הנושאים החמים
הנושאים החמים
היום נכנסתי למיטה בשבע וחצי.
אולי אם נכנסים למיטה מוקדם אז מחר מגיע יותר מהר.
מחר נגמר המבצע שהרב'ה עושה לי.
אם לא תחלום בשיעור חודש אני אקנה לך מתנה מכיסי הפרטי.
חודש זה ה-מו-ן זמן.
אבל ממש ממש השתדלתי.
השתדלתי כל כך אפילו כששמוליק הטיס לידי מטוסים מנייר.
השתדלתי מאוד אפילו כשאיציק התעסק באוסף פקקי הבירה שלו.
השתדלתי אפילו שידעתי שבערב ניסע לחתונה של דודה ציפי.
ומחר זה היום האחרון למבצע.
השעה בשעון הראתה ששמונה אבל לא הצלחתי להרדם.
ניסיתי לחשוב איזו מתנה הרב'ה יקנה לי.
השעה במחוגים הזוהרים בחושך הראתה 9:00
ודמיינתי איך זה יהיה שהרב'ה יחייך כשיגיש לי את המתנה.
בפעם האחרונה שהסתכלתי בשעון היתה השעה 10:17.
אחר כך כנראה כבר נרדמתי.
בבוקר קפצתי מהמיטה מהר אפילו שזה היה קשה.
התארגנתי ראשון ורצתי לחיידר.
היום היה הכי קשה להתרכז והתאמצתי חזק.
אבל היום נגמר והרב'ה לא נתן לי שום דבר.אולי מחר.
עבר מחר ומחרתיים ואז ניגשתי לרב'ה,קצת התביישתי ואמרתי לו:
הרב'ה..אמ..אמ..המבצע..
איזה מבצע? הוא שאל.
נו..אמ...שהרב'ה עשה לי...שאני לא יחלום בשיעור.
אה.נכון.הוא אמר.עבר כבר חודש?
כן.לפני יומיים.
טוב.הוא אמר.
וחיכיתי עוד שבוע.
ואז הזכרתי לרב'ה עוד פעם.
טוב. תבוא אלי בהפסקת צהרים.
ואז הוא לקח אותי לחנות צעצועים גדולה כזאתי ואמר למוכר:
אני רוצה כדור גדול. הכי זול.
אין עכשיו כדורים.אמר המוכר.אני צריך לקבל.
אז מה יש משהו אחר.לא יקר? שאל הרב'ה.
אז המוכר הציע פנס ראש וקיוויתי שהוא לא ירצה, כי יש לי שניים כאלה בבית.
הוא הציע צופר לאופניים.
האופניים שלי שבורים. בשביל צופר אני אקח אותם לתיקון עד הקצה השני של העיר.
והוא הציע כדור שערות- שאותו הכי רציתי-אפילו שהוא לא עולה הרבה והוא קטן.
פתאום הרב'ה מצא מטקות סקוץ' שבורות בקצה ושאל:
בכמה תעשה לי את זה?
המוכר אמר- את זה תיקח בחינם.
הרב'ה כל כך שמח כי הוא לא יצטרך לפתוח את כיסו הפרטי ולבזבז כסף.
זה התלמיד הכי טוב בחיידר. הוא אמר למוכר. ולכן מגיעה לו מתנה.
המוכר חייך ואמר לי כל הכבוד.
החזקתי את המטקות סקוץ' והעברתי את היד על החלק השבור, מנסה להסתיר אותו. הוא היה מכוער.
המוכר פתח מגירה בדלפק והוציא ממנה דבק רחב כזה של כריכה,בצבע אדום והדביק את הפלסטיק השחור השבור.
אחרי צהרים שיחקתי עם שוקי במטקות סקוץ'. פעמיים.
כי אחר כך הסקוץ' התפרק מהפלסטיק השחור ושוקי אמר:
זה שמאטע באלאטע המטקות האלה. הם לא שוות גרוש.
ומאז הם במגירה שלי. הכי למטה. מתחת לכל הדברים.
אולי אם נכנסים למיטה מוקדם אז מחר מגיע יותר מהר.
מחר נגמר המבצע שהרב'ה עושה לי.
אם לא תחלום בשיעור חודש אני אקנה לך מתנה מכיסי הפרטי.
חודש זה ה-מו-ן זמן.
אבל ממש ממש השתדלתי.
השתדלתי כל כך אפילו כששמוליק הטיס לידי מטוסים מנייר.
השתדלתי מאוד אפילו כשאיציק התעסק באוסף פקקי הבירה שלו.
השתדלתי אפילו שידעתי שבערב ניסע לחתונה של דודה ציפי.
ומחר זה היום האחרון למבצע.
השעה בשעון הראתה ששמונה אבל לא הצלחתי להרדם.
ניסיתי לחשוב איזו מתנה הרב'ה יקנה לי.
השעה במחוגים הזוהרים בחושך הראתה 9:00
ודמיינתי איך זה יהיה שהרב'ה יחייך כשיגיש לי את המתנה.
בפעם האחרונה שהסתכלתי בשעון היתה השעה 10:17.
אחר כך כנראה כבר נרדמתי.
בבוקר קפצתי מהמיטה מהר אפילו שזה היה קשה.
התארגנתי ראשון ורצתי לחיידר.
היום היה הכי קשה להתרכז והתאמצתי חזק.
אבל היום נגמר והרב'ה לא נתן לי שום דבר.אולי מחר.
עבר מחר ומחרתיים ואז ניגשתי לרב'ה,קצת התביישתי ואמרתי לו:
הרב'ה..אמ..אמ..המבצע..
איזה מבצע? הוא שאל.
נו..אמ...שהרב'ה עשה לי...שאני לא יחלום בשיעור.
אה.נכון.הוא אמר.עבר כבר חודש?
כן.לפני יומיים.
טוב.הוא אמר.
וחיכיתי עוד שבוע.
ואז הזכרתי לרב'ה עוד פעם.
טוב. תבוא אלי בהפסקת צהרים.
ואז הוא לקח אותי לחנות צעצועים גדולה כזאתי ואמר למוכר:
אני רוצה כדור גדול. הכי זול.
אין עכשיו כדורים.אמר המוכר.אני צריך לקבל.
אז מה יש משהו אחר.לא יקר? שאל הרב'ה.
אז המוכר הציע פנס ראש וקיוויתי שהוא לא ירצה, כי יש לי שניים כאלה בבית.
הוא הציע צופר לאופניים.
האופניים שלי שבורים. בשביל צופר אני אקח אותם לתיקון עד הקצה השני של העיר.
והוא הציע כדור שערות- שאותו הכי רציתי-אפילו שהוא לא עולה הרבה והוא קטן.
פתאום הרב'ה מצא מטקות סקוץ' שבורות בקצה ושאל:
בכמה תעשה לי את זה?
המוכר אמר- את זה תיקח בחינם.
הרב'ה כל כך שמח כי הוא לא יצטרך לפתוח את כיסו הפרטי ולבזבז כסף.
זה התלמיד הכי טוב בחיידר. הוא אמר למוכר. ולכן מגיעה לו מתנה.
המוכר חייך ואמר לי כל הכבוד.
החזקתי את המטקות סקוץ' והעברתי את היד על החלק השבור, מנסה להסתיר אותו. הוא היה מכוער.
המוכר פתח מגירה בדלפק והוציא ממנה דבק רחב כזה של כריכה,בצבע אדום והדביק את הפלסטיק השחור השבור.
אחרי צהרים שיחקתי עם שוקי במטקות סקוץ'. פעמיים.
כי אחר כך הסקוץ' התפרק מהפלסטיק השחור ושוקי אמר:
זה שמאטע באלאטע המטקות האלה. הם לא שוות גרוש.
ומאז הם במגירה שלי. הכי למטה. מתחת לכל הדברים.
