפת רוק שימצא חלילה באוויר.
השנייה, גם היא מצות יד, בראשות ראש הכולל ר' שאול זלצבך, שבלחץ כמה אברכים נענה להוספת חומרא שתתן מענה לרף שהציבה החבורה הוותיקה, עטיית מסכות בכל שעת רידוד הבצק.
איך שהספקתי להכיר את ר' שאול הוא עשה את זה רק משום 'חמירא סכנתא מאיסורא'...
השלישית, הבעייתית בעיקר בעיני לייזר שטרן, שקורא בקנאות למצות שאופים בה 'חמץ גמור', ועדיין לא מעט אברכים הזמינו בה כמעט 300 קילו .
איך סנט בו איציק, חצי כולל אוכל 'חמץ גמור'? נניח,
רק אל תבוא לבקש הלוואה של אלפיים שקל כדי לממן את ה-10 קילו יד שהזמנת.
ואחרי הכול, לפחות לא מתבטלים.
עוסקים במצוות.
ואולי בכלל, העוסק במצות פטור מן המצוות.
צעקותיו של הרב וייס הצרוד מה-'לשם מצת מצווה' של אתמול, כבר הסבירו שלפחות לדעתו לא מדובר על פטור ממצוות תלמוד תורה.
סיפור בהמשכים מיומנו של אברך
